אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור שעניינו שמיעת עדות אחד העדים נגד המשיב בהליך של עדות מוקדמת-נדחה

ערעור שעניינו שמיעת עדות אחד העדים נגד המשיב בהליך של עדות מוקדמת-נדחה

תאריך פרסום : 24/02/2008 | גרסת הדפסה
עד"י
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
1474-08
11/02/2008
בפני השופט:
המשנה לנשיא: סא"ל נתנאל בנישו

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד סגן שלומי שניידר
הנתבע:
פאדי חמד אחמד עא'נם ת"ז 937433894
עו"ד איליא תיאודורי
פסק-דין

הערעור הנוכחי עניינו סירובו של בית משפט קמא לאפשר שמיעת עדות אחד העדים נגד המשיב בהליך של עדות מוקדמת.

העובדות העיקריות הצריכות לעניין הינן כי נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של חברות ונשיאת משרה. רשימת העדים כוללת את שמותיהם של שלושה מפלילים, ביניהם עד התביעה מס' 4, שאמור להשתחרר ממאסרו ביום 16.2.08. עקב כך, ולאור העובדה כי תיקו של המשיב קבוע להוכחות ליום 14.7.08, הגישה התביעה בקשה דחופה לקביעת עדות מוקדמת. בקשה זו נדחתה על ידי בית משפט קמא בהחלטה תמציתית, בהאי לישנא: "עקב עומס לא ניתן לשמוע את העדות בטרם ישתחרר העד". בית המשפט הורה על כן לתביעה להחתים את העד על זימון.

משלא השלימה התביעה עם החלטה זו הגישה את הערעור הנוכחי, במסגרתו טענה כי שחרור העד עלול להוריד לטמיון את גילוי האמת שכן במצב השורר באזור יהיה קשה עד בלתי אפשרי להביאו לעדות. על כן מבקשת התביעה כי אורה לבית משפט קמא לשמוע את העד כעדות מוקדמת.

במהלך הדיון בפני, עורר בא כוח המשיב את שאלת סמכות בית המשפט הצבאי לערעורים להידרש לערעור. לדעת הסנגור משענייננו בהחלטת ביניים, אין סמכות לבית המשפט להתערב בה. יצוין כי התביעה הייתה ערה לאפשרות כי טענה זו תעלה והפנתה בעניין לדבריו של המלומד קדמי בספרו על סדר הדין בפלילים (תשס"ג, חלק ראשון) 651, הסובר כי " מאז פסק הדין בעניין חסן (בש"פ 658/88), יש סוברים שמן הראוי להתייחס להחלטה כאמור לעניין הערעור שלה, כאל "פסק דין "".

שאלת הסמכות שהתעוררה במקרה דנן אינה פשוטה כלל ועיקר. מחד גיסא, דומה כי בפנינו החלטה המצויה במסגרת מגוון ההחלטות אותן יקבל בית המשפט כחלק מההליך הפלילי העיקרי, ואשר בהעדר הסמכה חוקית מפורשת אינה ניתנת לערעור. מאידך גיסא, מגמת הפסיקה עליה הצביעה התובע הינה, אכן, להרחיב את גבולות ההחלטות "מסיימות הדיון" המצויות בסמכות ערכאת הערעור בהתאם לסעיף 40ב(ג) לצו. כך נקבע בעניין הסמכות להידרש לערעורים על הטלת הוצאות בגין דחיית דיון ואף על גזירת מאסר בגין ביזיון בית משפט (סעיפים 17 ו-17א לצו בדבר הוראות ביטחון, תש"ל-1970), אם כי לגבי החלטות אלה סופיות ההחלטה מובנת יותר מאשר בעדות מוקדמת, מאחר שתוצאותיהן משפיעות באופן ישיר על צד ג' המעורב בהליך, בשונה מבענייננו בו ההחלטה בעלת השפעה על ההליך העיקרי בלבד. כך אף מצאנו כי הורחבה הסמכות בנוגע להחלטת ביניים מובהקת, היא ההחלטה שלא לסגור דלתיים בעדותו של עד (ר"ע 176/86 פלונית נ' פלוני פ"ד מ(2) 497; בבג"צ 484/00 מחג'אנה נ' בית-המשפט המחוזי בחיפה, כבוד הנשיא מ' לינדנשטראוס פ"ד נח(6) 347). אשר על כן, אין לשלול את טענתה העקרונית של  התביעה לפיה החלטת בית משפט קמא הינה מסוג ההחלטות הניתנות לערעור. אלא שבחינת פסיקת בתי המשפט הישראלים מעלה כי בניגוד להערתו של המלומד קדמי ולגישת התביעה, טרם הוכרה סמכות ערכאת הערעור להתערב בקביעות בנוגע לעדות מוקדמת.

אלא שלדעתי ענייננו אינו דורש הכרעה עקרונית בשאלת הסמכות, לנוכח נסיבותיו הייחודיות.

ראשית, הגם שחשש התביעה מאי התייצבות העד מובן על רקע המצב הביטחוני השורר באזור, איני משוכנע שנתמלאו תנאי סעיף 117 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, היינו כי יש יסוד סביר להניח שאי אפשר יהיה לגבות את העדות. בעניין זה הודה התובע במהלך הדיון כי לאור מגורי העד בשטח C, קיימת אפשרות מעשית להביא להתייצבותו אם יוצא נגדו צו הבאה, אם כי התובע ציין שהדבר כרוך בסיכון לכוח המבצע את המעצר.

שנית, ספק בעיני אם ההליך שננקט על ידי התביעה הוא ההליך הראוי. מאחר שנקבע מועד לשמיעת הוכחות, בקשת התביעה הינה, על כן, במהותה בקשה להקדמת מועד דיון ותו לא.

שלישית, מעיון בראיות לא שוכנעתי כי בפנינו מצב בו עלולה להיגרם פגיעה בלתי הפיכה לתביעה גם אם הניסיונות להביא להתייצבות העד לא יצלחו.

אשר על כן, החלטתי לדחות את הערעור.

אלא שבשולי החלטתי זו, איני יכול שלא להרהר בקול רם אחר החלטת בית המשפט קמא. בקשת התביעה הייתה לשמיעת עד אחד בתיק המתנהל בפני דן יחיד. עם כל ההבנה לעומס המוטל על בית המשפט איני משוכנע שלא ניתן היה להפנות את משאבי הזמן המצומצמים הדרושים לשמיעת העדות ובכך למנוע פגיעה מיותרת אפשרית באינטרס הציבורי שבגילוי האמת ללא כל פגיעה בהגנת הנאשם.

ניתן היום, 11 בפברואר 2008, ה' באדר א' התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק פסק דין זה לידי הצדדים.


המשנה לנשיא

רמ"שית:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ