אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על פסיקה בענייני ממון של בני זוג

ערעור על פסיקה בענייני ממון של בני זוג

תאריך פרסום : 27/07/2006 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני גדול
3460
21/10/2004
בפני השופט:
1. הרב יונה מצגר - דיין יו"ר
2. הרב אברהם שרמן - דיין
3. הרב חגי איזירר - דיין


- נגד -
התובע:
הבעל
הנתבע:
האשה
פסק-דין
  • לפנינו שני ערעורים. הערעור הראשון הוא ערעור של הבעל על פסיקת ביה"ד האזורי בחיפה בענין הממון.
  • א.        נגד המערער יש טענה מקדמית של המשיבה שבהחלטת ביה"ד הגדול מיום כ"א באב תשנ"ט (בהרכבו דאז) יש קביעה שהתיק מועבר לדיון בביה"ד האזורי בחיפה "ופסק הדין שיינתן על ידו יהיה פסק דין סופי ללא זכות ערעור לאף אחד מן הצדדים". עברנו על הפרוטוקול של ביה"ד הגדול מהתאריך הנ"ל ולא מצאנו הסכמת הצדדים לשלילת זכות ערעור. ישנם פרטים נוספים בפס"ד של ביה"ד הגדול שהצדדים לא הגיעו אליהם להסכמה. ההסכמה היתה רק שהבעל יתן גט בכפוף לכך שהאשה תסכים לדון מחדש בכל עניני הממון לרבות אלו שניתנו בהם פסקי דין הן ע"י בית דין רבני והן ע"י בתי המשפט. יתכן שהיתה הסכמת הצדדים בסוף הדיון שביה"ד הגדול ישלים בעצמו את תנאי ההסכמה כראות עיניו. למרות הכל לא נסגרו שערי הערעור יש לבדוק אם ביה"ד האזורי פעל לפי המנדט שניתן לו ע"י ביה"ד הגדול ורק אז חל הסעיף שאין זכות לערעור.
  • ב.         הערעור בעיקרו הוא על כך שביה"ד האזורי התייחס להחלטות בתי המשפט בנוגע לדירה ביבנה ובנוגע למטלטלים ולכספים כהחלטות קיימות שיש לדון אם הן תקפות ולא התייחס אליהן כמבוטלות מעיקרן, כך שיש לדון בענין הדירה והמטלטלין מחדש.
  • בהחלטת ביה"ד הגדול מיום כ"א באב תשנ"ט מובא בשם הבעל שהוא מסכים לתת גט לאשתו בתנאי שכל עניני הממון ידונו בבית הדין הרבני ומבקש שהיא תבטל את כל פסקי הדין שניתנו ע"י בית המשפט האזרחי בענין הממון. בתשובה לכך ענה ב"כ האשה שהוא "מסכים לדרישת הבעל אם יתן לה גט מיד". הסכמה זו באה לכלל בטוי בפסיקה של ביה"ד בהמשך של אותו פס"ד: "ביה"ד האזורי בחיפה ידון ויפסוק בכל עניני הממון שבין הצדדים לרבות הענינים שנפסקו הן ע"י ביה"ד האזורי והן ע"י בית המשפט האזורי (האזרחי) ופסק הדין שיינתן על ידו יהיה פסק דין סופי... האשה לא תמסור להוצאה לפועל ולא תבצע כל פסק דין שניתן ע"י בית המשפט האזרחי בענין הממון שביניהם פרט לענין מזונות הילד".
  • ב"כ הבעל סבור שההסכמה הנ"ל והפסיקה הנ"ל משמעותם שביה"ד האזורי בחיפה יתייחס לנדון שנדון בבתי המשפט האזרחיים כאילו לא נדון שם כלל וידון הכל מתחילה. אולם ביה"ד האזורי בחיפה סבור אחרת. הם סבורים שלא נאמר בפסה"ד של ביה"ד הגדול ובהסכמות הכלולות בו שיש להתייחס לעניני הממון כאילו לא נדונו כלל בפני בתי המשפט האזרחיים. דעת ביה"ד האזורי שרשאים אנו בהחלט להתחשב בכל מה שנעשה בפני בית המשפט האזרחי אלא שהפסק דין שניתן שם אינו מחייב אותנו לאור ההסכמה בבית הדין הגדול.
  • לפיכך, אם הסכם הפשרה שנחתם שם תופס גם על פי ההלכה, הרי שאפשר לקחת אותו כנתון לפסיקה שלנו, למרות שהפסק דין שניתן בבית המשפט אינו מחייב אותנו. נמצא שביה"ד האזורי לפי דעתם לא סטו מהמנדט שהציב בפניהם בית הדין הגדול.
  • אולם כאן יש לשאול שאלה הלכתית קשה. האם לא צודק הבעל, אם יטען שההסכם בבתי המשפט נעשה על דעת שיהיה לזה תוקף עפ"י פס"ד של בית המשפט, אולם מאחר שהתוקף של פסה"ד של בית המשפט בוטל ע"י הסכמת הצדדים בביה"ד הגדול (בשנת תשנ"ט), אם כן גם ההסכם של הפשרה בוטל. ויש לדחות דכיון שבטול תוקף הפס"ד של בתי המשפט נעשה לפי דרישת הבעל, אין זה מבטל את האומדנא של הסכם ההפשרה עצמו. עכ"פ זו שאלה של שקול דעת, ועל זה חל פסק הדין של ביה"ד הגדול, שאין בנדון זה זכות ערעור.
  • נראה גם שלא היינו מבטלים פסק הדין של ביה"ד האזורי מחמת קושיא זו, גם אלמלא נשללה זכות ערעור, כי זה ענין של שקול דעת ואומדנא ואין לומר בהחלטיות שיש כאן טעות של ביה"ד קמא, ובהעדר טעות אין לבטל פס"ד של בי"ד. אגב רצינו לעורר כי העובדה שהבעל חזר וקנה את חלקה של האשה שנקבע בהסכם הפשרה (24%), מהוה הוכחה על הסכמה להסכם, ויש לזה הוכחות ואכמ"ל.
  • פסיקתו של ביה"ד האזורי לענין מזונות האשה אינה ברורה, מאחר ומסקנת ביה"ד הגדול שהבעל אינו חייב בגט, א"כ יש מקום לראות את האשה כמורדת במאיס עלי שתבעה גט במשך שנים רבות. בהחלטת ביה"ד באשדוד מיום י"ב באדר ב' תשנ"ב 17/3/92 נאמר "לאור העובדה שהאשה מסרבת בכל תוקף לחזור לחיי שלום בית למרות כל חיזורי הבעל והיעוצים וכן חיים כ- 4 שנים בפרוד מלא, האשה נחשבת כמורדת דמאיס עלי ... לפיכך מחליט ביה"ד שהאשה נחשבת מורדת דמאיס עלי באמתלא מבוררת שלדעת הרבה פוסקים מחייבים את הבעל בגט". החלטת ביה"ד הגדול מיום ל' בניסן תשנ"ג 21/4/03 היא שהחלטת ביה"ד באשדוד הנ"ל הוא בגדר המלצה ואינה חיוב.
  • לכן יש מקום לקבל את דעת המיעוט ולהטיל מזונות האשה שנפסקו ע"י בית המשפט בין השנים 1987 ל - 1999. אולם מכיון שהרבה פוסקים סוברים שבמאיס עלי ואמתלא מבוררת האשה זכאית למזונות מן הדין ולא מתורת מעוכבת (כפי שהראנו ב"שורת הדין" כרך ד') לכן אע"פ שהבעל לא חויב בגט מ"מ מזונות שכבר גבתה האשה היא יכולה לומר קים לי כאותם פוסקים שבמאיס עלי באמתלא מבוררת יש לאשה מזונות. לגבי מזונות של אותם שנים שעדין לא גבתה יכול הבעל לכאורה לומר קים לי כהפוסקים שפוטרים אותו ממזונות, מכיון שלפי פסה"ד של ביה"ד הגדול שבהסכמת הצדדים בטלו פסקי הדין של בתי המשפט והכל ידון מחדש, א"כ כל חיובי ריבית על מזונות האשה הן אלו שנגבו והן שלא נגבו בטלים, ויש להחזירם לבעל, וכפי שכתב ביה"ד האזורי במהלך פסק דינו.
  • אמנם כיון שבענין המזונות דן ביה"ד במסגרת הסכמות וההנחיות שהונחה ע"י ביה"ד הגדול, א"כ אין מקום לערעור כיון שבפסה"ד של ביה"ד הגדול נשללה זכות זו מן הצדדים. לכן בנושא של מזונות לגבי הקרן לא נקבל את הערעור ופסק הדין של ביה"ד האזורי בתוקפו.
  • אולם לענין הרביות שנפסקו על הפגור במזונות הרי שביה"ד האזורי עצמו שכח לכלול במסקנות את מה שכתב בגוף הפס"ד שהן לדעת הרוב והן לדעת המיעוט אין לחייב ריבית על הפגור במזונות. ולענין הריבית מתקבל הערעור.
  • לענין ההצמדות על המזונות, ביה"ד האזורי לא התייחס לזה כלל ואין אנו יכולים לדון בערעור כל זמן שאין פסיקה של ביה"ד האזורי, כאשר ביה"ד האזורי ישלים פסיקתו בענין הצמדות בפגורים של מזונות יוכלו הצדדים להשלים תביעתם בערעור זה וביה"ד ידון בכך.
  • חיוב הבעל במטלטלים והכספים כפי שחויב ע"י בית המשפט בנתניה הרי שאע"פ שהסכם הפשרה הוכר כבר תוקף ע"י ביה"ד האזורי מ"מ פסה"ד של בית המשפט בוטל והחיוב הוא כיום לא מכח פסה"ד של בית המשפט אלא מכח פסה"ד של ביה"ד האזורי לפיכך חיובי רבית שנפסקו במשך השנים על סכום הקרן שהוסכם בפשרה בטלים. פסיקת ביה"ד האזורי אלא כמסיימים ומשלימים את מה שכתבו בגוף הפס"ד.
  • בענין הצמדות על פגורי חיוב של הסכם הפשרה לא קבע ביה"ד האזורי דבר, ועל כן נוכל לדון בדבר רק כאשר ביה"ד האזורי יפרש דעתו.
  • לאור הנ"ל ביה"ד פוסק:
  • א.        פסה"ד של ביה"ד האזורי בענין הדירה ברח' החבצלת ביבנה נשאר בתוקפו.
  • ב.         פסה"ד של ביה"ד האזורי בענין הכספים והמטלטלים שהוסכם עליהם בבית המשפט בנתניה ב- 1/5/96 נשאר בתוקפו אולם הבעל פטור מכל חיובי הריבית שהוטלו על חיוביו בגין פסה"ד של בית המשפט בנתניה החל מיום 1/5/96 ועד היום הן על הקרן והן על ההצמדות.
  • ג.         לגבי חיובי מזונות האשה שנפסקו ע"י בית המשפט החל מ- 1/1/87 ועד 30/12/99 תשאר בעינה פסיקת בית הדין האזורי.
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ