אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על החלטת ועדת השחרורים בהחלטה לפי חוק הנכים.

ערעור על החלטת ועדת השחרורים בהחלטה לפי חוק הנכים.

תאריך פרסום : 04/01/2012 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון
4984-11
27/12/2011
בפני השופט:
י' דנציגר

- נגד -
התובע:
יודין סטניסלב
עו"ד מ' פסקל
הנתבע:
קצין התגמולים - מדינת ישראל
עו"ד מ' חשין
החלטה

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיאה א' שיף והשופטים ח' הורוביץ ו-צ' קינן) בע"ו 2415-04-10 מיום 1.6.2011 בו התקבל ערעור על החלטת ועדת הערעורים לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 [נוסח משולב] (להלן: חוק הנכים) מיום 15.2.2010.

רקע והליכים קודמים

1.        המבקש, אשר התגייס למשמר הגבול בשנת 2004, הגיש בשנת 2007 תביעה לקצין התגמולים ובה טען כי מחלת הסוכרת מסוג 1 שאובחנה אצלו בשנת 2007 במהלך שירותו הצבאי נגרמה לו עקב תנאי השירות. קצין התגמולים דחה את התביעה תוך שהוא קובע כי לא קיים קשר סיבתי בין המחלה לבין תנאי שירותו הצבאי של המבקש.

2.        ערעור שהגיש המבקש לועדת הערעורים לפי חוק הנכים התקבל. נקבע כי המבקש היה נתון ללחצים כתוצאה מהתייחסות חיילים ומפקדיו. כן צוין כי הפרופיל הרפואי שלו הורד עקב הפרעת אישיות. עוד נקבע כי על רקע הפרעה זו המבקש סבל בצורה קשה יותר מהסבל שאותו היה סובל אדם אחר בשל אותה ההתייחסות ומן הלחצים להם היה נתון. עוד נקבע כי יש להעדיף את חוות דעת המומחה מטעם המבקש שניתנה על ידי פרופ' ברוק על פני חוות דעת המומחה מטעם המשיב שניתנה על ידי ד"ר גפל ולקבוע על יסודה קיומו של קשר סיבתי בין מחלת המבקש לבין תנאי שירותו. ועדת הערעורים הוסיפה כי אין צורך להוכיח קיומה של אסכולה רפואית הקושרת בין מצבי דחק נפשי לבין התפרצות מחלת סוכרת מסוג 1 שכן חוות דעתו של פרופ' ברוק "מסבירה את ההיבט הרפואי בצורה שמקובלת עלינו".

3.        ערעור שהגיש המשיב על החלטת ועדת הערעורים התקבל. נקבע כי ההחלטה שניתנה על ידי ועדת הערעורים לא הייתה מנומקת דיה, לא הייתה בה התייחסות לעובדות שהוכחו לפניה ושועדת הערעורים לא נתנה דעתה לפסיקה הרלבנטית. בית המשפט המחוזי הדגיש כי ועדת הערעורים לא קבעה כי קיימת אסכולה רפואית הקושרת בין מצבי דחק נפשי לבין מחלת סוכרת מסוג 1 ועמד על כך כי בהיעדרה של אסכולה רפואית מוכרת על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין תנאי שירות לבין התפרצות מחלה קונסטיטוציונלית יש צורך להוכיח קיומו של אירוע חריג בסמוך להתפרצות המחלה. עוד עמד בית המשפט המחוזי על הדרישה כי אירועי דחק יהיו ממשיים וייחודים לשירות הצבאי. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי מבחינת חומר הראיות שהוגש לועדת הערעורים לא עולה כי הוכח קיומו של אירוע חריג שהתרחש בסמיכות זמנים להתפרצות המחלה. בנוסף, נקבע כי העימותים בין המבקש לבין מפקדיו וחבריו ליחידה אינם מהווים אירועים ייחודיים לשירות הצבאי. על יסוד האמור נקבע כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי משפטי בין תנאי השירות לבין מחלת המבקש.

           מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.

טענות המבקש

4.        המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי התערב בקביעותיה העובדתיות של ועדת הערעורים ובממצאי המהימנות שקבעה ועל כן חרג מסמכותו. נטען כי התערבות זו חמורה במיוחד נוכח העובדה שהחלטת ועדת הערעורים מבוססת בעיקר על העדפת חוות דעת מומחה אחד על פני חוות דעת מומחה אחר. עוד נטען כי נוכח תוכנן של שתי חוות דעת המומחים שהוצגו לפני ועדת הערעורים, למעשה הכירה ועדת הערעורים באסכולה הרפואית התומכת בקיומו של קשר בין דחק נפשי לבין התפרצות מחלת הסוכרת מסוג 1 וכי הפיכת קביעה זו על ידי בית המשפט המחוזי מעוררת סוגיה החורגת מגדר עניינו הפרטני של המבקש. המבקש אף משיג על הקביעה כי היה עליו להוכיח קיומו של אירוע חריג וזאת בשים לב לפרק הזמן הקצר בו שירת. עוד נטען כי אף אם המבקש חווה את האירועים שקדמו לפרוץ המחלה על רקע אישיותו שלו - עדיין אין בכך כדי לשלול קיומו של קשר סיבתי בין אירועים אלה לבין התפרצות המחלה. לבסוף, נטען כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו עולה בקנה אחד עם ההלכה הפסוקה, ובפרט עם פסק הדין שניתן ברע"א 8138/07 פאר נ' קצין התגמולים (לא פורסם, 21.6.2011) (להלן: עניין פאר).

תגובת המשיב

5.        המשיב טוען כי אין מקום ליתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שכן הבקשה אינה מעוררת כל שאלה החורגת מגדרו של מקרה זה. נטען כי התנאי בדבר קיומו של קשר סיבתי בין התפרצות מחלה קונסטיטוציונלית לבין השירות הצבאי נדון ובואר בדנ"א 5343/00 קצין התגמולים נ' אביאן, פ"ד נו(5) 732 (2002) (להלן: עניין אביאן) ואושרר פעמים רבות על ידי בית משפט זה וכי בית המשפט המחוזי אך יישם את ההלכה הנוהגת על נסיבות המקרה. אף לגופם של דברים נטען כי אין להיעתר לבקשה. בהקשר זה טוען המשיב שבית המשפט המחוזי לא התערב בקביעות עובדתיות אלא במסקנותיה של ועדת הערעורים לעניין קיומו של קשר סיבתי משפטי. המשיב מדגיש כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי כלל לא עסק בשאלת קיומה של אסכולה רפואית המכירה בקשר בין דחק נפשי למחלת סוכרת מסוג 1 וכי בית המשפט כלל לא נדרש לחוות דעת המומחים שהונחו לפני ועדת הערעורים. המשיב מוסיף וטוען כי משלא הוכח כלל קיומו של אירוע דחק נפשי, שאלת קיומה של אסכולה רפואית אינה מתעוררת במקרה זה. עם זאת, המשיב שב על עמדתו העקרונית לפיה אין אסכולה רפואית הקובעת קשר סיבתי ברור בין מצבי דחק להתפרצות מחלת הסוכרת וכי כל מקרה יש לבחון לגופו בהתאם לעוצמת הדחק וסמיכות הזמנים בינו לבין התפרצות המחלה.

דיון והכרעה

6.        לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיב על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן באותם המקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית או ציבורית עקרונית החורגת מגדר עניינם הפרטני של הצדדים [ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3)123 (1982)]. הלכה זו נכונה אף בנוגע להחלטות לפי חוק הנכים [ראו למשל: רע"א 1136/98 מלמד נ' קצין התגמולים (לא פורסם, 24.5.1998); רע"א 11049/04 פלקס נ' קצין התגמולים (לא פורסם, 15.6.2005); רע"א 10081/06 קצין התגמולים נ' יוסף (לא פורסם, 17.9.2007)]. איני סבור כי הבקשה שלפני מעוררת שאלה החורגת מגדר הסכסוך הקונקרטי שבין הצדדים, על אף ניסיונו של המבקש להציג כך את פני הדברים.

7.        אכן, יתכן ושאלת קיומה של אסכולה רפואית המכירה בקשר הסיבתי בין מצבי דחק נפשי לבין התפרצות מחלת סוכרת מסוג 1 חורגת מגדר עניינו הפרטני של המבקש. אלא שבמקרה זה הכרעות ועדת הערעורים ובית המשפט המחוזי אינן מבוססות על ההכרה בקיומה של אסכולה כאמור או שלילת קיומה. בהחלטתה, ציינה ועדת הערעורים במפורש כי קביעתה כי התקיים קשר סיבתי בין תנאי שירותו של המבקש לבין התפרצות מחלתו מבוססת על חוות דעתו של פרופ' ברוק המבססת קשר סיבתי בעניינו של המבקש, והיא אינה דנה כלל בשאלת קיומה של אסכולה רפואית. בית המשפט המחוזי מצא כי החלטה זו אינה יכולה לעמוד שכן מחוות דעתו של פרופ' ברוק, כמו גם מיתר הראיות שהובאו לפני ועדת הערעורים, לא עולה קיומו של אירוע חריג בסמיכות למועד התפרצות מחלת המבקש. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי ועדת הערעורים לא בחנה את שאלת ייחודיות העימותים הנטענים על ידי המבקש לשירות הצבאי. בית המשפט המחוזי מצא איפוא כי הכרעת ועדת הערעורים אינה מיישמת נאמנה את ההלכה הפסוקה הנוגעת להוכחת קיומו של קשר סיבתי בין התפרצות מחלה קונסטיטוציונלית לבין דחק נפשי, כפי שנקבעה בעניין אביאן ופנה ליישמה על נסיבות המקרה הקונקרטי.

           תוצאת הדברים היא איפוא כי שאלת ההכרה באסכולה הרפואית הנזכרת לא עמדה ביסוד החלטת ועדת הערעורים או ביסוד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. ההחלטה ופסק הדין מיישמים את ההלכה הנוגעת להוכחת קיומו של קשר סיבתי ובכך אין כדי לעורר שאלה החורגת מגדר עניינו של המבקש [השוו: רע"א 8495/09 בן אסייג נ' קצין התגמולים במשרד הביטחון (לא פורסם, 12.1.2010); רע"א 1696/11 מלישב נ' קצין התגמולים משרד הביטחון (לא פורסם, 24.3.2011)].

8.        למעלה מן הצורך, סבורני כי לא נפל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. הוכחת קיומו של קשר סיבתי בין תנאי שירות לבין התפרצות מחלה קונסטיטוציונית נדון בעניין אביאן ולאחרונה בעניין פאר. נקבע כי יש להבחין, על פי עוצמתו של הקשר הסיבתי המשפטי, בין שלושה סוגי מקרים: הסוג הראשון - מקרים בהם מיוחדות וייחודיות השירות הצבאי הם שהביאו לפגיעה בחייל (כגון: תאונת אימונים); הסוג השני - מקרים בהם אירועים שאינם אופייניים דווקא לחיי הצבא אך מהווים אירועים חריגים או יוצאי דופן הם שהביאו לפגיעה בחייל (כגון: מאמץ חריג שהביא לאוטם שריר הלב); והסוג השלישי - מקרים בהם מחלה קונסטיטוציונלית פורצת במהלך השירות הצבאי מבלי שהתרחשו אירועים או מצבים מן הסוגים הנזכרים לעיל. עוד נקבע כי קשר סיבתי משפטי מורכב מיסוד סובייקטיבי ומיסוד אובייקטיבי. באשר ליסוד האובייקטיבי נקבע יש להראות כי הגורם הנטען שהביא להתפרצות המחלה יהיה קשור בדרך זו או אחרת לשירות הצבאי וזאת במובחן מאירועים שעשויים היו לקרות בחיים האזרחיים (עניין אביאן, בעמ' 765-762). עם זאת, נקבע כי מקום בו נטען להתפרצות מחלה קונסטיטוציונלית בעקבות אירוע חריג או יוצא דופן שהתרחש במהלך השירות הצבאי, לא יישלל קיומו של קשר סיבתי משפטי אובייקטיבי אף אם אירוע זה עשוי היה להתרחש במסגרת החיים האזרחיים (עניין פאר, בפסקה 13 לפסק דינה של השופטת ארבל. עוד השוו להמלצות הוועדה הציבורית לבחינת זכאות לסיוע מאגף שיקום נכים ומאגף משפחות והנצחה במשרד הביטחון, בעמ' 46-40 לדוח שהגישה).

           במקרה זה טען המבקש כי העימותים בינו לבין מפקדיו ולבין חבריו ליחידה גרמו לו ללחץ נפשי קשה שהוביל להתפרצות המחלה אצלו. ועדת הערעורים, מבלי לקבוע האם התקיים אירוע חריג בסמיכות להתפרצות המחלה ומבלי לדון בשאלת ייחודיות האירועים לשירות הצבאי מצאה כי התקיים קשר סיבתי משפטי. קביעה זו אינה עולה בקנה אחד עם ההלכה הנוהגת עליה עמדתי לעיל המחייבת במקרים מן הסוג השני שנמנה בעניין אביאן הוכחת קיומו של אירוע חריג והמחייבת במקרים מן הסוג השלישי קביעה כי האירועים הנטענים יהיו קשורים לשירות הצבאי במובחן מאירועים העשויים לקרות בחיים האזרחיים. לא מצאתי כי נפל דופי באופן בו יישם בית המשפט המחוזי את ההלכה שנקבעה בעניין אביאן ובעניין פאר: בית המשפט המחוזי עמד על הראיות שהוצגו לפני ועדת הערעורים ועל שנקבע בחוות דעתו של פרופ' ברוק ומצא כי העימותים לא היו חריגים וכי הם לא התרחשו בסמיכות למועד התפרצות מחלת המבקש. לעניין זה יודגש כי גם על פי עמדת ועדת רז עליה ביסס פרופ' ברוק את חוות דעתו יש צורך שתתקיים סמיכות זמנים של עד שלושה חודשים בין האירוע הקשה הפיזי או הנפשי להתפרצות המחלה וכי בית המשפט המחוזי קבע כי לא הוכחה סמיכות כאמור. בנוסף, עמד בית המשפט המחוזי על כך כי האירועים אינם יחודיים לשירות הצבאי. העימותים הנטענים בהחלט היו יכולים לקרות גם מחוץ למסגרת הצבאית. 

           די לי כי בית המשפט המחוזי ביסס הכרעתו על נימוקים אלו כדי לקבוע כי לא קמה עילה להתערבות בפסק דינו. אעיר כי בניגוד לטענת המבקש, התערבות בית המשפט המחוזי בקביעת קיומו של קשר סיבתי משפטי אינה מהווה התערבות בממצאים עובדתיים או בממצאי מהימנות שנקבעו על ידי ועדת הערעורים. התערבות בית המשפט המחוזי נגעה לנקודה משפטית מובהקת שועדת הערעורים כלל לא נדרשה לה - יחודיות האירועים אשר המבקש טען כי הביאו לפרוץ המחלה לשירות הצבאי ולחלופין התקיימות התנאי בדבר הוכחת קיומו של אירוע חריג בסמיכות להתפרצות המחלה (ראו למשל: רע"א 7436/08 טלבי נ' משרד הביטחון-קצין התגמולים (לא פורסם, 20.4.2009), בפסקה 9). עוד אוסיף כי במקרה זה אין המבקש יכול להסתמך על חזקת השירות הקצר ולטעון כי על המשיב להוכיח העדרו של קשר סיבתי בין מחלתו לבין תנאי שירותו שכן לא הוכיח קיומו של אירוע חריג או שרשרת אירועים חריגים בסמיכות להתפרצות המחלה [ע"א 472/89 קצין התגמולים נ' רוט, פ"ד מה(5) 203, 214 (1991)].

           בשולי הדברים אעיר כי בהתאם להלכה הנוהגת נראה שאף אם היו האירועים הנטענים מתרחשים במסגרת עבודתו של המבקש ב"חיים האזרחיים" והמבקש היה טוען לקיומו של קשר סיבתי בין אירועים אלה לבין התפרצות מחלתו ומבקש כי זו תוכר כ"תאונת עבודה" לא הייתה טענתו זו מתקבלת בהעדר הוכחה של אירוע חריג ברור [ראו: דב"ע נ"ג/ 0-228 אלזם נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כ"ח 25; עב"ל 288/03 הר צבי נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 23.12.2004) וכן ראה: עב"ל 187-10 נחמני נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 25.1.2011), בפסקה 11; ואולם השוו לניתוח בבג"ץ 3622/06 רחימי נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 21.4.2010)].

7.        אשר על כן, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ