אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערר מס' 346/3013, אורל סינקלר נ' הנתיב המהיר בע"מ

ערר מס' 346/3013, אורל סינקלר נ' הנתיב המהיר בע"מ

תאריך פרסום : 03/08/2016 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת ערר
346-3013
04/09/2014
בפני חברי הועדה:
1. עו"ד מנחם שח"ק - יו"ר
2. גלעד ונגרובר


- נגד -
העורר:
אורל סינקלר
המשיבה:
הנתיב המהיר בע"מ
עו"ד ויקטור פישר ואח'
פסק-דין
 

 

  1. במועדים הרלוונטיים לערר, הייתה העוררת הבעלים הרשום של רכב מ.ר. 3658514 (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת זיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס – 2000 (להלן: "החוק"), חייבה את העוררת בחיוב אגרה בסך 7 ₪ בגין שימוש שנעשה בנתיב המהיר לתל אביב (להלן: "הנתיב המהיר") ביום 8.11 (להלן: "הנסיעה הרלוונטית") וכן בסך 27 ₪ כחיוב פיצוי והחזר הוצאות (להלן: "פו"ה"), כמשמעותו בחוק ובתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תשע"א – 2010 (להלן: "התקנות").
  2. ביום 8.9.13 פתחה המשיבה נגד העוררת תיק הוצל"פ (מס' 0320499131, להלן: "תיק ההוצל"פ"), על הסכומים הנ"ל, שעליהם נוספו הפרשי הצמדה, ריבית, שכ"ט עו"ד והוצאות נוספות. בסך הכול עמד החוב בתיק ההוצל"פ על כ- 620 ₪, נכון ליום 18.2.14 (כמפורט בתדפיס התנועות שהוגש על ידי המשיבה בדיון וסומן מש/1).

בכתב הערר קובלת העוררת נגד החיובים שהוטלו עליה, כאמור.

  1. קודם שנפרט את טענות הצדדים, נקדים בתמצית מספר מילות רקע, החשובות לעניינינו, ביחס לדרך ההפעלה של פרויקט הנתיב המהיר (להרחבה יתירה בכל הנוגע להפעלת הפרויקט והתשתית התחיקתית וההסכמית שמכוחה הוא פועל, ראו בפסק הדין שניתן בערר 30/2011 בעניין סיוון חן וכן בערר 164/2011 בעניין צבי ניסים ולביאה). פרויקט הנתיב המהיר בנוי משלושה חלקים מרכזיים: קטע דרך ראשון שתחילתו באזור מחלף בן גוריון, עד לנקודת פיצול, סמוכה למחלף שפירים, שבה ניתן לרדת מן הנתיב (הממשיך לעבר תל אביב, במקטע השני, כהגדרתו להלן) אל גשר המוביל לחלק השני של הפרויקט (קטע דרך זה, ממחלף בן גוריון ועד לנקודת הפיצול, יכונה להלן: "המקטע הראשון"). החלק השני הוא מתחם הכולל את משרדי המשיבה, עמדות רישום מנויים, מרכז בקרה, חניון גדול, מערך הסעות, נקודות ביקורת למתן פטורים, לרבות למי שמוריד או מעלה נוסע, עמדות לתשלום במזומן ועוד (מתחם זה יכונה להלן: "החניון"). החלק השלישי הוא קטע הדרך שתחילתו באזור היציאה מן החניון וסופו באזור מחלף קיבוץ גלויות, בואכה תל אביב (עבור מי שלא נכנס לחניון מדובר למעשה בהמשכו הישיר של המקטע הראשון).
  2. על לפי סעיף 5 לחוק [בשילוב חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) התשנ"ה – 1995, כמפורט בסעיף] למשיבה סמכות לפתוח תיק הוצל"פ ביחס לחוב שלא שולם והפך חלוט ("חוב חלוט", לפי סעיף ההגדרות הוא חוב שלא הוגש לגביו ערר תוך המועד שנקצב לכך או שהערר לגביו נדחה ולא ניתן לערעור עוד).
  3. להלן קיצור טענות העוררת בכתב הערר: ביום 22.9.13 התקשרו אליה ממשרד ב"כ המשיבה ונמסר לה כי עומד לחובתה חוב על סך כ- 650 ₪ בגין אי תשלום חשבון בסך 34 ₪, שנשלח אליה בדואר רשום. משטענה שלא קיבלה את החשבון נענתה כי די בכך שנשלח. העוררת קובלת על כך שלא טרחו להתקשר אליה, או לשלוח אליה מכתב קודם לפתיחת תיק ההוצל"פ ומבהירה שלא היה לה כל רצון להתחמק מתשלום.
  4. בתשובתה לערר טענה המשיבה כטענת סף שדין הערר להידחות מחמת איחור בהגשתו. לגופו של עניין טענה המשיבה כי חשבון הנסיעה הרלוונטית נשלח לעוררת בדואר רשום וכי לפי רישומי הדואר (העתקם צורף) הוא "נמסר ליעדו ביום 4.9.2011". לטענתה, משרדו של בא כוחה פעל לאיתור העוררת קודם לפתיחת תיק ההוצל"פ, נעשו ניסיונות להתקשר אל העוררת ונשלחו אליה מסרונים. המשיבה צירפה תמונות שלטענתה מנציחות את הרכב בעת ביצוע הנסיעה הרלוונטית וטענה כי על פי הדין היא הייתה זכאית לחייב את העוררת באגרה ובפו"ה וכי כדין נפתח תיק ההוצל"פ.
  5. דיון בתיק התקיים ביום 27.2.14 בפני הרכב חסר של הוועדה, לאחר שניתנה לכך הסכמת הצדדים. לדיון התייצבו ב"כ המשיבה והעוררת, שמסרה עדות והשיבה לשאלות הוועדה וב"כ המשיבה.

בסיום הדיון ביקשה המשיבה לסכם טענותיה בכתב ולשני הצדדים נקצב זמן לצורך הגשת סיכומים.

 

דיון

  1. מעיון בכתבי הטענות ולאור דברי העוררת בדיון (עמ' 2 שורה 38), לא נותרה למעשה מחלוקת אודות עצם ביצוע הנסיעה הרלוונטית. בנוסף, היות שהעוררת לא טענה מאומה נגד זכאותה משיבה לחייב את המשתמש באגרה ולא טענה מאומה נגד זכאות המשיבה לחייב בפו"ה משתמש שלא נרשם מראש ולא שילם עבור הנסיעה במהלכה, הרי שלא קיימת מחלוקת גם אודות תקינות החיובים המקוריים שהוטלו בגין הנסיעה – האגרה והפו"ה – בסך של 34 ₪. המחלוקת מתמקדת אפוא בסכומים שנוספו עקב פתיחת תיק ההוצל"פ ומשכך הדיון להלן יתמקד בהתנהלות המשיבה והעוררת לאחר הנסיעה הרלוונטית ועד לפתיחת תיק ההוצל"פ.
  2. לאור האמור, אין רלוונטיות לטענה בדבר איחור בהגשת הערר. הסכומים שבמחלוקת הם אלו שנוספו לחוב עקב פתיחת תיק ההוצל"פ, שנפתח ביום 8.9.13. ביחס למועד זה אין כל איחור בהגשת הערר.

טענת המשיבה לאיחור בהגשת הערר נדחית, אפוא.

  1. רישומי חברת הדואר שצירפה המשיבה מציינים שהחשבון המקורי "נמסר ליעדו" ביום 4.9.11. נציין בעניין זה שאף ללא קשר לרישומי הדואר המבטאים מסירה בפועל לכאורה, לימין המשיבה עומדת חזקת המסירה של הדואר הרשום, הקובעת שחשבון שנשלח בדואר יראו אותו כאילו נמסר בתוך 14 ימים, אלא אם הוכיח החייב שלא קיבל אותו מסיבות שאינן תלויות בו [תקנה 5(ב)]. אין חולק שהמשיבה שלחה את החשבון בדואר רשום ולכאורה יש לראותו ככזה שנתקבל. עד לפתיחת תיק ההוצל"פ חלפו כאמור כשנתיים ימים וברור שככל שנמסר לעוררת, או שיש לראותו כאילו נמסר לה, הוא הפך חלוט זמן רב קודם לכן וממילא הוכשרה הדרך החוקית הפורמאלית להוציאו לפועל כפסק דין, בהתאם לסעיף 5 לחוק (ראה לעיל בסעיף 4).

אלא שבקיומה של סמכות פורמאלית לנקוט בהליך המשפטי של פתיחת תיק הוצל"פ אין די ועל הנוקט בהליך זה לעמוד באמות מידה נוספות שנקבעו בפסיקה ובפרט אמות מידה של תום לב.

  1. האם במקרה דנן עמדה המשיבה באמות המידה המצופות ממנה בבואה לפתוח נגד העוררת בהליך הוצל"פ שבעצם נקיטתו הפך חוב זעום של 34 ₪ לחוב משמעותי בן למעלה מ-600 ₪? לטעמנו התשובה לכך שלילית. נפרט.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ