אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על דחיית הסדר טיעון בעבירה של פגיעה בבטחון האיזור-התקבל

ערעור על דחיית הסדר טיעון בעבירה של פגיעה בבטחון האיזור-התקבל

תאריך פרסום : 10/12/2007 | גרסת הדפסה
עד"י
בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון
4445-07
19/11/2007
בפני השופט:
המשנה לנשיא: סא"ל נתנאל בנישו

- נגד -
התובע:
התביעה הצבאית
עו"ד רס"ן יעל בר יוסף
הנתבע:
עווד אחמד עלי תעמרי ת"ז 904644853
עו"ד אל עראג'
פסק-דין

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של פגיעה בביטחון האזור, בכך שנענה לפניית אדם ששהה ברצועת עזה לאסוף עבורו מידע אודות ארגון הפת"ח ופעיליו הצבאיים. השניים, שעמדו בקשר באמצעות דואר אלקטרוני, סיכמו כי עבור המידע יקבל המשיב כספים. על מנת לאפשר תקשורת בין השניים, שלח תושב עזה אל המשיב כרטיס זיכרון לטלפון נייד ורכיב המיועד למחשב שהוסתר במכשיר חשמלי. את המידע נתבקש המשיב להעביר לאיש קשר מלבנון, אשר גם הוא הנחה את המשיב אודות דרכי התקשורת ביניהם. בהתאם לסיכום, המשיב העביר לאותו תושב לבנון זה ידיעות אודות פעילים צבאיים ואמצעי לחימה. כן מסר המשיב לאותו אדם פרטים של אישה שתשמש צינור להעברת כספים ביניהם.

בתחילה, כפר המשיב במיוחס לו, תוך שהסכים להגשת חלק מחומר הראיות, וביקש לחקור חלק מהעדים. אולם, בטרם נשמעו עדים כאמור, כתוצאה ממספר דחיות בדיון, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו ביקש המשיב באמצעות סנגורו לחזור בו מכפירתו ולהודות בכתב האישום. הצדדים אף ציינו כי הגיעו לכלל הסכמה בנוגע לעונש אותו יבקשו להשית על המשיב.

ביהמ"ש, לאחר שהזהיר את הצדדים שאינו כבול להסדר, הקריא למשיב את כתב האישום וזה אישר את נכונות המתואר בו. עם זאת, סבר ביהמ"ש כי המתואר בכתב האישום אינו מקים עבירה של פגיעה בביטחון האזור, ולמרות ההסברים שניתנו ע"י התביעה בעניין זה, החליט ביהמ"ש לדחות את התיק לסיכומים בנוגע לשאלה האם כתב האישום מגלה עבירה.

בישיבה שנועדה לשמיעת סיכומים ביקשה תחילה התביעה להגיש ראיות נוספות, אך בקשה זו נדחתה ע"י ביהמ"ש. על כן, סיכמו הצדדים לעניין הכרעת הדין.

כעבור מספר ימים הודיע ביהמ"ש את הכרעת דינו, אשר תוצאתה זיכוי המשיב מן העבירה המיוחסת לו בכתב האישום, שכן "כתב האישום אינו מגלה עבירה, מעשה פלילי או מחשבה פלילית".

מכאן ערעור התביעה שלפניי, במסגרתו טענה התביעה כי היה על ביהמ"ש לכבד את ההסדר ולקבוע כי המעשים המתוארים בכתב האישום מהווים עבירה, בין של פגיעה בביטחון האזור ובין עבירה אחרת.

בדיון שהתקיים בפניי הודיעו הצדדים כי הגיעו לכלל הסכמה, לפיה ערעור התביעה יתקבל והמשיב יורשע בעבירה של החזקת ומסירת ידיעות בעלות ערך צבאי לפי סעיף 63 לצו בדבר הוראות ביטחון, תש"ל - 1970. הצדדים אף עתרו במשותף כי אגזור על המשיב עונש מאסר בפועל בין 9.5 חודשים, מאסר מותנה לשיקול דעת ביהמ"ש, וקנס בסך 3,000 ש"ח.

לנוכח הסכמת הצדדים, אשר אני סבור כי היא נותנת ביטוי נכון והולם למצב המשפטי בתיק זה, החלטתי לקבל את ערעור התביעה ולגזור את עונשו של המשיב בהתאם להסכמת הצדדים.

למעלה מן הצורך, מצאתי להעיר שתי הערות אודות התנהלות ההליך בערכאה קמא. ראשית, הגם שביהמ"ש הוא הפוסק האחרון בשאלת אחריותו של אדם בפלילים, ראוי כי יתייחס בכובד ראש לעמדתם של הצדדים המופיעים בפניו (ראה ע"פ 1958/98 פלוני נ' מ"י פ"ד נ"ז (1) 577, 589 וכן עד"י (איו"ש) 2560/05 פאיד נ' התוב"ץ [פדאור (לא פורסם) 05 (33) 724])

במקרה הנוכחי, משהודיעו הצדדים אודות הסדר הטיעון, גילו דעתם כי הפרשנות הראויה לעובדות המתוארות בכתב האישום הינה שאלה מהוות עבירה של פגיעה בביטחון האזור.

בעניין זה, נעיר כי בניגוד לקבוע בסעיף 152 לחוק סדר הדין הפלילי תשמ"ב - 1982, הודאת נאשם בהתאם לסעיף 21 לצו בדבר הוראות ביטחון, תש"ל - 1970, מהווה הודאה באשמה ולא רק בעובדות כתב האישום (והשווה סעיף 354 (א) לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו - 1655).

אשר על כן, גם אם ביהמ"ש לא היה מוכן לקבל את הודאת הנאשם באשמה, ראוי היה כי לא יסתפק בשמיעת סיכומים אלא יחזיר את הגלגל לקדמותו, היינו, לשלב שלפני כריתת הסדר הטיעון, ולא יקבל באופן אוטומטי את הודאת הנאשם בעובדות שכאמור נמסרה במסגרת ההסדר.

שלישית, מאחר שאין ספק שמעשי המשיב מקימים לכאורה שורה של עבירות נוספות (מסירת ידיעות בעלות ערך צבאי, איסור מגע עם האויב, ניסיון להכנסת כספים לאזור), נכון היה שביהמ"ש יבחן מיוזמתו האם קיים מקום להרשיע את הנאשם בעבירה אחרת, בהתאם לסמכותו הקבועה בסעיף 23 לצו בדבר הוראות ביטחון, תש"ל - 1970 (ראה עד"י איו"ש 87/03, התוב"ץ נ' ברקאן), זאת כמובן תוך כדי בחינת אפשרות ההרשעה בהתאם לכללים שנקבעו להפעלת הסמכות האמורה.

סופם של דברים, כי אני מקבל את הערעור, מרשיע את השיב בעבירה לפי סעיף 63 לצו בדבר הוראות ביטחון, תש"ל - 1970, וגוזר עליו 20 חודשי מאסר, מתוכם יהיו 9.5 חודשים לריצוי בפועל מיום מעצרו והיתרה תהא על תנאי, והתנאי הוא כי במשך 5 שנים מיום שחרורו לא יעבור עבירה בה הורשע. כן ישא המשיב בתשלום קנס בסך 3,000 ש"ח שישולמו עד השחרור וכתנאי לשחרור. לא ישולם קנס זה ייאסר המשיב לשלושה חודשים נוספים.

ניתן היום, 19 בנובמבר 2007, ט' בכסלו התשס"ח, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר החלטה זו לידי הצדדים.


המשנה לנשיא

רמ"שית: שי + ער

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ