אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערר מס' 283/3013 ליזה משיח נ' הנתיב המהיר בע"מ

ערר מס' 283/3013 ליזה משיח נ' הנתיב המהיר בע"מ

תאריך פרסום : 04/08/2016 | גרסת הדפסה

ועדת ערר לפי חוק נתיבים מהירים התש"ס - 2000
283-3013
20/07/2014
בפני חברי הוועדה:
1. עו"ד מנחם שח"ק
2. עו"ד שרון גלילי
3. גלעד ונגרובר


- נגד -
העוררת:
ליזה משיח
המשיבה:
הנתיב המהיר בע"מ
עו"ד ויקטור פישר
פסק דין

 

  1. במועדים הרלוונטיים לערר, היתה העוררת הבעלים הרשום של רכב מ.ר. 4522861 (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת זיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס – 2000 (להלן: "החוק"), חייבה את העוררת בחיוב אגרה בגין נסיעות שבוצעו בנתיב המהיר לתל אביב (להלן: "הנתיב המהיר") על ידי בנה, מר חיים משיח (להלן: "הבן") ובנוסף בחיובי פיצוי והחזר הוצאות (להלן: "פו"ה"), כמשמעותם בחוק ובתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תשע"א – 2010 (להלן: "התקנות"), מן הטעם שהשימוש בוצע מבלי שהעוררת נקשרה עמה מראש בהסכם, ובניגוד לסעיפים 3ב- 3ג לחוק.

בכתב הערר מבוקש לבטל את כל החיובים שהוטלו.

  1. השאלה המרכזית שנתונה להכרעתנו היא האם העוררת הייתה זכאית לפטור מתשלום האגרה והפו"ה, מכוח הפטור המוענק בסעיף 18(א) לחוק למי שעשה שימוש בנתיב המהיר כשברכבו שלושה נוסעים נוספים, או, בעת שנפח התנועה בנתיב המהיר נמוך מ-1,000 כלי רכב בשעה - שני נוסעים נוספים.
  2. קודם שנפרט את טענות הצדדים, נוסיף בתמצית מספר מילות רקע, החשובות לעניינינו, ביחס לדרך ההפעלה של הנתיב המהיר (להרחבה בכל הנוגע למאפייני הפרויקט, המסגרת התחיקתית ושיטת ההפעלה, ראו בפסק הדין שניתן בערר 30/3011 בעניין סיוון חן ובערר 164/3011 בעניין צבי). באופן כללי ניתן לומר שפרויקט הנתיב המהיר בנוי משלושה חלקים מרכזיים: קטע דרך ראשון שתחילתו באזור מחלף בן גוריון וסופו בנקודת פיצול, סמוכה למחלף שפירים, שבה ניתן לרדת מן הנתיב (הממשיך לעבר תל אביב, במקטע השני, כהגדרתו להלן) אל גשר המוביל אל החלק השני של הפרויקט (קטע דרך זה, ממחלף בן גוריון ועד לנקודת הפיצול, יכונה להלן: "המקטע הראשון"), או להמשיך בנסיעה במקטע השני, שהגדרתו להלן.

החלק השני הוא מתחם הכולל את משרדי המשיבה, מרכז בקרה, חניון גדול, מערך הסעות, נקודות ביקורת למתן פטורים, לרבות פטור בגין רכב מרובה נוסעים, הרלוונטי לעניינינו, עמדות תשלום ועוד (מתחם זה יכונה להלן: "החניון").

החלק השלישי הוא קטע הדרך שתחילתו באזור היציאה מן החניון וסופו באזור מחלף קיבוץ גלויות, בואכה תל אביב (קטע דרך זה יכונה להלן: "המקטע השני"). עבור מי שבחר שלא להיכנס לחניון מדובר למעשה בהמשך ישיר של המקטע הראשון.

  1. בערר דנן התייחסה העוררת באמצעות הבן, מיופה כוחה, ל-8 נסיעות רלוונטיות, שבוצעו ברכב במועדים הבאים: 23.9.12, 9.10.12, 10.10.12, 11.10.12, 14.10.12, 15.10.12, 16.10.12, 22.10.12. יצוין כי לכתב התשובה שהגישה המשיבה צורף חשבון הכולל נסיעה נוספת, אף היא מיום 22.10.12, אולם אין לראותה חלק מן הערר היות שמדובר בנסיעה שבוצעה על ידי רכב אחר ואין לגביה כל התייחסות או בקשה מצד העוררת.

בכתב הערר קובל הבן – "לא ברור לי מדוע אני צריך לשלם מחירים כאלה גבוהים ? ובכלל, כאשר מראש רשום, שהכניסה לנתיב המהיר היא רק במידה ויש יותר מ4+ נוסעים ... אם בכלל יש צורך לשלם, מדוע אני צריך לשלם יותר ממה שרשום בכניסה ...הייתי בטוח שאם יחייבו אותי זה מקסימום לפי המחיר הרשום וישלחו אלינו הביתה ... שאינו עובר את הסך של 17 ₪ לערך בכל כניסה ויציאה ... ". בהמשך מפרט הבן את מצבו האישי ואת הנסיבות של הנסיעות הרלוונטיות.

  1. בתשובתה לערר טענה המשיבה כי יש לדחותו על הסף מחמת איחור בהגשתו והיות החוב חלוט. לגופו של עניין טענה טענות שונות שעיקרן הוא העובדה שהבן נמנע מלעבור במתקן ביקורת שמעבר בו הוא תנאי לפטור, וכן שהתעלם מן השילוט ומהוראות החוק. לטענתה, משלא היתה זכאות לפטור הרי שחיוב האגרה הושת כדין ומשלא היה הרכב רשום כמנוי הרי שכדין הוטל חיוב הפו"ה. לעניין מחיר הנסיעה שנקב הבן, 17 ₪, ציינה המשיבה כי האגרה בנתיב המהיר היא "אגרה דינאמית", המשתנה בהתאם לנפח התנועה בו וגם בנסיעות הרלוונטיות הוטלו חיובים שונים. המשיבה מציינת כי במרץ 2011, שנה וחצי ויותר קודם לנסיעות הרלוונטיות בוצעה נסיעה ברכב, אשר גררה חיוב אגרה ופו"ה ואשר שולמה. מכך מסיקה המשיבה כי העוררת ידעה ששימוש ללא רישום גורר חיוב בפו"ה ועל כן עליה רובצת האחריות לחיובי הפו"ה שהוטלו בגין הנסיעות הרלוונטיות שבוצעו מאוחר יותר.
  2. ביום 25.12.13 התקיים דיון במעמד הצדדים, כאשר מטעם המשיבה התייצבה באת כוחה ומטעם העוררת התייצב הבן שהעיד והשיב לשאלות הוועדה ובא כוח המשיבה. בסיום הדיון ביקשה המשיבה לסכם טענותיה בכתב ובהחלטה שניתנה קצבנו מועדים להגשת סיכומים קצרים. המשיבה הגישה סיכומים ביום 2.1.14. העוררת לא ניצלה את זכותה ­­להשיב לסיכומי המשיבה.

 

 

דיון

  1. ראשית נבחן את הבקשה לדחיית הערר על הסף מחמת איחור בהגשתו. אכן, על פניו לא יכול להיות חולק שקיים איחור פורמאלי ניכר בהגשת הערר. על פי רישומי הדואר שצירפה המשיבה, שהאמור בהם לא הוכחש או נסתר על ידי העוררת, החשבון עבור הנסיעה הראשונה נמסר לעוררת ביום 16.10.12, החשבון עבור שלוש הנסיעות הבאות נמסר ביום 22.10.12 והחשבון עבור הנסיעה השישית נמסר ביום 28.10.12. עבור שתי הנסיעות האחרונות רישומי הדואר אינם נוקבים במועד מסירה ברם גם ביחס לחשבון זה לא נסתרה חזקת המסירה של הדואר, המוסדרת בתקנה 5. היות שכתב הערר הוגש רק ביום 30.7.13 ולאור הוראת סעיף 4ח לחוק שלפיו יש להגיש ערר בתוך 45 ימים מיום קבלת ההודעה על החיוב, ברור שקיים איחור, כאמור.

עם זאת, בנסיבות העניין יש להעדיף את בירורו המהותי של הערר על פני דחייתו על בסיס פורמאלי טכני של מועד הגשתו.

ע"פ ס' 22 לחוק בתי דין מנהליים התשנ"ב – 1992, ליו"ר המותב הסמכות להאריך המועד להגשת הערר וזאת מטעמים מיוחדים שירשמו.

רשימת העילות המצדיקות הארכת המועד אינה רשימה סגורה. משקל נתון לעובדות שונות ובכלל זה לכך שהעוררת אינו מיוצג, לכך שהוא לא ידע על קיומה של הוועדה ולכך שהערר נמצא מוצדק. [ראה בשא (עליון) 9178/04 יחזקאל אלישיב ואח' נ' פז חברת נפט בע"מ; בשא (עליון) 9177/04-ג', אקי (חזקיה) בכנוף נ' דוד קמי].המשיבה לא טענה כי שנתה מצבה לרעה עקב השתהותו של העוררת ואף בכך יש כדי לתמוך בהארכת המועד.

טעות שבדין נקבעה גם היא, במקרים מסוימים, ככזו הבאה בגדר "טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד להגשת ערעור. (ראה בר"ע 691/05 שרה בן חנן נ' דוד חסון).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ