אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על פס"ד בתביעה רכושית ומזונות.

ערעור על פס"ד בתביעה רכושית ומזונות.

תאריך פרסום : 21/02/2013 | גרסת הדפסה
עמ"ש
בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כ-בית משפט לערעורים אזרחיים
5399-09-12,3383-09-12
04/02/2013
בפני השופט:
1. תמר בזק-רפפורט
2. דוד מינץ
3. רם וינוגרד


- נגד -
התובע:
פלוני
הנתבע:
פלונית
פסק-דין

ערעורים על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט בן ציון גרינברגר) מיום 31.5.12 בתמ"ש 29210/07, בתמ"ש 29211/07 ובתמ"ש 29214/07.

1.           הצדדים נישאו זל"ז ביום 13.3.96 ומנישואיהם נולדו להם שלושה ילדים - בת, ילידת 29.7.97; בן, יליד 16.2.01; ובן, יליד 10.12.05.

2.           עניינו של פסק דינו של בית משפט קמא בתביעה רכושית שהגישה האישה נגד האיש בטענה לזכויות שוות לצדדים בשורה של נכסים, וביניהם דירה בשכונת א' בירושלים (להלן - הנכס ב-א') (תמ"ש 29210/07); תביעה לצו עשה שהגיש האיש, שבה הוא טוען כי האישה "העלימה" לו חמישה שעונים יקרים, שארבעה מהם נרכשו על ידו עוד קודם לנישואין, וכן מחשב שרכש במהלך הנישואין (תמ"ש 29214/07); וכן תביעת מזונות אישה ומזונות ילדים (תמ"ש 29211/07).

3.           בפסק הדין קבע בית משפט קמא, בין היתר, כי הנכס ב-א' הוא נכס משותף, ומונה כונס נכסים לצורך מכירתו וביצוע איזון משאבים בין הצדדים; נדחתה טענת האישה, כי דירה נוספת בשכונת ב' בירושלים (להלן - הדירה ב-ב'), הרשומה על       שם הורי האיש, הינה רכוש משותף; נדחתה טענת האישה, כי זכאית היא לקבל סך      של 150,000$ או 250,000$ מתוך הלוואה בסך 500,000$ שניתנה לאיש; ונדחתה תביעת האיש לחיוב האישה במחצית מחובותיו. אשר לתביעה למזונות - בית משפט קמא דחה את תביעת האישה למזונותיה וחייב את האיש במזונות הילדים בסך כולל של כ-8,000 ש"ח, לא כולל מדור, וכן מחצית מהוצאות חריגות.

4.           שני הצדדים משיגים על פסק הדין. האיש טוען, כי לא היה מקום לקביעה כי הנכס ב-א' הוא נכס משותף; וכי טעה בית משפט קמא בדחותו את התביעה להחזר חובות. בכל הנוגע לתביעת המזונות - האיש סבור כי סכום המזונות שהושת עליו גבוה מאוד ואינו תואם את השתכרותו ויכולותיו, בעוד האישה משתכרת סכום גבוה מזה שסבר בית משפט קמא; כן נטען, כי לא היה מקום לחיוב במזונות ממועד הגשת התביעה, אלא מיום 15.6.08, כפי שנקבע בכל הנוגע למזונות זמניים, אחר שהאיש הוכיח, לטענתו, כי עד למועד זה המשיך לשאת בהוצאות שוטפות. כמו כן, משיג האיש על היעדר הוראה לכונס הנכסים להתחשב במשיכת כספים בידי האישה בשנת 2004; על הקביעה כי המיטלטלין יחולקו, אף שמדובר בנכסים מקודם לנישואין; על ההוראה בדבר כינוס נכסים, ללא מתן אפשרות לצדדים למכירת הבית בעצמם; על היעדר סנקציות כנגד האישה במקרה שלא תחזיר חפצים יקרי ערך של האיש, אשר בית משפט קמא הורה לה להשיבם לו; ועל חיובו בהוצאות. האישה, מצדה, משיגה על קביעת בית משפט קמא, כי אין לה חלק בדירה ב-ב', ולחלופין, בהלוואה שקיבל האיש מאביו בסך 500,000$, ושלטענת האיש הוחזרה בידיו בתקופת הנישואין. עוד טוענת האישה בערעורה כנגד הגבלת חיובי האיש בהוצאות חריגות עד לסך 500 ש"ח לחודש.

רקע

5.           דומה כי לא יכול שיהיה חולק, כי בתקופת החיים המשותפים נהנתה המשפחה מרמת חיים גבוהה. המשפחה התגוררה בבית גדול בן 5 מפלסים, בשטח של כ-400 מ"ר. זהו נתון שאינו שנוי במחלוקת. בתביעתה מעידה האישה, כי בית המשפחה היה מרוהט ומאובזר מכל טוב, לרבות מערכת קולנוע ביתית, שתי מכונות כביסה ומייבש, מחשבים, הליכון חשמלי, שלושה מזגנים מפוצלים, סלון יוקרתי, פסנתר, וכן החזיקו ברכב מסוג BMW. אביו של האיש העריך את הוצאותיהם המשותפות של הצדדים בתקופת החיים המשותפים בסך 40,000 ש"ח בחודש, אחר שציין כי כך למד מבנו. אף טענת האיש בתמ"ש 29214/07, בדבר שעונים יקרי ערך שהאישה "העלימה" לו שלא כדין, מלמדת על אותה רמת חיים. גרסתו של האיש הייתה, כי בתקופת החיים המשותפים תרם לכיסוי הוצאות המחיה מכוח כספים שחסך קודם נישואיו. לדבריו, בשעה שנשא את האישה, עמדו לרשותו חסכונות בסך 850,000$, לאחר שעשה חיל בעסקים בחו"ל קודם נישואיו. משעה שבארץ ומשעה שנישא לאישה, לא עבד, והיה, למעשה, "עקר בית", טיפל בילדים והסיע אותם, הגיש להם ארוחת צהריים וכיו"ב. חסכונותיו, בסך שלא פחות מ-850,000$, הפיקו לו בזמנו הכנסה שוטפת של כ-7%-8% בשנה, וזו הייתה הכנסתו השוטפת היחידה מעת נישואיו, כאשר על פי הנטען, בהמשך גם סכום זה לא עמד לרשותו עם ירידת שיעורי הריבית והיקף הקרן. כמו כן, עמדה לרשות המשפחה הכנסתה של האישה, כרכזת מחשוב בהסתדרות, בסך כ-6,500 ש"ח לחודש.

6.           אשר לנכס ב-א' ולמימון רכישתו ושיפוצו - לטענת האישה, המצג שיצר כלפיה האיש עובר לרכישת הנכס, היה שהוא יירשם על שם אביו, שכן זה הלווה להם כספים למימון הרכישה, ולאחר שיחזירו לו את כספי ההלוואה על סך 1,000$ לחודש, יועבר הנכס על שם שניהם, תוך שהבהיר לה, לדבריה, כי אחר שמדובר בנכס שנרכש במהלך הנישואין, על פי חוק שייך הוא לשניהם, לאיש ולאישה גם יחד. בפועל, נרשם הנכס על שם האיש משעה שנרכש, כאשר גרסת האיש הייתה שהנכס ושיפוצו מומנו בהלוואה על סך 600,000$ שניתנה בידי אביו, הלוואה שלטענת האב, אשר אף הגיש תובענה בעניין זה בתמ"ש 29212/07 (להלן - תביעת האב), על האיש ועל האישה לפורעה. האיש הוסיף וטען, כי השקיע ברכישה 100,000$ שמקורם מחסכונות ערב הנישואין.

ערעור האיש (עמ"ש 5399-09-12)

הנכס ב-א'

7.           כאמור בפסק דינו של בית משפט קמא, בשנת 1999, כ-3 שנים לאחר שהצדדים נישאו, רכש האיש זכויות חכירה במגרש ב-א', עליו היה שלד מבנה, וזאת תמורת סך 370,000$. המבנה הושלם לכדי בית גדול, והצדדים עברו להתגורר בו בשנת 2000, ובהמשך נבנו בקומת הקרקע שבו שתי דירות להשכרה. אין חולק, כי השלמת הבנייה והשיפוצים היו כרוכים בתשלום מאות אלפי דולרים נוספים מעבר לתשלום עבור רכישת המגרש ושלד המבנה.

8.           כאמור, לטענת האיש, הנכס כולו נבנה ושופץ מכספיו ומכספי משפחתו, ויש לראותו כ"נכס חיצוני" שאין לאזנו. בהקשר זה, כאמור, אף הוגשה תביעת האב כנגד האיש והאישה, על מנת שבית המשפט יחייבם להשיב לו 600,000$ שניתנו, לטענתו, למימון רכישת הנכס ב-א'. תביעה זו נדחתה בפסק דין מיום 3.8.10, אחר שנקבע כי לא הוכח שהאב העביר לאיש 600,000$ כהלוואה לצורך הרכישה, ואף ערעור על פסק דין זה נדחה. מכל מקום, בפסק דינו מציין בית משפט קמא, כי אין חולק כי האישה ומשפחתה לא השתתפו במימון רכישת הנכס, ומציין כי יש להניח שאכן בני משפחת האיש הם שמימנו את היתרה. נוכח כך, סבור האיש, כי אין האישה זכאית ליהנות עתה מנכס בשווי ניכר, שנרכש שלוש שנים לאחר הנישואין, ללא שהיא או משפחתה תרמו מכספם לרכישתו.

9.           בית משפט קמא דחה טענה זו. נקבע, כי מדובר בנכס שנרכש במהלך הנישואין, ואף שנרשם על שם האיש בלבד, הכלל הוא שהוא בר איזון, ועל הטוען להוצאתו ממסת הנכסים לאיזון, הנטל להוכיח כי מדובר ב"נכס חיצוני" שאין לאזנו, מחמת היותו "תחלוף" לנכסיו קודם לנישואין, או שהתקבל במתנה או בירושה עבורו בלבד בתקופת הנישואין. בנטל זה, כך קבע בית משפט קמא, לא עמד האיש. כן ציין בית משפט קמא בכל הנוגע לטענת "תחלוף", כי הטענה האפשרית בהקשר זה מצד האיש הינה לגבי 100,000$ בלבד ממקורותיו קודם לנישואין, שלגביהם טען האיש שהשקיעם ברכישת המגרש והשלד, ובשים לב לכך שמדובר בנכס שההשקעה בו הייתה גבוהה במידה ניכרת, ברי כי אין די בכך כדי להוציאו מכלל הנכסים בני האיזון. אשר ליתרת המימון מכספי בני משפחה - בפסק דינו ציין בית משפט קמא, כי הנטל הוא על האיש להוכיח כי יתרת המימון היא מכספים שהתקבלו מבני משפחתו של האיש לרכישת הנכס עבורו, ולא עבור האישה עמו. בית משפט קמא קבע, כי האיש לא עמד בנטל זה. כזכור, גרסתו של האיש בכל הנוגע לכספים אלו הייתה כי מקורם בהלוואה שהעמיד אביו לרשותו ולרשות האישה. כאמור, בפסק הדין בתביעתו של האב להחזר ההלוואה, נדחתה גרסה זו. כלומר, לא הוצגה כל גרסה מטעם האיש להוכחה כי כספי בני המשפחה ניתנו במתנה דווקא לו, ולא לאישה, כך שמכוח הכלל כי נכס שנרכש בתקופת הנישואין על ידי אחד מבני הזוג, הינו בר איזון, יש לראות את הנכס דנן ככזה, ובהתאם הורה בית משפט קמא על מינוי כונס נכסים למימוש הנכס.

10.       לטענת האיש בערעורו, טעה בית משפט קמא בהוראתו בכל הנוגע לנכס ב-א', שכן קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא בפסק הדין דנן ובפסק הדין בתביעת האב, מביאות למסקנה המשפטית, כי מדובר ב"נכס חיצוני" שאין לאזנו. לטענתו, בפסקי הדין נקבע, כי מדובר בנכס שנרכש שלוש שנים לאחר הנישואין ונרשם על שם האיש בלבד; רכישת הנכס ושיפוצו מומנו על ידי האיש ומשפחתו, כאשר לאישה ולמשפחתה לא היה חלק בכך; בעת הרכישה, חתמו האיש ואביו על מסמכי הלוואה ומשכון בסך 600,000$ על הנכס, אשר היו פיקציה, כפי שקבע בית משפט קמא, על מנת להבטיח את זכויות הבן, אם ידרדרו היחסים בין הצדדים; והאישה ידעה כל העת שהבית לא רשום על שמה. כנטען, נוכח כך, לא היה מקום לקביעת בית משפט קמא, כי "חזקה כי הכספים שנתנו בני משפחתו של הנתבע לצורך מימון הרכישה... ניתנו במתנה לשני בני הזוג". נטען, כי מדובר בקביעה מכוח חזקה שאיננה קיימת בדין, כנגד קביעות עובדתיות קונקרטיות במקרה דנן, מהן עולה המסקנה כי הכספים ניתנו במתנה לאיש בלבד, ובהתאם יש לקבוע כי הנכס ב-א' שייך לאיש בלבד ואינו בר איזון.

11.       בית משפט קמא דחה טענה זו ובדין. כפי שציין בית משפט קמא, אחר שמדובר בנכס שאין חולק כי נרכש מתקופת החיים המשותפים, הרי שהנטל להוכחת התקיימות החריגים המנויים בסיפת סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 (להלן - חוק יחסי ממון), מוטל על המבקש להסתמך עליהם. כלומר, אם טוען האיש כי הנכס ב-א' שנרכש בתקופת הנישואין ניתן לו, ולא לאישה, במתנה על ידי בני    משפחתו, עליו להוכיח גרסה זו. עיון מדוקדק בפסק הדין מלמד כי גרסה זו לא הוכחה, ואף לא מוצאים אנו בחומר הראיות בסיס מספיק לה.

12.       כאמור, בעדויות מטעם האיש, הועלתה גרסה שונה לחלוטין. הגרסה הייתה, כי הנכס נרכש ושופץ בעיקרו מ-600,000$ שהתקבלו כהלוואה משותפת לו ולאישה מטעם אביו. אחר שגרסה זו נדחתה בידי בית משפט קמא ונקבעה כבלתי אמינה, מנסה הוא להיבנות מגרסת חליפית, שכלל לא טען לה. הילוך דוגמת זה מעורר קושי מטבעו וברור שאינו עולה בקנה אחד עם עקרון תום הלב החולש על שיטתנו המשפטית כולה (ע"א (י-ם) 6380/05 כהן נ' ישראליפט תעשיות 1972 בע"מ (פורסם במאגרים; 19.12.05); ע"א (י-ם) 4699/05 גנים נ' אברהם רובינשטיין ושות' בע"מ (פורסם במאגרים; 15.10.06)). אמנם בנסיבות מתאימות ויוצאות דופן, ייתכן שבעל דין, שמסר גרסה שקרית, יזכה להכרעה לטובתו על פי תשתית עובדתית אחרת מהנטען על ידו, אם כי לעניין זה אין צורך לקבוע מסמרות (ראו והשוו שם). במקרה שלפנינו איננו סבורים, כי הוכחה מן הראיות גרסה עובדתית חליפית לגרסה השקרית של האיש, התומכת במסקנה אליה חותר הוא, כי הנכס ב-א' איננו בר איזון.

13.       ראשית, מעיון בפסק דינו של בית משפט קמא עולה, כי אין בו קביעה עובדתית פוזיטיבית המתבססת על ניתוח חומר הראיות, ומורה כי רכישת הנכס ב-א' מומנה ממתנות בני משפחה. כך, בסעיף 13 לפסק הדין מציין בית משפט קמא, כי "יש להניח כי מלבד 100,000$ ששילם הנתבע, לטענתו, אכן מימנו בני משפחתו את היתרה". כך גם בפסק הדין בתביעת האב, תמ"ש 29212/07, נכתב בסעיף 30, "אם כי יש להניח שכספים מבני המשפחה אכן הגיעו לידי הנתבע, הטענה שמדובר בהלוואה של התובע לבני הזוג, היא אשר לא הוכחה". אין לראות בדברים אלו משום קביעה עובדתית מחייבת, כי מקורם של הכספים בהלוואות. הביטוי "יש להניח" איננו מלמד על קביעה בדבר הוכחת עובדה ברמה הנדרשת להליך אזרחי, אלא הבעת עמדה כללית, כחלק ממתווה ניתוח הנתונים אשר בפני בית המשפט.

כך גם סבר האיש עצמו בערעורו כנגד פסק דינו של בית משפט קמא בתביעה האב, בהתייחס לקביעותיו של בית משפט קמא שם באשר למקורות מימון הנכס. כאמור, גם שם התבטא בית משפט קמא ואמר כי "יש להניח" כי מקור הכספים במתנות בני משפחת האיש. האיש לא מצא בדברים משום קביעה כי מקור הכספים היה במתנות כאמור, ובהתאם, בטיעוניו בערעור שהוגש על פסק הדין, הלין כנגד הימנעותו של בית משפט קמא מלהכריע בשאלה מה מקור המימון. וכך נאמר בסעיף 6 לפסק דיננו בעמ"ש 42461-10-10, המתאר את טענות האיש באותו ערעור: "לטענתו בית המשפט נמנע מלקבוע ממצאים עובדתיים בשאלה מה היו מקורות המימון של הדירה. משכך, פסק הדין חסר ואינו יכול לעמוד על תילו". בפסק הדין בערעור נדחתה הטענה, אחר שנקבע כי "לא נפל פגם בכך שבית המשפט נמנע מלהכריע בשאלה מה המקור המדויק של הכספים ששימשו לרכישת המגרש ובניית הדירה עליו. השאלה היחידה בה נתבקש בית המשפט להכריע בתיק זה היא האם המערער הלווה כספים למשיבה, ובעניין זה אין מקום לספק כי מסקנתו של בית המשפט מעוגנת בחומר הראיות כדבעי..." (סעיף 12 לפסק הדין).

כלומר, לא בפסק הדין בתביעת האב ולא בפסק הדין שבפנינו קיים ממצא עובדתי בדבר מקורות המימון לרכישת הנכס ושיפוצו, העומד בדרישות ההוכחה המוטלת על צד הטוען לעובדה בהליך אזרחי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ