אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על פסיקה לפיצויים בגין לשון הרע

ערעור על פסיקה לפיצויים בגין לשון הרע

תאריך פרסום : 17/09/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
1351-06
17/09/2007
בפני השופט:
1. כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
2. א' רובינשטיין
3. ד' ברלינר


- נגד -
התובע:
עו"ד מועין דאוד ח'ורי
הנתבע:
1. חברת ארמון ההגמון (קסר אלמוטראן) בע"מ
2. טנוס בדיע
3. עוואד סמיר
4. אחמד עפיפי

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א.        ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא ממן) מיום 29.12.2005, וכן על החלטת ביניים מיום 10.6.03, בתיק אזרחי 643/97, בגדרם נתקבלה באופן מסויים תביעת המשיבים 3 ו-4 לפיצויים בגין פרסום לשון הרע, כפי שיפורט להלן.  

הרקע

ב.        המשיבה 1 היא חברה פרטית העוסקת בנדל"ן (להלן החברה). המשיבים 4-2 הם בין בעלי מניותיה של החברה ומנהלים בה. בשנת 1993 נכרת הסכם (להלן הסכם המקרקעין) בין הפטריארך היווני האורתודוכסי לבין החברה לגבי עסקת קומבינציה בחלקות מקרקעין הרשומות על שמו בעיר נצרת (להלן המקרקעין).

ג.        (1) הסכם המקרקעין והעסקה שביסודו עמדו במוקדה של תביעה אחרת (ת"א (נצ') 509/93 נסייר נ' הפטריארך היווני האורתודוכסי (לא פורסם)), שהגישו בבית המשפט המחוזי בנצרת מספר מתושבי העיר הנמנים על העדה היוונית האורתודוכסית. בתביעה זו (להלן תביעת המקרקעין) עתרו התובעים לבית המשפט כי יצהיר על ביטול העסקה הנזכרת, עקב הפרת חובת נאמנות מצד הפטריארך. המערער בהליך זה שימש בא-כוחם של התובעים בתביעת המקרקעין.

           (2) לרקע יצוין, כי במסגרת תביעת המקרקעין ניתן בבית המשפט המחוזי ביום 23.11.1993, במעמד צד אחד, צו מניעה זמני כנגד העסקה (מפי השופט משאלי). השופט משאלי ביטל את הצו בהחלטתו מיום 26.1.1994 בהמ' (נצ') 1212/93, 1241/93 ורור נ' הפטריארך היווני האורתודוכסי, פ"מ תשנ"ד(3) 53 (להלן תיקרא החלטת הביטול). ההחלטה סוקרת בפירוט את ההיסטוריה של המקרקעין ושל מעמדם המשפטי של נכסי העדה היוונית האורתודוכסית בארץ ישראל. נקבע בה, כי אמנם חלה חובת נאמנות על הפטריארך ביחס למקרקעין, אך עם זאת הנהנים בנאמנות הם בני העדה היוונית האורתודוכסית בישראל, ולא בני העדה בנצרת בלבד כטענת מבקשי הצו, וכן כי אין מקום לצו מניעה על ביצוע העסקה. להשלמת התמונה יוער כי תביעת המקרקעין נדחתה בסופו של דבר, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 3.12.2002, בגדרו נקבע אף כי המקרקעין מצויים בבעלות הפטריארכיה, וכי לא חלה לגביהם חובת נאמנות.

ד.        (1) במהלך השנים 1994-1993, תוך כדי ההליכים בתביעת המקרקעין האמורה, שלח המערער ארבעה עשר מכתבים (להלן המכתבים או המכתבים הקודמים) למוסדות פיננסיים שונים שהיו במגעים עסקיים עם החברה לקראת אפשרות של מימון העסקה ומיזם המקרקעין, וביניהם אף חברת אפריקה ישראל בע"מ (להלן אפריקה ישראל) שהתקשרה עם החברה בחוזה. המכתבים הכילו אזהרות והתראות לנמעניהם מביצוע פעולה שיש בה משום התחייבות במקרקעין בהם עסקינן או רכישת זכויות בהם.

           (2) במכתבים נטען, בין היתר, כי המשיבים מציגים "מצב יבש של הדברים... מטעה ומוטעה", וכן מנסים "לנהל מו"מ, בחוסר תום לב ואולי אף מבלי לתדע (כך במקור - א"ר) את הגורמים עמם הם מנהלים מו"מ למגבלות האמורות" (הנה מכתב מיום 11.4.1994 למטה המשביר לצרכן; נוסח זהה נשלח ביום 27.4.1994 לאפריקה ישראל):

"בשם מרשנו, חלק נכבד מבני העדה היוונית אורתודוקסית בנצרת ובישראל נבקש לפנות אליכם כדלקמן:

נודע למרשנו כי קבוצת ארמון ההגמון או מי מטעמם לרבות ה"ה סמיר עוואד, בדיע טנוס, או סמיר אבו נסאר או ה"ה עפיפי, או הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית או מי מכחם או מטעמם מנסים לנהל משא ומתן עמכם לשם קשירת עסקה על החלקה בנדון או על חלק כלשהו ממנה וזאת בטענה כי הם בעלים או בעלי זכויות חכירה או זכויות אחרות לפי הסכם המוחזק על ידם, ואולם לא כך הם פני הדברים, ומצג יבש זה של דברים הינו עם כל הכבוד מטעה ומוטעה.

כל הנ"ל וכן החברה בנדון לרבות הפטריארך מודעים לעובדה כי העדה היוונית אורתודוקסית הינה נהנית ובעל זכויות בחלקה הנ"ל וזאת הן לפי חוק הנאמנות והן בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (בת.א. 509/93, המר' 1212/93) על החלטה זו הגישו כל הנ"ל הן החברה והן הפטריארכיה ערעור לבית המשפט העליון (מצ"ב עותק ההחלטה).

חרף מודעות הפטריארך וכן חרף מודעות קבוצת ארמון ההגמון למגבלה הקיימת על הבעלות בחלקה על ההסכם בו הם מחזיקים וכן לנאמנות הרובצת על הבעלות, ולסכסוך הקיים בין העדה לבין הפטריארך (ראה את ההחלטה הנ"ל המצ"ב) וכן חרף מודעותם לעובדה כי לאחר חתימת ההסכם עם הפטריארך, ניתנה ההחלטה הנ"ל לפיה הבעלות והזכויות האמורות הינן מסוייגות וכפופות לזכויות הנהנים שהם העדה היוונית אורתודוקסית בארץ מנסים כל אלה לנהל מו"מ, בחוסר תום לב ואולי אף מבלי לתדע את הגורמים עמם הם מנהלים מו"מ למגבלות האמורות ומשום כך באה פנייתנו זו.

מכתבנו זה בא כדי להזכירכם ולהזהיר אותכם, בטרם תכנסו להתחייבות או לעסקה כלשהי, כי קיים סכסוך משפטי בנוגע לחלקה בנדון סכסוך זה מתנהל במסגרת התיק הנ"ל בין חלק ניכר מהעדה היוונית אורתודוקסית בארץ ישראל לבין הפטריארך, הפטריארכיה וקבוצת ארמון ההגמון, במסגרת סכסוך זה מתבקש בית המשפט לבטל את הנאמנות, לפטר ולסלק את הנאמן מתפקידו (הפטריארך), להכריז כי העדה הינה הנהנית בנאמנות והזכאית במקרקעין שבנדון.

בנסיבות אלה לאור ההחלטה הנ"ל לפיה חרף היות הפטריארך רשום כבעלים של החלקה בנדון כך שאין הפטריארך בעלים כלל אלא הוא רשום ומחזיק בחלקה בנאמנות עבור בני העדה היוונית אורתודוקסית ולכן לא תשמע מפיכם בעתיד טענה לפיה לא ידעתם אודות מצב הדברים האמור.

אשר על כן נבקש להודיעכם בזה כי אם הינכם מנהלים מו"מ כלשהו בנוגע לקרקע שבנדון הרי שמתן פסק דין בעתיד המאשר את ההחלטה הנ"ל עשוי לסכל כל זכות לה תטענו בעתיד במיוחד כשהעדה היוונית אורתודוקסית מתנגד לעסקה או להתחייבות כלשהי וכן כשהעדה זקוקה מידית לחלקה לשם פתרון בעיות דיור, איכלוס, חינוך, ספורט ותרבות וכל בעיה אחרת הנעוצה בפיתוח החלקה על ידי העדה היוונית אורתודוקסית, לשם פתרון מצוקותיה ומצוקות העיר בכלל.

לבסוף וכדי למנוע אי אלו אי הבנות בעתיד הרי שמכתבנו זה בא גם בכדי לשלול טענת תום לב או טענת אי ידיעת מצב בנוגע לתסבוכת הקיימת במערך היחסים ובחלקה המתוארים לעיל, מאידך אם קיימת מחלקה אחרת העלולה להסתבך במשא ומתן ממנו עלולים להיווצר בעיות ותביעות הרי שעליכם במודעותכם לאמור להביא בפניהם את הדברים האמורים יחד עם ההחלטה הנ"ל.

לטיפולכם ותגובתכם נמתין, כשם שאבקשכם להודיענו בהקדם האפשרי את שם היועץ המשפטי המטפל בעסקות כגון דא מטעם המשביר".

כן כללו המכתבים פרשנות מצד המערער בדבר המצב המשפטי של המקרקעין, הסכם המקרקעין והחלטת הביטול, ונכתב, בין היתר, כי "כבר הוחלט כי הפטריארך אינו בעלים של החלקה אלא רק נאמן... פעולותיו של הפטריארך נעשות שלא על דעת הנהנים, ללא תיאום אתם ואף מבלי להביא כלל את מטרת הנאמנות וטובת הנאמנות וטובת הנהנים" (מכתב מיום 7.2.1994, שנשלח אל ארבעה בנקים בנצרת).

ה.        ביום 16.6.1994 הגישו המשיבים תביעה כספית כנגד המערער ונתבעים נוספים, בגין משלוח המכתבים בעילה של פרסום לשון הרע ובעילות נוספות (להלן תביעת לשון הרע הראשונה). התביעה נסתיימה בהסכם פשרה (להלן הסכם הפשרה), שנחתם בשנת 1995. ההסכם אושר על ידי בית המשפט המחוזי וניתן לו תוקף של פסק-דין. בהתאם לאמור בהסכם, הודיע המערער לנמעניו הקודמים על ביטול המכתבים, והתביעה נמחקה. ברם, הפרשה נתעוררה מחדש, שעה שהמערער שלח מכתב נוסף (להלן המכתב הנוסף) ביום 26.5.1997 אל בנק הפועלים ואל אפריקה ישראל, ובו איזכר את הסכסוך המשפטי ואף את המכתבים הקודמים. המשיבים שבו והגישו, ביום 10.6.1997, תביעה כספית לבית המשפט המחוזי בנצרת,  ובה כללו כתשתית עובדתית אף את שורת המכתבים הקודמים. עילות התביעה היו - כעילות קודמתה - שקר מפגיע, רשלנות ופרסום לשון הרע, ואל אלה נצטרפה גם עילה חדשה של הפרת הסכם הפשרה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ