אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עררים על בקשת המדינה לתפיסת רכוש לצורך חילוט ולתנאי שחרור

עררים על בקשת המדינה לתפיסת רכוש לצורך חילוט ולתנאי שחרור

תאריך פרסום : 31/10/2007 | גרסת הדפסה
בש"פ, ע"פ
בית המשפט העליון
6817-07,6954-07,7240-07
31/10/2007
בפני השופט:
ע' ארבל

- נגד -
התובע:
מדינת ישראל
הנתבע:
1. יוסף (בן נסים) סיטבון
2. נסים סיטבון

החלטה

1.         מונחים בפניי שני עררים על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט י' צבן) בבקשות המדינה לתפיסת רכוש לצורך חילוט ולתנאי שחרור. כן מונח בפניי ערעור שהגישו יעד חברה לדלק בע"מ (להלן: יעד) ושפר את אלי לוי (1993) הסעות והובלות בע"מ (להלן: שפר) על אותה החלטה של בית המשפט המחוזי, בה נדחתה גם בקשתן לקבוע כי סך של 1,613,787.61  ש"ח מתוך הכספים המוקפאים בחשבון בנק המתנהל בבנק הפועלים בע"מ ורשום על שם המבקשת 6 בבש"פ 6954/07 הינם רכושה של יעד וכי סך נוסף של 1,864,124 ש"ח מתוך הכספים המוקפאים בחשבון בנק זה הינם רכושה של שפר.

רקע - השתלשלות ההליכים וכתב האישום

2.         המבקשים 1 - 4 בבש"פ 6954/07 (שיכונו גם: המבקשים) נעצרו בחודש אוקטובר 2006 בחשד לביצוע עבירות בתחום הדלק. לאחר מספר ימי מעצר שוחררו בתנאים מגבילים ותחת ערבויות למעצר בית. כשבוע עובר למעצרם נתן בית משפט השלום בירושלים, לבקשת המדינה, צווים לתפיסה של רכוש וחפצים של המבקשים. עם שחרורם של המבקשים ממעצר הם ביקשו כי בית משפט השלום יורה על שחרור הרכוש, ובהתאם להסכמה דיונית בין הצדדים, שוחרר חלק מן הרכוש תחת הגבלות מסוימות וסוכם כי תוקף תפיסת הרכוש יהא עד ליום 20/4/07. ביום 19/4/07 הוגש לבית משפט השלום בירושלים כתב אישום מפורט ומסועף, האוחז עשרה אישומים, נגד המבקשים 1 - 7 בבש"פ 6954/07 ונגד שלושה אחרים. להלן אעמוד על עיקרי כתב האישום ככל שהם מתייחסים למבקשים בבש"פ 6954/07.

3.         כתב האישום מתמקד בפעילותן של שלוש חברות: האחת, המבקשת 5, הינה חברה פרטית שעסקה בשיווק בנזין וסולר (להלן: דלק) לתחבורה והסקה, לתחנות דלק, משווקי דלק ולקוחות פרטיים, באמצעות תחנות דלק שבבעלותה. בנוסף ביצעה המבקשת 5 הובלות דלק עבור חברת "דלק בע"מ" לתחנות של זו האחרונה וללקוחותיה. בין בעלי המניות של המבקשת 5 היו גם דוד דדוש (להלן: דדוש) והמבקש 2, יוסף סיטבון (להלן: יוסף). על פי הנטען בכתב האישום, החל משנת 2003 נוהלה המבקשת 5 על ידי דדוש, יוסף והמבקש 1, רפאל סיטבון (להלן: רפאל), אחיו של יוסף. במחצית שנת 2005 החליטו רפאל ויוסף לצמצם את פעילות המבקשת 5 והקימו את המבקשת 6, אליה הועברה פעילותה של המבקשת 5. המבקשת 6 אף היא נוהלה על ידי רפאל ויוסף, וזה האחרון אף היה מבעלי מניותיה. החברה השלישית הינה המבקשת 7, חברה פרטית העוסקת בשיווק דלק ומניותיה הוחזקו על פי הנטען בידי המבקש 4, אהוד זקן (להלן: אהוד), עבור יוסף, הגם שבפועל המבקשת 7 נשלטה ונוהלה על ידי יוסף ורפאל, כך לטענת התביעה.

4.         כתב האישום מתייחס להתנהלות פלילית במספר מישורים לגבי החברות האמורות, ובעיקר לגבי המבקשות 5 - 6. ראשית נטען כי מאז שנת 2003 ועד לשלהי אוקטובר 2006, במסגרת פעילותן של המבקשות 5 - 6, נהגו יוסף ורפאל, יחד עם נאשם מס' 5 בכתב האישום, נדאל קטוש (להלן: נדאל), שהיה עובד שכיר הכפוף אליהם, למהול דלק תקני בשמנים וממסים שונים שעלותם נמוכה יותר ולשווקו כדלק תקני. מדובר לכאורה בכמויות אדירות של חומרי דלק. בדרך זו ביקשו להשיא את רווחיהם מבלי שבעלי תחנות הדלק או הלקוחות ידעו כי אין מדובר בדלק תקני, ואכן על פי הנטען ביצוע העבירות הניב להם עשרות מיליוני ש"ח. בגין מעשים אלה נאשמים רפאל, יוסף והמבקשות 5 - 6 בעבירות של קשר לפשע, קשר להונות את הציבור וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (אישום מס' 1).

מישור פעילות עברייני נוסף המתואר בכתב האישום עניינו כיול משאבות דלק. המדינה גורסת כי בין חודש מאי 2006 למעצרם בשלהי אוקטובר 2006 נהגו רפאל והמבקש 3, בועז סיטבון (להלן: בועז), אחיהם של רפאל ובועז, שניהל את תחנות הדלק של המבקשות 5 - 7, לכייל את משאבות תחנות הדלק שבבעלותם או בניהולם, באופן שהמשאבות תספקנה ללקוחות התחנה, ללא ידיעתם, כמות דלק קטנה מכפי שמורה מונה המשאבה. כך שילמו הלקוחות בעבור כמות דלק גדולה מכפי שסופק להם לאמיתו של דבר. כן נטען כי רפאל קשר עם מנהלי תחנות דלק אחרים לכייל באופן דומה את המשאבות בתחנות הדלק שבניהולם והם התחלקו ביניהם בעודפי הדלק שנוצרו כתוצאה מהונאת הלקוחות. בגין מעשים אלה מיוחסות לרפאל (בשלושה אישומים) ובועז (בשני אישומים) עבירות של קשר לפשע, קשר להונות את הציבור וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות (אישומים מס' 3, 4, 5). רפאל נאשם גם בעבירה של קבלת דבר במרמה בגין שליחת נהגי מיכלית של המבקשת 5 לספק סולר להסקה ללקוחות וליצור בפניהם מצג כוזב כאילו סופק להם סולר בכמות גדולה משסופקה להם בפועל, בכדי לגבות מהם תשלום גבוה יותר וליצור עודפי סולר (אישום מס' 6).  

על פי הנטען בכתב האישום, מאחר ולעוררים לא היה תיעוד חשבונאי שיסביר את מקורם של עשרות מיליוני ליטרים של דלק מהול ששווק כדלק תקני, ובחששם מביקורת של רשויות המס או של משרד המסחר והתעשיה, הם החליטו "ליצור" תיעוד שיסביר את מקור עודפי הדלק ויאפשר קיזוז תשומות ומע"מ מול רשויות המס. לשם כך רפאל, יוסף, אהוד, המבקשות 5- 6 ודדוש, עשו שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות בסכום כולל של כ- 92 מיליון ש"ח, שנועדו ליצור מצג שווא של רכישת מיליוני ליטרים של סולר. כתב האישום מפרט כי דדוש פנה אל מחמד חאמד (להלן: חאמד), בעל עסק לשיווק דלק, וסיכם עמו כי חאמד יספק למבקשת 5 חשבוניות פיקטיביות כנגד עמלה, וכך היה. עוד נטען, כי על מנת ליצור מצג כוזב כאילו החשבוניות הפיקטיביות הן אמיתיות, נמשכו עשרות שיקים מחשבונות המבקשת 6 ונרשמו בספרי החשבונות שלה לפקודת חאמד. בנוסף נרשמו בספרי הנהלת החשבונות של המבקשת 6 העברות בנקאיות לחשבונו של חאמד ונרשם כאילו שיקים רבים שהתקבלו מלקוחות הוסבו לזכותו, אך כל אלה שימשו לצרכיה של המבקשת 6. לטענת המדינה עשרות שיקים במזומן נפרטו על ידי אהוד שהעבירם ליוסף או ישירות לקופת החברה. המדינה גורסת כי על מנת להקטין את הכנסותיהן החייבות במס של המבקשות 5 - 6, הורה יוסף לרשום בספריהן את הסכומים הנקובים בחשבוניות הפיקטיביות כאילו הן הוצאות מותרות בקיזוז ובדיווחיהן למע"מ נכללו סכומי המע"מ הנקובים בחשבוניות המס כמס תשומות, וכך הוקטנו חיוביהן במע"מ. בגין מעשים אלה מיוחסות לרפאל, יוסף, אהוד והמבקשות 5 - 6 עבירות של הוצאת חשבונית כוזבת, ניכוי מס תשומות שלא כדין, דו"חות מע"מ כוזבים, פנקסי חשבונות כוזבים, מרמה, ערמה ותחבולה, והשמטת עבירה מדו"ח, עבירות לפי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו - 1975 (אישום מס' 7). באישום מס' 8 מיוחסות  לרפאל, יוסף, אהוד ולמבקשת 7, בגין מעשים דומים לאלה המתוארים באישום השביעי, אך ללא מעורבותו של חאמד, עבירות דומות, ביחס לעוררת 7, למעט העבירה של הוצאת חשבונית כוזבת.

לפי כתב האישום, המעשים המתוארים לעיל הניבו לרפאל, יוסף, אהוד ולמבקשות 5 - 6, רווחים של מיליוני ש"ח המהווים "רכוש אסור" כהגדרתו בסעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס - 2000 (להלן: חוק איסור הלבנת הון). המדינה טוענת כי בביצוע העבירות שבאישומים 1 ו - 7 ביצעו מבקשים אלה פעולות רבות שנועדו להסתיר את מקור הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו, את מקומו ותנועותיו: שימוש בחשבוניות פיקטיביות ובתעודות משלוח על שמות שונים כדי להסתיר את מקור חומרי המהילה והדלק המהול ואת יעדם, משיכת שיקים מחשבונה של המבקשת 5 לזכות חאמד ופריטתם למזומן, ערבוב חומרי מהילה עם דלק תקני. בנוסף נטען כי ביצעו פעולות ברכוש האסור בידעם כי מדובר ב"רכוש אסור": מכרו דלק מהול בסכום כולל של 92 מיליון ש"ח לפחות, רכשו חומרי מהילה בסכום של עשרות מיליוני ש"ח, ביצעו פעולות בנקאיות שונות בהכנסות שהפיקו כתוצאה ממכירת הדלק המהול, עשו שימוש בהכנסות וברווחים שהפיקו ממכירת הדלק המהול ועוד. כן ביצעו פעולות שונות ברווחים ובהכנסות שהפיקו מן העבירות המתוארות באישומים 1, 3, 4, 5, 7 כדי להסתיר כי מקור הכסף בעבירות: רפאל ניסה להשיג כרטיסי הגרלה שזכו בסכומים גבוהים על מנת שאלה יהוו "הסבר" למקור הכנסותיו, ונהג להפקיד סכומי כסף בחשבונה של אשתו, המבקשת 8, שמקורם בהכנסותיו מהמבקשת 5. יוסף רכש דירה ורשם עליה במרמה משכנתא לטובת אביו וכאילו קיבל מאהוד הלוואה של 300,000 ש"ח לצורך רכישת הדירה. כל זאת על מנת ליצור מצג כוזב כאילו הם בעלי הזכויות בדירה. בגין מעשים אלה מיוחסות להם עבירות של הלבנת הון ופעולה ברכוש אסור לפי חוק איסור הלבנת הון (אישום מס' 9).

באישום העשירי נטען כי רפאל ובועז שחדו מפקח של משרד המסחר והתעשיה שתפקידו לבדוק את כיול משאבות הדלק בתחנות השונות, על מנת שישתף עימם פעולה. בגין מעשה זה מיוחסות להם עבירות של קשר לפשע ומתן שוחד. בנוסף נטען כי במסגרת עבודתו של רפאל במשרד התחבורה כמנהל מחוז ירושלים של אגף הרישוי בזמנים הרלוונטיים לכתב האישום, הוא ביצע בעשרות מקרים בדיקות של מספרי רישוי של כלי רכב שהתעורר לגביהם חשד כי הם משמשים את הרשויות לצורך גילוי העבירות שתוארו, וזאת באמצעות מאגר המידע של משרד התחבורה. בגין מעשים אלה מיוחסות לרפאל עבירות של קשר לפשע, קשר להונות את הציבור וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

5.         לצד כתב האישום הגישה המדינה בקשה לתפיסת רכוש לצורך חילוט עתידי נגד רפאל, יוסף, אהוד והמבקשות 5 - 7. מדובר ברכוש הכולל דירות, מכוניות, מיכליות, כסף ורכוש אחר. כן התבקש בית המשפט להורות על איסור עיסוק של העוררים בתחום הדלק. עוד ביקשה המדינה להורות על מעצרם של שישה מהנאשמים וביניהם רפאל, יוסף, בועז ואהוד, ושחרורם בתנאים. לדיון בבקשות ביקשו להצטרף מספר צדדים שלישיים: יעד, שפר ועורך דין המייצג את המבקשת 6 בהליכים אזרחיים, שהינם נושים של חלק מהמבקשים, שטענו כי יש לשחרר כספים תפוסים לצורך פרעון חוב של מבקשים אלה כלפיהם. כן הוגשה בקשה של בני משפחה של חלק מהמבקשים (המבקשות 8 - 10 ושניים נוספים) שטענו כי חלק מהרכוש שתפסה המשטרה שייך להם. על ההחלטה בבקשות אלה הוגשו העררים והערעור שבפניי.

החלטת בית המשפט המחוזי

6.         בית המשפט המחוזי נדרש ראשית לקיומה של תשתית ראיות לכאורה לאישומים עליהם מבוססת הבקשה למתן צו זמני ברכוש: אישומים 1, 7, 8 שהם עבירות המקור ואישום 9 שעניינו הלבנת הון. בהחלטה מפורטת כדבעי סקר בית המשפט בפירוט אמרות של עדים שונים, לרבות אמרותיו של דדוש ואמרותיו של חאמד שהפך לעד מדינה. כן נסקרו קטעים מתוך האזנות סתר שבוצעו לשיחותיו של רפאל בשנת 2006, בהם קיימת התייחסות למהילות הדלקים וכן עולה מהשיחות זהירות מחשש מפני הרשויות ורצון להסתרה. בית המשפט קבע כי הראיות מעלות שרפאל, יוסף והמבקשות  5 - 6 היו מעורבים במשך שנים במהילות דלקים בכמויות גדולות, נראה שמדובר בפעילות מאורגנת ושיטתית וקיימות ראיות לכך שהמהילות בוצעו רובן ככולן בסופי שבוע על מנת למנוע בדיקה של הרשויות. טענת המבקשים כי מותר למהול דלקים ולשווקם בצורה זו הוגדרה "מופרכת" על בסיס העדויות והאזנות הסתר, המלמדות כי רפאל עשה כל מאמץ על מנת שדבר המהילות לא יוודע. יתרה מזאת, קבע בית המשפט המחוזי, גם אם אכן לא היה כטענת המבקשים תקן מחייב לדלק, הרי שעצם הפצת חומרים אחרים מאלה שנמכרו לכאורה מהווה תרמית והונאה.

בית המשפט דחה את הטענה כי דדוש לבדו ארגן את החשבוניות הפיקטיביות, בציינו כי בשלב זה של ההליך אין בוחנים אמינותו של עד. עוד קבע כי עדויות דדוש וחאמד אכן אינן משתלבות באופן מלא, אך שניהם מתארים מצב של מסחר בחשבוניות פיקטיביות והדיון בסתירות בין העדויות הוא עניין להליך העיקרי. עם זאת ציין כי החשבוניות הפיקטיביות וכנגדן השיקים הפיקטיביים היו של המבקשת 5 שנוהלה גם על ידי רפאל ויוסף, ועל פי עדות של מנהלת החשבונות מרינה גרומדסקי (להלן: מרינה), חשבוניות פיקטיביות נמסרו לה במעטפה על ידי יוסף ולא על ידי דדוש. בית המשפט המחוזי מצא כי קיימות ראיות לכאורה הן לקיום החשבוניות הפיקטיביות, הן לשימוש שנעשה בהן על ידי המבקשות 5 - 6, ועל כן קיימות ראיות לכאורה כי רפאל, יוסף והמבקשות 5 - 6 ביצעו את המיוחס להם באישומים 1, 7, 8 לכתב האישום, עליהם מתבססת בין היתר הבקשה למתן צו זמני ברכוש. עוד נקבע, כי הגם שאין ראיות לכך שאהוד היה מעורב במהילת דלקים, קיימות ראיות למעורבותו במערך הכספי הקשור לחשבוניות הפיקטיביות.

בית המשפט עמד גם על הראיות המבססות תשתית ראייתית לכאורית לאישום בהלבנת הון, וקבע: "ממקבץ הנתונים הללו עולה, שהמשיבים קיבלו כספים שמקורם בעבירה, עשו נסיונות להלבין כספים, להסתיר כספים, ההסברים שניתנו לכספים שונים על ידי בנות הזוג של המשיבים רפי, יוסי ואהוד אינם מספקים. האזנות הסתר סותרות את אמרתה של ענת (המבקשת 8, ע.א.) כי מעולם לא היו בביתה כספים חריגים. די באלה כדי לבסס לכאורה את האישום התשיעי לכתב האישום שעניינו הלבנת הון". גם התשתית הראייתית הלכאורית לאישום בגין כיול מונים בתחנות דלק נידונה, כאשר לגביה צוין כי על אמרות שונות מפי עדים בתיק מתווספות האזנות סתר שבהן לטעמו של בית המשפט קמא "שיחות המבססות היטב את הראיות הללו, ואת המודעות של רפי ובועז סיטבון לכיולים".

7.         משמצא כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לאישומים עליהם מתבססת הבקשה לצו זמני ברכוש, נדרש בית המשפט המחוזי לטענת בא כוח המבקשים כי על המדינה הנטל להראות כי הרכוש שהיא מבקשת לתפוס נוצר בדרך של עבירה או שהוא קשור ישירות לעבירה. נקבע כי על המדינה להציג ראיות לכאורה בעבירות המקור וקיומה של זיקה בין עבירות המקור לרכושו של הנאשם. במקרה דנן קיימות ראיות לכאורה לעבירות המקור וכיוון שסעיף 21 לחוק איסור הלבנת הון נועד לאפשר חילוט רכוש של הנאשם ללא צורך במעקב מדוקדק אחר מקורו, הורה בית המשפט על מתן צווים זמניים על רכושם של רפאל ויוסף כמפורט בבקשת המדינה ובכפוף להסכמות הדיוניות בין הצדדים. אשר לאוסף בולים (להלן גם: האוסף) שנתפס בביתו של יוסף, ואשר גם לגביו התבקש מתן צו זמני, נקבע כי לאוסף ערך רגשי, אביו של יוסף טוען לזכויות בו ועל כן האוסף יצולם על ידי המשטרה ויוחזר למשמורתו של יוסף, תוך שנאסר ביצוע כל טרנזאקציה בו.

בהתייחס לאהוד נקבע, כי אמנם קיימות ראיות לכאורה למעורבותו בעבירות, אך חלקו מצומצם באופן משמעותי, שכן פעל בעיקר תחת הוראותיהם של רפאל ויוסף ולכן נדרש "איזון זהיר יותר" בעניינו, לשון ההכרעה. בית המשפט הורה אפוא על הותרת העיקול שהוטל בצו הזמני על חשבון בנק של אהוד, כיוון שמקורו בשיק של חברה שבשליטת יוסף, ואילו לגבי המכוניות הפרטיות הורה כי יירשם עיקול לטובת המדינה ותיאסר כל טרנזאקציה בהן, הביטוח יירשם לטובת המדינה, ומעבר לכך רשאים אהוד ואשתו, המבקשת 10, לעשות שימוש במכוניות אלה.

באשר למבקשות 5 - 7 החליט בית המשפט המחוזי להותיר על כנם את הצווים הזמניים על חשבונות הבנק שלהן ועל מיכליות ונגררים, בשל השימוש שנעשה בהם להובלת הדלקים המהולים ושיווקם, הגם שציין כי הוא מודע לפחיתת הערך הנגרמת לכלי רכב שאינם בשימוש. יחד עם זאת נקבע כי ניתן יהיה למסור לעוררים את כלי הרכב האמורים, בכפוף למילוי התנאים שפורטו בהחלטה.

8.         בית המשפט המחוזי אישר את שלוש הבקשות להצטרפות לתיק שתכליתן החרגת כספים מהצו הזמני, ודן בהן. אעמוד על עיקרי החלטתו ביחס לצדדים להליך דכאן.

ראשית נדונה בקשתם של בני משפחות המבקשים 1,2,4: המבקשת 8, ענת סטבון (להלן: ענת), רעייתו של רפאל; העוררת 9, דבורה סטבון (להלן: דבורה), רעייתו של יוסף; והמבקשת 10, מיכל זקן (להלן:מיכל), רעייתו של אהוד. אליהן הצטרפו בבקשה לבית המשפט המחוזי שני בני משפחה נוספים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ