אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור כנגד הפעלת המאסר על תנאי בעבירת שוד

ערעור כנגד הפעלת המאסר על תנאי בעבירת שוד

תאריך פרסום : 15/10/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט העליון
2960-07
09/10/2007
בפני השופט:
1. כבוד הנשיאה ד' ביניש
2. א' רובינשטיין
3. ח' מלצר


- נגד -
התובע:
שאדי בנא
עו"ד משה סרוגוביץ
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד נעמי גרנות
פסק-דין

השופט ח' מלצר:

1.        המערער הורשע בעבירת שוד על פי הודאתו. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט כ' סעב) גזר עליו עונש של שנתיים מאסר לריצוי בפועל, 18 חודשי מאסר על תנאי ופיצוי כספי למתלוננת בסך 2,500 ש"ח. כן החליט בית המשפט להפעיל עונש מאסר על תנאי של 16 חודשים שהיה תלוי ועומד כנגד המערער, מתוכם 8 חודשים לריצוי בחופף לעונש המאסר בפועל ו-8 חודשים לריצוי במצטבר לו.

           הערעור שלפנינו מופנה כנגד הפעלת המאסר על תנאי בלבד. המערער מבקש את ביטול חודשי המאסר על תנאי שהושתו עליו, ולחילופין הוא מבקש שנורה על הפעלת עונש המאסר על תנאי כולו בחופף לעונש המאסר בפועל.

           עוד ביום הדיון הודענו למערער כי אנו דוחים את ערעורו. להלן נפרט את נימוקינו לכך.

2.        ואלו תולדות המאסר על תנאי, נשוא הערעור:

           בית משפט השלום בחיפה (פ' 4201/02, כב' סגן הנשיא, השופט א' הבר) הרשיע את המערער, על פי הודאתו, בעבירות רבות של פריצה לבנין שאינו למגורים, גניבה, פריצה לרכב בכוונה לגנוב, ניסיון לגניבה מרכב, התפרצות לעסק, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, סחר בסמים, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, החזקת סכין והחזקת מכשירי פריצה. ביום 9.10.03 נגזרו על המערער בגין עבירות אלו 40 חודשי מאסר, מתוכם 24 חודשים לריצוי בפועל. אשר ליתרת התקופה, נקבע בגזר הדין כך: "יתרת התקופה של 16 חודשים תהיה על תנאי, למשך שנתיים מיום סיום ריצוי העונש שנגזר עליו היום". קביעה זו לא עמדה בדרישות הוראת סעיף 52 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

           ארבעה ימים לאחר מתן גזר הדין, ביום 13.10.03, התקיים דיון במעמד ב"כ המדינה ובהיעדר המערער ובא-כוחו. נושאו של הדיון היה בקשת המדינה לקבוע כי עונש המאסר המותנה יחול לגבי עבירות של שליחת יד ברכוש הזולת ו/או עבירות סמים מסוג פשע. ב"כ המדינה מסר כי הוא מופיע בעניין זה גם בשמו ובהסכמתו של ב"כ המערער. בית המשפט נעתר לבקשה, וקבע כהאי לישנא:

"הנני מתקן את טעות הסופר שנפלה בגזר הדין שניתן ביום 9/10/03, וקובע כי עונש המאסר המותנה יחול לגבי עבירות של שליחת יד ברכוש הזולת ו/או עבירות סמים מסוג פשע. ההחלטה תהווה חלק בלתי נפרד מגזר הדין שניתן".

3.        השאלה שעמדה בפני בית המשפט המחוזי היתה, האם עונש המאסר על תנאי שהוטל על המערער כאמור לעיל הינו בר-הפעלה. בית המשפט הנכבד קמא ענה על השאלה בחיוב. לגישתו, בית משפט השלום היה רשאי לתקן את גזר הדין, שכן דובר בהשמטה מקרית. בנוסף, לא היה צורך בקיום דיון לצורך התיקון, קל וחומר דיון במעמד שני הצדדים. יתרה מכך, אפילו נפל פגם בהחלטת בית משפט השלום מיום 13.10.03, הדרך היתה פתוחה בפני הנאשם לערער על גזר הדין, ומשלא עשה כן במשך 3 שנים, אין מקום להעלות את הטענה כעת. בנוסף, אפילו נפל פגם והטענה נשמעה, עדיין אין הדבר גורר את בטלות ההחלטה, ויש מקום להשאירה בתוקפה על פי תורת הבטלות היחסית.

           כאמור, הורה בית המשפט להפעיל את עונש המאסר על תנאי.

4.        לטענת המערער, גזר דינו הראשון של בית משפט השלום אינו בר-הפעלה נוכח אי ציון העבירות המפעילות את התנאי בעת מתן גזר הדין ביום 9.10.03. לשיטתו, ההחלטה המתקנת היא המקנה לגזר הדין את התוקף אותו נעדר קודם לכן. לפיכך, אין מדובר בתיקון טעות סופר, אלא בתיקון מהותי. תיקון כזה אינו אפשרי מבלי לדון בבקשה בפני הנאשם, שכן ענייננו אינו נופל באחד החריגים לכלל המחייב דיון בפני הנאשם בכלל, ובשעת גזירת עונש מאסר בפרט. לטענתו, אפילו ניתנה הסכמת ב"כ המערער לבקשה, אין בכך כדי לרפא את הפגם בהחלטה. המערער סבור, כי אף לפי תורת הבטלות היחסית דינה של ההחלטה בענייננו להתבטל, שכן ההחלטה פוגעת בזכויות הנאשם ובזכותו להליך הוגן, משהנאשם זכאי לשמוע ולדעת את העבירות האמורות להפעיל את המאסר המותנה.

5.        המשיבה תומכת יתדותיה בפסק-דינו של בית המשפט המחוזי. כן היא טוענת, כי בית משפט השלום היה מוסמך לתקן את ההחלטה מכוח הסכמת ב"כ הצדדים, אפילו אין מדובר בתיקון טעות סופר גרידא. בנוסף טוענת המשיבה כי הנאשם ידע על הטלת המאסר המותנה ועילותיו, ולמעשה החלטתו המתוקנת של בית משפט השלום צמצמה מבחינתו את התנאי לעבירות מסוימות בלבד, כך שממילא מצבו של המערער לא הורע. כן נטען כי תיקון מהסוג האמור במעמד צד אחד הוא פרקטיקה שגורה, המועילה לכל הצדדים לדיון.

6.        הערעור שלפנינו מעלה, איפוא, ארבע שאלות: האחת - האם רשאי היה בית משפט השלום לקבל את החלטת התיקון; השניה - בהנחה שהיה בית משפט השלום רשאי לעשות כן, האם היה הוא רשאי לקבל את ההחלטה בלא לקיים דיון בפני המערער; השלישית - בהנחה שלא היה רשאי בית משפט השלום לעשות אחד משני אלה, האם המערער מושתק מלטעון לפגם האמור, לאחר שלא ערער על החלטת התיקון, והמתין עד שהופעל התנאי כדי להשיג על תוקפו בדרך של "התקפת עקיפין"; הרביעית - בהנחה שנפל פגם בהחלטת בית משפט השלום, והמערער לא היה מושתק מלהעלותו בפני בית המשפט המחוזי, האם תוצאתו של הפגם הינה בטלותו של המאסר המותנה שהטיל בית משפט השלום.

           לא ראינו מקום לדון בכל השאלות האמורות. לדידנו, די בכך שהחלטת התיקון ניתנה בסמכות, ולא נגרם למערער עיוות דין, כדי לדחות את הערעור.

           נבהיר את הדברים:

7.        סעיף 81(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 מתיר לבית המשפט להכניס כל תיקון בפסק-דין על פי הסכמת הצדדים. בענייננו נקבע ממצא עובדתי על-פיו שני הצדדים הסכימו לבקשת התיקון. גם ב"כ המערער באותו הליך, אשר ייצג אותו לאחר מכן גם בבית המשפט המחוזי, לא כפר בכך שנתן את הסכמתו לבקשת התיקון, והמערער לא הצהיר, כפי שהיה נדרש בנסיבות שכאלו, כי לא ידע על ההסכמה. החלטת בית משפט השלום לתקן את גזר דינו ניתנה, איפוא, על-פי סמכותו מכוח סעיף 81(ב) האמור. לפיכך, אין זה מן העניין באם ההחלטה מהווה תיקון "טעות" בהתאם לסעיף 81(א) לחוק, אם לאו.

8.        אמנם אף בהחלטת תיקון מסוג זה ראוי היה לזמן את המערער (ר"ע 5/82 סעדיה נ' מדינת ישראל, פ"ד לו(3) 138 (1982); ע"פ 866/95 סוסן נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 793, 810 (1996); אולם ראו מנגד: ע"פ 8052/99 מאיר נ' מדינת ישראל (לא פורסם) (1999)). הדבר נובע מהעיקרון המנחה, על-פיו ההליך הפלילי יתקיים ככלל בנוכחות הנאשם - עיקרון הבא לידי ביטוי מפורש גם בסעיפים 126, 129, 192 ו-193 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (ע"פ 353/88 וילנר נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(2) 444 (1991); בג"ץ 7357/95 ברקי פטה המפריס (ישראל) בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 769, 776, 784 (1996); רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 793, 801-800 (2003); רע"פ 11160/03 זכריא נ' מדינת ישראל, פ"ד נט(2) 428, 430 (2004)). עם זאת, בענייננו אין באי-זימון המערער כדי להצדיק את קבלת הערעור בנסיבות המיוחדות של המקרה. על פי סעיף 215 לחוק סדר הדין הפלילי, "בית המשפט רשאי לדחות ערעור אף אם קיבל טענה שנטענה, אם היה סבור כי לא נגרם עיוות דין". כך הוא הדין בפרשה זו. החלטת התיקון ניתנה על דעת ב"כ המערער, מה גם שבהסדר הטיעון המקורי אישר המערער עצמו כי מה שסנגורו העלה בפני בית המשפט מקובל עליו (עמ' 23 לפרוטוקול בית משפט השלום), ודומה שהיה ברור שם למצער שתקופת המאסר על תנאי הותנתה בכך שהנאשם יעבור שוב את העבירות בהן הודה. יוצא, איפוא, כי בנסיבות העניין שלפנינו, כאשר החלטת התיקון ניתנה על דעת הצדדים, הרי שלא נגרם למערער כל עיוות דין מכך שלא זומן (השוו מקל וחומר: פרשת סעדיה הנ"ל).

9.        יתרה מכך, המערער לא ערער כלל על החלטת התיקון, והעלה לראשונה את טענותיו נגדה, רק כאשר נדונה הפעלת המאסר על תנאי. ייתכן שאף בכך יש טעם ונימוק לדחיית הערעור (רע"פ 7523/06 מואסי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) (2006)), ואולם בכך אין אנו קובעים מסמרות, שכן בא כוחו הנוכחי של המערער טוען כי המערער וב"כ דאז לא ידעו (וליתר דיוק - לא ביררו), מה עלה בגורלה של בקשת התיקון.

10.      הנה כי כן, משהחלטת התיקון של בית משפט השלום עומדת בתוקפה, הרי שבית המשפט המחוזי היה רשאי להפעיל את המאסר על תנאי שנגזר בבית משפט השלום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ