אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על עיכוב נישואין עקב פגמים בגיור

ערעור על עיכוב נישואין עקב פגמים בגיור

תאריך פרסום : 01/06/2008 | גרסת הדפסה
תיק רבני
בית דין רבני גדול
6745-12-2
27/02/2007
בפני השופט:
1. הרב שלמה דיכובסקי דיין - יו"ר
2. הרב עזרא בר שלום דיין
3. הרב אברהם שרמן דיין


- נגד -
התובע:
פלונים ט'
עו"ד משה פרדס
***:
***
פסק-דין

לפנינו ערעור על החלטת בית-הדין האזורי שבה נאמר: "לאור הנ"ל אין אנו יכולים לתת היתר נשואין למבקש בגלל הספקות שיש לנו בגיורו של המבקש מצד עצמו ובגלל חוסר ברור ביחס לגיורה של אמו והעדר תעודת גיור החתומה כנדרש".

כבר הבעתי את דעתי בתיקים מעין אלו - לפסול ולהטיל ספק בגיורם של המוסמכים לגייר מהרה"ר, אין זה מתפקיד בית-הדין הגדול, ומאחר והמבקשת יש לה תעודת גיור, ע"כ על מועצת הרבנות להתמודד עם מחלקת הנשואין או כל מוסד רבני הכפוף לרבנות הראשית ולמועצת הרבנות, שאינה מוכנה לקבל תעודה זו.

העדר תעודת גיור חתומה כנדרש הינה "לעג לרש".

לסיכום, יש להעביר את התיק למועצת הרבנות לפתרון בתיק.

(-)      עזרא בר שלום, דיין

א

בפנינו הופיע ב"כ המבקשים, בערעור על פסק דינו של בית-הדין הרבני ברחובות, מיום ו' באלול תשס"ב, בו קבע בית-הדין שאין באפשרותו להתיר נישואין למבקש (המערער). בית-הדין השתית את פסק דינו על שני מישורים: המישור העובדתי פורמלי והמישור ההלכתי.

מדובר במבקשים שפנו למחלקת הנישואין ברחובות להרשם לנשואין בחו"ק כדמו"י. המבקש נולד לאם שעברה הליך גיור. טבילת הגיור נעשתה כשהיא בהריון עם המבקש בחודש התשיעי. המבקש נולד לאחר שנסתיים הליך הגיור. המבקש הציג בפני מחלקת הנישואין תעודת גיור של אימו שהונפקה ע"י הרבנות הראשית לישראל ע"י כבוד הרב הראשי לישראל הרב שלמה גורן. אולם לא היתה חתומה בחתימתו האישית של הרב ש' גורן, למרות שהודפס בה "ועל זה באתי על החתום". במקום חתימת הרה"ר היתה חותמת הרבנות הראשית לישראל ירושלים. רושם הנישואין אינו רשאי לאשר בקשה לנשואין כאשר בפניו תעודת גיור שאינה חתומה. [יש לציין שגם כאשר אם המבקש פנתה למחלקת הנישואין בת"א לאשר נשואיה עם אבי המבקש נתבקשה שרב הראשי יחתום על הגיור כפי שמחייבות התקנות]. פגם זה כשלעצמו דיו להצדיק את החלטתו של הרב רושם הנישואין לשלוח את המבקשים לבית-הדין לבדיקת הליך גיורה של אם המבקש. יתרה מזו, המבקש נולד בנסיבות מיוחדות - כשהורתו שלא בקדושה ולידתו לאם שעברה הליך גיור, והוא עצמו אינו שומר מצוות. מציאות זו זוקקת ברור הלכתי מעמיק ומסובך, בנפרד מכשרות הליך הגיור של האם, כפי שנתברר בנמוקי פסק-הדין המנומק של בית-הדין. על כן בצדק הפנה הרב רושם הנישואין את המבקשים לבית-הדין שידון בבקשתם להיתר נישואין. בזה טעה ב"כ המערערים שבקש לראות בהתנהגות זו של מחלקת הנישואין כצעד חריג. צדק הרב רושם הנישואין שראה לפניו שאלה הלכתית מורכבת ומסובכת שאינה קשורה באופן ישיר לתקיפותה של תעודת הגיור הפגומה של הרבנות הראשית. בית-הדין הרבני שהוא הסמכות היחידה לברור בקשת היתר הנשואין של המבקשים, לאחר שדרש וחקר את המבקש ואת אמו, ובדק את תיק הגיור שלה וכן את תיק הנישואין של הורי המבקש, ולאחר הברור ההלכתי המקיף והמעמיק בבעיות ההלכתיות שנצבו בפניו, לא השאיר בעיה הלכתית שלא נתלבנה באר היטב, הגיע למסקנתו, שאין מקום להתיר למבקשים להנשא זל"ז בחו"ק כדמו"י.

ב"כ המערערים עתר בפנינו לבטול פסק-הדין של בית-הדין האזורי ולאפשר למערערים להינשא כיהודים כדת משה וישראל. לדעתו, טעה בית-הדין קמא כאשר נכנס לבירור מהותי של יהדות האם כאשר היה עליו לראות בתעודת הגיור משנת 1974 והנשואין שערכו כדמו"י, מעשה בית-דין וסופיות הענין. לטענתו, האם התגיירה בישראל ע"י הרבנות הראשית והעומד בראשה דאז, הרב גורן זצ"ל. כמו כן, היא נישאה בישראל - ברבנות, ובהיתרו המפורש של הרב חיים דוד הלוי זצ"ל, דבר שבית-הדין הרבני התעלם ממנו.

כמו כן, טען ב"כ המערערים שבית-הדין הרבני יחס משמעות לענין טכני פעוט וחסר משמעות, כאשר תוצאותיו הרי גורל לגבי שני המערערים ובעקיפים גם לגבי האם ויתר ילדיה.

ב"כ המערערים, בסכומיו ההלכתיים שהגיש בפנינו, טוען שבית-הדין האזורי לא פעל ע"פ הכלל שנפסק בסמ"ע ובש"ך שו"ע חו"מ סימן י"ט ס"ק ב', שבית-דין אין רשאין לשמוע דבריו כלל אחר שכבר יצא זכאי מבית-דין הראשון, דבית-דין בתר בית-דין לא דייקי. טענה הלכתית זו נוגעת רק לענין תוקף כשרות הליך הגיור של אם המבקשת. כמו כן, הוסיף והעלה ספקות הלכתיות הקשורות למעמדו של המבקש בפני עצמו, כמי שהורתו שלא בקדושה ולידתו לאחר הליך גיור של האם, כאשר העלה טעונים הלכתיים הקשורים בדבר גר קטן מטבילין אותו על דעת בית-דין, וכן בשאלה האם עובר ירך אמו או לאו ירך אימו.

לאור ספקות הלכתיים אלו טען ב"כ המערערים, שבית-הדין בחר ללכת לחומרא ולראותו כספק יהודי, ולדעתו היה עליו להקל ולקבוע שהוא יהודי ודאי, ולכן יש להתיר לו ולמבקשת היהודיה להנשא זל"ז.

ב

לאחר העיון בערעור, ובעיקר בפסק הדין נשוא הערעור, לא מצאתי כל עילה, לא במישור העובדתי הפורמלי, ולא במישור ההלכתי שתצדיק בטולו של פסק-הדין. אדרבא פסק דינו של כבוד עמיתי הגאון ר' חגי איזירר שליט"א, כיום חבר בית הדין הרבני הגדול, יכול לשמש דוגמא מופתית לאופן התמודדות בשאלות גיור החמורות והסבוכות הנצבות בפני בתי הדין בימינו.

פסק הדין נשוא הערעור נעשה תוך ברור עובדתי מדויק ומפורט, וכן נעשה הלבון ההלכתי המקיף והמעמיק בכל צדדי הבעיות ההלכתיות המרכזיות בנושאי גיור ששייכים לנדון שבפנינו, הן לענין הליך הגיור של אם המבקש ויהדותה והן לענין מעמדו של המבקש, כמי שהורתו שלא בקדושה ולידתו לאחר הליך הגיור של אמו, בשאלות הגדרתו של גר קטן מטבילין אותו על דעת בית-דין, והגדרת יהדותו של המבקש שנולד לאם שעברה תהליך גיור, וזאת בכל הנוגע למחלוקת הפוסקים לענין עובר ירך אמו או לאו ירך אמו.

אבקש להרחיב ולנמק דברי.

כבוד הגר"ח איזירר שליט"א קובע, שאמנם הגר"ש גורן טיפל בהליך הגיור, אבל בפועל בית-הדין שגייר את אם המבקש היה הרב האגר ממחלקת הנישואין ועוד שנים מהרבנות בת"א שצרף לטבילת הגיור של האם. על החלטת בית-דין האם לגיירה, לא החליט שום בית-דין מוסמך לגיור. בפנייתו של הגר"ש גורן ז"ל אל הרב האגר ורבני המחלקה לנישואין מיום ז' באדר תשל"ד, הוא מבקש מהם שהם יחליטו לאחר שיבחנו אותה אם היא כשירה לגיור. ברור אם כן, שהוא בעצמו לא הגיע למסקנה מתוך ראות עיניו, שהיא ראויה להתגייר, והעביר את החלטה זו לכבוד הרב האגר וחבריו הרבנים. מזה יש לומר, שהשלב החשוב ביותר בהליך הגיור, שהוא בחינת בית-הדין המגייר האם המתגייר מקבל על עצמו להכנס תחת כנפי השכינה ולקיים את מצות התורה, לא נעשתה ע"י כבוד הגר"ש גורן. גם לאחר מעשה בית-דין של רב האגר, אין בפנינו כל אישור של הגר"ש גורן, שכן תעודת הגיור לא נחתמה על-ידו. יש לציין שבתיק הנשואין של האם ואבי המבקש, הם מבקשים שהרב הראשי יחתום על הגיור, ושבועיים לאחר הנשואין שלהם מגיעה תעודת הגיור ללא חתימתו של הרה"ר. א"כ צדק בית-הדין הרבני בפסק דינו, שהליך הגיור לא נעשה ע"י בית-דין שהוסמך לגייר.

טעה ב"כ המערערים בקביעתו שהרב האגר ישב כדיין בבית הדין לגיור מטעם הרבנות הראשית, ונשיא בית דין הגדול הגר"ש גורן זצ"ל. בשנים הרבות שהרב האגר עבד במחלקת הנשואין שע"י רבנות ת"א הוא היה נשלח יחד עם עוד שני רבנים להיות מבצעים את טבילת הגיור ע"ד בית-דין של שלושה רבנים כפי שעשה גם בנדון דנן, אין בזה כל הסמכה להיות חבר בית-דין המגייר. גם בנדון דנן פנייתו של הרה"ר להרב האגר לבחון את אם המבקש, על-מנת שיראה אם היא כשירה לגיור, אין לזה כל תוקף ומנוי להרב האגר להיות דיין מוסמך בבית-דין לגיור. בחינת המבקשים להתגייר האם מתאימים לגיירם אינה נעשית בשליחות והדבר חייב להעשות ולהבדק ע"י בית-דין עצמו שמוסמך, לכן רק ביד בית-דין מוסמך האחריות והסמכות לאשר כשירות לגיור, על כן שלושה שנשלחים ע"י בית-דין לבצע את טבילת הגרות או את מצות המילה, לא מסורה בידם הסמכות להכריע את עצם כשירותו של המתגייר בעיקר בכל הנוגע בענין הכניסה תחת כנפי השכינה, וקבלת שמירת המצות.

יש לציין שכבוד הרב א' האגר לא פעל בשני דברים כפי שצוה עליו הגר"ש גורן ז"ל:

א. הוא נתבקש להחתים את בעלה של אם המבקש על התחייבות לשמור על כל המצות, וכפי שעולה מהחומר שבתיק הבעל חותם שהוא מבטיח לעזור לאשתו לעתיד לנהל בית כשר, שמירת שבת, ועל עצמו כתב שהוא יתקרב יותר ליהדות "כדי שבבית תשאר אוירה דתית". אין במסמך שחתם עליו הבעל כל התחייבות עצמית לשמירת מצוות כפי שדרש הגר"ש גורן ז"ל.

ב. וזה העיקר, הגר"ש גורן מבקש מהרב האגר לבחון אותה אם תמצא כשירה לגיור, ואילו הרב האגר בדיווחיו במעשה בית-דין של הטבילה מציין שביצע את הוראת הרב גורן לגבי טבילת הגיור לאחר שהאם הבטיחה לקיים כל מצוות התורה ולאחר שהסבירו לה מצות קלות וחמורות. אין כל איזכור על בדיקת ובחינת כשירותה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ