אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערר מס' 264/3014 לואיזה נניקשוילי נ' הנתיב המהיר בע"מ

ערר מס' 264/3014 לואיזה נניקשוילי נ' הנתיב המהיר בע"מ

תאריך פרסום : 04/08/2016 | גרסת הדפסה

ועדת ערר לפי חוק נתיבים מהירים התש"ס - 2000
264-3014
02/06/2016
בפני חברי הוועדה:
1. עו"ד מנחם שח"ק - יו"ר הוועדה
2. גלעד ונגרובר
3. רו"ח אלעד מאירי


- נגד -
העוררת:
לואיזה נניקשוילי
המשיבה:
הנתיב המהיר בע"מ
עו"ד ויקטור פישר
החלטה

 

1. במועדים הרלוונטיים לערר, הייתה העוררת הבעלים הרשום של רכב מ.ר. 4851072 (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת זיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס – 2000 (להלן: "החוק"), חייבה את העוררת בחיוב אגרה בסך 39 ₪ בגין שימוש שנעשה בנתיב המהיר לתל אביב (להלן: "הנתיב המהיר") ביום 6.1.14 (להלן: "הנסיעה") וכן בסך 28 ₪ כחיוב פיצוי והחזר הוצאות (להלן: "פו"ה"), כמשמעותו בחוק ובתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תשע"א – 2010 (להלן: "התקנות") מן הטעם שהנסיעה בוצעה מבלי שהרכב היה רשום במסגרת מנוי ומבלי ששולם על הנסיעה במהלכה. 2. ביום 11.9.14 פתחה המשיבה נגד העוררת תיק הוצל"פ (מס' 0332883146, להלן: "תיק ההוצל"פ"), עקב אי תשלום החשבון שהופק לגבי הסכומים הנ"ל (צורף כנספח 1 לתגובת המשיבה, להלן: "החשבון") והדבר גרם להוספת הפרשי הצמדה, ריבית ושכ"ט עו"ד, עד שהחוב עלה כדי כ-666 ₪ נכון ליום 13.11.14 (מועד הפקת תדפיס תיק ההוצל"פ שצורף כנספח 6 לתגובת המשיבה). לאחר מכן תפח החוב עוד משמעותית וכפי שיפורט בהמשך.   נציין, כי לפי סעיף 5 לחוק [בשילוב חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) התשנ"ה – 1995, כמפורט בסעיף] למשיבה סמכות לפתוח תיק הוצל"פ ביחס לחוב שלא שולם והפך חלוט ("חוב חלוט", לפי סעיף ההגדרות הוא חוב שלא הוגש לגביו ערר תוך המועד שנקצב לכך או שהערר לגביו נדחה ולא ניתן לערעור עוד).3. בכתב הערר ובבקשה לביטול הליכים שנכללה בו טענה העוררת שמהמסמכים שהמשיבה הגישה להוצל"פ לא ניתן לדעת האם קיים חוב, באיזה רכב מדובר והאם הוא שייך לעוררת. לגופו של עניין טענה העוררת שמעולם לא קיבלה חשבון וכי היא לא מתגוררת בכתובת אליה נשלחה האזהרה ("רחוב העצמאות 51/57 אשדוד", להלן: "הכתובת הרשומה"), אלא הוריה (לרבות אביה שהוא בא כוחה בתיק דנן) ומעולם לא פנו אליה בדרישה קודם לתיק ההוצל"פ. החשבון נשלח לבא כוח העוררת לבקשתו והתברר שתקופת החיוב הנקובה בו (6.1.14 – 20.1.14) מסתיימת במועד מאוחר למועד הפקתו (14.1.14). נטען כי ב"כ העוררת הציע לשלם את החשבון אולם ב"כ המשיבה סירב ועמד על גביית מלוא החוב בהוצל"פ שמגלם, בלשונו - "כ-1000% ריבית עבור 7 חודשים !!".  4. בתשובתה טענה המשיבה כטענת סף שדין הערר להידחות מחמת היות החוב חלוט ואיחור בהגשתו ומחמת העדר עילה. לחלופין ולגופו של עניין טענה המשיבה בין היתר טענות אלה – נוכח הצילומים שבוצעו בזמן אמת, אין ספק כי הרכב הוא שביצע את הנסיעה; החשבון נשלח לכתובת הרשומה, שהופיעה ככתובת העוררת במשרד הרישוי במועד ביצוע הנסיעה; על פי רישומי הדואר החשבון נמסר ביום 20.1.14; עוד קודם לכן, ביום 12.1.14 נציגת המשיבה ניסתה ליצור קשר עם העוררת ושוחחה עם אמה (תמלול השיחה צורף) שמסרה מס' טלפון נייד של העוררת שם הושארה הודעה קולית (גם תמלולה צורף) בה התבקשה העוררת ליצור קשר עם מוקד השירות, אולם העוררת לא יצרה קשר; ביום 14.8.14 שלחה המשיבה לעוררת בדואר רגיל לכתובת הרשומה מכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים (להלן: "מכתב ההתראה") והעוררת הוזהרה בו שצפוי להיפתח תיק הוצל"פ ככל שלא ישולם החוב; האזהרה נמסרה בכתובת הרשומה וביום 12.10.14 יצר בא כוח העוררת קשר עם משרד ב"כ המשיבה וקבל על משלוח האזהרה לביתו ולאחר מכן, ביום 15.10.14 יצר קשר נוסף וביקש את צילומי הרכב (תמלול חלקי צורף).5. בתגובה לתגובה שהגישה העוררת ביום 6.5.15 טענה בין היתר שהבקשה לביצוע בהוצל"פ לא הוגשה כדין וכי תגובת המשיבה בערר באה לתקן פגמים אלו. העוררת הוסיפה כי לא יתכן שהחשבון הופק עבור תקופה עתידית. 6. בהחלטת יו"ר הוועדה מיום 10.5.15 נקבע כי ההליכים בתיק ההוצל"פ יעוכבו כנגד תשלום סך של 350 ₪ על ידי העוררת. בהמשך הודיעה המשיבה שהעוררת לא שילמה את הסכום הנ"ל תוך הזמן שנקצב והליכי הגביה חודשו. בעקבות כך נוספו לתיק ההוצל"פ רכיבי חוב נוספים ובכלל זה שכ"ט ב'. בנוסף, ביקשה המשיבה שייפסקו כנגד העוררת "הוצאות לדוגמה" עקב הימנעותה מתשלום הסך שנקבע  והימנעותה מלקיים את ההחלטה. העוררת לא התייחסה כלל לנושא זה של חידוש הליכי ההוצל"פ.7. הצדדים זומנו לדיון בפני הרכב הוועדה וזה התקיים ביום 27.10.15 (מועד קודם נדחה לבקשת ב"כ העוררת). העוררת לא התייצבה לדיון אלא רק אביה - בא כוחה, שהעיד בפני הוועדה והשיב לשאלות ב"כ המשיבה. מצד המשיבה התייצבו באי כוחה ומנהל התפעול שלה, מר הראל חנין (להלן: "מר חנין"), שנחקר על ידי ב"כ העוררת. בסיום הדיון ביקשה המשיבה לסכם בכתב וכך עשתה. העוררת לא ניצלה את האפשרות שנתנה גם לה להגיש סיכומים בכתב.  דיון8. לעניין הטענות בדבר היות החוב חלוט, הגשת הערר באיחור והעדר עילה, נשוב אליהן לאחר שנבחן את הערר לגופו, שכן דיון בהן כרוך בהכרעות עובדתיות, לרבות בכל הנוגע למסירת החשבון, מכתב ההתראה, הקשר שנוהל עם אם העוררת ועוד.9. בכל הנוגע לעצם ביצוע הנסיעה הרלוונטית, יש לקבוע שהיא בוצעה בפועל כטענת המשיבה. המשיבה צירפה לתגובתה ראיות טובות לגבי ביצועה, לרבות צילומי הרכב בזמן אמת ותצהיר מנהל התפעול, הכולל פירוט קבצי הרישום של המצלמות הרלוונטיות ותקינותן בזמן הרלוונטי. העוררת מצידה לא טענה פוזיטיבית שלא ביצעה את הנסיעה, אלא רק שהמשיבה לא הציגה ראיות מספיקות, לשיטתה. כמו כן, העוררת בחרה שלא להגיע לדיון חרף זימונה כדין ומובן שאין באפשרות בא כוחה, שחתום על כתבי הטענות מטעמה ומן הסתם כתב אותם, להעיד במקומה אודות עצם ביצוע הנסיעה. נציין שבדיון ניסה בא כוח העוררת להיבנות מכך שאחת התמונות שצירפה המשיבה לתגובתה מטושטשת באופן שלא מאפשר לקרוא את מספר הרכב, ברם אין זו התמונה היחידה שהוגשה ובנוסף יש את תצהירו של מר חנין. במצב דברים זה כאשר העוררת מחד, אינה כופרת בביצוע הנסיעה ומאידך יש בפנינו ראיות מצד המשיבה, שלא נסתרו או הופרכו, יש לצאת מנקודת הנחה שהנסיעה בוצעה. 10. משקבענו שהנסיעה בוצעה ומשלא הונח כל נימוק שיש בו כדי לשלול את זכותה של המשיבה לחייב באגרה בגינה, יש להורות שחיוב האגרה הוטל על העוררת כדין. 11. השימוש בנתיב המהיר מותר רק למי שפועל בהתאם לאחת החלופות במוצעות בסעיף 3ב לחוק, שזו לשונו:  "3ב(א) לא ינהג אדם ברכב בנתיב מהיר, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:(1) ברכב קיים אמצעי זיהוי על פי הסכם תקף;(2) האגרה בעד אותה נסיעה שולמה מראש או שולמה במהלך הנסיעה בנתיב מהיר, הכל כפי שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה;..."סעיף 3ג לחוק קובע – "3ג. (א) המבקש להסדיר מראש את אופן חיובו באגרה ובחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה, בשל נסיעות ברכב בנתיב מהיר, יתקשר לשם כך בהסכם עם בעל הזיכיון."תקנה 11 לתקנות קובעת כי "חייב יחויב בפיצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה ... נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות אלה, לרבות בלא הסכם תקף". שיעור הפו"ה נקבע בתוספת השלישית לתקנות.12. אין מחלוקת שבמועד הנסיעה לא פעלה העוררת בהתאם לאמור בתקנות – לא נרשמה לנתיב המהיר קודם ביצועה ולא שילמה במהלכה. העוררת, שהתמקדה כאמור בהעדר ראיות לגבי עצם ביצוע הנסיעה, לא העלתה כל טענה שיש בה כדי להצביע על פגם כלשהו בחיוב הפו"ה בגין הנסיעה ולכן גם אותו יש להותיר על כנו. 13. האם העוררת קיבלה את החשבון ביום 20.1.14, כמצוין בפלט חברת הדואר שצירפה המשיבה? יש לקבוע שאכן, החשבון נמסר לה במועד האמור. העוררת אינה חולקת על כך שהכתובת הרשומה, אכן הייתה זו שהופיעה ברשות הרישוי ככתובתה. ככל שהעוררת לא התגוררה בכתובת הרשומה וככל שסברה שהכתובת הרשומה אינה כתובת טובה דיה לצורך משלוח דואר אליה, היה עליה לדאוג לעדכונה מבעוד מועד. נוסיף שנוכח העובדה שאביה של העוררת ייצג אותה בפנינו, הופיע בשמה בפנינו וניסח במקומה את כל כתבי הטענות, סביר להניח שהכתובת הרשומה, בה מתגוררים הורי העוררת, הייתה כתובת טובה של העוררת, כפי שהוכח עם מסירת האזהרה לכתובת זו וגם בהיבט זה קובלת העוררת על משלוח החשבון לכתובת הוריה, אינה בעלת משקל של ממש. 14. על פי תקנה 5(ב) לתקנות,  חשבון שנשלח בדואר לפי המען הרשום לפי חוק עדכון כתובת התשס"ה – 2005, "רואים אותו כאילו הגיע לתעודתו בתום 14 ימים ממשלוחו, זולת אם הוכיח החייב שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו". החשבון נשלח לכתובת הרשומה כנדרש ובכך עמדה המשיבה בנטל המונח על כתפיה לשלוח את החשבון. רישומי הדואר מצביעים על כך שהחשבון "נמסר ליעדו". על מנת לסתור רישום זה יש לעשות מאמץ מינימאלי ולבדוק על מה מתבססים רישומי הדואר. אין די בטיעון בעלמא שהחשבון לא נמסר ובוודאי שאין די בו כאשר הטוען הוא צד שלישי – אבי העוררת – ובעלת הדבר עצמה, העוררת, אינה מעידה על כך.ראוי לציין עוד, שבהחלטת יו"ר הוועדה מיום 25.11.14, נדרשה העוררת להגיב לתגובת המשיבה ויו"ר הוועדה הורה כי העוררת "תתייחס במיוחד לטענות המשיבה בדבר מסירת החשבון המקורי לכתובת שהייתה הרשומה ברשות הרישוי...". בתגובה שהגישה ביום 6.5.15, בחרה העוררת להתעלם מהוראה בהירה זו ונמנעה מכל התייחסות למסירת החשבון ורישומי הדואר לגביו. העוררת לא הוכיחה אפוא שהחשבון לא נמסר לה וגם בהנחה שלא נמסר – לא הוכיחה שלא נמסר מסיבות שאינן תלויות בה.הנחתנו היא אם כן, שהחשבון נמסר לעוררת ביום 20.1.14. 15. לגבי מכתב ההתראה, המשיבה טוענת שנשלח בדואר רגיל, אולם לא צורפה ראיה שהוא אכן נשלח בפועל, מלבד רישום מתוך מערכת המחשב של ב"כ המשיבה (נספח 4ג לתגובת המשיבה) ותצהיר עובדת המשרד המסתמכת על רישום זה, שאין בהם די בכדי להוכיח שהמכתב אכן יצא למשלוח באמצעות חברת דיוור כזו או אחרת, אלא רק את העובדה שהופק במחשבי ב"כ המשיבה. מאידך, גם לגבי מכתב זה בחרה העוררת שלא לנקוט בעמדה כלשהי למרות שבהחלטה מיום 25.11.14 הנ"ל נדרשה להתייחס באופן מיוחד גם למכתב ההתראה. משכך, בעת שנבחן להלן את מידת המאמץ שהשקיעה המשיבה ביידוע העוררת אודות החוב קודם לפתיחת תיק ההוצל"פ, יינתן משקל מסוים גם למכתב ההתראה. 16. בכל הנוגע לשיחה שנערכה עם אם העוררת, כאמור, אין מחלוקת אמיתית על כך שבמהלכה נמסר למשיבה מספרה של העוררת - בדיון אישר אביה שהוא מספרה הנכון – וכי בכך הסתכמה השיחה, כעולה מן התמלול שצירפה המשיבה. בתגובה מיום 6.5.15 הנ"ל, מציין בא כוח העוררת כי "ניתן להבין שאמא של לא קיבלה ולא אישרה את הקבלה של החשבונית"(ההשמטה במקור. הוועדה) ועל כך אין כל מחלוקת. אמנם, המשיבה בחרה שלא לצרף את הראיה הטובה ביותר – ההקלטה, גם לאחר שבא כוח העוררת התרעם על כך וביקש להתייחס לתמלילים כאילו הם לרעת המשיבה (סעיף 4 לתגובה מיום 6.5.15), ויש אכן לתת לכך משקל, אולם מאידך, אין בפנינו את גרסת האם, או גרסה ברורה כלשהי מצד העוררת לגבי השאלה מה עלה באותה השיחה. ממילא לא ברור מהי אותה מסקנה "לרעת המשיבה" שבא כוח העוררת מבקש שיוסק מתוך אותה שיחה, בה בעת שהוא עצמו מסכים דה פקטו לגרסת המשיבה לגביה, היינו שהשיחה הסתכמה במסירת מספרה של העוררת, כאמור.17. לגבי ההודעה הקולית שהמשיבה טוענת שהשאירה אצל העוררת, במספר שקיבלה מן האם, גם לגביה לא מובן מדוע לא מצאה המשיבה לנכון לצרף את ההקלטה, שאותה תמללה עובדת משרד בא כוח המשיבה. כאמור, בתגובה מיום 6.5.15 הצביע בא כוח העוררת על פגם זה ולמשיבה הייתה הזדמנות לבקש לתקנו. טענת העוררת היא שלא התקבלה אצלה כל הודעה קולית שהיא ואך מתבקש היה שהמשיבה תציג לוועדה את הראיה הטובה שבה היא מחזיקה לטענתה – אותה הקלטה שתומללה. בהקלטה זו, כך המשיבה, ניתן לשמוע את הפתיח המציין את מספר הטלפון של העוררת, ולאחר מכן את ההודעה שהשאירה נציגת המשיבה ואילו הייתה מוגשת ההקלטה הייתה הוועדה מצפה לשמוע את עדות העוררת ביחס אליה.במצב דברים זה אנו מקבלים את טענת המשיבה שנעשה ניסיון כלשהו להשאיר הודעה לעוררת, כמפורט בתצהיר מטעמה, ברם לא ניתן לקבוע מה היה בדיוק נוסח ההודעה או שהעוררת קיבלה אותה. 18. מעבר לאמור, מדברי המשיבה, שלא זכו לתגובה מצד העוררת, עולה שהעוררת לא הפקידה את הסכום שבו חויבה בהחלטה שהורתה על עיכוב הביצוע והמשיבה חידשה את הליכי ההוצל"פ לאחר שהצו פקע. חידוש הליכים זה הביא לגידול משמעותי בחוב, שכן נוסף לו מרכיב של שכ"ט ב' וניתן להניח שנוסף גם רכיב מסוים של הוצאות. אמנם, אין אנו בדעה אחת עם המשיבה, הטוענת שיש לחייב את העוררת ב"הוצאות לדוגמה" בשל הימנעותה מתשלום הסכום שנקבע בהחלטה, שכן השלכת ההימנעות מתשלום הוגדרה בהחלטה – פקיעת צו עיכוב הביצוע -  והעוררת בחרה, במחדלה, באופציה זו, אולם בה בעת והיות שהעוררת לא התייחסה כלל לסוגיה זו, יש לקבוע שעל העוררת לשאת במלוא הסכומים שנוספו לתיק ההוצל"פ עקב פקיעת צו העיכוב ונקיטת הליכי הביצוע לאחר פקיעתו. 19. במקרים רבים אחרים, בהם נמצא פגם מהותי בהתנהלות המשיבה עובר לנקיטת הליכי הוצל"פ קבעה הוועדה שהמשיבה הפרה את חובת תום הלב שהייתה מוטלת עליה והורתה על ביטול הליכי הוצל"פ או על הפחתת חוב משמעותית (ראה למשל בהחלטות בעררים הבאים: 346/3013, 409/3012, 408/3012, 158/3014, 471/3012 ועוד). במקרה דנן יש אמנם להפנות ביקורת כלפי המשיבה, בפרט בהיבט הראייתי כמפורט, אולם לא ניתן לומר שמקרה זה הוא מן המקרים שבהם ניתן להצביע על חוסר תום לב בולט מצדה. המשיבה שלחה לעוררת את החשבון בדואר רשום וזה אכן התקבל אצלה, כפי שקבענו. ככל שהייתה בעיה במסירתו עקב משלוחו לכתובת הורי העוררת, הרי שהעוררת היא שנושאת באחריות לכך שכן לא דאגה לעדכון הכתובת. בנוסף, המשיבה לא הסתפקה במשלוח החשבון ואנו מקבלים את הנחה שבוצעו על ידה ניסיונות יידוע נוספים בניסיון להביא את דבר החוב לידיעת העוררת, כמפורט לעיל. 20. בכל הנוגע לטענת ב"כ העוררת אודות פגם צורני בחשבון, אין לה משמעות אופרטיבית לעניינינו. המשיבה הוכיחה במידה הנדרשת שהחשבון נשלח לעוררת בדואר רשום ובכך ש"תקופת החשבון" הנזכרת בו מסתיימת במועד מאוחר יותר למועד שבו הופק החשבון, אין בה כדי להמעיט מעובדה זו, או להשפיע על תקינות חיובה של העוררת בגין הנסיעה היחידה המופיעה בו, שקדמה להפקת החשבון, או לגרוע מחובת העוררת לשאת בתשלום.
21. לאור כל האמור ולאחר איזון בין השיקולים השונים שפורטו, אנו קובעים שעל העוררת לשאת בחיובים כדלקמן: א. האגרה והפו"ה במלואם. ב. סך השווה ל – 50% מהסכומים שנפסקו בהוצל"פ עם פתיחת תיק ההוצל"פ ועד פקיעת צו עיכוב הביצוע ובכלל זה אגרה, הוצאות ושכ"ט א'.  ג. מלוא סכום שכ"ט ב' שנפסק בהוצל"פ וכן מלוא ההוצאות שנפסקו בתיק ההוצל"פ החל במועד פקיעת צו עיכוב הביצוע כאמור. 22. המשיבה תפיק לעוררת חשבון מעודכן לתשלום בהתאם לאמור בסעיף 21 לעיל, והעוררת תפרע אותו בתוך 30 ימים מעת שיימסר לה. במהלך פרק זמן זה יוקפאו הליכי הגביה וההוצל"פ. ככל שישולם החוב כאמור ייסגר תיק ההוצל"פ ללא דיחוי. לא ישולם החוב – תוכל המשיבה לחדש את ההליכים, לאחר שתפחית את יתרת החוב בהתאם להחלטה זו ולאחר שיופחת כל סכום ששולם או שישולם על ידי העוררת עד אותו מועד. אין צו להוצאות. 
ערעור על החלטה זו טעון רשות של בית המשפט המחוזי. בקשת רשות ערעור יש להגיש תוך 30 ימים. 

ניתנה היום:  כה' באייר התשע"ו, 2 ביוני 2016, בהעדר הצדדים.



התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ