אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור שעניינו מחלוקת שנגלעה בין הצדדים בסוגיית שטר ההקדש

ערעור שעניינו מחלוקת שנגלעה בין הצדדים בסוגיית שטר ההקדש

תאריך פרסום : 18/11/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
8888-00,8940-00,1946-01,7929-01,9414-01,1379-02
15/11/2007
בפני השופט:
1. כבוד הנשיאה ד' ביניש
2. א' פרוקצ'יה
3. י' עדיאל


- נגד -
התובע:
1. המערערים בע"א 8888/00
2. אורי וירצבורגר נאמן הקרן לטיפול בחסויים
3. והמשיבים בע"א 8940/00 :
4. אליעזר הכסטר נאמן הקרן לטיפול בחסויים
5. שמשון הלפרין נאמן הקרן לטיפול בחסויים
6. אברהם כהן נאמן הקרן לטיפול בחסויים
7. פרופ' רפאל קטן נאמן הקרן לטיפול בחסויים
8. ד"ר שאול קובובי נאמן הקרן לטיפול בחסויים
9. ד"ר אלכסנדר שטיינר נאמן הקרן לטיפול בחסויים

עו"ד אילן סופר
עו"ד בנימין שפר
עו"ד גלעד שר
עו"ד חגי ברנר
הנתבע:
1. המשיבים בע"א 8888/00
2. היועץ המשפטי לממשלה
3. והמערערים בע"א 8940/00:
4. האפוטרופוס הכללי
5. רשם ההקדשות (פורמאלי)
6. המערערת בע"א 1946/01 :
7. הקרן לטיפול בחסויים
8. נ ג ד
9. המשיבים בע"א 1946/01:
10. היועץ המשפטי לממשלה
11. האפוטרופוס הכללי
12. המערער בע"א 7929/01:
13. האפוטרופוס הכללי
14. נ ג ד
15. המשיבה בע"א 7929/01:
16. הקרן לטיפול בחסויים
17. המערערת בע"א 9414/01:
18. הקרן לטיפול בחסויים
19. נ ג ד
20. המשיב בע"א 9414/01:
21. האפוטרופוס הכללי
22. המערערים בע"א 1379/02:
23. היועץ המשפטי לממשלה
24. האפוטרופוס הכללי
25. נ ג ד
26. המשיבים בע"א 1379/02:
27. אורי וירצבורגר נאמן הקרן לטיפול בחסויים
28. אליעזר הכסטר נאמן הקרן לטיפול בחסויים
29. שמשון הלפרין נאמן הקרן לטיפול בחסויים
30. אברהם כהן נאמן הקרן לטיפול בחסויים
31. פרופ' רפאל קטן נאמן הקרן לטיפול בחסויים
32. ד"ר שאול קובובי נאמן הקרן לטיפול בחסויים
33. ד"ר אלכסנדר שטיינר נאמן הקרן לטיפול בחסויים

עו"ד יעל מימון
עו"ד צבי קויש
פסק-דין

השופט י' עדיאל:

רקע כללי

1.        עניינם של התיקים שלפנינו במספר מחלוקות מהותיות בין הקרן לטיפול בחסויים ונאמני הקרן (להלן - הקרן או המערערים) לבין האפוטרופוס הכללי והיועץ המשפטי לממשלה (להלן - המשיבים).

2.        הקרן הוקמה בשנת 1977 כאפוטרופוס לחסויים שאין להם אפוטרופוס טבעי, תפקיד שעד אז מילא האפוטרופוס הכללי, בהתאם לאמור בסעיף 34 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן - חוק הכשרות המשפטית). סעיף זה קובע כי ניתן למנות את האפוטרופוס הכללי כאפוטרופוס על חסויים, ועל-פיו מונה האפוטרופוס הכללי כאפוטרופוס לחסויים רבים.

3.        בשלב מסויים נמנע האפוטרופוס הכללי מלקבל מינויים מבית המשפט, בשל העדר כוח אדם. לשם מילוי החלל הקים האפוטרופוס הכללי את הקרן, כגוף אפוטרופסות שיחליף את האפוטרופוס הכללי. הקרן הוקמה כהקדש ציבורי שיצר האפוטרופוס הכללי שכיהן אז, מר עמרם בלום. הוא הקדיש סכום של 1,500 ל"י להקמת ההקדש.

4.        בתחילה מונתה הקרן על-ידי בתי המשפט כאפוטרופוס קבוע של חולי נפש, שנכסיהם נוהלו באופן זמני על-ידי האפוטרופוס הכללי. עם הזמן, הקרן החלה להתמנות כאפוטרופוס של חסויים במישרין על-ידי בתי המשפט, בלא מעורבות מצד האפוטרופוס הכללי. בחלק מן המקרים התמנתה הקרן לבקשת קרובי משפחה של החסוי, ובמקרים אחרים על בסיס המלצה של פקידי סעד. כיום, מטפלת הקרן בכ-5000 חסויים ומקבלי גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

5.        בלב המחלוקות שנתגלעו בין הצדדים שלפנינו מצוי שטר ההקדש (או כתב ההקדש, כלשונו של סעיף 17(א) לחוק הנאמנות, תשל"ט-1979 (להלן - חוק הנאמנות), שהוא המסמך המכונן של הקרן. תחילה, ביקש היועץ המשפטי לממשלה להכריע במחלוקות אלו, אולם הקרן לטיפול בחסויים סירבה להכפיף עצמה להכרעתו. בשל כך, הובאו המחלוקות להכרעתם של בית המשפט המחוזי בירושלים ובית המשפט המחוזי בתל אביב, והן נוגעות לשאלות עקרוניות. העיקרית שבהן, היא שאלת מעמדה של הקרן. עמדת היועץ המשפטי לממשלה והאפוטרופוס הכללי, היא כי מדובר בגוף מדינתי, זרוע של האפוטרופוס הכללי, על כל המשתמע מכך, לרבות לעניין כפיפותה של הקרן לרשויות המדינה. שונה בתכלית עמדת הקרן, הרואה עצמה כתאגיד בלתי תלוי העוסק בעניינים ציבוריים. מעמדות אלה נובעות תשובותיהם הקוטביות של הצדדים ליתר שאלות המשנה המתעוררות, בראש ובראשונה הסמכות למנות נאמנים לקרן ולפטרם, אופן השקעת כספי החסויים (אם באמצעות האפוטרופוס הכללי או באמצעות הקרן), שכר הניהול המשתלם לאפוטרופוס הכללי עבור השקעת הכספים על-ידו וטענת הקרן כי נגרם נזק לחסויים עקב השקעות כושלות שבוצעו על-ידי האפוטרופוס הכללי.

6.        בשלב מאוחר יותר, בעת שהערעורים היו תלויים ועומדים לפני בית משפט זה, הקים היועץ המשפטי לממשלה, על-פי הצעת בית המשפט, ועדה בראשותו, אשר נועדה לגבש נהלים לפעילותה של הקרן. זאת, על יסוד ההנחה כי גיבוש נהלים ברורים, תוך שיתוף נציגי הקרן בוועדה, ייתר את המחלוקות. באותה ועדה נוסח שטר הקדש מוצע עבור הקרן וגובשו נהלים שונים, אשר תחת שיצמצמו את יריעת המחלוקת, הוסיפו עליה.

שטר ההקדש

7.        שטר ההקדש המקורי שנחתם בחודש ינואר 1977 עם הקמת הקרן, נוסח על-ידי האפוטרופוס הכללי דאז, מקים ההקדש, מר עמרם בלום (להלן - השטר המקורי או שטר ההקדש המקורי).

           מטרות הקרן על-פי שטר ההקדש המקורי היו, בין היתר, " קבלת מינוי בית המשפט כאפוטרופוס של חסויים ... וטיפול בחסויים אלה עפ"י ובהתאם לחוק ...". בשטר המקורי נמנו שמותיהם של שבעה נאמנים, בכללם המייסד, הוא האפוטרופוס הכללי. בסעיף 7 לשטר, נקבע כי נאמן יחדל מלכהן בתפקידו במותו, בהתפטרותו או בפיטוריו על-ידי המייסד. בסעיף 8 נקבע, כי המייסד יהא רשאי למנות נאמנים נוספים אם יראה צורך בכך. בסעיף 10, נקבע כי המייסד יהיה יושב-ראש מועצת הנאמנים. עוד נקבע בשטר המקורי, שהחלטות מועצת הנאמנים של הקרן תתקבלנה על בסיס רוב החברים הנוכחים בישיבה, ואם היו הקולות שקולים, יכריע יושב ראש המועצה (סעיף 13). אשר לשינוי שטר ההקדש, נקבע בסעיף 21 לשטר, כי שטר ההקדש ניתן יהיה לשינוי על-ידי רוב של שני שליש מכלל הנאמנים. יחד עם זאת, מספר סעיפים בשטר ההקדש שוריינו מפני כל שינוי, ביניהם: סעיף 8, שעניינו הוספת נאמנים, סעיף 10(א) הקובע כי המייסד יהיה יושב-ראש מועצת הנאמנים, וסעיף 21 שכאמור דן באופן שינוי שטר ההקדש.

8.        דו"ח מבקר המדינה לשנת 1982 ציין כי נכון לאותו מועד עומדת הקרן לביקורתו של מבקר המדינה, זאת על-פי חוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958 [נוסח משולב] (להלן - חוק מבקר המדינה), כגוף שהממשלה משתתפת בהנהלתו (כקבוע בסעיף 9(5) לחוק מבקר המדינה, המונה גופים העומדים לביקורת מבקר המדינה). שכן, בהנהלת הקרן משתתפים נציגי משרד העבודה והרווחה, משרד הבריאות ומשרד החינוך והתרבות.

9.        בשנת 1989 נכנס לתוקפו תיקון מספר 7 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. במסגרת תיקון זה, תוקן חוק הכשרות המשפטית, וסמכות הפיקוח העיקרית על אפוטרופוסים הועברה מבתי המשפט אל האפוטרופוס הכללי. משמעות הדבר הייתה, כי מאז שנכנס התיקון לתוקפו, פיקח האפוטרופוס הכללי על הקרן כאפוטרופוסית, ובו זמנית שימש, כמו גם סגנו (מר יצחק צוריאלי), כנאמן בקרן. מבקרת המדינה קבעה בדו"ח השנתי 41 לשנת 1990, כי מצב כזה אינו ראוי.

10.     בעקבות זאת, החליטו האפוטרופוס הכללי וסגנו להתפטר מתפקידם כנאמנים בקרן. לצורך כך, פנה האפוטרופוס הכללי לבית המשפט המחוזי בירושלים, וביקש לשנות את שטר ההקדש המקורי, תוך עשיית שימוש בסמכותו לפי סעיף 23(א) לחוק הנאמנות, שעניינו שינוי כתב הקדש על-ידי בית המשפט. בחודש אפריל 1991 תוקן שטר ההקדש, בעקבות בקשה זו, על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים. במסגרת התיקון הועברה הסמכות למנות ולפטר נאמנים למועצת הנאמנים (או לבית המשפט). בסעיף 7(ג), שעניינו התפנות משרת נאמנים, נקבע כי נאמן יחדל לכהן בפיטוריו על-ידי מועצת הנאמנים ברוב של שני שליש מכלל הנאמנים, או על-ידי בית המשפט (זאת, במקום הנוסח הקודם שקבע את פיטורי הנאמן בידי המייסד). כן שונה סעיף 8, ונקבע כי מועצת הנאמנים רשאית למנות בכל עת נאמנים נוספים אם תראה צורך בכך. כמו כן תוקן סעיף 10(א), אשר בתחילה קבע כי המייסד יהיה יושב-ראש מועצת הנאמנים, ונקבע כי מועצת הנאמנים תבחר מבין חבריה את יושב-ראש המועצה. לבסוף תוקן סעיף 21(ג), וקבע את שיריונם מפני שינוי של סעיפים 3, 20 ו-21. בשטר ההקדש בנוסחו זה, לאחר שתוקן על-פי החלטת בית המשפט המחוזי מיום 26.3.91, נמנו שמותיהם של תשעה נאמנים לעומת שבעה בלבד, שהיו בשטר המקורי.

11.     האפוטרופוס הכללי טוען, במסגרת ערעוריו לפנינו, כי בשל השינויים האמורים שנעשו בשטר ההקדש המקורי, נותקה מבלי משים הזיקה הניהולית של המדינה לקרן, שכן מועצת הנאמנים מינתה כנאמנים גם אנשים שאינם עובדי מדינה. כתוצאה, גם חדל להתקיים התנאי האמור בסעיף 9(5) לחוק מבקר המדינה לעניין קיום ביקורת על גוף שהממשלה משתתפת בהנהלתו. האפוטרופוס הכללי סבור כי ייתכן שעקב כך הופסקה בפועל ביקורתו של מבקר המדינה על הקרן. זאת, על אף שלעמדת היועץ המשפטי גם היום קיימת סמכות ביקורת על הקרן, בהיות הקרן, לשיטתו, "מפעל או מוסד של המדינה" כמשמעותם בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה. לטענת האפוטרופוס הכללי, המלצת מבקרת המדינה על הפסקת הכהונה הכפולה של האפוטרופוס הכללי, לא נועדה לנתק את הזיקה הניהולית שבין הקרן לבין רשויות המדינה. זו גם לא הייתה כוונתו של מר בלום בבקשה שהגיש לבית המשפט לשינוי כתב ההקדש, ועל כן היא לא נבחנה על-ידי בית המשפט. על רקע זה ביקש אפוטרופוס הכללי להחזיר על כנה את הזיקה שבין הקרן לבין המדינה, בדרך של תיקון שטר ההקדש.

12.     כפי שצוין לעיל, היועץ המשפטי לממשלה נדרש ליישוב המחלוקות. ביום 22.12.99 נתן את חוות דעתו, בה קבע כי לאור מעמדה המיוחד של הקרן כגוף ציבורי שהוקם למטרה ציבורית על-ידי רשויות המדינה, עליה לעמוד בדרישות שונות שמציב האפוטרופוס הכללי. העיקרית שבקביעותיו של היועץ המשפטי לממשלה, הייתה כי הקרן כפופה להנחיותיו, וכי יש לפעול לשינוי שטר ההקדש באופן שתשוב הזיקה הניהולית הפורמאלית בין הקרן לבין רשויות המדינה שהקימו אותה. בתגובה, הודיעה הנהלת הקרן כי היא אינה רואה עצמה כפופה להנחיותיו של היועץ המשפטי לממשלה, ואין בדעתה לפעול על-פיהן.

13.     משכך, פנו היועץ המשפטי לממשלה והאפוטרופוס הכללי לבית המשפט המחוזי בירושלים, בבקשה לשנות את הוראות שטר ההקדש של הקרן. בית המשפט המחוזי (מפי השופט צ' כהן) קיבל את הבקשה בחלקה.  

14.     במסגרת הדיון בערעורים, החליט בית משפט זה ביום 11.11.02 (בהרכב השופטים ד' דורנר, א' פרוקצ'יה וא' א' לוי), כי ראוי לגבש נהלים ברורים בכל הקשור למעמדה של הקרן ולמערכת יחסיה עם האפוטרופוס הכללי, תוך התחשבות בעמדת האפוטרופוס הכללי ובעמדת הקרן. כך נקבע בהחלטה זו:

"בפנינו סדרת ערעורים העוסקים בשאלות שונות הקשורות במעמדה של הקרן לטיפול בחסויים ובמערכת היחסים בינה לבין האפוטרופוס הכללי. בגדר הסוגיות שבמחלוקת עולות שאלות הקשורות בהיקף הפיקוח של האפוטרופוס על הקרן בתוקף תפקידה כאחראית בין על רכוש החסוי ובין על גופו, היקף חובות הדיווח המוטלות על הקרן כלפי האפוטרופוס, מינוי נאמנים, תנאי העברת כספי חסויים מהאפוטרופוס לקרן, דמי ניהול, ונוהל פעולות הקרן ביחס לרכוש חסויים שנפטרו. שאלות אלה נגזרות ממחלוקת בסיסית בין הצדדים לגבי מעמדה של הקרן והיקף סמכויותיה. האפוטרופוס טוען כי הקרן הינה גוף ציבורי שהוקם על-ידו ונוכח אופייה ותפקידיה כפופה היא לפיקוח הדוק על-ידיו בצד היותה גוף המבוקר על-ידי מבקר המדינה. לעומתו, טוענת הקרן כי יש לראותה ככל הקדש, על מסגרת הפיקוח המוגבלת הנגזרת מכך. על פני הדברים, עמדתו של האפוטרופוס הכללי נראית לנו, אלא שדעתנו היא כי ראוי בשלב זה לגבש נוהלים מפורטים וברורים בכל הקשור למעמדה של הקרן ולמערכת יחסיה עם האפוטרופוס הכללי, על כל היבטיהם. בגיבוש נוהלים אלה יש להתחשב הן בעמדת האפוטרופוס והן בעמדת הקרן כפי שמוצגת על-ידי מנהליה, וככל המתבקש מצרכי הקרן הנובעים ממהלך פעילותה השוטפת. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ