אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על הרשעה בעבירה שלא הוזכרה בכתב האישום התקבל מחמת העדר הזדמנות להתגונן

ערעור על הרשעה בעבירה שלא הוזכרה בכתב האישום התקבל מחמת העדר הזדמנות להתגונן

תאריך פרסום : 05/12/2007 | גרסת הדפסה
עד"י
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
1867-07
27/06/2007
בפני השופט:
הנשיא: אל"ם אהרון משניות

- נגד -
התובע:
מוסא חליל מחאמרה
עו"ד ג'יאת נאסר
הנתבע:
התובע הצבאי
עו"ד סרן לימור בן-חמו
פסק-דין

א. כללי

המערער, עו"ד מוסא חליל מחאמרה הינו חבר בלשכת עורכי הדין הפלסטינית, ובין היתר מייצג נאשמים בבתי המשפט הצבאיים  באיו"ש. ביום 20/01/04, הוגש נגדו כתב אישום בעבירה של פגיעה בביטחון האזור, לפי סעיף 53(א)(4) לצו בדבר הוראות ביטחון (יהודה והשומרון) (מס' 378), תש"ל-1970 (להלן: הצו), על שצילם בלא היתר, ביום 14/09/03, את מתחם תאי המעצר בקריית המשפט בעופר, ואף צילם את לקוחותיו, בהיכנסם לאולם בית המשפט. בכתב האישום נטען כי ימים אחדים קודם לכן, הובהר למערער כי חל איסור להיכנס עם מצלמה לקריית המשפט, וכי נדרש אישור של דובר צה"ל כדי לצלם בשטח המחנה. מצלמה שנמצאה ברשותו באותו מועד אף ניטלה ממנו, והושבה לו רק עם צאתו מהמחנה. עוד נטען כי הצילום באולם נעשה בהיחבא.

ב. ההליך בבימ"ש קמא

במהלך המשפט בפני בימ"ש קמא הגיעו הצדדים להסדר דיוני, ולפיו הסכימו על עובדות, למעט הטענה על צילום בהיחבא, וטענו משפטית אודות מהות העבירה, בהתייחס  לתשתית העובדתית המוסכמת. בהכרעת דין מפורטת, קבע בימ"ש קמא כי מקום שקיימת בדין הוראת חוק ספציפית, ראוי לא לעשות שימוש ב"סעיף סל", מעין זה שיוחס למערער בכתב האישום. לפיכך, נפנה ביהמ"ש לבחון את הוראות החוק אשר רלבנטיות לדעתו, "באשר לצילום בתוך אולם בית המשפט ובתוך מחנה צבאי".

השופט הנכבד קמא קבע כי אפריורית, שלושה סעיפים לצו רלבנטיים לנסיבות שלפנינו: סעיף 11(ד) שעניינו איסור צילום באולם בית משפט, סעיף 53(א)(4) שעניינו פגיעה בביטחון האזור וסעיף 64 שעניינו הפרעה לחייל במילוי תפקידו. ביהמ"ש אף בחן שמא סעיפים נוספים רלבנטיים לנסיבות, כמו למשל סעיף 53(א)(3) לצו שעניינו ריגול, אולם החליט לבסוף שלא להתייחס "לסעיפים הללו ודומיהם, שכן העבירות הללו לא נטענו ע"י התביעה ולא הוכחו בתשתית העובדתית" שהונחה בפני ביהמ"ש.

לאחר שדן בסעיפים השונים, קבע ביהמ"ש "כי הצילומים שנעשו בביהמ"ש ע"י הנאשם ללא אישור, מהווים עבירה לפי סעיף 11(ד) לצו". כן קבע ביהמ"ש "כי עצם הכנסתה של המצלמה למחנה וצילום תמונות מס' 40 ו-41, שביצע הנאשם ביום 14/09/03, ללא אישור של קצין האבטחה, מהווים עבירה של הפרעה לחייל, כהגדרתה בסעיף 64 לצו". אשר לסעיף 53(א)(4) לצו, אמר בימ"ש קמא, בין היתר, כהאי לישנא:

 "לדעתי, משקבעתי שהנאשם עבר על הוראות סעיפים 11 (ד) ו-64 לצו, אין מקום להרשיע את הנאשם, על יסוד העובדות שהונחו בפניי, ובעבירה על פי סעיף 53 (א)(4) לצו. מספר סיבות לכך:

 א. סעיף 53 (א)(4) הינו 'סעיף סל' אשר אין לעשות בו שימוש במקום בו קיימות הוראות ספציפיות יותר.

ב. לא השתכנעתי כי יש בתמונות שצולמו בפועל - לרבות תמונות מס' 40 ו-41 משום מעשה שיש בו פגיעה או היזק לביטחון הציבור.

ג. לא הוכח בפניי מעל לכל ספק סביר, שהנאשם צילם את התמונות כדי לגרום לפגיעה בביטחון האזור... אינני יכול לקבוע בוודאות שהתקיימות יסודות העבירה הנדרשים על פי סעיף 53 (א)(4) לעיל".

בסופו של דבר, נוכח האמור, החליט בימ"ש קמא לזכות את המערער מחמת הספק מהעבירה על סעיף 53(א)(4), ולהרשיעו בעבירות על סעיפים 11(ד) ו-64 לצו. דינו נגזר למאסר על-תנאי ולקנס כספי.

ג. ההליכים בבית משפט זה

המערער לא השלים עם הרשעתו והגיש ערעור על הרשעתו לבימ"ש זה. בהגיע מועד שמיעת הערעור, המערער לא התייצב והמשפט נדחה לבקשת הסנגור עו"ד אערג'. גם במועד הנדחה, ביום 25/07/06, לא התייצב המערער, ובא כוחו ביקש לקיים את הדיון בהיעדרו, וציין כי אינו חולק על עצם ההרשעה, וכי הוא מצמצם את הערעור לעונש בלבד. פסק הדין בערעור ניתן ביום 07/09/07, והערעור נדחה. משהרשעתו של המערער הפכה לחלוטה, ננקטו נגדו הליכים משמעתיים והיועץ המשפטי של האזור הגיש קובלנה נגדו. במועד הדיון הראשון בקובלנה מסר בא כוחו החדש של המערער, עו"ד נאסר, כי המערער כלל לא ידע על סיום ההליכים בערעורו, וכי בכוונתו להגיש בקשה לביטול פסק דין. ואכן, ביום 06/02/07 הגיש המערער, באמצעות עו"ד נאסר, "בקשה דחופה לביטול פסק דין", ובה נאמר בין היתר כי המערער "מעולם לא ייפה את כוחו של עו"ד אערג' לבטל או למחוק את הערעור בכל הנוגע להרשעה" וכי הדבר נעשה בלא התייעצות עם המערער ובלא הסכמתו. עו"ד אערג' אישר את הדברים בהצהרה שצורפה לבקשת בא כוחו של המערער. בהחלטה מפורטת מיום 15/03/07, החליט המשנה לנשיא להיעתר לבקשה על רקע זה, נפתח למעשה מחדש הדיון בערעור לגופו, והפעם - על הכרעת הדין של בימ"ש קמא.

לטענת המערער, משקבע בימ"ש קמא כי אין להרשיע אותו בעבירה 53(א)(4) לצו שיוחסה לו בכתב האישום, לא היה בסיס להרשעתו בעבירות אחרות. המערער מוסיף וטוען כי גם לגופו של עניין לא היה מקום להרשעתו בעבירה על סעיף 11(ד), מפני שהצילום נעשה בטרם נכנס השופט לאולם, מפני שהצילום נעשה בנוכחות איש ביטחון שלא התנגד לכך, ומשום שהתמונות לא פותחו בסופו של דבר. הסנגור טוען עוד כי לא היה מקום גם להרשעתו בסעיף 64 לצו, מפני שלא הוכח היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בעבירה זו, וכן מפני שבפועל לא הוכח כי נגרמה הפרעה כלשהי ממעשיו. לעומת זאת, לטענת התביעה, לא היה מקום אף להיעתר לבקשה לביטול פסק-דין, ואין מקום להתערב בתוצאה שאליה הגיע בימ"ש קמא.

ד. הסמכות להרשיע בעבירה אחרת

הסמכות להרשיע נאשם בעבירה שלא נזכרה בכתב האישום, נזכרת בסעיף 23 לצו, אשר זו לשונו:

"בית המשפט רשאי, לפי בקשת התובע הצבאי או לבקשת הנאשם או מיוזמתו, בכל שלב של ההליכים, לתקן את האישום או להרשיע את הנאשם בעבירה אחרת ובלבד שהאשמה שעליה הרשיעו כאמור הוכחה על-ידי הראיות שהובאו לפניו במהלך הדיון; לפני שימשיך בית המשפט בשפיטה לאחר שתוקן האישום יהיה רשאי להחליט - לפי ראות עיניו, בהתחשבות עם טובת ענייניו של הנאשם - על דחיית המשך הדיון או להרשות לתביעה או לסנגוריה, לחזור ולקרוא לחקירה כל עד".

הוראה מקבילה קיימת בסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בנוסח שונה במקצת:

"בית המשפט רשאי להרשיע נאשם בעבירה שאשמתו בה נתגלתה מן העובדות שהוכחו לפניו, אף אם עובדות אלה לא נטענו בכתב האישום, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; אולם לא יוטל עליו בשל כך עונש חמור מזה שאפשר היה להטיל עליו אילו הוכחו העובדות כפי שנטענו בכתב האישום".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ