אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על מעצר עד תום ההליכים בגין עבירות של מעשי אלימות ואונס

ערעור על מעצר עד תום ההליכים בגין עבירות של מעשי אלימות ואונס

תאריך פרסום : 22/10/2007 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
8521-07
18/10/2007
בפני השופט:
ע' פוגלמן

- נגד -
התובע:
פלוני
עו"ד גיל אדלמן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד ליאנה בלומנפלד-מגד
החלטה

ערר על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו (כבוד השופט ג' נויטל) מיום 25.9.07, בגדרה הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו (ב"ש 92795/07).

1.       ביום 30.7.07 הוגש לבית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו כתב אישום, המייחס לעורר ביצוע מספר מעשי אלימות ואונס כלפי גרושתו, שהייתה נשואה לו בזמנים הרלוונטיים (להלן: "המתלוננת"), וכן איומים על המתלוננת וילדיהם. בגין אלה יוחסו לעורר שתי עבירות של אינוס; שלוש עבירות של איומים; עבירה אחת של תקיפה בנסיבות מחמירות ועבירה אחת של היזק לרכוש במזיד, עבירות לפי סעיפים 345(א)(1), 192, 382(ב)(1) ו-452 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. ביום 19.8.07 נידונה הבקשה לפני בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ד' גנות). העורר לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה ועל קיומה של עילת מעצר, אולם הציע חלופת מעצר בדמות מעצר בית בבית אחותו בנתיבות, ובית המשפט הורה לשירות המבחן להכין תסקיר מעצר לבחינת חלופה זו. תסקיר כאמור הוגש ביום 24.9.07. התרשמותו של שירות המבחן הייתה כי לעורר נטייה להשליך האחריות למתחים הזוגיים על המתלוננת, וכן כי "ציפיותיו ממנה, קווי אישיותו האובססיביים והעובדה כי לדבריה, ממשיך להתקשר אליה מבית המעצר, מהווים להערכתנו גורמים מגבירי סיכון לפגיעה חוזרת בה, במיוחד בתקופה בה יתברר התיק בבימ"ש והמפגשים בדיונים הינם טעונים רגשית ומגבירי מתח". עם זאת, היות וההליך המשפטי עתיד להימשך זמן רב, ומשום שהחלופה המוצעת הינה רחוקה גיאוגרפית (המתלוננת תושבת ראשון לציון), הציע שירות המבחן כי בכפוף להתרשמותו הישירה של בית המשפט מהחלופה המוצעת, יישקל בחיוב שחרורו של העורר.

ביום 25.9.07 באו הצדדים שנית בפני בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ג' נויטל). בית המשפט קבע, כי מן העורר נשקפת מסוכנות גבוהה בעיקר כלפי המתלוננת, אך גם כלפי ילדיו והציבור בכלל. מסוכנות זו נלמדת, בין היתר, מכך שהעורר ביצע את המיוחס לו שעה שמאסר על תנאי - אשר נגזר עליו בגין הרשעתו באירוע נפרד של אלימות בתוך המשפחה - תלוי ועומד נגדו. נוכח האמור ובשים לב לאמור בתסקיר המעצר, כי תקופת המשפט עלולה להיות רווית מתחים, סבר בית המשפט כי אין בנמצא חלופה אשר עשויה להפיג את המסוכנות הנשקפת מן העורר.

2.       מכאן הערר שלפני, בגדרו מבקש העורר להורות על שחרורו לחלופת המעצר אשר הציע. לטענת העורר, המסוכנות הנשקפת ממנו אינה כלפי כולי עלמא כי אם כלפי המתלוננת בלבד, ולפיכך ניתן לאיינה באמצעות מעצר בית בחלופה המוצעת המרוחקת מביתה של המתלוננת, ותוך קיום פיקוח צמוד. עוד טוען העורר, כי היה על בית המשפט להתרשם ישירות מהערבה המוצעת, כפי שהומלץ בתסקיר, בייחוד נוכח העובדה ש שירות המבחן בחן את התאמת הערבה באמצעות שיחת טלפון, ולא בשיחה "פנים מול פנים".

המשיבה מתנגדת לערר, ומצביעה על הסיכון הטמון בעורר, על כך שתוכנו של התסקיר - במובחן מההמלצה הסופית - אינו חיובי, וכן מציינת כי המתלוננת טרם העידה במשפטו של העורר.

3.       לאחר שעיינתי בבקשה שלפני ושקלתי את טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערר להידחות. במקרה שלפני, אין העורר חולק על קיומה של עילת מעצר נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו למתלוננת ולילדיו. מסוכנות זו היא בעוצמה גבוהה. העבירות המיוחסות לעורר כוללות מעשי אונס ואלימות, המצדיקים כשלעצמם את מעצרו עד תום ההליכים (ראו למשל, בש"פ 6370/05 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.7.05) וההפניות המופיעות שם). אף את מעשי האיומים המיוחסים לעורר, הן כלפי המתלוננת, הן כלפי ילדיו יש לראות בחומרה רבה, שכן כפי שנוכחנו לא אחת, איומים מסוג הזה עלולים לצאת מן הכח אל הפועל, ואף להגיע לכדי פגיעה בנפש. ראו, למשל דברי השופטת ט' שטרסברג-כהן:

"בתקופה בה האלימות בכלל והאלימות כלפי נשים בפרט לובשת ממדים מדאיגים גם מבחינת היקף העבירות וגם מבחינת הסיכון הטמון בהן עד כדי קיפוח חיים, יש לעשות הכל כדי לעקור משורש את התופעה הקשה והמסוכנת. אחת הדרכים היא, מעצרם של אלה שהועמדו לדין באותן עבירות, ככל שמתקיימים התנאים למעצר, והרחקתם מן האפשרות וההזדמנות לחזור לסורם." (בש"פ 5513/02 פלוני נ' מדינת ישראל(לא פורסם, 11.7.02) וראו גם דברי השופטת ע' ארבל בבש"פ 7626/06 פלוני נ' מדינת ישראל(לא פורסם, 27.9.06) והחלטתי בבש"פ 8449/07 אבו ג'ודה נ' מדינת ישראל(לא פורסם, 16.10.07)).

טיבה של המסוכנות הנשקפת מן העורר למשפחתו הנו כזה, שגם בהטלת ערבויות וחובת פיקוח, וגם בהרחקתו ממקום מגורי המשפחה, אין כדי לאיינה. כפי שנפסק:

"בהתקיים סיכון מפני הישנות עבירות אלימות במשפחה, גם הצבת תנאים של מעצר בית בריחוק מקום מהמתלוננת, אינו עונה בהכרח על הצורך להבטיח את מטרת מעצר הבית כראוי. בסערת רגשות, עלול המשיב לעזוב את מקום מעצר הבית, ולהגיע למתלוננת גם אם היא נמצאת במקום מרוחק ממנו, ולמרחק הגיאוגרפי ואף לערבויות כספיות כבדות ככל שתהיינה אין משמעות בהקשר זה. ניסיון החיים מלמד אותנו, כי במקרים של אלימות במשפחה, לפעמים, אין דרך אחרת מאשר להורות על מעצרו של בעל אלים, ובעניין , כזה, בדרך כלל חלופת מעצר אינה מהווה פתרון" (בש"פ 5773/03 מדינת ישראל נ' פלוני(לא פורסם, 3.7.03); כן ראו: בש"פ 7626/06 פלוני נ' מדינת ישראל(לא פורסם, 29.9.06) בש"פ 4529/07 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם,  30.5.07)).

לנתונים אלה, העולים מן האישומים המיוחסים לעורר, מצטברים נתונים משמעותיים נוספים: העורר הורשע בעבר - בעקבות תלונת המתלוננת - בביצוע עבירה של היזק לרכוש בזדון, לאחר שהשליך כסאות בבית המשותף לו ולמתלוננת. המשיבה מציינת כי מעשים אלה נעשו תוך הפרה של צו הגנה שהיה תלוי ועומד באותה עת. את העבירות המיוחסות לו כעת ביצע העורר כאשר מאסר על תנאי שלא יעבור עבירת אלימות תלוי ועומד נגדו. לא זו אף זו, לדברי המתלוננת, העורר המשיך להטרידה אף ממקום מעצרו באמצעות שיחות טלפון. גם תסקיר המעצר ממנו מבקש העורר להיבנות מצביע על הסיכון הנשקף ממנו. התסקיר מצביע על כך כי העורר אינו נוטל אחריות למעשיו, וכי יחסו כלפי המתלוננת הינו אובססיבי. כפי שציינה המשיבה, הסיכון למתלוננת העולה מן התסקיר מתעצם נוכח העובדה כי טרם מסרה עדותה. לבסוף אזכיר, כי גם כאשר בית המשפט מורה על הגשת תסקיר, רשאי הוא שלא לקבל את המלצותיו, שכן הסמכות להורות על שחרור נאשם לחלופת מעצר נתונה לעולם לבית המשפט ולו בלבד (ראו, למשל, בש"פ 7074/04 אלעאסם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 12.8.04)). נוכח הצטברותם של כל אלה, לא מצאתי כי - בנסיבות הקונקרטיות שנסקרו ובנקודת הזמן הנוכחית - יש בחלופה המוצעת כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן העורר.

אשר על כן אני דוחה את הערר.

           ניתנה היום, ו' בחשון התשס"ח (18.10.2007).

ש ו פ ט


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ