אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על חומרת העונש וגובה הקנס בעניין עבירות מיסים

ערעור על חומרת העונש וגובה הקנס בעניין עבירות מיסים

תאריך פרסום : 20/05/2009 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
9187-06
16/03/2009
בפני השופט:
1. ע' ארבל
2. א' רובינשטיין
3. י' דנציגר


- נגד -
התובע:
רפאל מגיד
עו"ד נ' ליפשיץ
הנתבע:
פקיד שומה פתח תקוה
עו"ד ע' לינדר
פסק-דין

השופט י' דנציגר:

           לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (שניתן על ידי כבוד השופט מ' אלטוביה) שבגדרו נדחה ערעורו של המערער על השומה שהוציא לו המשיב לתשלום מס בגין הכנסות שהפיק המערער מפעילותו בניירות ערך בשנת המס 1993.


הרקע העובדתי

הרשעתו של המערער בפלילים

1.        ביום 28.9.2000 הרשיע בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד השופט ד"ר ע' בנימיני) את המערער בביצוע העבירות הבאות: 58 עבירות של השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך, לפי סעיף 54(א)(2) לחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968; 10 עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, לפי סעיף 423 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין); מרמה והפרת אמונים בתאגיד, לפי סעיף 425 לחוק העונשין; וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין. בד בבד זוכה המערער מעבירה של אי גילוי מידע ומסירת מידע מטעה בתאגיד, לפי סעיף 424א לחוק העונשין וכן מעבירות של גניבה בידי מנהל וגניבה בידי מורשה לפי סעיפים 392 ו-393 לחוק העונשין. הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו בת.פ. 2592/97 מדינת ישראל נ' רפאל מגיד (לא פורסם) צורפו כמש/1 והם מהווים את הבסיס העובדתי לפסק דיננו, בהתאם לסעיף 42א לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (ראו גם עמ' 4 לפסק דינו של בית המשפט קמא). בית משפט השלום גזר על המערער ביום 22.10.2000 עונש של ארבע שנות מאסר בפועל; שמונה עשר חודשי מאסר על תנאי, בתנאי שלא יעבור או ינסה לעבור אחת מן העבירות בהן הורשע בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מן הכלא וקנס כספי בסך 2,000,000 ש"ח או שנים עשר חודשי מאסר תמורתו.

           הליך ערעור שהגיש המערער על פסק הדין של בית משפט השלום הסתיים בהסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, והתייחסה לגזר הדין בלבד, ובמסגרתה נקבע כי הקנס יופחת ל-1,800,000 ש"ח או שמונה חודשי מאסר תמורתו [ע"פ 71590/00 רפאל מגיד נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.4.2002)].

הרקע להוצאת השומה - על פי הכרעת הדין

2.        מהכרעת הדין עולות העובדות הבאות: המערער שימש כמנהל מחלקת ההשקעות של אררט חברה לביטוח בע"מ (להלן: אררט) בין השנים 1992-1994, לאחר שעבד באררט משנת 1987. בתוקף תפקידו, היה המערער אחראי על ניהול השקעותיה של אררט - הוא היה ממונה הן על השקעת הכספים בחשבונות הבנקים שבהם הוחזקו כספי החברה והן על השקעת הכספים בחשבונות שבהם הוחזקו כספי פוליסות ביטוח החיים המשתתפות ברווחים. המערער טיפל ישירות ובעצמו בהשקעת כספי אררט וכספי הפוליסות המשתתפות ברווחים דרך מספר חשבונות של אררט בחמישה בנקים שונים. המערער היה מי שקבע והחליט אלו ניירות ערך לרכוש או למכור, מתי ובאיזו כמות, באיזה שלב של המסחר לבצע פעולות אלה ובאיזה חשבון בנק של אררט לעשות כן.

           עקב תפקידו של המערער, אשר היה ממונה על השקעות אררט, בין היתר באפיק המנייתי, הוא עמד בקשר שוטף עם גורמים שונים בשוק ההון, והצטבר בידיו מידע רב ערך על הפעילות בשוק ההון. בהכרעת הדין צוינו מומחיותו ובקיאותו הגדולה של המערער בשוק ההון וכן כי הוא נחשב בקרב מנהלי אררט לבעל מקצוע מעולה (סעיף 10 להכרעת הדין). עוד צויין כי המערער הפגין ידע רחב ביותר בתחום ניירות הערך, עד לרמה הפרטנית של כל נייר ונייר, וכן היה בקיא ברמה הכללית של שוק ההון. בנוסף, המערער עבר קורס מתקדם ליועצי השקעות בניירות ערך בשנת 1990 וקורס בנושא חוזים עתידיים, והוא בעל תואר ראשון בכלכלה.

           בתקופה הרלוונטית היה המערער בעל חשבון בנק פרטי בבנק הפועלים סניף פרדס-כץ.

3.        בחודש פברואר 1994 ארעה מפולת בבורסה לניירות ערך, לאחר שנה שבה עלו שערי המניות בצורה משמעותית. ההפסדים הגדולים שנגרמו לאררט כתוצאה מכך הביאו לעריכת בדיקה מדוקדקת, אשר חשפה את מעשי המערער שהביאו להגשת כתב אישום נגדו, הכל כמפורט להלן.

           הסתבר כי המערער ניצל את תפקידו באררט כדי להפיק לעצמו רווחים אישיים בחשבונו הפרטי. המערער פעל בחשבונו הפרטי ב-108 מניות, כאשר ב-103 מניות מתוכן הייתה פעילות מקבילה גם בחשבונות אררט. מתוך אותן מניות, התברר כי במשך 233 ימי מסחר התבצעה פעילות "נוגדת" ב-96 מהמניות, כלומר בוצעו פעולות נוגדות של קנייה ומכירה בחשבונות אררט ובחשבונו הפרטי של המערער באותם ימי מסחר.

           בהכרעת הדין נקבע כי פעילותו של המערער בבורסה בחשבונות אררט למול חשבונו האישי, הייתה בעלת דפוס שיטתי ומחזורי: תחילה היה המערער רוכש את המניות לחשבונו הפרטי; לאחר מכן רכש אותן בכמויות גדולות עבור אררט, על מנת להעלות את שערן ("הרצת מניות") ולבסוף מכר את מניותיו בחשבונו האישי בשער גבוה, ואררט קנתה מניות מאותו סוג באותו יום בכמות גדולה - דרך המסחר בבורסה - במטרה ליצור עודפי ביקוש שיביאו לעליית שער המניה, באופן שהמערער יוכל למכור את מניותיו בחשבון האישי ברווח גדול יותר. לאחר מכן החל המערער בסבב שני של מכירה וקנייה של המניות במקביל בחשבונו הפרטי ובחשבונות אררט כמפורט לעיל. במרבית המניות שנבדקו פעל המערער בשניים עד שלושה מחזורים כאלו, שבהם הוא מוכר לאררט את מניותיו לאחר פעילות "הרצה", ובדרך כלל פעל במקביל בחמש עד עשר מניות בכל סבב. במקרים לא מעטים היה המערער קונה את המניה לעצמו בשער נמוך, יום לפני שרכש אותה לאררט, בידעו כי למחרת אררט תקנה את המניה באופן שיעלה את שער המניה.

           בבדיקה שנערכה התגלה כי המערער הפיק בחשבונו הפרטי רווח של למעלה מ-1,800,000 ש"ח, לאחר שהשקיע בחשבון סכום התחלתי של כ-50,000 ש"ח ומאז לא הפקיד כספים כלשהם בחשבון. המערער ביצע בתקופה הרלוונטית, מחזור קניות ומכירות בסכום של 44,000,000 ש"ח. לעומת זאת, אררט הפסידה באותה תקופה ב-64 מניות מבין המניות ה"נגועות" סכום של כ-18 מיליון ש"ח והרוויחה סך של 1.6 מיליון ש"ח בלבד ב-38 מניות "נגועות". כפי שסיכם זאת בית משפט השלום בהכרעת הדין: המערער "ניצל את מעמדו ותפקידו בחברה, ואת המידע הרגיש שהיה בידו על השקעותיה של החברה, כדי להעצים את רווחיו בחשבון הפרטי, והדבר נעשה לא פעם על חשבון אררט, ובניגוד לאינטרס הכלכלי שלה" (סעיף 11 להכרעת הדין).

הוצאת השומה על ידי המשיב    

4.        לאחר שנקבע בהכרעת הדין כי המערער הרוויח - כתוצאה מפעילותו בניירות ערך בשנת 1993 - סך של 1,800,000 ש"ח, הוציא המשיב למערער שומה המגדירה את הכנסתו מהפעילות בניירות ערך כהכנסה מעסק או משלח יד כהגדרתם בסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] (להלן: הפקודה או פקודת מס הכנסה). לחילופין סווגה ההכנסה כהכנסה מהשתכרות או רווח כהגדרתם בסעיף 2(2) לפקודה ולחילופי חילופין כהשתכרות או רווח מכל מקור אחר כהגדרתם בסעיף 2(10) לפקודה.

5.        לאחר מגעים בין הצדדים הסכים המשיב לקבוע את הכנסת המערער לשנת המס 1993 על סך של 1,442,000 ש"ח, שכן שוכנע כי חלק מההכנסה נצמחה בשנת 1994. כמו כן, ולאחר שהמערער הציג למשיב מסמכים ואסמכתאות, הסכים המשיב להכיר בהוצאות בסך 120,000 ש"ח שהוציא המערער בגין קנייה ומכירה של ניירות ערך. בנוסף, ועל אף שלא מדובר בהוצאה בייצור הכנסה, הסכים המשיב להכיר בניכוי שווי דירה שהמערער רכש מהכספים שהשיג בפעילותו העבריינית (להלן: הדירה) - דירה שהועברה על שם אררט לאחר שהורשע, במסגרת הסדר פשרה בין המערער לבין אררט - בסכום שהוציא המערער לרכישת הדירה בשנת 1993, בסך של 482,154 ש"ח.

פסק הדין של בית המשפט המחוזי

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ