אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור (מעצרים) 75/16

ערעור (מעצרים) 75/16

תאריך פרסום : 10/08/2016 | גרסת הדפסה
ערעור
בית הדין הצבאי לערעורים
(מעצרים) 75-16
30/06/2016
בפני השופט:
אל"ם ארז פורת

- נגד -
המערער:
ח/XXX רב"ט פ' ס' ק
עו"ד סרן (מיל') יגאל בלפור
עו"ד סרן חגי בן דב
המשיב:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד סרן ויקטוריה חואס

 

ערעור על החלטה של בית הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי הדרום שניתנה בתיק דרום (מחוזי) 254/16 (אל"ם נועה זומר – הנשיאה) ביום 16.6.2016. הערעור נדחה.

ה ח ל ט ה

  1. המערער משיג על החלטת הערכאה קמא, בה הורתה על הארכת מעצרו הממשי עד תום ההליכים המשפטיים בעניינו.
  2. כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירת הריגה, לפי סעיף 298 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, על כי ביום 18.5.2016 הגיע לבית ידידתו, עם נשקו הצבאי. תחילה איפשר לידידתו לגעת בנשק, ואף לאחוז בו ומקץ זמן מה, משהבחין שנשקו טעון במחסנית ביקש לפורקו. לפיכך נטל את הנשק, נעמד במרחק של כשני מטרים מידידתו, אחז בנשק, כשקנהו פונה לכיוונה, ובמצב זה, בתוך הדירה, שעה שבמקום נוכחת נערה נוספת, דרך את הנשק ונקרו. כתוצאה מכך נורה כדור, שגרם למות ידידתו, הנערה ויטל ברמש ז"ל. עוד יוחסה למערער עבירה שעניינה הדחה בחקירה, לפי סעיף 245(א) לחוק העונשין, על כי לאחר האירוע המתואר, פנה המערער לפ' ל' שנכחה בעת הירי, וביקש ממנה שתמסור לשוטרים שהכדור נפלט מהנשק בעת שהמנוחה שיחקה בנשק, ביודעו כי עובדה זו שקרית. פ' ל' עשתה כן, ואף המערער מסר לשוטרים, שהגיעו לזירה, גרסה דומה. רק בהמשך חקירתו מסר כי הוא שביצע את הירי, כאמור.
  3. המערער השיג על הארכת מעצרו עוד טרם הוגש נגדו כתב אישום, בטענה כי מעשיו אינם מלמדים על מסוכנות הנשקפת ממנו. כן נטען, כי אין להורות על מעצרו מכוח עילת המעצר הייחודית להליכים בצבא, המכונה בפסיקתנו העילה ההרתעתית. הוטעם, כי גם אם מתקיימת עילת מעצר, הרי שלנוכח עוצמתה, ניתן לענות עליה בחלופה הולמת, שירות ביחידה אחרת, בה תמנע ממנו נשיאת נשק, על-פי דברי מפקדו של המערער.
  4. בהחלטתי בערעורו הקודם של המערער (ע"מ/58/16 רב"ט ס' ק' נ' התובע הצבאי הראשי (2016)), קבעתי, כי בעניינו של המערער מתקיימת חזקת מסוכנות, מכוח סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, שלא נסתרה בנסיבות העניין, בשל כך ש"יצר סיטואציה מסוכנת עד מאוד, שבה השלים שרשרת פעולות המכשירות ביצוע ירי", בחדר בו שהו אנשים נוספים, כשידידתו שוהה בקרבתו, ובסמיכות אליהם נערה נוספת. הדגשתי בהחלטתי זו, כי המסוכנות הנשקפת מהמערער מתחזקת, על רקע העובדה העולה מחומר הראיות, לפיה המערער נהג אף בעבר לטפל בנשקו באורח מסוכן, בניגוד להוראות הבטיחות בנשיאת הנשק והטיפול בו. בהחלטתי, עמדתי על קיומה של עילת המעצר הייחודית להליכים הצבאיים, אשר במקרים מתאימים יכולה להצדיק מעצרו של חייל, כדי למנוע פגיעה חמורה במשמעת הצבאית. קבעתי בהחלטתי הקודמת, כי בנסיבות העניין "רמיסת כללי הבטיחות בנשק על-ידי המערער באופן כה בוטה, במעשה שאין לו כל הצדק תפעולי של כלי הנשק, מצדיקה בהיבט שמירת המשמעת, ותפקודו התקין של הצבא, את מעצרו של המערער".
  5. המערער שב וטען בפניי באשר לקיומן של עילות מעצר, כשלגבי תשתית הראיות הוסכם כי בידי התביעה ראיות לכאורה לתמיכה באישומים. נטען, כי מעשיו אינם מלמדים על מסוכנות, כעולה מחוות דעת של פסיכולוג קליני וקרימינולוגית ופסיכולוגית פורנזית שבדקו אותו. להשקפת המומחים שבדקו את המערער, כאמור, "רמת הסיכון הנשקפת ממנו לאירועים דומים היא נמוכה", והודגש, כי הערכה זו אינה משתנה, חרף מנהגו של המערער לפרוק את נשקו בביתו, בניגוד להוראות, אף לפני האירוע נשוא כתב אישום. המערער סבור, כי מעשיו אינם מקימים את חזקת המסוכנות הסטטוטורית שבסעיף 21 לחוק המעצרים, שכן כלי הנשק לא היווה, במקרה הנדון, גורם מסלים באירוע, שכלל אלימות. נטען, שרק בנסיבות כאלה חלה החזקה האמורה. עוד נטען, כי לעילת המעצר הצבאית הייחודית, אין "נשמה עצמאית", כעילת מעצר בלעדית, אלא כל כוחה ויכולתה היא לתמוך בעילת מעצר אחרת המוכרת בדין. בכך הסתייג המערער מטיעונו בדיון הקודם בפניי, לפיו לעילת המעצר הצבאית תחולה עצמאית, הגם שמצומצמת, במקרים ייחודיים, ונטען שאין לה תחולה במקרה הנדון. המערער סבור, כי גם אם ייקבע שמתקיימת בעניינו עילת מעצר, הרי שהחלופה שהוצעה – שירות ביחידה אחרת בלא חובה לשאת כלי נשק, הולמת ומהווה מענה ראוי והולם לצורכי המעצר בעניינו.
  6. התביעה הצבאית עתרה לדחיית הערעור, בהסתמך על קביעותיי בע"מ/58/16 הנ"ל. להשקפתה, לא הוצבע על כל שינוי, שיש בו בכדי להצדיק קביעה אחרת בהתייחס לקיומן של עילות המעצר במקרה הנדון.

דיון והכרעה

  1. סעיף 21(א)(1)(ג)(4) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996, קובע חזקה הניתנת לסתירה, כי נשקפת סכנה לשלום הציבור ממי שמואשם בעבירה של "אלימות חמורה או אכזרית או תוך שימוש בנשק קר או חם". הניסוח האמור אינו מבסס את המסקנה שביקש המערער להסיק, ולפיה רק שילוב של נשק בעבירת אלימות, יקים את החזקה. מלשון החוק עולה כי החלופה שעניינה שימוש בנשק כביסוס למסוכנות, עומדת בפני עצמה ובמנותק מעבירות האלימות. רציונל הדברים ברור: כלי נשק הוא מסוכן מטבעו ועבירה כלשהיא המשלבת שימוש בנשק מסוכן, הופכת למסוכנת מתוקף כך. על-פי פסיקתו של בית-דין זה, מעשים של שימוש בנשק הנעשים בחריגה מהוראות הבטיחות, תוך סיכון הזולת, יכול שיקימו את עילת המעצר ההרתעתית בנסיבות המתאימות, אף בלא שיתלוו לכך מעשי אלימות נוספים (ראו: ע"מ/83/08 התובע הצבאי הראשי נ' רב"ט כהן (2008)). לא אחת נפסק, כי עבירות בנשק ובעיקר הסחר בכלי נשק או החזקתם שלא כדין, מהוות אמנם עבירת ביטחון המקימה עילת מעצר עצמאית לפי סעיף 21(א)(ג)(2) לחוק המעצרים, אולם לצד זאת נקבע פעם אחר פעם כי "...בדרך-כלל יש לראות בעוברי עבירות כאלה כמי שמסכנים את הציבור. בעילת המעצר שמקימה עבירה בנשק כרוכה אפוא, כפן נוסף שלה, גם העילה של מסוכנות" (בש"פ 10028/03 אלקריף נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(2) 577 (2003)). זאת, גם שעה שאין המדובר בהכרח בעבירה הנעשית אגב אלימות כלשהיא.
  2. על-פי ההלכה הפסוקה,

"בדיקת המסוכנות מחייבת בחינתם של שני היבטים: ההיבט האחד ענינו במעשה. במסגרת זו על בית המשפט לשקול האם המעשה כשלעצמו בנסיבותיו מעלה חשש כי הנאשם עלול לחזור על מעשים דומים, האם המעשה מגלה אופי רע ואלים או מעיד על מועדות. ההיבט השני מתמקד בעושה, עברו ואופיו. כאן אנו שואלים האם לנוכח אופיו, אישיותו או תכונותיו של העושה נשקפת ממנו סכנה לציבור או ליחידיו" (בש"פ 6700/04 מדינת ישראל נ' גרה (לא פורסם, 19.7.2004)).

 

המסוכנות בה עסקינן נקבעת בסופו של דבר על-ידי בית הדין, האחראי להעריכה, ולא על-ידי גורמי הערכה וטיפול שעמדתם מוגשת לבית הדין, ולה מעמד של המלצה בלבד (ראו בש"פ 8885/09 זינב נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 11.11.2009)).

  1. סבור אני, כי הצבר מעשיו של המערער מעיד על מסוכנות ממשית: תחילה הותיר את המחסנית בנשקו, אחר כך איפשר לידידתו לגעת בכלי הנשק ואף לאחוז בו, לאחר מכן הוא נקט בכל הפעולות הנדרשות לביצוע ירי, כשכלי הנשק מכוון לעבר אדם, מטווח קרוב. זוהי הפרת כללי הבטיחות בנשק הבסיסיים ביותר, וכשהיא נעשית על-ידי מי שבעברו ביצע מעשים נוספים של טיפול מסוכן בכלי הנשק, בדרך של פריקתו באופן מסוכן בביתו, יש בתמונה כוללת זו בכדי להעיד על מסוכנות רבה מצידו של המערער ולהקים חשש, כי מאחר שלא הטמיע את הסכנה הטמונה בכלי הנשק עליהם הוא מופקד, ישוב על מעשיו.
  2. על קיומה של עילת המעצר הייחודית להליכים הצבאיים כתבתי בהחלטתי הקודמת בעניינו של המערער. טענת המערער, כי עילה זו יכולה לבסס מעצר רק כשהיא מצטרפת לעילת מעצר נוספת, אינה מתיישבת עם פסיקתו של בית-דין זה, ועם צרכיו הייחודים של הצבא (ראו החלטתי והאסמכתות שהובאו לעניין זה). ייחודיות השיקולים למעצר, בהליכים המתקיימים לפי חוק השיפוט הצבאי הוכרה פעם אחר פעם בפסיקתו של בית-דין זה, מימים ימימה (ראו: ע"מ 22/00 טור' אולמן נ' התובע הצבאי הראשי (2000)) ואף בפסיקתו של בית המשפט העליון (ראו: בש"פ 3513/95 רב"ט שרגאי נ' התובע הצבאי פרקליטות חיל האוויר, פ"ד נא(2) 686 (1997)) ואף צוין כי,

"שיקוליהן של הרשויות הצבאיות בכל הנוגע לאכיפת החוק, למעצר, להעמדה לדין, לביטול כתב אישום וכיוצא באלה, שונים ואפשר שאף רחבים מן השיקולים ששוקלת רשות אזרחית בנסיבות דומות, שכן הרשויות הצבאיות אמורות לשקול גם את 'אינטרס הצבא'... כחלק מהמושגיות הכללית של עניין הציבור" (דנג"צ 5404/99 דותן נ' התנועה לאיכות השלטון בישראל (לא פורסם, 31.1.2000)).

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ