אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערר מס' 249/3013 מנחם רחמים נ' הנתיב המהיר בע"מ

ערר מס' 249/3013 מנחם רחמים נ' הנתיב המהיר בע"מ

תאריך פרסום : 04/08/2016 | גרסת הדפסה

ועדת ערר לפי חוק נתיבים מהירים התש"ס - 2000
249-3013
08/06/2014
בפני חברי הוועדה:
1. עו"ד מנחם שח"ק - יו"ר הוועדה
2. עו"ד שרון גלילי
3. גלעד ונגרובר


- נגד -
העורר:
מנחם רחמים
המשיבה:
הנתיב המהיר בע"מ
עו"ד ויקטור פישר
פסק דין

 

רקע עובדתי ודיוני

  1. במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב מ.ר. 2149964 (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת זיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס – 2000 (להלן: "החוק"), חייבה את העורר בחיובי אגרה בגין שימוש שנעשה בנתיב המהיר לתל אביב (להלן: "הנתיב המהיר") במועדים שונים בחודש מאי 2013 ובנוסף בחיובי פיצוי והחזר הוצאות (להלן: "פו"ה"), כמשמעותם בחוק ובתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תשע"א – 2010 (להלן: "התקנות"), מן הטעם שהשימוש בוצע מבלי שהעורר נקשר מראש בהסכם עם המשיבה ומבלי ששילם במזומן במהלך הנסיעות.
  2. קודם שנפרט את טענות הצדדים, נקדים בתמצית מספר מילות רקע, החשובות לעניינינו, ביחס לדרך ההפעלה של פרויקט הנתיב המהיר (להרחבה יתירה בכל הנוגע להפעלת הפרויקט והתשתית התחיקתית וההסכמית שמכוחה הוא פועל, ראו בפסק הדין שניתן בערר 30/2011 בעניין סיוון חן וכן בערר 164/2011 בעניין צבי ניסים ולביאה). באופן כללי ניתן לומר שפרויקט הנתיב המהיר בנוי משלושה חלקים מרכזיים: קטע דרך ראשון שתחילתו באזור מחלף בן גוריון, עד לנקודת פיצול, סמוכה למחלף שפירים, שבה ניתן לרדת מן הנתיב (הממשיך לעבר תל אביב, במקטע השני, כהגדרתו להלן) אל גשר המוביל לחלק השני של הפרויקט (קטע דרך זה, ממחלף בן גוריון ועד לנקודת הפיצול, יכונה להלן: "המקטע הראשון"). החלק השני הוא מתחם הכולל את משרדי המשיבה, עמדות רישום מנויים, מרכז בקרה, חניון גדול, מערך הסעות, נקודות ביקורת למתן פטורים, עמדות לתשלום במזומן ועוד (מתחם זה יכונה להלן: "החניון"). החלק השלישי הוא קטע הדרך (עבור מי שלא נכנס לחניון מדובר בהמשכו הישיר של המקטע הראשון), שתחילתו באזור היציאה מן החניון וסופו באזור מחלף קיבוץ גלויות, בואכה תל אביב (קטע דרך זה יכונה להלן: "המקטע השני").
  3. בכתב הערר טען העורר כי ביצע 5 נסיעות בחודש מאי 2013 (הנסיעות בוצעו ב- 12, 13, 21, 27 ו-29 בחודש) ולאחר מספר ימים יזם פניה אל המשיבה ע"מ לשלם עבור הנסיעות. לדבריו, הוא נדהם לשמוע מנציגי המשיבה כי היות ולא נרשם מראש הוא חויב ב"דמי טיפול מופקעים", בלשונו. העורר טוען ששילם את מלוא החוב שנדרש, בסך כולל של 577 ₪. העורר טען כי לא קיבל כל הודעה על החוב ועל כן אין היגיון לחייבו ב"דמי טיפול" מבלי שהיה "טיפול". כן טוען העורר שאין היגיון לגבות 83 ₪ עבור נסיעה של 7 ₪ וגם בהנחה שבוצע משלוח בדואר רשום הרי שמדובר בהוצאה של 9.6 ₪ בלבד.

לאור זאת, ביקש העורר את ביטול כל החיובים שהוטלו עליו. עם זאת, בדיון שהתקיים בפנינו, כדלקמן, הבהיר העורר כי טענותיו הן אך ורק נגד החיוב בפו"ה.

  1. מן החשבוניות שצירפה המשיבה לתשובתה לערר עולה שהעורר חויב בסך של 217 ₪ כאגרת נסיעה ובנוסף בפו"ה בסך כולל של – 360 ₪ (28 ₪ בגין הנסיעה הראשונה ו83 ₪ בגין ארבע הנסיעות האחרות). לגופו של עניין טענה המשיבה שדין הערר להידחות היות שהחיובים הוטלו על העורר בהתאם לחוק והתקנות, כמי שביצע נסיעות מבלי להירשם מראש. כן טענה המשיבה שהעורר עצמו טען כי הבחין בשילוט המורה את מחיר הנסיעה ולא ברור מדוע התעלם מן ההוראה שהכניסה היא לרשומים או למשלמים במזומן. לעניין שיעור הפו"ה, טענה המשיבה כי הוא מוסדר בתקנות. המשיבה טענה עוד כי החשבונית בגין הנסיעה הראשונה התקבלה אצל העורר עוד ביום 26.5.13 כאשר על גביה צוין במפורש שהשימוש בנתיב נעשה שלא כדין, אולם העורר התעלם מכך ונסע שוב.
  2. דיון בערר התקיים ביום 11.12.13, במהלכו שמענו את טענות הצדדים שבעל פה וכן את עדות העורר שהשיב לשאלות הוועדה וב"כ המשיבה.

בהחלטה שניתנה בסיום הדיון אפשרנו לעורר להגיש פירוט שיחות שהזכיר בעדותו וקצבנו זמן להגשת סיכומים לצד המעוניין בהגשתם.

בפועל, הגישה המשיבה סיכומים מצידה והעורר בחר שלא לנצל זכותו בעניין זה. עם זאת, הגיש העורר (באיחור) פלט שיחות והמשיבה התייחסה לפירוט זה.

דיון

  1. אכן, כטענת המשיבה, השימוש בנתיב המהיר מותר רק למי שפועל בהתאם לאחת החלופות במוצעות בסעיף 3ב לחוק, שזו לשונו:

"3ב(א)     לא ינהג אדם ברכב בנתיב מהיר, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

(1)      ברכב קיים אמצעי זיהוי על פי הסכם תקף;

(2)      האגרה בעד אותה נסיעה שולמה מראש או שולמה במהלך הנסיעה בנתיב מהיר, הכל כפי שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה;

..."

סעיף 3ג קובע –

 

 

"3ג.         (א)      המבקש להסדיר מראש את אופן חיובו באגרה ובחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה, בשל נסיעות ברכב בנתיב מהיר, יתקשר לשם כך בהסכם עם בעל הזיכיון."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ