אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על דחיית הבקשה לשחרור מוקדם ממאסר

ערעור על דחיית הבקשה לשחרור מוקדם ממאסר

תאריך פרסום : 07/10/2007 | גרסת הדפסה
רע"ב
בית המשפט העליון
6936-07
25/09/2007
בפני השופט:
1. ע' ארבל
2. א' רובינשטיין
3. ע' פוגלמן


- נגד -
התובע:
רפי אוחנה
עו"ד אביגדור פלדמן
עו"ד ליה פלוס
הנתבע:
1. ועדת השחרורים שב"ס איילון
2. היועץ המשפטי לממשלה

עו"ד רועי שויקה
פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

           בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כב' סגנית הנשיא א' קובו, כב' סגנית הנשיא מ' רובינשטיין וכב' השופטת ש' דותן).

רקע עובדתי והליכים קודמים

1.        המבקש מרצה עונש מאסר של שנה אחת שנגזר עליו ביום 13.11.06, לאחר שהורשע - במסגרת הסדר טיעון - בעבירות מס שנעברו בין השנים 1999 - 2000. עוד קודם שנגזר דינו, היה המבקש עצור עד תום ההליכים במשפט אחר בו הוא נאשם (תפ"ח 1120/04, בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו). ראשיתו של הליך זה בכתב אישום שהוגש נגד המבקש ביום 23.6.04, המייחס לו עבירות רצח, ניסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה וקשירת קשר לבצע פשע (להלן: כתב האישום). משפטו האמור של המבקש לא הסתיים, וביום 24.1.07, בעוד הוא מרצה את מאסרו בגין עבירות המס, החליט בית משפט זה, בגדרי בקשה מטעם המדינה להארכת מעצר לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996 (להלן: חוק המעצרים), כי המבקש ואחרים שעניינם נדון באותה החלטה, ישוחררו ממעצרם לאחר שיציעו חלופת מעצר שתיבחן על ידי שירות המבחן ותימצא על ידי בית המשפט המחוזי ראויה והולמת (בש"פ 59/07 מדינת ישראל נ' אוחנה (לא פורסם, 24.1.2007) - להלן: החלטת השחרור). בהמשך להחלטה זו, הורה בית המשפט המחוזי על שחרורם של המבקש ואחרים למעצר בית בתנאים שקבע. בהחלטה נוספת של בית משפט זה מיום 13.3.07 התקבלו באופן חלקי עררים שהגישה המדינה, כך שהוחמרו תנאי השחרור שנקבעו על ידי בית המשפט המחוזי (בש"פ 1686/07 מדינת ישראל נ' אוחנה, השופט ס' ג'ובראן - להלן: ההחלטה השנייה).

2.        ביום 21.6.07 סיים המבקש לרצות שני שלישים מתקופת מאסרו בגין עבירות המס, ועובר לכך הוא פנה בבקשה לשחרור מוקדם, לפי חוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס"א - 2001 (להלן: חוק שחרור על תנאי ממאסר). ביום 19.6.07 דחתה ועדת השחרורים את בקשת המבקש לשחרור מוקדם. ועדת השחרורים עמדה בהחלטתה על החומרה הגלומה בעבירות "צווארון לבן" כדוגמת אלה בהן הורשע המבקש. הועדה ציינה כי המבקש ריצה בעבר מספר עונשי מאסר בפועל, שהאחרון הסתיים בשנת 2002, ובשנת 1995 אף שוחרר בשחרור מוקדם ממאסרו. מאלה למדה הועדה, כי המבקש לא השכיל להבין את משמעות שחרורו על תנאי. כן עמדה הועדה על המסוכנות הנשקפת מן המבקש נוכח המיוחס לו בכתב האישום, וקבעה כי למרות החלטת השחרור לא קהתה מסוכנותו. בגדרי בחינת המסוכנות הנשקפת מן המבקש, החליטה הועדה לקבל מידע חסוי שהוגש לה על ידי המדינה, אך מכיוון שמרבית המידע החסוי התייחס לשנת 2005, לא ראתה להיזקק למידע זה. הועדה המשיכה וקבעה כי "עניין לנו עם אסיר שדרך הפשע היא אורח חיים לו משך שנים ארוכות, אשר לאורכן עבר עבירות שונות", כי תכנית שיקום שהוכנה לאסיר "לא הצליחה לשכנע אותנו שהאמור בה, הוא זה שיהפוך אסיר זה לאדם נורמטיבי" וכי מן הבחינה הציבורית נכון שאסיר כדוגמת המבקש ירצה את מלוא תקופת מאסרו. נוכח כל אלה נדחתה הבקשה.

           על החלטת הועדה עתר המבקש לבית המשפט המחוזי. ביום 7.8.07 דחה בית המשפט את העתירה. נקבע כי ועדת השחרורים שקלה שיקולים שבתחום סמכותה על פי חוק שחרור על תנאי ממאסר, כי נתנה להם משקל ראוי והגיוני וכי בנימוקים עליהם עמדה, די היה כדי להביא לדחיית הבקשה. בהקשר זה דחה בית המשפט את הטענה כי מסקנת ועדת השחרורים בהתייחס למסוכנות הנשקפת מן המבקש אינה יכולה לעמוד נוכח החלטת השחרור, וציין כי העקרונות המדריכים את ועדת השחרורים אינם זהים לאלה המדריכים את בית המשפט בעת קביעת המסוכנות הנשקפת מנאשם לצורך הארכת מעצרו. בפרט הודגש, כי הנחת המוצא בבחינת בקשה לשחרור על תנאי ממאסר הינה כי לא קיימת לאסיר זכות מוקנית להשתחרר לפני תום ריצוי כל תקופת מאסרו, וכי מהחלטת השחרור לא נלמד שהמבקש שוחרר ממעצר משום שלא נשקפת ממנו סכנה לציבור, "אלא משום שהדין דורש סיבות חריגות המצדיקות את הותרתו של נאשם במעצר לאחר 9 חודשים. העובדה כי העותר היה במעצר שנתיים וחצי הכריעה את הכף לטובת שחרור, אולם גם אז בשל מסוכנותו הרבה נעשה הדבר בתנאים מגבילים שונים" (פסקה 17 לפסק הדין). בית המשפט המשיך וקבע, כי היה מקום להתייחס למידע החסוי, שכן גם מידע המתייחס לעברו של המבקש רלוונטי להכרעה בבקשתו, וממילא מתייחס המידע החסוי גם להתנהלותו של המבקש בתקופת מאסרו הנוכחי. נקבע כי המידע החסוי "מצטרף לרקע הפלילי החמור של העותר ומשרטט תמונה חמורה באשר לפעילותו העבריינית של העותר והעדר נכונות מצידו לשקם את חייו ולפנות לדרך הישר" (פסקה 21 לפסק הדין). עוד נקבע כי החלטת ועדת השחרורים שלא לסמוך על תכנית השיקום שהוכנה נכונה ומוצדקת, וכי בחוות דעת חיובית של מנהל בית הסהר אין כדי לסייע למבקש. בסיכומם של דברים, קבע בית המשפט המחוזי כי אין עילה להתערב בהחלטת ועדת השחרורים, בשים לב לאמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה.

טענות הצדדים

3.        המבקש טוען כי בית המשפט וועדת השחרורים לא יכולים היו להתעלם מהחלטת השחרור, ממנה עולה כי ניתן לאיין את המסוכנות הנשקפת ממנו. נטען כי בית המשפט שגה עת קבע כי העקרונות המדריכים את ועדת השחרורים בעת בחינת מסוכנות האסיר והדרכים לאיונה אינם זהים לאלה המדריכים את בית המשפט הדן בשאלת המעצר. לשיטת המבקש, סוגיה זו טומנת בחובה חשיבות משפטית כללית ורחבה המצדיקה מתן רשות ערעור. כן חולק המבקש על מסקנות ועדת השחרורים ובית המשפט בדבר המסוכנות הנשקפת ממנו, כפי שנלמדה מתקופות המאסר אותן ריצה ומן העבירות בהן הורשע. נטען כי היה מקום להתייחס לחוות הדעת החיובית של מנהל בית הסהר, וכי תכנית השיקום שהוכנה למבקש היא ראויה. עוד נטען כי שגה בית המשפט עת קיבל את החומר המודיעיני החסוי והתבסס עליו, ומשלא נימק את החלטתו כנדרש בסעיף 17 לחוק שחרור על תנאי ממאסר.

           המשיבים מבקשים לדחות את הבקשה שכן להשקפתם, אין היא מעלה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית. לגוף הדברים נטען, כי החלטת ועדת השחרורים ראויה ומוצדקת, ולא נפל בה, כמו גם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, כל פגם. עוד הוטעם כי השחרור המוקדם הוא פריבילגיה, ועל מנת שיוחלט על שחרורו של אסיר על תנאי מן המאסר, על ועדת השחרורים להשתכנע כי האסיר ראוי לשחרור מוקדם וכי שחרורו לא יסכן את שלום הציבור. לבסוף, בהתייחס לחומר החסוי, נטען כי לא נפל כל פגם בכך שועדת השחרורים, כמו גם בית המשפט המחוזי, עיינו בו.

דיון והכרעה

4.        לאחר שמיעת טענות הצדדים, החלטנו כי השאלה המתעוררת במקרה שלפנינו בנוגע ליחס שבין ההחלטה לשחרר את המבקש לחלופת מעצר (בגדרי ההליך הפלילי בו הוא נאשם) לבין ההחלטה שלא לשחררו טרם ריצוי מלוא עונשו, מציגה בעיה משפטית שחשיבותה כללית, המצדיקה מתן רשות ערעור. משכך, החלטנו - מכוח סמכותנו לפי תקנה 21יב לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א - 2000 - לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור.

5.        סעיף 3 לחוק שחרור על תנאי ממאסר קובע כי ועדת השחרורים רשאית, לבקשתו של אסיר המרצה עונש מאסר של מעל שישה חודשים, ואשר ריצה שני שלישים מעונשו, לשחררו על תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר:

"שחרור על-תנאי - תקופת מאסר מעל שישה חודשים

אסיר... שנשא לפחות שני שלישים מתקופת המאסר שעליו לשאת, רשאית ועדת שחרורים, לבקשתו, לשחררו על-תנאי מנשיאת יתרת תקופת המאסר; ואולם לא תשחרר ועדת השחרורים אסיר כאמור, אלא אם כן שוכנעה כי האסיר ראוי לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור". 

וכך נפסק:

"סעיף זה מציב שני תנאים מצטברים להפעלת סמכות הועדה לשחרר אסיר על תנאי: האסיר ראוי לשחרור על תנאי, ושחרורו אינו מסכן את שלום הציבור. התנאי הראשון מדגיש את ההיבט האישי הנוגע לאסיר, ובכלל זה התנהגותו בכלא ונכונותו להשתקם ולהיטיב את דרכיו; התנאי השני נותן משקל לאינטרס הציבורי הכללי ונועד להבטיח כי שחרורו המוקדם של האסיר לא יסכן את שלום הציבור" (רע"ב 1942/05 אבו צעלוק נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 16.6.05)).

           סעיף 9 לחוק שחרור על תנאי ממאסר קובע נתונים אותם על ועדת השחרורים להביא במניין שיקוליה בעת קבלת החלטתה, ובכלל זה, תוכנם של כתבי אישום התלויים ועומדים נגד האסיר:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ