אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על ביטול חיוב בתשלום היטל סלילה

ערעור על ביטול חיוב בתשלום היטל סלילה

תאריך פרסום : 11/09/2007 | גרסת הדפסה
עע"מ
בית המשפט העליון
11646-05,1074-06
05/09/2007
בפני השופט:
1. א' רובינשטיין
2. ס' ג'ובראן
3. ע' פוגלמן


- נגד -
התובע:
1. מרכז השלטון המקומי בישראל
2. פורום 15 הערים העצמאיות (במרכז השלטון המקומי)

עו"ד אלי אליאס
הנתבע:
משה צרפתי
עו"ד אילן פורת
עו"ד טלי עדי-בובר
פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א.        ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (השופט, כתארו אז, נאמן) מיום 9.11.05 בתיק עת"מ 2296/04, בו התקבלה עתירת המשיב לביטול חיובו בתשלום היטל סלילה לפי חוק עזר לחדרה (סלילת רחובות), תשנ"ה - 1994 (להלן חוק העזר).

רקע והליכים קודמים

ב.        בשנת 2004 קיבל המשיב, בעל נכס מקרקעין בחדרה, שתי הודעות תשלום בגין היטל סלילה, בסך כולל של למעלה ממאה וארבעים אלף ש"ח. כלפי חיוב זה הגיש המשיב עתירה מינהלית (שבהמשך תוקנה), שנטענו בה שלושה מקבצי טענות: (1) פטור לקרקע חקלאית: נטען כי ייעוד המקרקעין חקלאי, ושלפי סעיף 4(א) לחוק העזר קיים פטור מהיטל סלילה לנכס כאמור; (2) העדר זיקת הנאה בין המקרקעין לרחוב החדש: נטען כי הרחוב המדובר נסלל על מנת לאפשר גישה למרכז מסחרי חדש, ושסלילתו מומנה על ידי מקימיו. נטען כי אין גישה מהרחוב החדש למקרקעי המשיב, ושאין הוא מפיק ממנו כל הנאה; (3) חוקיות חוק העזר וסבירותו: בהסתמך על חוות דעתו של השופט אנגלרד בפרשת אל עמי (ע"א 889/01 עיריית ירושלים נ' אל עמי ייזום השקעות ובניה בע"מ, פ"ד נז(1) 340), נטען כי "המאפיינים של היטל הסלילה הנדון מקיימים את היסודות של מס" (שם, עמ' 361), ולפיכך שאין העירייה - הרשאית על פי דין להתקין חוקי עזר המטילים "תשלום אגרות, היטלים או דמי השתתפות" (סעיף 251(1) לפקודת העיריות) אך לא מסים - מוסמכת להטילו.

ג.        עקב השלכות הרוחב של הדיון בחוקיותה ובסבירותה של שיטת ההיטלים (לגביה יורחב הדיבור בהמשך) צורפו מרכז השלטון המקומי ופורום 15 הערים העצמאיות (המערערים בעע"ם 11646/05) כמשיבים. כן התבקשה עמדת היועץ המשפטי לממשלה. היועץ המשפטי החליט שלא להצטרף להליך, בנימוק שהגם שלשיטתו אין פסול בשיטת ההיטלים, הנה בשאלה האם הוטל ההיטל כדין במקרה הספציפי "אין למדינה כל יתרון כבעל דין" (סעיף 20 לתגובת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה מיום 24.5.06).

ד.        ביום 9.11.05 קיבל בית המשפט את עתירת המבקש, על יסוד טענתו בדבר היעדר זיקת הנאה בין ההיטל לסלילת הרחוב. טענתו הראשונה של העותר, כי המקרקעין הם קרקע חקלאית הזכאית לפטור, נדחתה עובדתית; ביחס לטענה השלישית - חוקיות שיטת ההיטלים - קבע בית המשפט כי אכן קיימת "בעייתיות... בשאלת הסמכות העקרונית", אך לא קבע כי מדובר במס שהטלתו בחוק עזר אינה חוקית, ואף ציין "שכל עוד לא הוכח היפוכו של דבר, עומד חוק העזר, בחזקת כשרות" (עמ' 11). מנגד, נעתר בית המשפט - כאמור - לטענה שעניינה העדר זיקת הנאה בין ההיטל לבין סלילת הכביש, בשונה מן "הזיקה הקיימת בין סלילת הכביש לבין בעלי המרכז המסחרי" (עמ' 10). בית המשפט הוסיף, כי "העירייה אף לא ציינה כמה כסף נגבה מבעלי המרכז המסחרי עבור היטל סלילת הכביש, וכמה היא נדרשת להוסיף, אם בכלל, עבור ביצוע עבודות הסלילה" (עמ' 11). נאמר כי ככלל "על העירייה להכניס לתוך דרישת התשלום שנשלחת לבעלי הנכסים הגובלים את הפרטים ששימשו יסוד לחישוב ההיטל" (עמ' 12). בסופו של יום, קבע בית המשפט, "כי במקרה הספציפי שלפני לא הוכחה זיקה בין ההיטלים שהושתו על העותר ובין הוצאות סלילת הכבישים. שוכנעתי לכן שהעירייה חרגה ממתחם הסבירות כאשר שלחה את הדרישה לתשלום ההיטלים" (עמ' 13-12). כלפי פסק דין זה הוגשו הערעורים שבפנינו.

הטענות בערעור

ה.        בערעורה (עע"ם 1074/06) טוענת העירייה, במישור העובדתי, כי בפועל - ובניגוד לנטען - יוצא המשיב נשכר מסלילת הרחוב, הן כיון שנפתחה כניסה אחורית למקרקעיו והן בשל הורדת נפח התנועה בציר הקיים. נטען כי מטרת הסלילה לא היתה אך חיבור המרכז המסחרי החדש - אלא הפחתת עומס התנועה בציר הקיים. עוד נטען לשיהוי, בשל העובדה שהמשיב לא העלה את הסתייגויותיו בשלב התכנון. במישור הדיוני נטען כי שגה בית המשפט בדונו בטענות שלא הועלו על ידי המשיב, בכללן: הזיקה שבין גובה ההיטל לשיעור ההנאה (במובחן מעצם קיומה של זיקת הנאה), וחובת העירייה להציג תחשיב מפורט. עוד ציינה העירייה כי בית המשפט קמא הוא שיזם את תיקון העתירה באופן שתתייחס לחוקיות חוק העזר. במישור המהותי נטען כי מדובר בהיטל, ולא בדמי השתתפות - היא השיטה שנהגה בעיקר בעבר לעניין מימון תשתיות - ולכן שגה בית המשפט בבחנו את הנאת המשיב מהעבודות הספציפיות. עוד נטען, כי שיטת ההיטלים אושרה בפסיקת בית משפט זה (תוך הפניה לעמדות השופטים שטרסברג-כהן וטירקל בפרשת אל עמי), ונקבעה כדין בחוק העזר - לפיכך כל שהיה על בית המשפט לבחון הוא האם הוטל ההיטל בהתאם להוראות חוק העזר, ועל כך כנטען אף המשיב אינו חולק.

ו.        בערעורם (עע"ם 11646/05) מתייחסים מרכז השלטון המקומי ופורום הערים העצמאיות אך למישור המהותי. ראשית נטען כי בניגוד לשיטת דמי ההשתתפות - לפיה נקבע החיוב בהתאם לעלותן של עבודות התשתית הספציפיות בשטחים הגובלים - הנה לפי שיטת ההיטלים נושאים בעלי הנכסים בחלק היחסי של כלל הוצאות הרשות בגין תשתיות אלה. המעבר לשיטת ההיטלים ביטל אפוא את הצורך בהוכחת זיקת המימון (קשר ישיר בין גובה ההיטל לעלותה של עבודת התשתית הרלבנטית), ותחתיו בא הצורך בהוכחת זיקת הנאה בלבד (ללא קשר בין גובה ההיטל לעלות העבודות הספציפיות). נטען כי חוקיות שיטת ההיטלים הוכרה בפסיקה (תוך הפניה לדעות השופטים שטרסברג-כהן וטירקל בפרשת אל עמי, ולעמדת השופט עדיאל בעת"מ (ירושלים) 988/03 רוטופלס בע"מ נ' עיריית ירושלים (לא פורסם)), ושמסיבה זו שר הפנים לא התנגד להתקנת חוק העזר הנדון. נטען כי משנקבע כי ההסדר הקבוע בחוק העזר חוקי, וכיון שהחוק קובע את גובה ההיטל לפי חישוב גלובלי קבוע מראש - לא היה מקום להידרש לסוגיית שיעור ההנאה מעבודות התשתית הספציפיות. הוטעם כי קיימת אפשרות עקרונית לתקוף את שיעור ההיטל הקבוע בחוק העזר (תוך הפניה לע"א 1711/02 עיריית חולון נ' ארגון הקבלנים והבונים חולון, פ"ד נח(5) 933 - להלן פרשת חולון, ולבג"צ 5145/91 מימון נ' בן דרור, פ"ד מח(1) 457), אלא שעניין זה כלל לא הועלה בהליך דנא. עוד התייחסו המערערים לפסק דינו של בית המשפט המחוזי (השופט, כתארו אז, דר) בתיק עת"מ (חיפה) 2223/04 וייזר נ' עירית חדרה (לא פורסם), שעסק באותה חלקה ובאותו היטל, בו התקבלה עמדתם (פסק הדין ניתן ביום 9.5.06, קרי כמחצית השנה לאחר פסק הדין נשוא ענייננו, ואליו נשוב בסיפת דברינו).

ז.        מנגד מעלה המשיב שורה של טענות כנגד התערבות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. ביחס לחוקיות חוק העזר, נטען - בהסתמך על דברי השופט אנגלרד בפרשת אל עמי -  כי חוק העזר הותקן בחוסר סמכות. עוד הפנה המשיב לדו"ח מבקר המדינה ("גביית אגרות בידי רשויות מקומיות" - דו"ח ביקורת על הרשויות המקומיות  2005), בו התייחס המבקר לאי הבהירות הקיימת בסוגיית חוקיותה של שיטת ההיטלים. ביחס לגובה ההיטל נטען כי אף אם ייקבע שחוק העזר חוקי, לא הוצגו נתונים המסבירים את התחשיב לפיו נקבע גובה ההיטל (תוך הפניה לפרשת חולון), וכן כי יש להגביל את ההיטל להוצאות הספציפיות שהוצאו (כפי שכנטען נקבע בחוק הרשויות המקומיות (ביוב), תשכ"ב - 1962; ראו ע"א 263/78 חברת חשמל לישראל בע"מ נ' המועצה המקומית נשר, פ"ד לג(1) 757 - להלן פרשת נשר). ביחס לסבירות ההיטל בנסיבות הקונקרטיות, נטען כי העבודות נעשו לתועלת המרכז המסחרי החדש ובמימונו - ולא היה איפוא מקום להטיל את עלותן על התושבים, ובפרט לא על המשיב שמקרקעיו, כך נטען, עובדתית, אינם נהנים מתוצאתן.

ח.        בדיון בפנינו נטען מטעם בא כוח מרכז השלטון המקומי ופורום הערים העצמאיות, כי שיטת ההיטלים באה לעולם בשל עיוותי צדק חלוקתי בשיטת דמי ההשתתפות, וכי הזיקה הספציפית על פי שיטת ההיטלים היא בכך שהנכס גובל בכביש, ודי בכך. בא כוח עירית חדרה טען, כי גם ספציפית אין הכביש הנדון משמש אך את המרכז המסחרי כשיטת המשיב. בא כוח המשיב טען, כי המדובר בפועל במס. קיוינו כי הצדדים יבואו לכלל הסכמה בהידברות (החלטה מיום 7.5.07), אך זו לא צלחה, ועל כן עלינו להכריע.

יישום חוק העזר על המקרה שלפנינו

ט.        אומר כבר כאן, כי מקובלת עלי, בנסיבות הדין המצוי, טענת המערערים לפיה בהנחה שחוק העזר חוקי, לא היה מקום לבחון את סוגיית ההנאה הקונקרטית שמפיק המשיב מהרחוב החדש. נעקוב אחר יישום חוק העזר למקרה שבפנינו צעד אחר צעד. סעיף 4(א) לחוק העזר קובע:

"... חייב אדם שהוא בעל נכס גובל ביום התחלת סלילה או אחריו למעט בעל נכס שהוא שטח חקלאי, בתשלום היטל בעד סלילת כביש ובעד סלילת מדרכה".

סעיף 5 לחוק העזר קובע:

"שיעור ההיטל יהא כאמור בתוספת בהתאם לתוקפו ביום התחלת הסלילה או ביום מתן היתר בניה".

סעיף 1 (סעיף ההגדרות) מגדיר "נכס גובל... בין שיש מאותו רחוב או קטע מרחוב גישה לנכס ובין אם לאו". אין חולק כי מקרקעיו של המשיב עונים, למצער, על הגדרה זו, ולפיכך לפי סעיף 4 הוא חייב בהיטל סלילה. סעיף 5 קובע כי שיעור ההיטל יהא כאמור בתוספת (15.89 ש"ח למטר רבוע משטח הקרקע; 23.44 ש"ח למטר בנוי) - ובהתאם לתחשיב זה חושב ההיטל נשוא ההליך. נמצא שההיטל הוטל כדין, וככל שחוק העזר חוקי, לא היה מקום לבחון את זיקת ההנאה של המשיב מהכביש הספציפי, או את השאלה האם מקימי המרכז המסחרי מימנו את מלוא עלות הסלילה. בחינה כאמור אינה מתבקשת מהחוק, הנוקט בשיטת ההיטל ולא בשיטת דמי ההשתתפות, אליהן נידרש עוד להלן. נמצא כי בהנחה שחוק העזר חוקי ותקף, לא נפל פגם באופן בו חושב ההיטל - ובעניין זה חוששני כי יש לבטל את הכרעת בית המשפט קמא. עוד אציין, כי שאלת התחשיב העומד ביסוד הסכומים הקבועים בחוק העזר לא נדונה בבית המשפט קמא, ואף בפנינו נטענה כלאחר יד ובשפה רפה - ולפיכך אין מקום לדון בה (ראו גם עת"מ (חיפה) 1371/05 מולר נ' עיריית קריית אתא (לא פורסם) פסקה 9.4), זאת מבלי להביע כל עמדה לגבי התחשיב לגופו. ולבסוף, לא ראיתי לסתור את טענת העירייה כי הרחוב הוא חלק מתכנית התשתיות העירונית, ואין לראות בו חלק מהמרכז המסחרי שאין להטיל את הוצאותיו על התושבים. ומה באשר לחוקיות חוק העזר, שאלה שהיא כמובן רחבה מתיק זה, ועל כן היזעקותם של גורמי השלטון המקומי שמעבר לעירית חדרה?

שיטת דמי ההשתתפות ושיטת ההיטלים - רקע

י.        על מנת להציע את התשתית לדיון בשאלת חוקיותה של שיטת ההיטלים יש לסקור בקצרה את המנגנונים המשפטיים שבאמצעותם מממנות הרשויות המוניציפליות עבודות תשתית בתחומן, ואת השינויים שחלו בתחום זה בעשרות השנים האחרונות. תיאור היסטורי ממצה מצוי לנו בדברי השופטת (כתארה אז) ביניש:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ