אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על פסק דינו של המחוזי אשר הרשיע את המערער בביצוע מעשה סדום-נדחה

ערעור על פסק דינו של המחוזי אשר הרשיע את המערער בביצוע מעשה סדום-נדחה

תאריך פרסום : 02/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
4223-07
29/11/2007
בפני השופט:
1. א' א' לוי
2. ס' ג'ובראן
3. י' אלון


- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד דוד גולן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד אליעד וינשל
פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

1.        מונח בפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתפ"ח 103/02 (כבוד הנשיא השופט י' פלפל, כבוד סגן הנשיא השופט נ' הנדל וכבוד השופטת ר' יפה-כ"ץ) מיום 10.4.2007, אשר הרשיע את המערער בביצוע עבירות של מעשי סדום לפי סעיפים 347 (ב) +סעיף 345 (ב) (1) בנסיבות של סעיף 345 (א) (1) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ס"ח 864 (להלן: חוק העונשין) והטיל עליו עונש של 5 שנות מאסר, מתוכן 4 שנים לריצוי בפועל בניכוי ימי המעצר ושנה אחת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו לבל יעבור עבירות המפורטות בסימן ה' של פרק י' לחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיף 349 לחוק הנ"ל.

העובדות הצריכות לעניין

2.        כנגד המערער הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום (פ"ח 103/02) המייחס לו עבירות של מעשי סדום, עבירה לפי סעיף 347 (ב) + סעיף 345 (ב) (1) בנסיבות המנויות בסעיף 345 (א) (1) לחוק העונשין.

           בכתב האישום נטען, כי החל מחודש אוגוסט 1999 ועד חודש אוגוסט 2000 או בסמוך לכך, במועדים בלתי ידועים, בכ- 20 הזדמנויות, ביצע המערער בקטין י.צ (להלן: המתלונן), יליד 23.11.89, מעשי סדום תוך שימוש בכוח ובאיומים בניגוד להסכמתו.

           עוד נטען בכתב האישום, כי המערער נהג לקחת את המתלונן אל מתחת למדרגות הבניין או בסמוך לכך, שם הורה לו לפשוט את בגדיו, השכיבו על הבטן, הפשיל את מכנסיו והחדיר את איבר מינו לפי הטבעת שלו. כמו כן, נהג המערער להחדיר את איבר מינו לפיו של המתלונן בניגוד להסכמתו כשהוא תופס את ראשו של המתלונן בכוח ומקרבו לאיבר מינו.

           בנוסף, פגש המערער במתלונן במועד בלתי ידוע, במהלך חודש אוגוסט 2000 או בסמוך לכך, כאשר שיחק סמוך לבניין מגוריו, הלך עימו לשתות מים ולאחר מכן הורה לו לפשוט את בגדיו, תפס אותו, פיסק את ישבנו בידיו והחדיר את איבר מינו לפי הטבעת שלו, חרף צעקותיו של המתלונן ואמירתו "אני אגיד אותך להורים שלי", כאשר האחרון זז מצד לצד על מנת שהמערער לא יצליח להחדיר את איבר מינו לגופו. 

           המערער הכחיש את המיוחס לו בכתב האישום וטען, כי עסקינן בעלילה שיסודה בנקמה מצד אביו של המתלונן בגין תלונה שהוגשה למשטרה על ידי המערער נגדו על רקע אלימות כלפיו. 

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

3.        בית המשפט המחוזי קבע בהכרעת דינו, כי הוא מאמין מעבר לכל ספק לעדותו ולגרסתו של המתלונן. בית המשפט מצא אותה מהימנה ולה מצא חיזוקים נוספים וראיות תומכות. זאת, אל מול גרסתו של הנאשם. בפני בית המשפט העידו הוריו של המתלונן. בית המשפט, בהתייחס לעדותם קבע, כי עדותה של האם מחזקת את עדותו של בנה, שכן, היא מספרת בעדותה את עיקרי הדברים, שסיפר הבן לעניין האירוע, שהוביל אותו לשתף את המשפחה ואת ההשתלשלות שבאה לאחר מכן. עוד הוסיף, כי המתלונן שיתף אותה בנוגע למעשיו של המערער במספר מקומות שונים בשכונה. בית המשפט קבע, כי עדות המתלונן מחזקת את עדותו של האב, לגבי אופי המעשים והמקומות שבהם אירעו - דברים שיכול היה לשמוע רק מבנו. בית המשפט קבע כי ניכרים דברי אמת הן אצל האב והן אצל האם.

           זאת ועוד. בית המשפט דחה בעליל את טענת המערער לפיה המתלונן רקם עלילה נגדו בשל רצונו של אביו "לנקום" במערער על שהגיש כנגדו תלונה במשטרה על מעשי אלימות. באשר לגרסתו של המערער, לפיה תלונתו של המתלונן הגיעה בעקבות תלונתו שלו על אבי המתלונן, קבע בית המשפט כי גרסה זו אינה מתקבלת וכי דבריו באמרותיו מחזקות את חוסר האפשרות שהדברים נבדו לאחר הגשת התלונה של המערער כנגד האב. בית המשפט העיר, כי האב הודה במעשיו והתלונה שהוגשה נגדו הסתיימה בלא הרשעה ובלא קנס, ומשכך, המניע או הנזק שנגרם שבעקבותיו יבקש האב לנקום במערער בצורה חמורה שכזו - לא מן הנמצא. עוד הוסיף, כי סביר יותר שהמתלונן יתאר אירוע אחד בלבד ולא "יסבך" עצמו, כלשונו, באירועים שהתרחשו לאורך זמן, באם אכן מטרתו להעליל על המערער בגין התלונה שהגיש נגד אביו. 

           לאחר צפייה בקלטת צילום של מקום האירוע, קבע בית המשפט כי לא נותר בעינו ספק, כי היכולת הפיזית להתרחשותם של חלק מהאירועים בחדר המדרגות, הייתה קיימת באותה תקופה רלוונטית לביצוע המעשים. כך גם באשר לאזור הברזייה.

           בית המשפט דחה את טענת בא-כוח המערער באשר למשקל העדות נוכח כבישתה. הסבריו של המתלונן, כך קבע, הינם הסברים ראויים ומניחים את הדעת לשם קביעת מהימנות דבריו הן של המתלונן והן של אביו וזאת חרף טענותיו של בא-כוח המערער כי הסתירות במספר המקרים שעליהם העיד המתלונן אף הם מעידים על כבישת העדות. בית המשפט התייחס לסתירות עליהן הצביע בא-כוח המערער בגרסתו של המתלונן המערערות את מהימנותו ודחה אותן אחת לאחת. בית המשפט קבע כי יש להתחשב בנסיבות בהן היה מצוי המתלונן, גילו הרך, החששות ותפיסת עולמו באותה עת. בית המשפט מסכם את ממצאיו לאמור:

"מכלל הראיות שהובאו בפני מצאתי ליתן אמון בגרסתו של המתלונן וזאת על אף קיומן של סתירות כאלו ואחרות ועל אף הזמן שחלף ממועד הארוע ועד הגשת התלונה, אשר נידונו לעיל. העדר המניע להפליל הנאשם, כפי שהוסבר לעיל והחיזוקים שהובאו מוסיפים משקל לאמינות גרסת המתלונן. ומנגד, אינני נותן כל אמון בגרסתו של הנאשם, ובכל מקום שיש סתירה בעניין מהותי בין גרסת הנאשם לגרסת המתלונן אני מאמין לגרסת המתלונן ומבק [כ] ר אותה על פני גרסת הנאשם, שהינה גרסה שקרית ולא נועדה אלא לחלץ אותו מהרשעה בפלילים" (ראו עמ' 104 להכרעת הדין).

           לפיכך, הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער במיוחס לו בכתב-האישום.

4.        בבואו לגזור את דינו, התחשב בית המשפט בכמה נסיבות מקלות, כגון, העדר הרשעות קודמות וגילו הצעיר של המערער בעת ביצוע העבירות. בית המשפט התייחס לתסקירי שירות המבחן בעניינו של המערער וכן לטיעוני בא-כוח המערער וחרף זאת קבע, כי נוכח הנסיבות המיוחדות המאפיינות את האירועים, מספרן הרב של העבירות שבהן הורשע המערער וכן חובתו של בית המשפט ליתן הגנה לקורבנות מפני הנוהגים נגדם באלימות, יש להטיל על המערער תקופת מאסר בפועל אשר תשקלל את כל הנסיבות לקולא ולחומרא. בית המשפט הדגיש, כי נוכח המציאות הקשה של ימינו באשר לעבירות המין בכלל ועבירות הנעברות על ידי צעירים בפרט, גוברים השיקולים המצדדים בענישה מרתיעה על פני שיקולים אישיים לרבות שיקום העבריין. בשולי גזר הדין העיר בית המשפט, כי בא-כוח המערער לא ביקש לסיים את התיק על ידי אי הרשעתו של המערער, שהיה קטין בעת ביצוע העבירות, לא התנגד להרשעתו וכן שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית או כל המלצה אחרת של עונש המאפשרת אי הרשעתו של המערער. בית המשפט הטיל על המערער עונש מאסר לתקופה של 5 שנים, מהן 4 שנים לריצוי בפועל ושנה אחת על-תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו מבית-הסוהר, לבל יעבור את העבירות המפורטות בסימן ה' לפרק י' לחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיף 349 לחוק הנ"ל וכן חייב אותו לפצות את המתלונן בסך של 20,000 ש"ח.

           בערעור שבפנינו משיג המערער כנגד הרשעתו, ולחלופין, כנגד העונש שהושת עליו.

טענות הצדדים

5.        המערער טוען, כי שגה בית המשפט המחוזי, עת קבע כי יש ליתן אמון בעדות הקטין, נוכח גרסאותיו הסותרות ללא הסבר המניח את הדעת. לטענתו, לא ייתכן שבמקרים כה רבים לא נראו מעשיו הלכאוריים בקטין. התרשלות החוקרים בכך שלא הנציחו בתמונה את השיחים והחצר יש בה מחדל העשוי לתמוך בגרסתו. עוד הוסיף, כי כבישת העדות על ידי הקטין והוריו וכן התלונה שבאה בעקבות תלונת המערער נגד אביו של הקטין, יש בהם כדי להטיל ספק במהימנות הקטין. זאת ועוד. שגה בית המשפט המחוזי עת קיבל את עדותו של העובד הסוציאלי, ללא הגשת חוות דעת מומחה והתייחס אליה כאל סיוע לגרסת הילד. בטיעוניו בעל פה, הוסיף בא-כוח המערער כי בית המשפט בהכרעת דינו, מבלי להכריע בין הגרסאות, קבע שעל סמך עדותו של המתלונן ויתר העובדות, ביצע המערער מספר בלתי ידוע של עבירות סדום, דבר שיש בו מן האבסורד. יש ליתן משקל רב לעובדה שתלונת הוריו של הקטין באה בעקבות תלונה של המערער בגין תקיפתו על ידי אבי הקטין. אביו של המתלונן לא אמר במשטרה דבר באשר למעשים שנעשו בבנו. לחילופין, טוען בא-כוח המערער, כי שגה בית המשפט המחוזי עת הטיל על המערער עונש המופלג בחומרתו ולא התחשב דיה בגילו הצעיר בעת ביצוע העבירות, עברו הנקי ונסיבותיו האישיות. בטיעוניו בעל פה, טען בא-כוח המערער, כי על פניו נראה כי בית המשפט לא שקל כלל וכלל את הפן השיקומי. זאת, שעה שהשיקול הדומיננטי בענישה של קטינים הוא דרכי השיקום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ