אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור מינהלי - ארנונה - דיון רחב בפרשנות המונח גג בחוק העזר העירוני

ערעור מינהלי - ארנונה - דיון רחב בפרשנות המונח גג בחוק העזר העירוני

תאריך פרסום : 17/06/2012 | גרסת הדפסה
עמ"ן
בית משפט לעניינים מנהליים מרכז
18026-01-11
11/06/2012
בפני השופט:
ד"ר אחיקם סטולר

- נגד -
התובע:
1. מערערת
2. קודאק איי אל בע"מ

עו"ד א. רובינשטיין ואח'
הנתבע:
עיריית פתח תקווה
עו"ד דביר ליבוביץ ואח'
פסק-דין

כללי 

1.             בפני ערעור מינהלי על החלטת ועדת הערר (להלן: " הוועדה") של עיריית פתח-תקווה (להלן: " המשיבה") מיום 12/12/10. הערעור מתייחס לנכס של חברת קודאק איי אל בע"מ (להלן: " המערערת"). הבניין שממנו פועל המערערת מצוי ברחוב התנופה 7, אזור התעשייה קריית אריה בפתח-תקווה (להלן: " הנכס"), אשר נבנה על-ידי יזם, בתיאום עם המערערת, ואשר משמש אותה לצרכי תעשייה. המערערת החלה פעילותה בנכס עם מעברה לעיר פתח-תקווה בשנת 2007.

2.             כבר משנת 2007 התגלעה מחלוקת בין המערערת לבין מנהל הארנונה במשיבה בנוגע למיסוי הארנונה של הנכס. בעקבות מחלוקת זו הוגשו השגות ועררים בכל אחת מהשנים 2007, 2008 ו-2009. בסופו של דבר התקיים בפני הוועדה דיון מאוחד לגבי העררים אשר הוגשו לאותן שנים. הוועדה החליטה לדחות את כלל טענות המערערת בהחלטתה שניתנה ביום 12.12.2010.

החלטת ועדת הערר מיום 12.12.2010

3.       החלטת הוועדה התייחסה לשלושה נושאים בעיקר. בגדר הנושא הראשון נדון סיווג השטחים המסומנים כ - 2 - f ו - 3 - f, קרי השטחים המכונים על ידי הצדדים כ"גגות", או כ"מרפסות". בגדר הנושא השני, דנה הוועדה במיסוי ארבע הגלריות התלויות מגג קומת הייצור והמשמשות להצבת מתקנים טכניים בהן. הוועדה ציינה כי היא יוצאת מתוך הנחה שהעוררת זנחה טענותיה בערר לגבי גודל השטחים וסווג חלקים מקומות החניון, ומשכך פטורה היא מלדון בנושאים אלה. בגדר הנושא השלישי הבהירה הוועדה שלא היה כל איחור בהגשת תשובה להשגה.

4.      באשר לשטחים המסומנים כ - 2 - f ו - 3 - f, לאחר שסיירה בנכס, מצאה הוועדה כי הגישה אל שטח 2 - f נעשית דרך בית קפה/מסעדה בקומה השנייה. בעיני חברי הוועדה השטח נראה כמרפסת בלתי מקורה הנמצאת על גג אולם הייצור. בפרוטוקול הביקור נכתב, בין היתר, כי רצפת המרפסת עשויה בחלקה עץ ופזורים בה ספסלים, שולחנות, כסאות, סוככים דמויי מטריות גדולות, אדניות גדולות ובהן צמחים ועצים, מתקני כושר גופני ואמפיתיאטרון בצורה של חצי סהר. בנקודות שונות במרפסת פזורים מתקני כיבוי אש, נקודות חשמל, פנסים וכן מאפרות גדולות העומדות על הרצפה.

5.       התרשמות הוועדה הייתה כי "המרפסת מסודרת ומטופחת כאשר ניכר, כי רק אותו שטח שרצפתו עץ והקרוב אל פתח היציאה מן המסעדה/קפה נמצא בשימוש ואכן ישבו בו שתי עובדות שעישנו ושתו מספלי קפה". כן התרשמה הוועדה כי היציאה לשטח מסודרת, דרך דלתות בנויות, תוך ידיעת המערערת ועובדיה על קיומן ומתן רשות לצאת למרפסת.

6.      הוועדה קבעה כי קיימת מחלוקת עובדתית - האם ב"גג" של ממש עסקינן או שמא מדובר ב"גג" כמשמעותו בצו הארנונה. הוועדה הכריעה כי השטח אינו "גג" - לא על פי מיקומו ולא על פי הגדרת "גג" על פי השימוש הלשוני הרווח. הוועדה קבעה כי הגדרת "שטח בניין" כוללת "מרפסת מכל סוג שהוא", קרי בין שהיא מקורה ובין שאינה כזו. הוועדה הוסיפה כי השימוש שעושה המערערת בשטח אינו השיקול היחיד שנלקח בחשבון, ולמעשה השיקול העיקרי הוא מיקומו של השטח. לפיכך, החליטה הוועדה לראות בשטח נשוא המחלוקת מרפסת, אשר יש לחייב בגינה את המערערת בארנונה.

7.       האם השטח הוא "קרקע תפוסה"? הוועדה מיאנה לראות בנכס כמתאים להגדרת "קרקע תפוסה". בנמקה זאת בטיעון, כי השטח הבנוי בקומה העליונה של הבניין אינו "קרקע" על פי השכל הישר, כאשר זה מורה כי שטח המצוי בקומה הרביעית של בניין אינו קרקע. על פי הפסיקה, יש לתת למלה "מבנה" פירוש ההולם את תכלית סעיף 14 לפקודת העיריות לפי מובנו בלשון בני אדם, והוא "כל מתקן המחובר לקרקע בחיבור של קבע". "קרקע תפוסה" משמעה קרקע שאינה תפוסה על ידי דבר שאינו בנין או מתקן קבע בנוי. יתרה מכך, סעיף 269 לפקודת העיריות קובע כי קרקע תפוסה היא "כל קרקע שבתחום העירייה שאינה אדמה חקלאית, שמשתמשים בה ומחזיקים אותה לא יחד עם בניין". לפיכך, דחתה הוועדה את בקשת המערערת לסווג את הנכס כקרקע תפוסה.         

8.       הוועדה מצאה כי שטחי הגלריות בנויים באופן מיוחד - הם תלויים תחת תקרת אולם הייצור. בפרוטוקול הסיור במקום, נקבע כי הגלריות משמשות למיזוג האוויר באולם הייצור ומצויים בהן מזגנים, צינורות, ארובות למעבר אוויר, ארונות חשמל, מתזי מים לכיבוי ותאורה. על אף שהגלריות "תלויות" מתקרת קומת הייצור, לא מצאה הוועדה לנכון לראות את אופן הבנייה כסיבה לראות בהן חלק מאולם הייצור, ולכן לא ראתה בחיוב הגלריות בארנונה משום חיוב כפול.

9.       בעניין הטענה בדבר איחור, הבהירה הוועדה כי מאחר שהיא אישרה הארכת מועד להגשת תשובה וזו הוגשה בתוך תקופת ההארכה, לא נותר לה אלא לדחות את הטענה בדבר איחור המחייב קבלת הערר.

          טענות המערערת

10.    המערערת ביקשה לערער על שלושה נושאים, ואלו הם: האחד, עניינו דרישת המערערת כי הוועדה תקבל את השגותיה לשנת המס 2009, באשר המשיב הגיש את תשובתו באיחור; השני, עניינו מיסוי השטחים הפתוחים בקומה הראשונה של הנכס, אשר המערערת מבקשת כי יוכרו כגגות; השלישי, עניינו מיסוי הגלריות שבנכס.

11.      בגדר טענתה הראשונה טוענת המערערת כי יש לקבל את השגתה בעניין הארנונה לשנת המס 2009, זאת משום שהמשיב בושש במתן תשובה מעבר לזמן המותר לו על-פי חוק.

         השגת המערערת בעניין הארנונה לשנת 2009 התקבלה בידי המשיב ביום 12.3.2009. לפי סעיף 4 ל חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 (להלן: " חוק הערר"), היה עליו להגיש תשובתו להשגה בתוך 60 יום, הווה אומר עד ליום 11.5.2009. ברם, תשובת המשיב להשגה נחתמה רק ביום 29.6.2009, קרי 109 ימים לאחר קבלת ההשגה.

          עם זאת, לטענת המערערת החלטה כזו מעולם לא התקבלה בידיה, ואפילו היה כן, הרי שהמשיב נתנה באיחור העולה ב-19 ימים על המותר לפי סעיף 4(ב) לחוק הערר. יתר על כן, לטענת המערערת אם וככל שניתנה החלטה בדבר מתן ארכה למשיב, הרי שניתנה ללא טעמים מיוחדים שנרשמו ומבלי לפנות למערערת כדי לקבל את תגובתה.

במקרה בו "לא השיב מנהל הארנונה תוך שישים יום", קובע סעיף 4(ב) לחוק הערר כי "ייחשב הדבר כאילו החליט לקבל את ההשגה". לפיכך, טוענת המערערת כי היה על המשיב ועל הוועדה לקבל את ההשגה לשנת 2009.

לעניין זה המערערת מציינת כי הגישה עתירה (עת"מ 20347-11-09) אשר בה התבקש בית המשפט להורות למשיב לקבל את ההשגה לשנת 2009, אך עתירה זו נמחקה לבקשתה ובהסכמת שני הצדדים.

12.      בטענתה השנייה טוענת המערערת כי יש להטיל עליה תשלומי ארנונה שונים מאלו שהמשיב מבקש לחייבה בגין שטחים פתוחים בנכס, שכן אלו אינם מהווים "מרפסות", אלא גגות של קומות תחתונות. המדובר בשני שטחים לא מקורים אשר לפי המערערת נוצרו בנכס מכורח הנסיבות, כגגות של קומות תחתונות ובהן קומת ייצור רחבת ידיים. הראשון הוא שטח של 2,976 מ"ר המצוי קומה אחת מתחת לגג ( שטח 2- f), והוא לטענת המערערת מגונן בחלקו לנוי. השני הוא שטח של 989 מ"ר המצוי בקומה העליונה של הבניין (שטח 3- f) המהווה גג והוא מחוסר נגישות בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ