אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערר מס' 116/3012 יואב ברוך קירש נ' הנתיב המהיר בע"מ

ערר מס' 116/3012 יואב ברוך קירש נ' הנתיב המהיר בע"מ

תאריך פרסום : 03/08/2016 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת ערר לפי חוק נתיבים מהירים התש"ס - 2000
116-3012
02/07/2013
בפני חברי הוועדה :
1. עו"ד מנחם שח"ק - יו"ר הוועדה
2. עו"ד שרון גלילי
3. גלעד ונגרובר


- נגד -
העורר:
יואב ברוך קירש
המשיבה:
הנתיב המהיר בע"מ
עו"ד ויקטור פישר
פסק דין

 

רקע עובדתי ודיוני

  1. במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב מ.ר. 8916029 (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת הזיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס – 2000 (להלן: "החוק"), חייבה את העורר בחיוב אגרה בגין שימוש שלטענתה נעשה בנתיב המהיר לתל אביב (להלן: "הנתיב המהיר") וכן בחיוב פיצוי והחזר הוצאות (להלן: "פו"ה"), כמשמעותו בחוק ובתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תשע"א – 2010 (להלן: "התקנות"), מן הטעם שהשימוש נעשה לשיטתה שלא בהתאם לחוק ולתקנות.

העורר מבקש את ביטולם של החיובים שהוטלו עליו ובנוסף מבקש לחייב את המשיבה "בפיצוי והחזר הוצאות של 80 ₪ על הטיפול בחיוב המוטעה שיתרמו מטעם חברת הנתיב המהיר לאגודה למלחמה בסרטן".

  1. קודם שנפרט את טענות הצדדים, להלן מספר מילות רקע, החשובות לעניינינו, ביחס למאפייני הנתיב המהיר (להרחבה יתירה בכל הנוגע להפעלת הפרויקט והתשתית התחיקתית וההסכמית שמכוחה הוא פועל, ראו בפסקי הדין בערר30/3011 בענייו סיוון חן ובערר 164/3011 בעניין ניסים ולביאה צבי). באופן כללי ניתן לומר שפרויקט הנתיב המהיר בנוי משלושה חלקים מרכזיים: קטע דרך ראשון שתחילתו באזור מחלף בן גוריון, וסופו בנקודת פיצול, סמוכה למחלף שפירים, שבה ניתן לרדת מן הנתיב (הממשיך לעבר תל אביב, במקטע השני, כהגדרתו להלן) אל גשר המוביל אל החלק השני של הפרויקט (קטע דרך זה, ממחלף בן גוריון ועד לנקודת הפיצול, יכונה להלן: "המקטע הראשון"). החלק השני הוא מתחם הכולל את משרדי המשיבה, מרכז בקרה, חניון גדול, מערך הסעות, נקודות ביקורת למתן פטורים, לרבות פטור בגין רכב רב תפוסה, מתקן ביקורת להעלאה או הורדה של נוסעים, הרלוונטי לעניינינו, עמדות תשלום ועוד (מתחם זה יכונה להלן: "החניון"). החלק השלישי הוא קטע הדרך (מדובר למעשה בהמשכו הישיר של המקטע הראשון), שתחילתו באזור היציאה מן החניון וסופו באזור מחלף קיבוץ גלויות, בואכה תל אביב, עד אשר הוא מתמזג עם נתיבי איילון (קטע דרך זה יכונה להלן: "המקטע השני").
  2. במוקד התיק דנן עומדת השאלה האם השימוש שנעשה ביום 9.2.12 (להלן: "הנסיעה השניה") במקטע הראשון היה שימוש בר חיוב. ככל שהיה בר חיוב - האם דובר בהורדת נוסע בחניון, ואם התשובה גם לכך חיובית – האם זכאי העורר לפטור.

נציין כי אין חולק שמי שמוריד או מעלה נוסע בחניון זכאי לפטור מתשלום האגרה, ברם לטענת המשיבה הפטור מותנה במעבר בנקודת ביקורת ייעודית. 

  1. טענת העורר בכתב הערר היא שבנסיעה השניה דובר בהורדת נוסע בחניון, יציאה ממנו לכיוון ירושלים, מבלי לעשות שימוש במקטע השני. העורר ציין כי זו לו פנייה שנייה לוועדה בגין חיוב "דומה", והוסיף – " ... חברת הנתיב המהיר מחיבת נהגים המשתמשים בשרותי ההסעה ובחניון בתשלום עבור נסיעה בנתיב בניגוד לרוח ההסכם ומטרות הנתיב".
  2. לאחר הגשת תשובת המשיבה הסתבר כי אכן הוגש על ידי העורר ערר קודם (מס' 30/3012, להלן: "הערר הקודם") ביחס לנסיעה קודמת, שבוצעה ביום 15.12.11 (להלן: הנסיעה הראשונה"). הערר הקודם נסגר בטרם הוגשה בו תשובה, לאחר שהמשיבה ביטלה את החיוב שלגביו הוגש.
  3. לטענת המשיבה בתשובתה, הפטור מותנה במעבר בנקודת ביקורת ספציפית (להרחבה בנוגע למקור הפטור למי שמעלה או מוריד נוסע ותנאי הזכאות לו, ראה בפסקי הדין הנ"ל). לטענתה, היות שהפעולה לא בוצעה בנקודת הביקורת, ולא ניתן פטור, העורר חויב כדין בתשלום האגרה ומשלא נרשם מראש, חויב כדין גם בפו"ה. המשיבה טוענת כי השימוש נעשה שלא בהתאם לחוק ולתקנות וכי גם שימוש במקטע הראשון מחייב בתשלום. לטענת המשיבה, העורר התעלם מן החוק, התקנות ואף מן השילוט הברור המוצב בכניסה וברחבי החניון לגבי עמדות העלאה והורדה של נוסעים, ומשנמנע ממעבר בנקודת ביקורת, חויב כדין באגרה ומשלא היה רשום כמנוי, חויב כדין בפו"ה. המשיבה צירפה לתגובתה צילום של שלטים המוצבים לאורך הדרך ובחניון. המשיבה הוסיפה וטענה כי לאחר בחינת טענות העורר בערר הקודם היא החליטה לפנים משורת הדין לבטל את החשבונית שלגביה הוגש. לטענתה, "במסגרת שיחות טלפון שנוהלו עם העורר, הובהר לו כי עת נכנס לחניון המשיבה ומוריד בו נוסע עליו לקבל פטור מתשלום אגרת הנסיעה בעמדת הבידוק. למרות זאת לא עשה כן העורר ביום 9.2.12 וכעת מגיש ערר נוסף ומלין על חובו".
  4. ביום 26.12.12 התקיים דיון בפנינו, שבמסגרתו שמענו את טענות הצדדים בעל פה ואת עדות העורר.

בראשית עדותו נשאל העורר לתגובתו לטענת המשיבה כאילו לאחר הגשת הערר הקודם נמסר לו טלפונית על הצורך לעבור בנקודת הבידוק, והשיב – "הדבר לא נאמר לי מעולם שצריך לקבל פטור בעמדה ... רק עם קבלת התשובה לערר הנוכחי דרישה זו הובאה לידיעתי". בהמשך, הוסיף העורר ואמר -  "... שמי שדיבר איתי יגיש תצהיר. אם יוגש תצהיר כזה חתום, אני מוותר על הערר ומשלם את החשבון". העורר אף התעקש על כך שהשיחה עימו, לאחר הגשת הערר הקודם, נוהלה לאחר ביצוע הנסיעה השניה, הרלוונטית לערר הנוכחי.

ב"כ המשיבה מצידו "הרים את הכפפה" והודיע כי המשיבה תגיש תצהיר של מי ששוחחה עם העורר, עוה"ד מיכל חבשוש, ממשרד ב"כ המשיבה.

בהחלטה שניתנה בסוף הדיון נקצבו למשיבה 7 ימים להגשת כל בקשה שתמצא לנכון ולעורר נקצבו 7 ימים להגיב. בהחלטה צוין עוד, כי במידה והמשיבה מבקשת לצרף תצהיר ביחס לשיחה, הרי שמתבקש שתצורף לו התרשומת שנערכה בזמן אמת (בפרוטוקול ציין בא כוח המשיבה כי תרשומות כאלו נערכות).

  1. בפועל, נמנעה המשיבה מהגשת בקשה וחלף זאת ביום 3.1.13 הגישה הודעה שבה הטעימה שאין צורך בתצהירה של עוה"ד חבשוש, ששוחחה עם העורר, מכיוון שמבדיקה עלה שהשיחה נערכה לאחר שבוצעה הנסיעה השניה. המשיבה הוסיפה בהודעה טענות נוספות ובראשן הטענה שלאחר קבלת החשבון בגין הנסיעה הראשונה היה על העורר לברר מדוע חויב בפו"ה. לשיטתה, משלא עשה כן יש לראות בעורר כמי שעצם עיניו ועליו לשאת באחריות לתוצאות ההימנעות ממעבר בנקודת בידוק בנסיעה השניה. העורר לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו להגיב להודעת המשיבה.

דיון

  1. אכן, כטענת המשיבה, השימוש בנתיב המהיר מותר רק למי שפועל בהתאם לאחת החלופות המוצעות בחוק, שזו לשונו:

"3ב(א)  לא ינהג אדם ברכב בנתיב מהיר, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

(1)    ברכב קיים אמצעי זיהוי על פי הסכם תקף;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ