אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על חיוב בהיטל העסקת עובדים זרים בגין העסקת אוכלוסיית המסתננים

ערעור על חיוב בהיטל העסקת עובדים זרים בגין העסקת אוכלוסיית המסתננים

תאריך פרסום : 23/03/2016 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית המשפט המחוזי באר שבע
9266-03-14
17/03/2016
בפני השופט:
גד גדעון

- נגד -
המערער:
שלמה סעד
עו"ד ליאורה ביין אלון
המשיב:
פקיד שומה אשקלון
עו"ד ירון פנש (פמד"א)
 

 

  1. זהו פסק דין בערעור, על שומת המס לפי מיטב השפיטה שהוציא המשיב למערער, לשנים 2011-2008. הוחלט לדחות את הערעור, ולהלן הנימוקים.

 

  1. המערער הוא קבלן כוח אדם, המספק עובדי כפיים למפעלים ולעסקים. בשנות המס הרלוונטיות לערעור, העסיק המערער עובדים מסודן ומאריתריאה שנכנסו לישראל שלא כדין (להלן: "העובדים"), לצורך ביצוע עבודות שונות במגוון תחומים, לרבות תעשייה, מפעלי בשר, ניקיון, גינון ועוד. יצוין ויודגש, כי לא ניתנו לעובדים היתרי העסקה, לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן "חוק עובדים זרים"), וכולם אוחזים ברישיון זמני לשהיה בישראל מסוג 2(א)(5) שהונפק להם בהתאם לסעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: "חוק הכניסה לישראל"). המערער שילם לעובדים בשנת המס האמורות שכר עבודה (הכנסת עבודה על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה).

 

  1. פקיד השומה הוציא למערער ביום 26/1/14 שומה, על פי מיטב השפיטה, מכח סמכותו לפי סעיף 167 לפקודה, וקבע, כי המערער חייב בתשלום מס בסך 1,217,408 ₪, בתוספת קנס בסך 182,609 ₪, והצמדה בסך 487,708 ש"ח, מן הנימוקים הבאים:

א.         היטל העסקת עובדים זרים – על פי קביעת פקיד השומה, היה על המערער לשלם היטל העסקת עובדים זרים, בגין השכר ששילם לעובדים, בהתאם להוראות סעיף 45 לחוק התכנית הבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית 2004-2003), התשס"ג-2003 (להלן: "חוק ההיטל").

בהתאם נקבע  בצו, גובה ההיטל שעל המערער לשלם – לשנות המס 2009 - 2008

 – 10% משכר העבודה ששולם לעובדים; ולגבי שנות המס 2011-2010 – 15% משכר העבודה ששולם לעובדים (ר' פירוט בסעיף 3 ל"פירוט הנימוקים לקביעת השומה בצו" מיום 26.1.2014 – להלן: "פירוט הנימוקים לקביעת השומה").

ב.         זקיפת שווי הטבות לעובדים זרים – נקבע, כי מששילם המערער בשנות המס בעבור העובדים ולטובתם, תשלומים בגין ביטוח רפואי, דיור והוצאות נלוות לדיור, ומשזכו להטבות נוספות, אשר בעלותם נשא המערער (ארוחות לעובדים ואירוע לעובדים) (להלן: "התשלומים"), היה על המערער לזקוף לשכר העובדים, את שווים של התשלומים, בהתאם להוראת סעיף 2(2) לפקודה.

בהתאם, נקבע בצו, סכום המס הנוסף שהיה על המערער לנכות משכר העובדים הזרים, לאחר זקיפת שווי ההטבות האמורות, על פי אחוז מס ממוצע ובגילום (ר' פירוט בסעיף 4 לפירוט הנימוקים לקביעת השומה).

כן חויב המערער, בתשלום היטל העסקת עובדים זרים, בגין תשלומים אלה (ר' פירוט בסעיף 5 לפירוט הנימוקים לקביעת השומה).

ג.          נקודות זיכוי – נקבע, כי העובדים אינם זכאים לנקודות זיכוי, ע"פ הוראות סעיפים 33א, 34 ו – 36 לפקודה, מאחר שהעובדים, אינם באים בגדר המונח "תושב ישראל" כהגדרתו בפקודה, ו אינם באים גם, בגדר המונח "תושב חוץ זכאי", כהגדרתו בכללי מס הכנסה (נקודות זיכוי לתושב חוץ זכאי), התשס"ז-2007, כנוסחם בתקופה הרלוונטית.

על כן קבע פקיד השומה בצו, את החיובים הנגזרים מביטול נקודות הזיכוי (ר'  פירוט בסעיף 6 לפירוט הנימוקים לקביעת השומה).

ד.         ניכוי מס במקור – נקבע, כי המערער לא ניכה מס, ולא דיווח כנדרש, על פי סעיף 164 לפקודה, על פי תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלומים בעד שירותים או נכסים, התשל"ז-1977, ועל פי תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום דמי שכירות), התשנ"ח-1998, כמפורט:

בשנות המס 2010 ו-2011 המערער לא ניכה מס במקור מתשלומים, אך נמצא כי הגופים, אשר מהם לא ניכה מס כנדרש הגישו דוחות, ועל כן, חוייב המערער רק בהפרשי הצמדה וריבית, בגין המס שלא ניכה.

המערער לא דיווח, על תשלומים בגין דמי שכירות בשנות המס, מלבד ביחס למצהיר אחד, ולא ניכה את המס בגינם, כמתחייב מהוראות תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום דמי שכירות), התשנ"ח-1998.

על כן קבע פקיד השומה בצו, כי המערער חייב בניכוי מס בשיעור 35% מתשלומי דמי השכירות ששילם בשנות המס (ר' סעיף 7 לפירוט הנימוקים לקביעת השומה).

בנוסף, חויב המערער בקנס אי-ניכוי, על פי הוראת סעיף 191א לפקודה, בשיעור 15% מהסכומים שלא ניכה, בהעדר הצדק סביר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ