אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור בסוגיית יחסי ממון בין חסויה לבין אפוטרופוס בפועל

ערעור בסוגיית יחסי ממון בין חסויה לבין אפוטרופוס בפועל

תאריך פרסום : 02/08/2012 | גרסת הדפסה
עמ"ש
בית המשפט המחוזי
53349-01-12
08/05/2012
בפני השופט:
1. תמר בזק-רפפורט
2. דוד מינץ
3. כרמי מוסק


- נגד -
התובע:
1. ר' נ'
2. ר' נ'

עו"ד אשר אקסלרד
הנתבע:
ד' ס'
עו"ד עמנואל סברו
פסק-דין

ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה  בירושלים (כב' השופט ש' אלבז) מיום 11. 11.12.

הרקע לערעור

1.         המערערים הינם בני זוג. המשיבה, אישה אמידה, אזרחית שוויץ ילידת 1927 (כיום כבת 85), התגוררה בישראל החל משנות השמונים ועד לשנת 2005. למשיבה לא היו קרובים בישראל ובינה ובין המערערת התפתחו יחסי אמון במשך שנים. עקב התדרדרות מצבה הבריאותי נעזרה המשיבה במערערת, הן בענייניה הפיסיים והן בענייניה הכספיים. מנגד המשיבה נהגה לסייע למערערים מבחינה כלכלית ולהעביר להם סכומי כסף גדולים, בין השאר היא מימנה למערערים ביקורים בשוויץ והעבירה שיקים על סך של 250,000 פרנקים שוויצריים לטובתם.

2.         בתוך כך, ביום 7.6.95 חתמו המשיבה והמערערת יחדיו על הסכם לרכישת דירה ברח' פלוני 5/2 בירושלים (להלן: "הדירה") תמורת 275,000$ אשר נרשמה בחלקים שווים על שם שתיהן, זאת למרות שמרבית התמורה שולמה על ידי המשיבה. חמש שנים לאחר מכן, ביום 10.2.00 חתמה המשיבה על ייפוי כוח הממנה את המערער כמיופה כוחה לשם מכירת הדירה (להלן: "ייפוי הכוח הראשון") וביום 23.9.01 חתמו המשיבה והמערערת על ייפוי כוח נוסף המאפשר לעו"ד מיכאל הכסטר לחתום על כל מסמך בקשר לדירה. ביום 26.8.02 חתם המערער על סמך ייפוי הכוח הראשון, על הסכם מכר ללא תמורה לפיו המשיבה העבירה את זכויותיה בדירה למערערת. ברם, ביום 26.11.02 שלח עו"ד יוסף ריכטר למערערים מכתב בו הודיע להם בשם המשיבה כי ייפוי הכוח הראשון עליו כאמור, חתמה המשיבה לטובת המערער ביום 10.2.00 בטל, אך חרף משלוח מכתב זה, ביום 23.2.03 חתם המערער על שטר מכר להעברת הזכויות בדירה על שם המערערת.

3.         בתווך, עוד ביום 02.09.02 פנה אחיה של המשיבה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה למנות למשיבה אפוטרופוס, וביום 30.12.02 מינה בית המשפט (כב' סגנית הנשיאה נ' מימון) את עו"ד בריג'יט בלייח כאפוטרופוא למשיבה. ביום 19.10.04 הגישה עו"ד בלייח לבית משפט השלום בירושלים את התובענה נשוא הערעור אשר פרטיה יצוינו להלן, וביום 5.7.06 הועברה התובענה לבית המשפט לענייני משפחה בירושלים.

4.         לשלמות התמונה יצוין כי בשנת 2005 יצאה המשיבה ל"חופשת מולדת" בשוויץ, לאחר שאחיה התחייב בפני בית המשפט כי תשוב ארצה. בסופו של דבר לא שבה המשיבה ארצה, וביום 01.03.05 פנה האח לבית המשפט לביטול מינוי האפוטרופוס בישראל בכדי לאפשר מינוי אפוטרופוס בשוויץ שידאג לענייני בריאותה וכספה של המשיבה. ביום 30.01.06 בית המשפט נעתר לבקשה וביטל את מינוי האפוטרופוס, זאת, נוכח הודעת השירות הסוציאלי בשוויץ כי יפעל למינוי אפוטרופוס למשיבה בשוויץ. חרף זאת, לא מונה למשיבה אפוטרופוס בשוויץ. נוכח האמור, ביום 16.11.06 מינה בית המשפט את עו"ד עמנואל סברו לייצג את המשיבה בתביעה, וביום 9.5.07 אף חתמה המשיבה על יפויי כוח לטובת עו"ד סברו המסמיך אותה להמשיך בטיפול בתביעה בשמה.

ההליך בבית המשפט לענייני משפחה

5.         תביעתה של המשיבה הייתה תביעה כספית לחיוב המערערים לשלם לה את כל הסכומים שהועברו לחשבונם החל ממועד היותה חסויה כנטען בשנת 2001 בסך כולל של  821,812 ש"ח, בתוספת ריבית והצמדה. כמו כן, מפאת העובדה שהדירה כבר נמכרה על ידי המערערים לצד ג', המשיבה תבעה גם את שווי מחצית הדירה בסך של 642,537 ש"ח, בתוספת ריבית והצמדה מיום 26.8.02, המועד בו הועברו זכויות המשיבה בדירה על שם המערערת.

6.         בתביעה נטען בשם המשיבה כי במשך שנים התקיימו בינה לבין המערערת יחסי אמון וקרבה, במסגרתם העבירה המשיבה למערערים סכומי כסף שונים אשר הינם בגדר הסביר. אולם, בחודש אפריל 2001 מצבה הבריאותי של המשיבה התדרדר ועל כן היא נעזרה במערערת בניהול ענייניה לרבות ענייניה הכספיים. באותה תקופה, כך נטען, הועברו סכומי כסף מחשבון המשיבה לחשבון המערערת באופן חשוד ובמימדים לא סבירים, ללא ידיעת המשיבה. לאור זאת ובהתחשב במצבה הפיזי, המנטאלי והכלכלי של המשיבה, היא הייתה נתונה להשפעתם ולשליטתם של שני המערערים שעה שהייתה חסויה והמערערת אף שימשה לה כאפוטרופוס בפועל. לפיכך המערערת פעלה בניגוד להוראות סעיף 38 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 (להלן: "החוק") המורה לאפוטרופוס לפעול לטובת החסוי וניצלה את מעמדה בכדי להוציא כספים ונכסים מידי המשיבה. זאת ועוד, לפי סעיף 47 לחוק, בהתאם למעמדה, היה על המערערת להביא את העסקאות שנעשו עם המשיבה לאישור בית המשפט. משלא נעשה כן, כל ההעברות בכסף ובנכסים מידי המשיבה לטובת המערערים, היו פעולות אסורות. כמו כן, על פי סעיף 57 לחוק, בהיות המערערת אפוטרופוס בפועל של המשיבה, עליה לפצותה על נזקיה.

7.         באשר לדירה שכאמור נרשמה על שם המשיבה והמערערת בחלקים שווים, נטען כי אף שמרבית תמורתה שולמה על ידי המשיבה, היא חשבה לתומה שהדירה נקנתה במימון המערערים וכי מחצית הזכויות בה היו רשומות על שמה באופן פורמאלי בלבד. המשיבה שאיננה דוברת עברית, הוחתמה על ייפוי הכוח הראשון לטובת המערער אשר היה כתוב בעברית ולא תורגם לצרפתית, שפתה שלה.

8.         מנגד המערערים הכחישו את הטענה כי ניצלו את מעמדם לרעה וכי המערערת שימשה למשיבה כאפוטרופוס בפועל. לטענתם, הם נהגו במשיבה כבבת משפחה וכי בשעה שהועברו הכספים ובשעה שחתמה המשיבה על ייפוי הכוח, כלל לא נזקקה לאפוטרופוס. המערערים טענו גם, כי המשיבה שנשאה במרבית תמורת הדירה, העניקה להם את הכסף כמתנה, ומאחר והוטלו עיקולים על דירתם שלהם בשל חובותיו של המערער, הם חששו מפני נושיו ולכן הוחלט בעצה אחת עם המשיבה כי הדירה לא תרשם על שם המערערת בלבד, אלא תרשם על שם המערערת והמשיבה בחלקים שווים. לטענתם, הדירה לא נרשמה על שם המערערת בלבד גם משום שחשבו שהרישום נדרש על שם שני אנשים. לגרסת המערערים, המשיבה ייפתה את כוחו של המערער למכור את הדירה מאחר ונסעה תכופות לשוויץ והותירה לו לטפל במכירתה. הם לא רצו להטריד את המשיבה בענייני מכירת הדירה וכן משיקולי מס, ולפיכך העביר המערער את מלוא הזכויות בדירה על שם המערערת. דבר זה התאפשר לאחר שכיסה המערער את חובותיו וסכנת העיקול חלפה. המערערים הוסיפו וטענו כי ייפוי הכוח הראשון אשר נתנה המשיבה למערער, כאשר אין חולק כי המשיבה עמדה על דעתה באותה עת, הוא ייפוי כוח בלתי חוזר בנסיבות בהן הוא ניתן להבטחת זכותו של המערער בדירה.

9.         על סמך מכלול הראיות אשר הוצגו בפניו, קבע בית משפט קמא כי החל מיום 9.8.02 נזקקה המשיבה לאפוטרופוס, לפיכך אף שהמערערת טיפלה במשיבה ודאגה לה, לא שימשה לה כאפוטרופוס "למעשה" אלא ממועד זה. בהתאם לזאת קבע בית המשפט כי אין להורות למערערים להשיב את הכספים שניתנו להם מידי המשיבה קודם למועד האמור, היינו מרבית הסכום של 821,812 ש"ח, אך הכספים או הזכויות בסך של 23,150 ש"ח אשר ניתנו לאחר מועד זה, על המערערים להשיב.

10.       מנגד, בית המשפט דחה את טענת המערערים כי כוונת המשיבה הייתה לרכוש את הדירה כולה בעבורם, שכן רישום מחצית הדירה על שמה העיד על כוונה אחרת. בית משפט קמא גם שלל את טענת המערערים כי סיבת רישום הדירה על שם המשיבה והמערערת במשותף הייתה משיקולי מס או בכדי למנוע את מימושה על ידי נושיו של המערער. לו נכונה הייתה טענת המערערים שהדירה ניתנה למערערת במתנה, ממילא נושיו של המערער לא היו יכולים לממשה.

11.       עם זאת בית המשפט קבע כי ייפוי הכוח שנתנה המשיבה למערער בוטל שלא כדין מאחר ועו"ד ריכטר אשר שלח את הודעת הביטול לא הודיע לנוטריון שאישר את ייפוי הכוח על ביטולו כנדרש בתקנה 5(ב) לתקנות הנוטריונים, תשל"ז-1977. אולם, אף שביטול ייפוי הכוח לא נעשה כדין, לא היה זה ייפוי כוח בלתי חוזר כפי שטענו המערערים. בית המשפט הגיע למסקנה זו, הן על סמך כותרתו של ייפוי הכוח והן על סמך העובדה שבעת נתינתו לא הייתה למערער עצמו זכות קיימת שלשם הבטחתה ניתנה לו ההרשאה, ולא היה מקום לראות בייפוי הכוח עצמו כמקור הזכות. בית המשפט קבע גם כי המערער חרג מסמכותו כשהעביר את הזכויות בדירה למערערת ללא תמורה. לאור האמור ומאחר והעברת הזכויות בדירה נעשתה ביום 26.8.02, היינו לאחר המועד בו נזקקה המשיבה לאפוטרופוס, העברת הזכויות אל המערערת, שהייתה אפוטרופוס למעשה של המשיבה הייתה שלא כדין. בהתחשב בכך חייב בית המשפט את המערערים להשיב למשיבה את שווי מחצית הזכויות בדירה בסך של 137,500$ היינו סך של 642,537 ש"ח בתוספת ריבית והצמדה ממועד הגשת התובענה.

12.       בנוסף על האמור, לאורך כל ההליכים טענו המערערים כי המשיבה כלל אינה עומדת מאחורי התובענה אלא בני משפחתה. עם שחרור האפוטרופוס ביום 30.1.06, כל הרשאה שעמדה ביסוד התובענה, פקעה מאליה ועל כן לבאת כוח המשיבה דהיום, עו"ד סברו, לא היה מעמד המאפשר לה לייצג את המשיבה. המערערים הוסיפו וטענו כי אף שעו"ד סברו הגישה לבית המשפט תצהיר של המשיבה, זו האחרונה מעולם לא התייצבה בבית המשפט למסור את גרסתה. אי התייצבות זו מחזקת את טענתם כי המשיבה לא עומדת מאחורי התובענה, ולו בשל כך היה על בית המשפט לדחות את התביעה.

13.       בתגובה טענה עו"ד סברו כי התובענה הוגשה במקורה על ידי עו"ד בלייח, שעה ששימשה כאפוטרופוס למשיבה. כמו כן הוגש לבית המשפט ייפוי כוח שניתן מידי המשיבה לטובתה, ואף צורף לו אישור רפואי בחתימתו של ד"ר כריסטיאן גוי (Goy) המאשר כי המשיבה הייתה כשירה משפטית בעת החתימה על ייפוי הכוח. כנגד טענת המערערים על אי התייצבות המשיבה בבית המשפט, נטען כי נתבקש לפטור את המשיבה מלהתייצב בבית המשפט מסיבות רפואיות ומבוקשה זה ניתן לה.

14.       ואכן, ביום 29.12.09 החליט בית משפט קמא כי יש לקבל את בקשת עו"ד סברו לפטור את המשיבה מהתייצבות לדיונים בבית המשפט. עם זאת נקבע כי תצהיר המשיבה לא ישמש ראיה ויוצא מהתיק. בית המשפט גם ציין כי הועלו על ידי עו"ד סברו טענות סותרות באשר למצבה הקוגניטיבי של המשיבה, כאשר מחד נטען כי היא הייתה כשירה לחתום על יפויי הכוח לטובת עו"ד סברו ומאידך בהמשך נטען שאינה כשירה למתן עדות. לאור זאת בית המשפט לא הכריע מה היה מצבה של המשיבה ביום הגשת התביעה ולא הבהיר אם הייתה כשירה מבחינה משפטית. משכך בית המשפט הסיק רק, כאמור, כי יש לפסול את תצהירה של המשיבה אם משום שלא הייתה מסוגלת לחתום עליו ואם משום שלא התייצבה להיחקר עליו בבית המשפט. חרף המסקנה דלעיל, בית המשפט קיבל את חלקה של התביעה, כאמור.

טענות הצדדים בערעור

15.       בערעור חזרו המערערים על טענותיהם בבית משפט קמא כי המשיבה אינה עומדת מאחורי התובענה. כן הלינו המערערים על כך שבית המשפט נמנע מלהכריע בשאלת כשירותה של המשיבה ולגבי הסתירות שעלו מטענותיה של באת כוחה בעניין זה. המערערים ביקשו גם לערער על החלטת בית המשפט מיום 29.12.09 לפטור את המשיבה מהתייצבות לדיון. לטענתם החלטה זו גרמה להם לנזק ראייתי כבד, קיפחה את זכותם להתגונן כראוי ומנעה מבית המשפט התרשמות בלתי אמצעית מהאינטראקציה בין בעלי הדין וממהות היחסים שנרקמו ביניהם. המערערים ביקשו גם להביא ראיות חדשות בערעור אשר לטענתם שופכות אור על כוונותיה האמיתיות של המשיבה. את צוואתה של המשיבה (להלן: "הצוואה הראשונה") מיום 23.4.95 בה הורישה את הדירה למערער באופן בלעדי (זאת בנוסף על ייפוי הכוח שאיפשר לו לפעול לגבי הדירה עוד בחייה). וזיכרון הדברים הנוגע לרכישת הדירה, עליו חתומים מוכרי הדירה והמערערים בלבד, וכן את אישור ביצוע התשלומים בעבור הדירה אשר שולמו על ידי המערער, כאשר שאר התשלומים ניתנו להם לטענתם על ידי המשיבה כמתנה. ראיות אלה לטענת המערערים מעידות על רצונה האמיתי של המשיבה להעביר להם את חלקה בדירה ללא כל תמורה ועל כך שראתה את הדירה כשייכת להם בלבד. כן חזרו וטענו המערערים כי הפעולות שנעשו בעניין רישום הדירה, נעשו בתום לב לאור ייעוץ משפטי שניתן להם ומתוך ידיעה ברורה כי הזכויות בדירה שייכות להם בלבד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ