אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על פסק דין שחייב ערבים לשאת בתשלומי הלוואה

ערעור על פסק דין שחייב ערבים לשאת בתשלומי הלוואה

תאריך פרסום : 18/12/2011 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
1796-10,1839-10
07/12/2011
בפני השופט:
1. א' גרוניס
2. א' רובינשטיין
3. י' דנציגר


- נגד -
התובע:
1. שרה כתבן
2. מנשה וגימה
3. יהודה ויזן
4. גיורא ברייער
5. חדווה אקשטיין (פוזניאק)

עו"ד מ' אוסטרובסקי
הנתבע:
1. בנק ירושלים בע"מ
2. אלדד פלד

עו"ד י' לנדא
פסק-דין

השופט  י' דנציגר:

           לפנינו ערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופטת ר' רונן) בת.א. 2791/00 מיום 17.1.2010, כמו גם על החלטותיו המאוחרות לפסק הדין, בנוגע לתיקונו והבהרתו ובנוגע לחתימת הפסיקתא. 

רקע עובדתי

1.        ביום 17.2.1995 חתמה המערערת 1 בע"א 1796/10 והמשיבה 1 בע"א 1839/10, הגברת שרה כתבן (להלן: כתבן), על הסכם לרכישת בית צמוד קרקע בעיר יהוד (להלן: הנכס ו-ההסכם לרכישת הנכס). המוכרים על פי ההסכם היו המערער 4 בע"א 1796/10 והמשיב 4 בע"א 1839/10, מר גיורא ברייער (להלן: ברייער) והמנוח יהודה פוזניאק ז"ל - שהמערערת 5 בע"א 1796/10 והמשיבה 5 בע"א 1839/10, הגברת חדווה אקשטיין (להלן: אקשטיין), היא היורשת שלו - באמצעות עו"ד שמשוביץ, על יסוד יפוי כוח בלתי חוזר שנחתם עובר לפטירתו של המנוח פוזניאק. ביום 19.1.1995 פנתה כתבן למשיב בע"א 1796/10 ולמערער בע"א 1839/10 (להלן: הבנק) לשם קבלת הלוואה לצורך מימון רכישת הנכס. הבנק התנה את מתן ההלוואה בחתימת המוכרים על כתב התחייבות לרישום משכנתא מדרגה ראשונה על הנכס. משכך, ביום 26.2.1995 נחתם על ידי מוכרי הנכס כתב התחייבות לרישום משכנתא בדרגה ראשונה על שם הבנק להבטחת זכויות הבנק להשבת ההלוואה. ביום 28.2.1995 נחתם הסכם ההלוואה בין כתבן לבין הבנק (להלן: הסכם ההלוואה). המערערים 3-2 בע"א 1796/10 והמשיבים 3-2 בע"א 1839/10 ערבו להבטחת החזר ההלוואה (להלן: הערבים). ביום 1.3.1995 העביר הבנק לכתבן סך של 550,000 ש"ח, הגם שסכום ההלוואה שאושר עמד על סך 610,000 ש"ח. ביום 12.3.1995 נרשם משכון על הזכויות בבית לטובת הבנק במרשם המשכונות אך לא נרשמה משכנתא.

2.        כתבן עמדה בתשלומים הראשונים על חשבון ההלוואה, אך בהמשך לא עמדה בהחזר ההלוואה. הבנק באמצעות בא כוחו דאז, עו"ד אייל גרצברג (להלן: עו"ד גרצברג), פתח ביום 19.3.1997 תיק הוצאה לפועל כנגד כתבן על סכום של 34,372 ש"ח. ביום 30.6.1997, כך טען הבנק, הועמדה ההלוואה במלואה לפירעון מיידי עקב אי עמידתה של כתבן לאורך זמן בהחזר ההלוואה. ביום 6.7.1997 פתח הבנק תיק הוצאה לפועל נוסף במסגרתו עתר למימוש המשכון שנרשם לטובתו על הנכס.

3.        לאור הליכי ההוצאה לפועל שננקטו כנגד כתבן היא באה בדין ודברים עם בא כוח הבנק דאז, עו"ד גרצברג, על מנת להגיע להסדר מוסכם לתשלום החוב, בסיועו של המשיב 6 בע"א 1839/1 (להלן: פלד), מי ששימש כמתווך בעסקה לרכישת הנכס. ביום 27.7.1997 מסר פלד לידי עו"ד גרצברג שני שיקים, האחד על סך 400,000 ש"ח והשני על סך של 350,000 ש"ח. בהמשך השיקים בוטלו. ביום 22.8.1997 הגיעו כתבן ופלד לביתו של עו"ד גרצברג בשעות הערב ומסרו לו שיק בנקאי על סך 247,800 ש"ח. כנגד השיק מסר עו"ד גרצברג לפלד ולכתבן אישור בכתב (להלן: אישור גרצברג) שתוכנו כדלקמן:

 "1.   הנני לאשר קבלת סך 247,800 ש"ח מגב' שרה כתבן ע"ח החזר - סילוק משכנתא מבנק ירושלים (החזר חלקי).

2.    סוכם כי סך 30,000$ ישולם במחצית נובמבר 98, והיתרה תשולם לפי בחירת הלווה".

           זמן קצר לאחר מכן נמלט עו"ד גרצברג מהארץ והסכום הנ"ל של 247,800 ש"ח מעולם לא הגיע לידי הבנק. ואולם, הבנק הסכים לראות בסכום זה כאילו שולם לידיו.

4.        ביום 1.11.1998 פנתה כתבן לסניף תל-אביב של הבנק והודיעה כי היא מבטלת את הסכם רכישת הבית. כמו כן, בשנת 1999 ניתן על ידי בית משפט השלום בפתח-תקווה פסק דין, בהסכמת הצדדים, לפיו הסכם הרכישה מבוטל. הבנק לא היה צד להליך זה, אולם נטען על ידו כי פסק הדין שניתן בהליך יצר עבורו קושי לממש את המשכון ומשכך נקט בהליך דנא לפני בית המשפט המחוזי, בו תבע את החזר יתרת החוב שטרם נפרעה.

ההליכים לפני בית המשפט המחוזי

5.          תביעת הבנק הוגשה לבית המשפט המחוזי כנגד כתבן וכנגד הערבים כמו גם כנגד ברייער כמי שחתום על כתב ההתחייבות לרישום משכנתא, וכן כנגד נתבעים נוספים, ביניהם פלד, שנטען כי הלכה למעשה הוא הרוכש של הנכס וכי הוא חבר לכתבן במסגרת "תרגיל עוקץ" כלפי הבנק. כן נתבעה על ידי הבנק הגברת אקשטיין כיורשת של המנוח פוזניאק ז"ל וכמי שבאה בנעליו בכל הקשור להתחייבותו מכוח כתב ההתחייבות לרישום משכנתא. כתבן והנתבעים הנוספים הגישו תביעה שכנגד. הצדדים הגיעו להסדר דיוני כי בתיק לא יחקרו עדים וכי פסק הדין ינתן על בסיס החומר הכתוב שהוגש לתיק בית המשפט.

פעולותיו של עו"ד גרצברג כלפי כתבן מחייבות

6.        בית המשפט המחוזי קבע כי על אף שלטענת הבנק עו"ד גרצברג חרג מסמכותו ואף רימה את הבנק, בסופו של יום הבנק עצמו הכיר בסכום ששולם לעו"ד גרצברג על ידי כתבן והסכים לנכותו מיתרת החוב. בית המשפט המחוזי קבע כי לאור גישת הבנק עצמו, וכן לאור פסיקתו של בית משפט זה, לפיה שליחות יכולה להיווצר לא רק על ידי יצירת יחסי שליחות ממש בין השולח לבין השלוח אלא גם על ידי יצירת מצג ממנו יכול אדם סביר להסיק את המסקנה כי ה"שלוח" הוא שלוחו של "השולח". בהקשר זה הפנה בית המשפט המחוזי לפסק הדין שניתן על ידי בית משפט זה בע"א 1286/00 בנק הפועלים בע"מ נ' ורד הלבשה, פ"ד מח(5) 799, 812 (1994) (להלן: עניין ורד הלבשה). בית המשפט המחוזי קבע כי כתבן רשאית הייתה לסבור כי עו"ד גרצברג פעל בהרשאת הבנק וכשלוחו, שכן: עו"ד גרצברג שימש כעורך הדין של הבנק; עו"ד גרצברג הוא שפתח את תיקי ההוצאה לפועל נגד כתבן; עו"ד גרצברג הוא שניהל עם כתבן את המשא ומתן משלא עמדה בתשלומי החזר ההלוואה. לפיכך, קבע בית המשפט המחוזי כי יש לתת תוקף לאישור גרצברג ולראות בהתחייבויות של עו"ד גרצברג כלפי כתבן כאילו ניתנו על ידי הבנק עצמו.

הסכם חדש בין הצדדים - "שליחותו" של עו"ד גרצברג

7.        בית המשפט המחוזי קבע שביום 22.7.1997, המועד בו נמסרו לידי עו"ד גרצברג באמצעות פלד שני שיקים בסכום כולל של 750,000 ש"ח, הוסכם בין הצדדים כי חובה של כתבן לבנק עמד על 750,000 ש"ח וכי במסירת השיקים הנ"ל הכירה כתבן בגובה חובה הכולל כלפי הבנק. בית המשפט המחוזי הדגיש כי בזמן אמת כתבן לא כפרה בחובה לבנק בסכום של 750,000 ש"ח ולא טענה כי הוא "נופח" אלא היא הסכימה לשלמו. כתבן כפרה בכך שמסירת השיקים לעו"ד גרצברג מעידה על ידיעתה כי הבנק העמיד את מלוא ההלוואה לפירעון מיידי כמו גם בטענה כי בכך שמסרה את השיקים הנ"ל ביקשה לפרוע את חובה הכולל לבנק ובכך הכירה בגובה חובה כלפי הבנק. לטענתה, כלל לא ידעה באותה עת כי הבנק העמיד את מלוא ההלוואה לפירעון מיידי, שכן לא הייתה מודעת לפתיחת הליך מימוש המשכון וסברה כי חוב הפיגורים שצברה כלפי הבנק הוא הסכום שנתבע בתיק ההוצאה לפועל הראשון בלבד, הגם שטענה שסכום זה "נופח".

8.        כתבן טענה כי הפקידה בידי עו"ד גרצברג את שני השיקים בסך כולל של 750,000 ש"ח, משום שרצתה להשיב לידי הבנק את מלוא ההלוואה ולהמשיך את מימון העסקה באמצעות בנק אחר, ולא משום שידעה כי הבנק העמיד את מלוא ההלוואה לפירעון מיידי. בית המשפט המחוזי דחה את גרסתה הנ"ל של כתבן. בית המשפט המחוזי הדגיש כי כתבן לא הבהירה מדוע היא סברה כי תשלום מלוא החוב לבנק וקבלת הלוואה מבנק אחר הייתה מיטיבה עמה; כתבן לא העלתה כל טענה קונקרטית ביחס לבנק אחר אליו פנתה וכן לא הציגה נתונים אודות התנאים שהוצעו לה על ידי בנק אחר; חזקה על כתבן כי אם הייתה מבקשת להמשיך במימון רכישת הנכס באמצעות בנק אחר, הרי שהחזר מלוא ההלוואה לבנק דנא היה מתבצע באמצעות הבנק האחר. בית המשפט המחוזי הוסיף כי מסקנתו בדבר הכרתה של כתבן בזמן אמת בגובה החוב כלפי הבנק מוצאת חיזוק בעובדה שכתבן מסרה לגרצברג את הסכום של 247,800 ש"ח שהוא גבוה בהרבה מסכום חובה של כתבן בתיק ההוצאה לפועל הראשון. בהקשר זה טענה כתבן כי הסכום של 247,800 ש"ח הופקד בידי עו"ד גרצברג לכיסוי החוב בתיק ההוצאה לפועל הראשון, וכן לכיסוי תשלומים עתידיים על חשבון החזר ההלוואה. בית המשפט המחוזי דחה הסבר זה משום שהוא סתר את גרסתה האחרת של כתבן לפיה ביקשה להשיב לבנק את מלוא סכום ההלוואה כדי להמשיך במימון רכישת הנכס באמצעות בנק אחר. מעבר לכך, ציין בית המשפט המחוזי כי מדובר בהסבר שאינו סביר שכן כתבן יכלה להסתפק בתשלום חוב הפיגורים בגינו נפתח תיק ההוצאה לפועל הראשון ואת יתרת הסכום להפקיד בפיקדון נושא ריבית.

9.        עוד קבע בית המשפט המחוזי כי ההסכמה בין הצדדים במועד זה לא התייחסה לתיק מימוש המשכון שנפתח בהוצאה לפועל ולחוב על פיו, שעמד על 770,020 ש"ח, אלא לסכום החוב שננקב על ידי עו"ד גרצברג בשם הבנק כסכום החוב הכולל של כתבן באותה עת. בפועל, שילמה כתבן סך של 247,800 ש"ח ביום 22.8.1997 על חשבון החוב הכולל. לפיכך, קבע בית המשפט המחוזי כי יש לחייב את כתבן לשלם לבנק סכום של 502,200 ש"ח שהוא ההפרש בין סכום החוב שעליו הסכימו הצדדים נכון ליום 22.8.1997 (750,000 ש"ח), לבין הסכום שכבר שולם על ידי כתבן על חשבון  החוב במועד הנ"ל לידי עו"ד גרצברג (247,800 ש"ח).

ערכם בשקלים של 30,000$ בצירוף ריבית

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ