אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על ההחלטה לחייב את המערערת לשאת בנזקי מאגר, שנגרמו בשל פריצות למחסן

ערעור על ההחלטה לחייב את המערערת לשאת בנזקי מאגר, שנגרמו בשל פריצות למחסן

תאריך פרסום : 30/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
11628-05,11851-05
27/12/2007
בפני השופט:
1. א' פרוקצ'יה
2. ע' ארבל
3. י' דנציגר


- נגד -
התובע:
המערערת והמשיבה שכנגד בע"א 11628/05 והמשיבה בע"א 11851/05-אליהו חברה לביטוח בע"מ
עו"ד ע' אמגור
הנתבע:
1. המשיבים והמערערים שכנגד בע"א 11628/05-מאגר ציוד למשרד ולמחשב בע"מ
2. עזרא דר
3. דר סוכנות לביטוח (1987) בע"מ
4. המשיבה בע"א 11628/05 והמערערת בע"א 11851/05-אגודת השומרים מערכות אזעקה ושירותי מוקד בע"מ

עו"ד א' אטיאס
עו"ד א' גנץ
עו"ד א' דרדיק
פסק-דין

השופט  י'  דנציגר:

העובדות

1.        ערעורים אלו סובבים סביב שתי פריצות למחסן המשיבה 1 בע"א 11628/05 (להלן: מאגר), וחיובן של המערערת בערעור זה (להלן: אליהו) ושל המשיבה 4 (להלן: מוקד השומרים אוהמוקד) לשאת בנזקי מאגר, שנגרמו בעטיין של הפריצות.

2.        המחסן שבו אירעו הפריצות נמצא בקומת המרתף של משרדי מאגר בתל-אביב, ובו אוחסן המלאי העסקי של מאגר. המחסן היה ממוגן באמצעי מיגון נגד פריצה, ביניהם חיבור למערכות אזעקה של מוקד השומרים. בית העסק של מאגר היה מבוטח שנים רבות באמצעות המשיבים 2-3 (שייקראו להלן: הסוכן דר), תחילה אצל חברת הביטוח מנורה (להלן: מנורה) והחל מראשית שנת 1999 אצל אליהו.

           בלילה שבין ה-1.3.00 לבין ה-2.3.00 אירעה פריצה למחסן (להלן: הפריצה הראשונה), דרך פתח החירום של המחסן. הפריצה הפעילה את מערכת האזעקה במוקד השומרים. למקום שוגר סיור והוזעק אבי אשר, אשר הוא ואשתו הינם בעלי מניותיה של מאגר (להלן: אבי אשר). יצוין, כי לאזעקה שבפריצה הראשונה קדמו שתי אזעקות שווא בליל ה-1.3.00. השמאי מטעם אליהו הגיע למקום ביום 2.3.00 ערך בדיקות וביקש ממומחה אזעקות להציע שיפורים להגנות על בית העסק. שיפורים אלו בוצעו על ידי מאגר במהלך הימים 2.3.00-5.3.00 באמצעות מוקד השומרים. ביום 13.3.00 שלחה אליהו מכתב דרישה למאגר לשיפור מערכות האזעקה במשרד ובמחסן בתוך 21 יום. ואולם, עוד בטרם חלף המועד, אירעה פריצה נוספת למחסן בלילה שבין ה-23.3.00 לבין ה-24.3.00 (להלן: הפריצה השנייה), הפעם דרך דלת הכניסה למחסן (דלת המפרידה בין המחסן לחדר המדרגות שמוביל למשרד). גם הפעם פעלה מערכת האזעקה במוקד השומרים, שוגר סיור למקום הפריצה ודווח לאבי אשר, וזה הזעיק משטרה ודיווח לאליהו באמצעות הסוכן דר.

           במכתב מיום 18.4.00 הודיעה אליהו למאגר כי לנזקים שנגרמו לה בעקבות שתי הפריצות אין כיסוי ביטוחי, וזאת בין היתר עקב אי עמידה בתנאי המיגון שנדרשו בפוליסה כתנאי לכיסוי הביטוחי וחשד כבד שהנזק נגרם בשיתוף פעולה עם אדם הנמצא בשירותה של מאגר. כמו-כן שיגרה אליהו הודעת ביטול חד צדדית של הפוליסה והכיסוי הביטוחי בוטל החל מיום 12.5.00.

ההליך בפני בית משפט קמא

3.        בתביעה שהגישה מאגר בבית משפט קמא, טענה כי היא זכאית לתגמולי הביטוח וכי עמדה בתנאי הפוליסה ובדרישות אליהו, הן לפני הפריצה הראשונה והן לאחריה. אליהו, לעומתה, ביקשה להוכיח כי בהתאם לפוליסה אין כיסוי ביטוחי לנזקים שנגרמו למאגר בעטיין של הפריצות וטענה כי שתי הפריצות בוצעו על ידי עובדי מאגר או מי מטעמה. בנוסף טענה אליהו כי בפריצה הראשונה כלל לא התרחש מקרה ביטוח שכן לא הוכחה "חדירה למבנה בכוח ובאלימות המלווה בהשארת סימנים גלויים לכך", המהווה תנאי לחבות אליהו לפי הפוליסה. יתר על כן, לטענת אליהו לא קיימה מאגר במלואן את דרישות המיגונים שפורטו בפוליסת הביטוח, שכן: עובי המנעול בפתח החירום היה 10 מ"מ ולא 13 מ"מ (להלן: תנאי מיגון 2); הדלת לא ננעלה על-ידי מנעול תלי פנימי כנדרש (להלן: תנאי מיגון 5); מערכות האזעקה לא חוברו בעת הפריצה הראשונה למוקד שמירה ברמה א' ובשתי הפריצות לא היו מחוברות למוקד שמירה נוסף כולל הגנה על כל הפתחים על פי הפירוט בתנאי זה בפוליסה (להלן: תנאי מיגון 13). אליהו אף שלחה הודעת צד ג' לסוכן דר בה טענה לאחריותו בדבר אי מילוי דרישות המיגון. כמו-כן שלחה אליהו הודעת צד ג' למוקד השומרים בה טענה כי זה הציג עצמו כמוקד שמירה ברמה א', בעוד שבפועל לא היה כזה, וכי מוקד השומרים התרשל בכך שלא ביצע במהירות הנדרשת ממנו את הפעולות אותן היה חייב לבצע לאחר הפריצות. 

4.        בית משפט קמא, בפסק-דינה המפורט של השופטת (בדימ') יפה הכט, דחה את מרבית טענותיה של אליהו בנוגע לאי-עמידתה של מאגר בתנאי הפוליסה, לאחר ניתוח העדויות והראיות שהובאו בפניו, ובהן חוות דעת מומחים, וקבע כי על אליהו לשלם למאגר את תגמולי הביטוח בגין הנזק שנגרם לה כתוצאה מהפריצות. בין היתר קבע בית משפט קמא כדלקמן: כי אין לראות בניטרולם של זוג גלאי אזעקה עוד לפני הפריצה הראשונה כראשית ראיה לכך שדווקא אחד מעובדי מאגר הוא שביצע את הניטרול, מה גם שנותר גלאי שלא נוטרל, בעוד שסביר כי אם היה הפורץ עובד במאגר היה דואג לניטרולו; כי ניתן לקבוע שאבי אשר הוא שעזב אחרון את משרדי מאגר בליל הפריצה בשעה 19:00, וכי לא נשאר במשרד או במחסן איש אחריו; כי פתיחת דלת הברזל המאסיבית של פתח החירום ואופן כיפוף האוזנייה אליה נכנס הבריח של כנף הברזל המגן על הדלת מהווים, כמכלול, סימנים ברורים לכך שהופעלו כוח ואלימות לשם הפריצה למבנה גם בפריצה הראשונה; כי הטענה בדבר פריצה מבפנים בפריצה השנייה מבוססת על השערות והנחות בלבד ויש לדחותה; כי לא הוכחה אי עמידה בתנאי מיגון 2 ותנאי מיגון 5 ובכל מקרה אף אם לא קוימו תנאים אלו, לא קיים קשר סיבתי ביניהם לבין הפריצות; כי מוקד השומרים היה מוקד שמירה ברמה א' במועדים הרלוונטיים, וכי למרות שבזמן הפריצה הראשונה לא הייתה מותקנת מערכת אזעקה מסוג רמה א' לא היה בכך כדי לשנות את תוצאות הפריצה שכן גלאי האזעקה שהיו קיימים במחסן גילו את הפורצים; וכי אבי אשר והסוכן דר יכלו להסתמך על כך שמנורה, אשר בסוף שנת 1996 הוסיפה תנאי מיגון חדשים לפוליסה, התקינה את המיגונים תחת פיקוחה בהתאם לתנאי הפוליסה, ובכלל זה התקינה את מערכת האזעקה לגיבוי החדשה שדרשה למוקד שמירה נוסף בהתאם לדרישתה. בית משפט קמא קבע בעניין זה כי יש לפרש את הפוליסה כך שחיבור מערכת האזעקה הנוספת לאותו מוקד שמירה אליו מחוברת המערכת הקיימת, קרי למוקד השומרים, ממלא את הדרישה המופיעה בפוליסה לחיבור מערכת האזעקה לגיבוי ל- "מוקד שמירה נוסף". זאת, במיוחד על רקע העובדה שאליהו לא שלחה סוקר עם תחילת הביטוח או בכל שלב אחר, ושבין הפריצה הראשונה לשנייה לא העלתה אליהו כל טענה בנוגע לכך ששתי מערכות האזעקה מחוברות לאותו מוקד שמירה. כמו-כן קבע בית משפט קמא בעניין זה כי בנסיבות המקרה לא הוכחה עליונות חיבור המערכות לשני מוקדי שמירה שונים, על פני חיבורן למוקד שמירה אחד. לפיכך, דחה בית משפט קמא את סירובה של אליהו לשלם את תגמולי הביטוח למאגר, והטיל עליה לשלם למאגר סכום בסך 934,751 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

           בית משפט קמא דחה את טענותיה של מאגר לפיהן בחדשה את המלאי שנגנב מהמחסן נאלצה לשלם סכום גבוה מהסכום אותו שילמה במקור, בשל עליית מחירי הסחורה. בית המשפט ציין בעניין זה את חוות הדעת של רואה החשבון אשר צורפה מטעם מאגר, אשר בה נאמר כי התאפשר למאגר לרכוש את הסחורה במחיר הישן, לפני ההתייקרות.

5.        בית משפט קמא דחה גם את הודעת צד ג' ששלחה אליהו לסוכן דר, בהסתמך על הקביעה לפיה הן דר והן מאגר יכלו להסתמך על כך שתנאי המיגון שהיו קיימים במחסן בעת הפריצות מקיימים את תנאי מיגון 13, ובכלל זה ההוראה בדבר חיבור למוקד שמירה נוסף.

6.        בית משפט קמא קבע כי סיירי מוקד השומרים התרשלו ולא מילאו את החובה שמוטלת על המוקד בהסכם עם מאגר לעשות ככל שביכולתם כדי להגיע במהירות המרבית למקום הפריצה. זאת, בהסתמך על עדות אבי אשר ממנה עלה כי היה עיכוב רב עד שקיבל הודעה טלפונית על הפריצות; על עדויות סיירי המוקד מהן עולה כי התעכבו בבית מאפה לאחר שהתקבלה הקריאה באזעקה הראשונה; על הדו"ח הידני של המוקד ממנו עולה כי הסיירים הגיעו למחסן לאחר הפריצה הראשונה רק בשעה 01:00, הגם שהאזעקה הופעלה כבר בשעה 00:12 (בעניין זה העדיף בית משפט קמא את הדו"ח הידני על פני הדו"ח הממוחשב, על-פיו הגיעו הסיירים למחסן כבר בשעה 00:23); ועל העובדה שסיירי מוקד השומרים והמוקדנית שפעלו בפריצה השנייה נמנעו מלהעיד.

           בית משפט קמא קבע כי בשתי הפריצות אחראי מוקד השומרים ל-50% מהנזקים שנגרמו למאגר. בהתאם לסעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן: חוק חוזה הביטוח) קבע בית משפט קמא כי קמה לאליהו זכות תחלוף כנגד מוקד השומרים. ואולם, בית משפט קמא קבע כי בהתאם לסעיף 15(ב) להסכם שבין מוקד השומרים למאגר, יש להגביל את החיוב של מוקד השומרים כך שתשלם סכום השווה ל-60 פעמים דמי השירות החודשיים אותם שילמה מאגר למוקד השומרים, על פי ממוצע דמי השירות בשלושת החודשים האחרונים טרם קרות הפריצה (להלן: הסכום הקובע). את הסכום הקובע, קבע בית משפט קמא, יש להכפיל בשניים, שכן מדובר בשני אירועי פריצה נפרדים, ולהוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד כל אירוע ועד למועד פסק-הדין. בית משפט קמא דחה בעניין זה את טענת אליהו כי סעיף 15(ב) מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד שדינו להתבטל, והפנה לת"א(י-ם) 7,8/86 גילמור בע"מ נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פס"מ תש"ן (חלק שני) 45 ("עניין גילמור") ולהחלטה בתיק זה מיום 20.10.91, שבו דן בית הדין לחוזים אחידים בהגבלת האחריות הנזיקית לנזקי רכוש של חברת מוקד וקבע אותה לשישים פעמים דמי המנוי החודשיים.

טיעוני אליהו בערעור מטעמה (ע"א 11628/05)

7.        בערעור שהגישה אליהו חוזרת היא על מרבית הטענות שנדונו בפני בית משפט קמא. בערעורה כנגד מאגר, טוענת אליהו כי העדויות שהושמעו בפני בית משפט קמא לא רק שלא מוכיחות שהפריצות בוצעו בהתאם להגדרת המונח "פריצה" בפוליסה, קרי "תוך חדירה או יציאה באלימות וכוח לתוך הבניינים ובהשארת סימנים גלויים לעין לכך", אלא שהן אף מוכיחות את ההיפך ועולה מהן כי לא היו כל סימנים לשימוש בכוח או באלימות; כי פסק-הדין של בית משפט קמא התעלם מטענותיה בנוגע לכך שלא היה גלאי אזעקה שכיסה את פתח החירום, בניגוד לתנאי הפוליסה, וכי דלת פתח החירום אף לא ננעלה בסוף יום העבודה לפני הפריצה הראשונה; כי טעה בית משפט קמא בקובעו, כי למרות שלא הייתה בפריצה הראשונה מערכת אזעקה ברמה א', הפוליסה חלה, שכן לא הייתה לכך השפעה על הפריצות. לטענת אליהו מדובר בתנאי מוקדם לכיסוי הביטוחי של האירוע; כי טעה בית משפט קמא כשקבע שאי חיבור שתי מערכות האזעקה במחסן לשני מוקדי שמירה אינו מהווה הפרה של חוזה הפוליסה. לטענת אליהו, בניגוד לאמור בפסק-הדין, העדויות שהושמעו בפני בית משפט קמא הוכיחו את החשיבות שבחיבור כל אחת משתי מערכות האזעקה למוקד שמירה שונה. עוד טוענת אליהו, כי התנאי בדבר חיבור למוקד נוסף היה חשוב אף בעיני נציגיה ובהסתמך עליו לא נשלח סוקר למשרדי מאגר ולא נדרשו מיגונים נוספים. כמו-כן טוענת אליהו כי הפירוש שנתן בית משפט קמא לדרישה לחבר את מערכת האזעקה למוקד נוסף, פירוש שלפיו ניתן לחבר את מערכות האזעקה לאותו מוקד שמירה, אינו הגיוני מבחינה מילולית. לבסוף טוענת אליהו כלפי מאגר כי בפסק-הדין של בית משפט קמא לא נוכתה השתתפות עצמית של מאגר בסך של 10,000 ש"ח לכל אירוע. 

           אליהו שבה וטוענת לאחריות הסוכן דר בגין אי עמידת מאגר בתנאי מיגון 13 בפוליסה. לטענתה, מהעדויות שהושמעו בפני בית משפט קמא עולה כי הסוכן דר ידע כי הדרישה להתחבר למוקד נוסף מהווה דרישה חריגה בהשוואה לפוליסות אחרות, ידע כי הדרישה לא מולאה, וידע והתכוון לכך שאליהו תאמץ את פוליסת מנורה כולל תנאי זה. בכך, טוענת אליהו, הפר הסוכן דר את חובותיו כשלוח של חברת הביטוח והתרשל כלפיה. אליהו טוענת כי בית משפט קמא טעה בכך שקבע כי לא התקיים כלל קשר סיבתי בין העוולה לנזק, שכן לטענת אליהו בכך שהסוכן דר שלל ממנה את המידע הנחוץ לה גרם לה להסתמך על מצג שווא רשלני אשר יתכן כי בלעדיו כלל לא הייתה נקשרת בחוזה הביטוח.

8.        כנגד מוקד השומרים טענה אליהו כי מכיוון שזה מחויב, בהתאם לתנאי רישיון העסק, בשמירת רשומות מדויקות, ומכיוון שעולות סתירות קיצוניות בין הממצאים של בית משפט קמא לבין הרשומות הלקויות והכוזבות של המוקד, הרי שנגרם נזק ראייתי לאליהו. נזק זה, טוענת אליהו, מעביר למוקד את הנטל להוכחת חוסר האפשרות של סיירי המוקד למנוע את  הגניבה. בשל כך, טוענת אליהו, היה על בית משפט קמא להטיל אחריות על מוקד השומרים בהיקף של 100%, שכן הנתונים אותם קבע בית משפט קמא מצביעים על כך שסיירי המוקד הגיעו באיחור ניכר, והמוקד לא הצליח להוכיח, כפי שהיה מוטל עליו בשל הנזק הראייתי לו גרם, כי גם אם היו הסיירים מגיעים בזמן לא היו יכולים למנוע את הנזקים. בנוגע לסעיף 15(א) לחוזה בין מוקד השומרים למאגר, טוענת אליהו כי הגבלת תקרת הפיצוי לכדי 60 פעמים דמי המנוי, רלוונטית רק להגבלת חיוביה בתחומי הביטוח והשמירה ואין בה כדי לשלול או להגביל את חבות המוקד בגין הפרת ההסכם או בגין חבות נזיקית שלו כלפי מאגר. אליהו טוענת כי מוקד השומרים הפר את ההסכם עם מאגר, שכן לא שלח ניידת במהירות סבירה, וביצע כלפי מאגר עוולת רשלנות ו/או עוולת הפרת חובה חקוקה (הפרת דרישת הרשומות שבתקן וברשיון העסק על פי חוק התקנים, התשי"ג-1953 וחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968), ומכוח זכות התחלוף יש לחייב את המוקד לשלם לאליהו פיצוי מלא בגין הנזקים ובגין הפרת ההסכם . עוד טוענת אליהו כי טעה בית משפט קמא כשהסתמך על עניין גילמור כאשר קבע כי פיצוי בסך 60 פעמים דמי המנוי אינו מהווה תנאי מקפח, שכן פסק-דין זה אינו מהווה הלכה והוא רלוונטי רק לגבי אותו עניין ורק למשך חמש שנים, ובכל מקרה התנאי בעניין גילמור נוסח בצורה שונה מהאופן בו נוסח סעיף הגבלת הפיצוי בהסכם בין מאגר למוקד השומרים.

           בתשובתן לערעור תומכים מאגר, הסוכן דר ומוקד השומרים הן בממצאיו העובדתיים והן במסקנותיו המשפטיות של בית משפט קמא, כפי שפורטו לעיל. שלושתם הגישו גם ערעור שכנגד, כל אחד מסיבותיו הוא, וטיעוניהם יפורטו להלן.

דיון

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ