אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור על אמצעי המשמעת של פיטורין בגין עבירת לקיחת שוחד של עובד מדינה

ערעור על אמצעי המשמעת של פיטורין בגין עבירת לקיחת שוחד של עובד מדינה

תאריך פרסום : 02/10/2007 | גרסת הדפסה
עש"מ
בית המשפט העליון
6974-06
24/09/2007
בפני השופט:
א' פרוקצ'יה

- נגד -
התובע:
מאיר אטיאס
עו"ד מרדכי כהן ניסן
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד מורן סילס
פסק-דין

1.         זהו ערעור על אמצעי המשמעת של פיטורין שהוטל על המערער בידי בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה בתיק בד"מ 122/05.

2.         המערער, יליד 1953, הועסק במשרד התחבורה כבוחן מפקח כלי רכב החל משנת 1993 ועד להשעייתו ביום 10.2.2004. הרשעתו בבית הדין המשמעתי באה בעקבות הליכים פליליים, אשר במסגרתם הואשם המערער והורשע בעבירה של לקיחת שוחד, עבירה לפי סעיף 290 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. בבית משפט השלום (ת.פ 1558/04) הודה המערער, במסגרת הסדר טיעון, כי ביום 6.8.03 התייצב נהג מסוים במשרד הרישוי בחיפה, כדי לשנות את מספר המנוע שהופיע ברישיון רכב של משאית. המערער אמר לנהג כי עליו לפעול לרישום המנוף המורכב על המשאית, אחרת לא ניתן יהיה להשלים את רישום המנוע החדש, אף שידע כי אין צורך בכך. המערער הוסיף, כי אם ישלם לו הנהג 400 ש"ח יטופל הרישום לשביעות רצונו וללא הליכים נוספים. הנהג שילם 300 ש"ח, והמערער רשם את מספר המנוע והמנוף על גבי טופס משרד הרישוי.

3.         בית משפט השלום החליט להימנע מהרשעתו של המערער, וקבע כי המערער יעמוד לפיקוח שירות המבחן למשך שנה, ויבצע עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 300 שעות. המדינה ערערה על ההחלטה (ע.פ 1695/04), ובית המשפט המחוזי קיבל את הערעור, הרשיע את המערער בעבירה של לקיחת שוחד, והחזיר את התיק לבית משפט השלום לקביעת העונש. בית משפט השלום גזר על המערער עונש מאסר של 3 חודשים בעבודות שירות, וכן עונש מאסר על תנאי. כן נדרש המערער לחתום על התחייבות כספית בסך 25,000 ש"ח; המערער ערער על גזר הדין, והערעור נדחה על ידי בית המשפט המחוזי (ע"פ 292/05), וכן אף בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון (רע"פ 6403/05).

4.         בעקבות ההליכים הפליליים, הוגש כנגד המערער כתב תובענה לבית הדין, המייחס לו אישום בעבירות לפי סעיפים 17(1), (2), (3), (4) ו-(6) לחוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג-1963 (להלן: חוק המשמעת). בית הדין הרשיע את המערער בעבירות לפי סעיפים 17(2), (3), (4) ו-(6) לחוק המשמעת. לאחר שמיעת טיעוני הצדדים לעניין אמצעי המשמעת, הטיל בית הדין על המערער את האמצעים הבאים: נזיפה חמורה, פיטורין לאלתר משירות המדינה, ופסילה ממילוי כל תפקיד במסגרת שירות המדינה לפרק זמן של שנתיים מיום גזר הדין, תוך המלצה כי בתקופת הפסילה ישולמו זכויות הגמלה שנשללו מהמערער לגרושתו, עבור פרנסת ילדיו הקטינים. בנימוקיו, עמד בית הדין על חומרת מעשיו של המערער, ובמיוחד על חומרתה של עבירת השוחד בה הורשע, ועל תכלית אמצעי המשמעת בביסוס נורמות ההתנהגות הראויות בשירות המדינה. מנגד, בית הדין העריך את נסיבותיו האישיות של המערער, את עובדת היותו גרוש ואב לחמישה ילדים קטינים, שאחד מהם סובל מפגיעה מוחית, ואת המשבר הכלכלי בו נתון המערער, אשר נטל פרנסת ילדיו עליו. כן עמד בית הדין על כך כי עבודתו של המערער בשירות המדינה במשך 11 שנים, היתה תקינה, וכי עתידו אינו צופן בחובו סיכויי השתלבות נאותים בשוק העבודה. תוך שעמד על מכלול השיקולים האמורים, השית בית הדין על המערער את אמצעי המשמעת המפורטים לעיל.

5.         בערעורו, מבקש המערער לבטל את עונש הפיטורין. לטענתו, מדובר במעידה חד פעמית, לאחר שירות רב שנים אותו ביצע ללא דופי. הוא מצביע על כך שמדובר בנטילה של סכום של 300 ש"ח בלבד, אשר נבעה ממצוקה כלכלית קשה ביותר. עוד ציין, כי הוא נטל אחריות על מעשיו בהזדמנות הראשונה, והביע צער עמוק וחרטה עליהם. הוא הדגיש את מצבו האישי הקשה, ואת המשמעות הכלכלית החמורה שהפיטורין מהווים עבורו.

באת כוח המדינה מתנגדת להקלה באמצעי המשמעתי. לטענתה, נסיבות חייו של המערער הן, אכן, קשות, אולם עובד מדינה העובר עבירה של שוחד במסגרת תפקידו הציבורי אינו כשיר להמשיך ולהימנות על השירות הציבורי.

6.         דין הערעור להידחות.

עבירת השוחד היא מן החמורות שבעבירות שעובד ציבור עלול להיכשל בהן. זוהי עבירה הטומנת בחובה שימוש בכח המשרה הציבורית כעילה לקבלת שלמונים. השוחד משעבד את שיקול הדעת הענייני שעל עובד הציבור להפעילו במסגרת ביצוע תפקידו, ומעוות אותו לצורך השגת טובת הנאה אישית. הוא מסיט את התפקיד הציבורי מביצוע שליחות שעיקרה בקידום האינטרס הציבורי, לניצול שרירותי של כח וסמכות למטרת העשרה אישית (עש"מ 3088/99 אלאשווילי נ' מדינת ישראל; ער"ם 7905/99 לנקרי נ' עיריית קרית מלאכי). הלוקח שוחד בשירות הציבור מערער את בסיס האימון שהציבור רוחש כלפיו במילוי תפקידו. אך מעבר לזה - הוא מערער את האימון בשירות הציבורי כולו, ויוצר חיץ בין האזרחים הנזקקים לשירות, לבין עובדי הציבור, האמורים לספק את השירות הציבורי כשהם נקיי כפיים וטהורי-לב (עשה 5/79 פרקליט המדינה נ' אסא, פד"י לג(3) 665; עש"מ 4/81 אוחיון נ' מדינת ישראל, פד"י לה(4) 494). אימון הציבור הוא נכס חשוב של הרשות השלטונית, ואכן -

"יש ליתן משקל נכבד לשיקולים הבאים לקיים לשמר ולפתח את תחושת הציבור כי משרתיו אינם אדוניו, וכי הם עושים מלאכתם למען הציבור, מתוך יושר ונקיון כפיים. אכן, טוהר השירות והשורות עומד בבסיס השירות הציבורי, ובבסיס המבנה החברתי שלנו"

(דברי בית המשפט בבג"צ 6163/92 אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון, פד"י מז(2) 229, 266).

ההיקף הכספי של השוחד הנלקח איננו בעל משמעות מכרעת ביחס לפסול שבמעשה לקיחת השוחד. עשויה להיות לו השפעה על עוצמתה והיקפה של העבירה אך לא על הכתם המכתים את העובד ואת השירות הציבורי בעצם ביצועו. גם סכום כסף קטן הנלקח שלא כדין אגב ביצוע תפקיד ציבורי מכתים את העובד ואת השירות בכתם כבד שקשה להסירו.

7.         השארת עובד מדינה שלקח שוחד במסגרת השירות הציבורי מהווה מסר של סלחנות והתפשרות עם תופעה המערערת מן היסוד את האימון בטהרתו של השירות הציבורי ובנקיון כפיהם של עובדיו. עבירת משמעת מסוג שוחד מחייבת, איפוא, נקיטת אמצעים משמעתיים חריפים וחד-משמעיים, שיחדירו מסר ברור בדבר האיסור המוחלט לנצל את  המשרה הציבורית לצרכי השגת טובת הנאה פרטית. מדובר בהגנה חיונית על ערך הליבה של השירות הציבורי - טוהר המידות ונקיון הכפיים, אשר אינו סובל פשרה וסלחנות, בתורת נורמה המשמשת אבן יסוד בפעילות עובדי הציבור בכל המגזרים ובכל הרמות.

פועל יוצא מכך הוא, כי עובד שהורשע בעבירת שוחד לא יוכל, דרך כלל, להמשיך ולהימנות על השירות הציבורי, ודינו פיטורין. (עש"ם 5282/98 מדינת ישראל נ' כתב, פד"י נב(5) 87; עש"ם 356/96 פלוני נ' נציבות שירות המדינה; עשמ 10129/01 מדינת ישראל נ' גניש ; עשם 592/99 יצחקי נ' מדינת ישראל), התרת המשך עבודתו של עובד שהורשע בשוחד במסגרת שירות מדינה היא תופעה נדירה ביותר, ושמורה למקרים יוצאי דופן וחריגים בלבד, בהם שיקולים מיוחדים עשויים לגבור על האינטרס הציבורי המחייב, דרך כלל, את פיטורי העובד (עש"ם 7118/04 שילה נ' נציבות שירות המדינה; עש"ם 4/81 אוחיון נ' מדינת ישראל, פד"י לה(4) 494, 498; עש"ם 590/99 אסולין נ' מדינת ישראל; ער"מ 7905/99 לנקרי נ' עיריית קרית מלאכי; עשמ 1827/02 ספיר נ' מדינת ישראל).

המקרה שלפנינו מצדיק את פיטוריו של העובד, ואין בו נסיבות יוצאות דופן שתצדקנה סטייה מן הכלל. בית-הדין העריך את מכלול הנסיבות הנוגעות למערער, ושקל לחומרה ולקולא את הנתונים השונים הצריכים לענין. באיזון כולל, צדק בהכרעתו לפיה על המערער לעזוב את שירות המדינה, תוך פסילתו למשך שנתיים מחזרה לשירות. בית-הדין פסק את אשר פסק, תוך שהיה רגיש להיבט האנושי הקשור בנסיבותיו המשפחתיות של המערער, והורה שלא לפגוע בזכויות הגמלה שצבר.

אין מקום להתערב בהחלטת בית הדין, שיש בה איזון ומידתיות בשים לב לכלל נסיבות הענין.

הערעור נדחה.

ניתן היום, י"ב בתשרי תשס"ח (24.9.07).

ש ו פ ט ת


התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ