אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על חומרת העונש לפי פקודת הסמים המסוכנים

ערעור על חומרת העונש לפי פקודת הסמים המסוכנים

תאריך פרסום : 06/11/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
4533-07,4623-07
31/10/2007
בפני השופט:
1. א' פרוקצ'יה
2. ס' ג'ובראן
3. ע' פוגלמן


- נגד -
התובע:
יאיר אזר
עו"ד אלעד פרסקי
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד בני נהרי
עו"ד ליאור אשכנזי
פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

מבוא

בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט ג' קרא) הרשיע את יאיר אזרי המערער בע"פ 4623/07 והמשיב בע"פ 4623/07 (להלן: "המערער") בעבירות לפי לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג-1973 (להלן: "הפקודה"). בגין הרשעתו נדון המערער ל-3 שנות מאסר בפועל, ושנת מאסר על תנאי. בגדרו של ע"פ 4533/07 משיג המערער הן על הרשעתו בדין, הן על העונש שנגזר לו. בגדרו של ע"פ 4623/07 מערערת המדינה על העונש שנגזר למערער בהיותו, להשקפתה, מקל יתר על המידה. נפנה, בראשית הדברים, לתיאור התשתית העובדתית הצריכה לעניין.

התשתית העובדתית וגרסת המאשימה

1.       ביום 5.3.06 נתקבלה במשרדי הבילוש של יחידת המודיעין המשטרתית בתחנת "מסובים" שיחת טלפון בה הודיע אדם  - שסירב בתחילה להזדהות אולם מסר בהמשך כי שמו מיכאל אלבז (המכונה גם "קלוד") - על דבר קיומה של מזוודה המכילה כמות גדולה של סמים מסוג "חגיגת" ומכונה לייצור קפסולות השייכים לאדם בשם יאיר, הוא המערער שלפנינו (עמ' 1 לת/7; נ/1). בעקבות השיחה, הגיע צוות משטרתי למחסן שבבעלותו של קלוד (להלן: "המחסן"). בחיפוש שנערך במחסן נמצאו מזוודה כחולה ובה סם מסוכן מסוג קאתינון - הידוע גם בכינוי "חגיגת" - במשקל כולל של 6290.6654 גרם נטו ומכשיר להכנת קפסולות (ת/4; ת/25; ת/39). בהמשך אותו יום נעצר המערער, כשהוא יורד במדרגות בניין מגוריו. במהלך מעצרו של המערער, נתפס צרור מפתחות אשר כפי שהתברר בהמשך, אחד המפתחות שבו התאים לדלת המחסן (ת/23-ת/24; ת/27; ת/29). בכך לא תמו אירועי אותו יום, שכן בשעות הערב המאוחרות שב והתקשר קלוד לצחי רפאל, רכז מודיעין במשטרת מסובים (להלן: "צחי") ודיווח לאחרון כי מצא במחסן שקית ובה כדורים נוספים שלא נתפסו על ידי השוטרים וכי הוא לקח את הכדורים (ת/34). בעקבות הודעה זו נערך ביום המחרת - 6.3.06  -  חיפוש נוסף במחסן, במהלכו נתפסו שקית אשפה כחולה ובתוכה כדורי "חגיגת" וכן מזוודה לבנה ובתוכה כספת אותה פתחו החוקרים באמצעות אחד המפתחות שהיו בצרור שנתפס עם מעצרו של המערער (ת/33). גם במזוודה נמצא סם מסוכן מסוג קאתינון (ת/5; ת/19-ת/20; ת/45-ת/46). בגין אירועים אלה, הוגש לבית המשפט לבית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו כתב אישום בו נטען, כי המערער הוא שהחזיק בסמים ובכלים להכנת סם שנמצאו במחסן ביום 5.3.06 וביום 6.3.06. כתב האישום ייחס, אפוא, למערער, עבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית והחזקת כלי המשמש להכנת סם, לפי סעיפים 7(א), 7(ג) רישא ו- 10 רישא לפקודה. גרסתה של המאשימה נסמכה, בעיקרה, על עדותו של קלוד, במהלכה טען, כי המערער פנה אליו וביקש ממנו לאחסן אצלו מזוודה ובה בגדים וכי הוא הציע למערער לאחסן את המזוודה במחסן שבבעלותו (עמ' 11 לפרוטוקול). עוד יצוין, ולכך נשוב  בהמשך הדברים, כי בפני בית משפט קמא טענה המאשימה כי יש לייחס למערער "החזקה קונסטרוקטיבית" של הסם והמכשיר לייצורו שנמצאו במחסן.

גרסת המערער

2.       המערער נעצר כאמור ביום 5.3.06 ונחקר במשטרה. בחקירתו הכחיש המערער כל קשר לסמים שנמצאו במחסן (עמ' 1 לת/11; עמ' 1 לת/13; עמ' 1 לת/14) וטען, כי לא החזיק כלל בצרור מפתחות במהלך המעצר וכי הצרור שנתפס במהלך המעצר אינו שייך לו (עמ' 2 לת/10; עמ' 1 לת/11; עמ' 2 לת/12). עוד טען המערער, כי היכרותו עם קלוד מסתכמת ברכישת סיגריות מן החנות שבבעלותו של האחרון (עמ' 2 לת/10) וכי מעצרו אינו אלא פרי קונספירציה שרקח נגדו קלוד במטרה "לתפור לו תיק" (עמ' 3 לת/11; עמ' 2 לת/13). בעימות שנערך בינו לבין קלוד טען המערער כי כלל אינו יודע היכן ממוקם המחסן של קלוד, ובהמשך, שב והכחיש כל קשר לסם שנמצא בו (ת/ 36).

בעדותו בבית המשפט, שינה המערער מגרסתו ומסר, כי הוא מכיר את קלוד מזה 20 שנה, וכי השניים לא עמדו בקשר עד לשנה שקדמה לאירוע, במהלכה החל קלוד למכור לו כדורי מורפין (עמ' 195, 198 ו-203 לפרוטוקול). עוד טען המערער, כי בחקירותיו במשטרה נמנע מלגלות את מהות הקשר בינו לבין קלוד משום שחשש להפליל את האחרון (עמ' 200 לפרוטוקול). המערער הוסיף וטען כי ביום שקדם למעצרו, שהה קלוד בביתו ו"אחרי שעה הוא הוציא לי צרור מפתחות ואמר לי תשמור אותם. אמרתי לו מה זה של מה זה. אז הוא אמר לי אל תשאל שאלות, לא תשמע שקרים. שמתי את המפתחות, הנחתי אותם במגרה, סגרתי את המגרה ועברתי הלאה" (עמ' 196 לפרוטוקול). יום למחרת, כך המערער, התקשר קלוד ליואל, אחיו של המערער, ואמר לו "שיש באלגן עם יאיר" (עמ' 196 ועמ' 205 לפרוטוקול). יואל עדכן אותו בנעשה, והוא יצר קשר טלפוני עם קלוד אשר הורה לו לא לשוחח על הנושא בטלפון ולהביא לו את צרור המפתחות (עמ' 197 לפרוטוקול). המערער, כך לטענתו, עלה לדירתו על מנת לקחת את המפתחות ולהביאם לקלוד אלא שעם יציאתו מדלת הדירה ראה "בלובי שוטרים, בלשים. מה שעשיתי, מתוך לחץ, בלבול, פחד, לא הבנתי מה קורה, הנחתי אותם [הכוונה למפתחות, ע' פ'] על אדן החלון והתכחשתי לקיומם" (עמ' 197 לפרוטוקול). במקום אחר מציין המערער:"היתה לי תחושה לא טובה... הייתה תחושה שמה שהיה באוויר עם המפתחות האלה, הנחתי אותם וזהו. ידעתי שקורה משהו. מה קורה, באמת שלא ידעתי" (עמ' 211 לפרוטוקול). המערער הוסיף וטען, כי לא מסר את האמת ביחס למפתחות בחקירותיו משום שנמלא פחד ומשום שהיה בלתי מיוצג אותה עת (עמ' 212 לפרוטוקול). בהמשך שב והכחיש המערער כל קשר לסמים שנמצאו במחסן ואף טען כי כלל לא ידע על קיומו של המחסן האמור (עמ' 197 ועמ' 201 לפרוטוקול). גרסתו של קלוד, טען המערער בעדותו, נובעת מקנאתו בכך שהמערער עמד בקשר עם גרושתו (שם).

הכרעת הדין וגזר-הדין

3.       בפתח הכרעת דינו ציין בית המשפט המחוזי, כי למעשה, אין מחלוקת על כך שבמחסן השייך לקלוד נתפסו סם מסוכן ומכשיר לייצור קפסולות. השאלה בה התמקד הדיון היתה, אפוא, האם הוכחה זיקה בין המערער לבין הסמים והמכשיר האמור (עמ' 4 להכרעת הדין). בית משפט קמא קבע, כי זיקה כאמור אכן הוכחה. זאת, על יסוד גרסתו של קלוד, על יסוד דחיית עדותו של עד ההגנה שמעון בוסקילה (להלן:"שמעון"), על יסוד נסיבות מעצרו של המערער ונוכח דחיית הגרסה שמסר המערער בבית המשפט. נעמוד על עיקרי  קביעותיו של בית המשפט בעניינים אלה.

לאחר שסקר בהרחבה את גרסתו של קלוד קבע בית המשפט, כי גרסה זו קושרת את המערער לסמים ולמכשיר ייצור הקפסולות שנמצאו במחסן (עמ' 7 להכרעת הדין). עדותו של עד ההגנה שמעון בוסקילה (להלן:"שמעון") - עליה ביקש המערער להסתמך לשם הוכחת טענתו לפיה קלוד מבקש להפלילו - נדחתה. בית המשפט ציין, כי בתחילה, נמנה שמעון על רשימת עדי התביעה אולם לאחר שלא התייצב למתן עדות, ויתרה התביעה על העדתו. או אז, הובא שמעון לעדות מטעמו של המערער, ובעדותו מסר, כי קלוד הוא שביקש ממנו להגיע לתחנת המשטרה ואף ביקש ממנו לומר לחוקרים כי הוא מסר מפתח של המחסן לאדם שאינו זוכר, תוך שהוא מתרה בפניו כי אם לא יימסור הודעה כאמור ייחשד קלוד בהחזקת הסם (עמ' 19-18 להכרעת-הדין). בית המשפט התקשה ליתן אמון בעדותו של שמעון, ובהקשר זה ציין:"קשה לקבל את גרסתו של שמעון אודות דבריו של קלוד, הן לאור נסיבות מתן עדותו והן לאור תוכנה. הדעת נותנת כי לו ביקש קלוד להפליל את [המערער], בין היתר, על ידי הבאת שמעון כעד, היה מבקשו מפורשות לנקוב בשמו של [המערער], ולא מסתפק רק במתן הנחייה ביחס לתיאור מראהו של [המערער]... ומעידה על כך העובדה, כי שמעון ציין במפורש כי קלוד לא ביקש ממנו לציין את שמו של [המערער] בעת מסירת הודעתו במשטרה" (עמ' 19 להכרעת-הדין). בסיכומו של דבר, בית משפט קמא לא שוכנע כי לקלוד היה אינטרס בהפללת המערער וסבר, כי חרף כך שעדותו של קלוד אינה חפה מסתירות וחלק מפעולותיו מעלה תהיות, יש ליתן בה אמון. על הטעמים להערכת עדותו של קלוד  עמד בית המשפט בזו הלשון :

"... התרשמתי, כי המדובר באדם שתפיסת המציאות המאפיינת אותו הינה נאיבית ואשר תפיסתו את מהלך העניינים אינה משקפת תמיד את מצב הדברים לאשורו, במובן זה שקלוד ייחס לאירועים מסוימים כדוגמת דבר חקירתו תחת אזהרה, סיבות שונות מאלו שעמדו בבסיסם לאמיתו של דבר. אותם עניינים אליהם הפנתה ההגנה על מנת לבסס את טענתה בדבר חוסר מהימנותו מלמדים על היעדר התחכום המאפיין את קלוד... ניכר כי קלוד נקלע למצב דברים שלא היה רצוי מבחינתו ופנייתו למשטרה נתפסה בעיניו כמוצא הנכון ממנו. לא התרשמתי כי המדובר באיש מניפולטיבי, שביקש להטיל דופי [במערער] ולהעליל עליו. נהפוך הוא, התרשמתי כי חוסר תחכומו הוא שהביא לכך כי מצא עצמו כשהוא נחקר כחשוד בעבירה עליה דיווח" (עמ' 13 להכרעת הדין).

לעדותו של קלוד, צוין בהמשך, מתווספות ראיות שונות המובילות למסקנה בדבר אשמתו של המערער. ביניהן, תפיסת צרור המפתחות שהכיל את מפתח המחסן ומפתח המזוודה הלבנה ברשות המערער, התנהגותו המפלילה של המערער אשר ביקש, כאמור, להסתיר את הצרור ולהתנער ממנו בשלב בו נעצר, והעובדה שבמשפטו מסר המערער גרסה חדשה ובלתי אמינה מבלי שניתן הסבר מניח את הדעת לכבישתה (עמ' 14 ועמ' 17 להכרעת הדין). גם לגופה של גרסת המערער, ואף בהתעלם מעניין הכבישה, קבע בית המשפט כי זו "נמצאה מחוררת ככוורת דבורים ונעדרת כל הגיון והחמור מכל, הקדים לה [המערער] דברי שקר חמורים, שהינם בליבת המחלוקת בינו לבין המאשימה, כאשר כל מטרת השקר היתה להרחיק עצמו מכל קשר וזיקה לסמים" (עמ' 17 להכרעת הדין).

4.       על יסוד קביעות עובדתיות אלה, בחן בית המשפט את קיום יסודותיה של עבירת ההחזקה לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודה. בית המשפט ציין, כי בסיכומיה ביקשה התביעה לייחס למערער "החזקה קונסטרוקטיבית" בסמים, ואילו המערער טען, כי  העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מגלות החזקה כזו. בסוגיה זו קבע בית המשפט, כי העובדות שהוכחו משקפות מצב של החזקה ממשית של המערער בסם - ולא מצב של החזקה קונסטרוקטיבית -  היינו, המדובר הוא במצב בו החזיק המערער בסמים המצויים באופן פיזי במקום השייך לאחר, בהתאם להגדרה המופיעה בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן:"חוק העונשין"). בית המשפט הפנה בנוסף להוראת סעיף 8 לפקודה, לפיה אדם ייחשב כמחזיק בסם, גם אם הסם מוחזק ברשותו של אחר ועל יסוד סעיף זה קבע כי "העובדה כי הסם, שההחזקה בו מיוחסת לנאשם, נתפס במחסן השייך לקלוד, שלא היה מעורב בעניין ההחזקה לא בידיעה ולא בהסכמה ולכל היותר, התעורר חשדו בכך רק בשלב מאוחר, אינה מעוררת כל קושי בייחוס החזקה ממשית בו לנאשם" (עמ' 22 להכרעת הדין). בית המשפט דחה את טענת ההגנה, לפיה אין מקום לדון בשאלת ההחזקה הישירה  של הסם נוכח דחיית טענת התביעה בדבר "החזקה קונסטרוקטיבית". (עמ' 22 להכרעת הדין).

בהמשך נפסק, כי רכיביה של עבירת ההחזקה  - שליטה בלעדית של המערער בסם ומודעות לכך שמדובר בסם מסוכן - מתקיימים במערער שלפנינו. נקבע, כי העובדה שהסמים הוחזקו במקום השייך לקלוד אינה שוללת את שליטתו הבלעדית של המערער בהם, שכן המערער אחסן את הסם במחסן ללא ידיעתו של קלוד, כאשר חלק מן הסם היה נתון במזוודה בעלת מפתח ייחודי (עמ' 23 להכרעת הדין). בהקשר זה נקבע עוד, כי העובדה שחלק מן הסמים הושארו חשופים במחסן - כך שקלוד יכול היה להבחין בהם במהלך העניינים הרגיל - אינה גורעת משליטתו הבלעדית של העורר בסם. עצם תפיסת חלק מן הסם כשהמערער מצוי היה כבר במעצר אינה שוללת את המסקנה לפיה בשלב קודם, הייתה לו שליטה בלעדית בסם (עמ' 24-23 להכרעת הדין). סיכומו של דבר, המערער הורשע בהחזקת כמות הסם שיוחסה לו בכתב האישום, דהיינו, 9059 גרם נטו.

5.         בישיבת הטיעונים לעונש, שנערכה ביום 22.3.07, ביקשה באת-כוח המדינה לתקן את הכרעת-הדין, בציינה כי נגד הנאשם הוגש כתב אישום מתוקן בו יוחסה לו החזקת סם בכמות של 8375 גרם בלבד. בירור שערך בית משפט קמא העלה כי בשל טעות של המדינה, כתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט במסגרת הליכי המעצר, "מעולם לא הגיע לתיק העיקרי". בשל התנגדות בא-כוחו של המערער לתיקון הכרעת הדין ונוכח העיתוי המאוחר בו הועלתה הבקשה, הוחלט לדחותה, תוך שבית המשפט מציין כי "לאור הכמות הגדולה של הסם שנתפס, השוני בין משקל הסם בכתב האישום המקורי לבין זה "המתוקן"  - זה שמעולם לא הוגש בפני - אין בו כדי לשנות מן התוצאה העונשית" (עמ' 2 לגזר הדין). בסיכומו של דבר, בגין הרשעתו בעבירות שיוחסו לו נגזר על המערער, כאמור, עונש מאסר בפועל למשך שלוש שנים, וכן מאסר על-תנאי למשך שנה.

הטענות בערעור

6.       המערער מעלה שורה ארוכה של השגות נגד ממצאי המהימנות שנקבעו בידי בית משפט קמא. ראשית הוא משיג על הקביעה בדבר מהימנות גרסתו של קלוד וטוען, כי בית משפט קמא לא נתן משקל ראוי לסתירות העולות ממנה. ברוח דומה נטען, כי בית משפט קמא שגה משלא נתן משקל הולם לעדותו של שמעון. המערער מוסיף ומשיג גם על קביעות המהימנות ביחס לגרסתו שלו. לטעמו, ניתנו על ידו הסברים סבירים לכבישת הגרסה שמסר במשפט, ועל אף אלה נתן בית המשפט משקל יתר לגרסתו הראשונית ולנסיבות מעצרו. המערער מוסיף וטוען, כי החלטתו של בית המשפט להרשיעו באישומים המיוחסים לו חרף דחיית התזה שהציגה התביעה לעניין ההחזקה הקונסטרוקטיבית - מוטעית, ויש טעם לפגם בכך שבית המשפט עשה שימוש  בדוקטרינת ההחזקה הממשית מיוזמתו הוא.

לגופו של עניין, טוען המערער כי לא היתה לו החזקה ממשית ובלעדית בסם, שכן הראיות מוכיחות כי גם לקלוד היתה גישה אל המחסן. עוד נטען, כי בית משפט קמא לא פירש כיצד ייתכן שלמערער - שנכון ליום 6.3.06 לא החזיק עוד במפתחות המחסן והיה נתון תחת סורג ובריח -  היתה שליטה בלעדית על הסם שנתפס אותו יום. בהקשר זה מוסיף המערער וטוען כי הפרשנות המרחיבה שנתן בית המשפט למושג "ההחזקה" - בגדרה קבע כי העובדה שהסם נותר גלוי במחסן ונגיש לאחרים והעובדה שאחרים היו יכולים לשלוט בסם אינן פוגעות בבלעדיות החזקתו של המערער בסם - הינה מרחיבה ביותר, ואין לה כל אחיזה בפסיקתו של בית משפט זה. עוד טוען העורר, כי חקירת המשטרה בעניינו הייתה רצופת מחדלים וכשלים שעליהם לא נתן בית משפט קמא את דעתו. לבסוף, מבקש המערער להורות על תיקונה של הכרעת הדין לעניין כמות הסם שבהחזקתה הורשע, כך שיורשע בהחזקת הכמות בה נקבה המדינה בכתב האישום המתוקן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ