אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור כנגד חומרת העונש בעבירה של אי שמירתו של רכוש צבאי- התקבל חלקית

ערעור כנגד חומרת העונש בעבירה של אי שמירתו של רכוש צבאי- התקבל חלקית

תאריך פרסום : 22/10/2008 | גרסת הדפסה
ע
בית הדין הצבאי לערעורים
132-08
15/09/2008
בפני השופט:
1. אל"ם דורון פיילס- המשנה לנשיא
2. אל"ם אבי לוי
3. אל"ם תמר פורת


- נגד -
התובע:
סגן דוד טדגי
עו"ד סרן דניאל טבקוב
הנתבע:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד קמ"ש אורלי אורן
פסק-דין

המערער, סגן דוד טדגי, הורשע לפני בית-הדין הצבאי המחוזי במחוז שיפוטי הצפון בעברה של אי שמירתו של רכוש צבאי, לפי סעיף 80 סיפא לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955. עולה, כי אור ליום 22/8/2006, הוא השאיר את נשקו האישי מסוג רוס"ר M-16 ושתי מחסניות ללא השגחה ברכב, שאותו שאל ממפקדו.

את הרכב החנה בסמוך לפאב ברחובות והוא עצמו בילה בפאב עם חברים בשעת לפנות בוקר מוקדמת. כלי-הנשק והמחסניות נגנבו מתוך הרכב. יצוין, כי המערער עשה את שעשה מאחר שהבין שלא יוכל להיכנס לפאב עם נשקו האישי, ולפיכך הוא החביאו מתחת למושב שסמוך למושב הנהג והניח מעליו סל כביסה וכן את תיקו האישי. 40 דקות אחרי שעזב את הרכב חזר אליו וגילה כי כלי-הנשק כמו גם חפציו האישיים נגנבו.

בית-הדין קמא הנכבד הטיל על המערער מאסר בן 30 ימים שירוצה בדרך של עבודה צבאית וכן שני חודשי מאסר על תנאי והורדה בדרגה אחת, לדרגת סג"ם. עוד הטיל בית-הדין קמא על המערער לפצות את צה"ל בסך של 3,000 ש"ח.

בית-הדין קמא הנכבד עמד בגזר-דינו המפורט והמנומק על החומרה היתרה הכרוכה במעשיו של המערער וציין כי האמור בהתרשלות המצויה "ברף העליון". הוא עמד על כך, שההלכה רואה בהותרת נשק ברכב ללא השגחה בגדר מחדל חמור ומחייבת "לדון נאשמים לכף חובה כשאינטרס הציבור עומד לנגד עיני רשויות אכיפת החוק".

בית-הדין קמא ציין כי משנה חומרה נלמד במקרה שלפנינו מכך שמי שעשה את המעשה היה קצין דווקא, האמור לשמש דוגמא ומופת לסובבים אותו, מי שהיה מודע היטב לפקודות הצבא בכגון דא אך העדיף את ענייניו האישיים על-פני האחריות הכבדה שרבצה על כתפיו.

עוד ציין בית-הדין קמא, כי לא היה מהסס להטיל על המערער עונש מאסר בכליאה, אך מצא להימנע מלעשות כן לנוכח נסיבותיו של התיק, ובפרט, העובדה ש"כתב האישום ... הוגש כשנה ושלושה חודשים לאחר שתיק החקירה סוכם והועבר לתביעה הצבאית! אין ספק כי המדובר בשיהוי רב, ובמהלך הדיון לא נמסר לנו הסבר כלשהו לפשרו".

בית-הדין קמא הנכבד עמד על כך, שהשיהוי פגע רבות במערער, בכך שגרם לו להתקשות להאריך מעת לעת את שירותו בצה"ל, וחשוב מכך, קידומו לדרגת סרן מעוכב מזה מספר חודשים.

בכל הנוגע למידת הפגיעה בדרגה ציין בית-הדין קמא, כי בהתחשב בזמן הרב שחלף ובעובדה שהמערער המשיך דרכו בצה"ל, נקלט ביחידה חדשה והוא ממלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר ולשביעות רצון המפקדים, מצא להימנע מלהורידו מדרגות פיקוד וקצונה בכלל, והסתפק בהורדה לדרגת סג"ם.

סנגורו המלומד של המערער, סרן טבקוב, ערער על חומרת העונש שנגזר למרשו ועתר לכך שנבטל את עונש המאסר לריצוי בפועל וכן כי נורה על ביטול הורדתו של המערער בדרגה.

הסנגור המלומד מיקד טיעוניו גם הוא בשיהוי הרב, אשר משמעויותיו רחבות ורבות ביחס למערער וכן בחוות-הדעת המצוינות אשר הוגשו לפני הערכאה קמא והמלמדות על תפקודו הטוב של המערער כקצין ביחידתו.

מעבר לכך, טען הסנגור המלומד, כי לטעמו, "לא כל סטיה מרף ההתנהגות הנורמטיבי מצדיקה עונש של הורדה בדרגה" וכי "עונש זה יש להטיל במקרים המתאימים, כאשר סטיה זו מהווה כשלון פיקודי-ערכי, שאינו הולם את מעמדו של בעל הדרגה, ושעומד בניגוד לחובות האמון שחב הוא כלפי פקודיו, מפקדיו, וכלפי הציבור בכללותו".

לדעתו, המקרה שלפנינו, איננו מהווה כישלון שכזה ולא הצדיק פגיעה בדרגה.

במהלך הדיון, הערנו הערותינו, והללו הביאו את הצדדים להידבר ביחס לתוצאתו הראויה של ערעור זה.

ההידברות הניבה הסכמה, שבמסגרתה, התבקשנו להורות על ביטול עונש ההורדה בדרגה ובמקביל להורות על הארכת משך תקופת המאסר לריצוי בפועל בדרך של עבודה צבאית, בתנאים אשר נקבעו על-ידי רמ"ד שיקום במקמצ"ר.

מצאנו הסכמת הצדדים סבירה.

אכן, השיהוי בטיפולה של התביעה הצבאית בעניינו של המערער יוצא דופן באורכו, הוא נטול הסבר כלשהו, ולמעשה גרם הוא לעוול ולעינוי דין פשוטו כמשמעו למערער. המערער נותר במצב של חוסר ידיעה מוחלט באשר לעתידו הצבאי במשך חודשים ארוכים, כאשר מן המקובלות הוא במקומותינו, כי הטיפול המשפטי בתיק חקירה על-ידי הפרקליטות הצבאית, ובפרט בתיקי חקירה פשוטים מעין זה, הוא מהיר, יעיל וענייני.

עינוי דין זה למערער אכן הצדיק הליכה של כברת דרך לקראתו ואף הימנעות מהטלת ענישה, אשר בנסיבות אחרות, הייתה מוצדקת וראויה.

טעם נוסף להקלה בעניינו של המערער נעוץ בשירותו הטוב והתורם ובמוטיבציה הגבוהה לתרום הניכרת בכל פעולותיו.

אנו מורים, אפוא, על ביטול עונש ההורדה בדרגה אשר הוטל על המערער.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ