אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על ההחלטה למעצר עד תום ההליכים בגין עבירות של שוד מזוין וקשירת קשר לביצוע פשע

ערעור על ההחלטה למעצר עד תום ההליכים בגין עבירות של שוד מזוין וקשירת קשר לביצוע פשע

תאריך פרסום : 20/09/2007 | גרסת הדפסה
בש"פ
בית המשפט העליון
6970-07
19/09/2007
בפני השופט:
ע' ארבל

- נגד -
התובע:
דני טרייגר
עו"ד ש' נודל
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד י' שגב
החלטה

           בפניי ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו (כב' השופטת ר' לבהר-שרון) מיום 22.7.07 בב"ש 92182/07, במסגרתה נעתר בית המשפט לבקשת המדינה להורות על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

1.             נגד העורר, יחד עם אדם נוסף, הוגש כתב אישום המייחס לשניים עבירות של שוד מזוין בחבורה וקשירת קשר לביצוע פשע. בנוסף, מיוחסת לעורר בלבד עבירה של מסירת ידיעות כוזבות. על-פי העובדות המתוארות בכתב האישום, קשר העורר קשר עם שלושה אנשים נוספים לבצע שוד בביתם של זוג אנשים (להלן: המתלוננים) המתגוררים בכפר סבא. לצורך כך, הצטיידו הארבעה בסכין גדולה, כפפות וכיסויי פנים וראש. בהגיעם לבית המתלוננים, ניתקו את זרם החשמל והמתינו. או אז, כאשר המתלוננת יצאה מן הבית על מנת לבדוק מדוע נותק זרם החשמל, קפצו לעברה הארבעה, איימו עליה והורו לה להיכנס אל הבית. בהמשך, נכנסו הארבעה לביתם של המתלוננים, ותוך כדי איומים והצמדת סכין לגופו של המתלונן, נטלו שטרות כסף בסך 17,200 ש"ח ותכשיטים יקרי-ערך. העורר נמלט מזירת האירוע, ולמחרת הגיע אל תחנת המשטרה בכפר סבא ומסר ידיעה כוזבת לפיה רכבו, באמצעותו הגיעו הארבעה לזירת הפשע, נגנב ממנו.

2.             בד בבד עם הגשת כתב האישום הגישה המדינה בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים. בא-כוח העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים לעורר וכן לקיומה של עילה למעצרו, אך ביקש כי שירות המבחן יערוך תסקיר אודות העורר במטרה לבחון את האפשרות לשחררו לחלופת מעצר במסגרת קהילה טיפולית סגורה למכורים לסמים. בית המשפט נעתר לבקשה והורה על הכנת תסקיר.

3.             בתסקיר שהוגש המליץ שירות המבחן כי תינתן החלטה המאפשרת באופן עקרוני את קבלת העורר לקהילה הטיפולית "מלכישוע". עוד המליץ שירות המבחן כי יתאפשר לעורר לצאת בליווי מתאים לראיון בקהילה וכן לבדיקות רפואיות, וכי במידה והעורר ישוחרר לתוכנית זו, יועמד בפיקוח של שירות המבחן למשך 6 חודשים.     

4.             בית המשפט קמא דחה את המלצות שירות המבחן כפי שפורטו לעיל והורה על הארכת מעצרו של העורר עד תום ההליכים. את החלטתו זו, נימק בית המשפט במסוכנותו של העורר הנלמדת מחומרת העבירות המיוחסות לו, בעברו הפלילי של העורר בתחום הסמים ובעובדה כי ניסיון גמילה קודם שלו נכשל. עוד הדגיש בית המשפט כי חרף נסיבותיו האישיות הקשות של העורר, שלב המעצר הנוכחי אינו השלב המתאים להעברתו למוסד גמילה, וזאת בפרט בהינתן העובדה כי הוא טרם החל בתהליך טיפולי של גמילה מסמים, ומקום בו נראה כי חלופת המעצר המוצעת לא תוכל לאיין את מסוכנותו כנדרש.

5.             לטענת בא-כוח העורר, שגה בית המשפט משלא הורה על אימוץ המלצות שירות המבחן לבדיקת התאמתו של העורר לקהילה טיפולית סגורה. לדבריו, בית המשפט התעלם מן השיקולים שהובילו להחלטה להורות על עריכת תסקיר מבחן מלכתחילה, וביניהם, גילו הצעיר של העורר; הודאתו במיוחס לו; נסיבות חייו הקשות; העובדה המקלה כי לא נתפס עם הסכין בה בוצע השוד או עם השלל והעובדה כי אין לו עבר פלילי בעבירות דומות. מנגד, נטען כי בית המשפט העניק משקל יתר לחומרת המעשים המיוחסים לעורר וכן לעובדה כי הוא לא השלים טיפול גמילה קודם בקהילה הטיפולית. בהקשר זה מדגיש הסנגור, כי על אף שהעורר הוצא מן הקהילה הטיפולית הסגורה שבה שהה במשך שנה וחצי, הוא המשיך בהליך טיפולי אחר במסגרת שירותי הרווחה בעיר רמלה והשלים הליך זה בהצלחה. בנוסף, מדגיש הסנגור את העובדה כי  בתסקיר נקבע כי העורר הינו בעל מוטיבציה מתאימה להתחיל מחדש בתהליך טיפולי, ומציין כי בחלופת המעצר המוצעת יש כדי לאיין את מסוכנותו של מרשו, כמו גם לקדם את האינטרס החברתי בשיקום עבריינים המכורים לסמים.

6.             באת-כוח המשיבה טענה בדיון לפניי כי למרות נסיבות חייו האישיות הקשות של העורר אין מקום לקבל את הערר. לדבריה, העבירה החמורה המיוחסת לעורר, אשר בוצעה תוך תחכום רב ושימוש בנשק קר, מלמדת על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו. עוד מדגישה באת-כוח המשיבה כי הכלל הנוהג בפסיקת בית משפט זה הינו כי ככלל, שלב המעצר עד תום ההליכים אינו השלב המתאים להתחלת טיפול גמילה, וכי הדבר יעשה אך במקרים חריגים. לאור עברו הפלילי של העורר והעובדה כי נכשל בניסיון הגמילה הקודם שעבר, ממילא אין בחלופת המעצר המוצעת כדי לאיין את מסוכנותו, ועל כן, אין מקום להורות על שחרורו. 

7.             לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטת בית המשפט קמא ובתסקיר שירות המבחן, ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מקום לקבל את הערר. במקרה שבפניי אין כל מחלוקת ביחס לקיומן של ראיות לכאורה למעשים המיוחסים לעורר או ביחס לקיומה של עילה למעצרו. גדר המחלוקת מצומצם לשאלה האם ניתן וראוי לשחרר את העורר לחלופת מעצר בקהילה טיפולית סגורה למכורים לסמים. כזכור, הכלל הנוהג בפסיקת בית משפט זה הינו כי שלב המעצר עד תום ההליכים אינו השלב המתאים להשתלבות בטיפולי גמילה מסמים, וזאת למעט במקרים חריגים בהם הנאשם החל בהליך גמילה טרם ביצוע העבירה בגינה נעצר; כאשר פוטנציאל ההצלחה של הליך הגמילה גבוה; וכאשר יש בהליך זה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מן הנאשם (ראו למשל: בש"פ 625/07 חסדאי נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 14.2.2007). כן ראו את שאמרתי לאחרונה בבש"פ 6738/07 ניטי נ' מדינת ישראל (טרם פורסמה, 19.8.2007)).

8.             המעשים המיוחסים לעורר - השתתפות בשוד מתוכנן ומתוחכם שבוצע בצוותא עם אחרים תוך הצטיידות בנשק קר - מצמיחים חשש ממשי ממסוכנותו לציבור. לכך יש להוסיף את עברו הפלילי של העורר, אשר כולל עבירות רכוש וסמים, ואת העובדה כי העורר לא השכיל לנצל הזדמנות קודמת לגמילה מסמים ולא השלים טיפול קודם שעבר במסגרת קהילה טיפולית סגורה. לא התעלמתי מהעובדה כי העורר השתלב לאחר מכן במסגרת טיפולית אחרת, ואולם, בסופו של יום נראה כי גם תהליך זה לא צלח, שכן העורר שב להשתמש בסמים קשים ולבצע עבירות על רקע זה. מובנת לכן התלבטותו של שירות המבחן בגיבוש המלצה בעניינו של העורר, כפי שהיא מובעת בתסקיר שהוגש בעניינו. אף שיש כמובן אינטרס חברתי ברור בשיקומו של העורר ובשילובו מחדש בחברה, בחינת מכלול השיקולים הצריכים לעניין מלמדת לטעמי כי חרף נסיבות חייו הקשות של העורר, אין באינטרס זה כדי להטות את הכף לעבר שחרורו לחלופת מעצר. כזכור, מדובר בנאשם אשר טרם החל בתהליך גמילה, ולאור ניסיון העבר לא ניתן לקבוע כי פוטנציאל ההצלחה של תהליך גמילה עתידי הינו גבוה. בנסיבות אלו, נראה כי לעת הזו, לא מתקיימים החריגים המצדיקים את שחרורו לחלופת מעצר במסגרת קהילה טיפולית לגמילה מסמים.

9.               אשר על כן, הערר נדחה. אוסיף, כי כפי שגם ציין בית המשפט קמא, ייתכן ויהיה מקום לבחון את אפשרות שילוב העורר במוסד לגמילה מסמים עם תום ההליך המשפטי, במידה ורצונו להתחיל בתהליך משמעותי לגמילה יתגלה כרציני ועקבי, והכל כמובן בהתאם לתוצאות המשפט.

           ניתנה היום, ז' בתשרי תשס"ח (19.9.07).

                        ש ו פ ט ת


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    עכ

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ