אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעור בנוגע לזיכוי המדינה מאחריות לנזקו של המערער-נדחה

ערעור בנוגע לזיכוי המדינה מאחריות לנזקו של המערער-נדחה

תאריך פרסום : 19/11/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
718-06
30/10/2007
בפני השופט:
1. כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין
2. א' גרוניס
3. ס' ג'ובראן


- נגד -
התובע:
אליהו סתחי
עו"ד מירון קין
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד דורון יום טוב יניב
פסק-דין

השופט ס' ג'ובראן:

           לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד הנשיאה ב' גילאור) אשר דחה את התביעה אותה הגיש המערער, בקובעו כי לא הוכחה אחריות המשיבה לנזקו של המערער.

רקע עובדתי

1.              המערער אובחן כסובל מתסמונת התעלה הקרפליתCarpal tunnel) Syndrome) (להלן: CTS) בידו הימנית, אשר גרמה לו לכאבים ולתחושת תרדמת באצבעות כף היד. בעקבות בדיקות שעבר במרכז הרפואי אסף הרופא הופנה המערער לביצוע ניתוח בשורש כף ידו. המערער קיבל הסבר על הניתוח וחתם על טופס הסכמה לניתוח. הניתוח בוצע בהרדמה מקומית, ועבר בהצלחה.

           זמן מה לאחר הניתוח החל המערער לסבול מכאבים, מנפיחות בידו ומהפרעות בתפקוד. מסדרת בדיקות שעבר הסתמן כי הוא סובל מתסמונת המכונה Reflex Sympathetic Dystrophy (להלן: RSD), שהתפתחה בעקבות הניתוח. בעקבות התפתחות ה-RSD נגרמה למערער נכות מסויימת, בשל הפגיעה בתפקוד ידו.

בית המשפט המחוזי

2.              בבית המשפט המחוזי לא חלקו הצדדים על כך שהסיכון ללקות ב-RSD בעקבות הניתוח לא הוסבר למערער ולא חלקו גם על טיב הטיפול שניתן למערער. לאור זאת, דן בית המשפט המחוזי רק בשאלת היעדר הסכמה מדעת מצד המערער לניתוח, בשאלת הקשר הסיבתי בין היעדר ההסכמה הנטענת ובין הנזק שנגרם למערער ובשאלת היקף הנזק שנגרם לו.

           בפני בית המשפט הוצגו מספר חוות דעת רפואיות. מטעם התובע צורפה חוות דעתו של הכירורג האורטופדי ד"ר הרולד קלצ'קו (להלן: ד"ר קלצ'קו). בחוות דעתו קבע ד"ר קלצ'קו כי מבדיקת המערער עולה כי הוא סובל מ-RSD, אשר עשוי היה להתפתח בעקבות הניתוח. לטענתו, עד כשלושה אחוזים מכלל המנותחים סובלים מתופעה זו, בחומרה משתנה. בחוות דעתו העריך ד"ר קלצ'קו כי לפני הניתוח סבל אמנם המערער מכאבים, אך היה מסוגל לעבוד ללא מגבלות. בעקבות התפתחות ה-RSD חדלה ידו של המערער לתפקד והוא אינו מסוגל לעבוד. בעקבות זאת העריך ד"ר קלצ'קו את נכותו של המערער בכחמישים אחוזים. ד"ר קלצ'קו לא נחקר על חוות דעתו וזו התקבלה מבלי שהמשיבה הסכימה לאמור בה.

           מטעם המשיבה הוגשה חוות דעתו של הכירורג האורטופדי ד"ר ולנטין ז'לטני, מנהל המחלקה האורטופדית בבית החולים וולפסון (להלן: ד"ר ז'לטני). בחוות דעתו קבע ד"ר ז'לטני כי ה-CTS ממנה סבל התובע עלולה הייתה, עם הזמן, להתפתח לחוסר תחושה מוחלט באצבעות ולחוסר תפקוד של השרירים בבסיס האגודל. לטענתו, RSD עלול להתפתח בעקבות כל ניתוח בגפיים, כמו גם בעקבות חבלות או פציעות קלות. מדובר בתסמונת נדירה, המופיעה אצל פחות מאחוז אחד ממנותחי הגפיים, מבלי שאפשר יהיה לחזות מי נמצא בקבוצת סיכון להתפתחותו. ד"ר ז'לטני העריך את נכותו של המערער בכעשרים אחוזים, בגין השפעה בינונית על כושר הפעולה בכף יד ימין.

           על פי החלטת בית המשפט מונה גם מומחה מטעם בית המשפט, המנתח האורטופד ד"ר חיים צינמן, מנהל מחלקה אורטופדית במרכז הרפואי רמב"ם (להלן: ד"ר צינמן). בחוות דעתו קבע ד"ר צינמן כי ממצאי הבדיקות שנערכו למערער אינם מתאימים להימצאות RSD, שכן לא ניכר דלדול בשרירי הזרוע והאמה ולא נצפו תסמינים אחרים האופייניים למצב זה. ד"ר צינמן סיכם כי נראה שהמערער החלים מה-RSD, הגם שנותרה חולשה קלה של קמיצת האגרוף, יתכן כתוצאה מחוסר שימוש ביד לתקופה ארוכה. ד"ר צינמן העריך את נכותו של המערער בכעשרים אחוזים, בציינו כי "גם זאת מבית הלל".

3.              בכל הנוגע לשאלת ההסכמה קבע בית המשפט המחוזי, בהסתמך על חוות דעותיהם ועדויותיהם של ד"ר צינמן וד"ר ז'לטני, מהן התרשם כמשכנעות, כי הניתוח שבוצע למערער הינו ניתוח פשוט ושכיח, כאשר ה-RSD הינו מצב נדיר, שהסיכון ללקות בו אינו מאפיין דווקא את הניתוח שבוצע, אלא יכול להתממש מעצם ביצוע פעולה כירורגית. בהתאם קבע בית המשפט כי הסיכון ללקות ב-RSD בעקבות הניתוח שבוצע למערער אינו סיכון "משמעותי וממשי", אינו מטריאלי ובעיקר אינו מיוחד לניתוח הספציפי המדובר, ולאור כך קבע כי המשיבה לא התרשלה בכך שרופאיה לא יידעו את המערער בדבר הסיכון ללקות בו.

4.              ביחס לרכיב הקשר הסיבתי קבע בית המשפט, כי בבחינת מצבו של המערער עובר לניתוח אל מול הסיכון הקלוש הכרוך בניתוח, עולה המסקנה שלא ניתן להניח שהתובע היה מסרב לניתוח לו היה מוסבר לו הסיכון שבהתפתחות RSD. בעניין זה מציין בית המשפט כי הסיכון בהתפתחות RSD עשוי לנבוע גם מעבודתו של המערער בעבודות שיפוצים, ובכל זאת המערער ממשיך לעסוק בעבודה זו גם כיום, לאחר שידועים לו הסיכונים הללו. משכך, קבע בית המשפט כי לא מתקיים קשר סיבתי בין העובדה שלא הוסבר למערער הסיכון שבהתפתחות RSD ובין הנזק שנגרם לו.

5.              הגם שדחה את טענת המערער לאחריותה של המשיבה להתפתחות ה-RSD, ובכך דחה למעשה את התביעה, המשיך בית המשפט ובחן גם את הנזקים לגביהם טען המערער שהתפתחו בעקבות הניתוח, וזאת אך למקרה שייקבע כי נפלה טעות במסקנתו לפיה אין המשיבה אחראית לנזקו של המערער.

בעניין זה קבע בית המשפט שהתובע אינו אמין וכי מעדותה של חוקרת פרטית שנשכרה על ידי המשיבה (להלן: החוקרת הפרטית) עולה כי הוא למעשה ממשיך בביצוע עבודות שיפוצים. בהתבסס על כך ובהסתמך על חוות הדעת הרפואיות קבע בית המשפט כי נכותו של המערער משפיעה כיום על תפקידו באופן זעום בלבד. בית המשפט פסק למערער פיצויים בסכום גלובאלי של 120,000 ש"ח בגין הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד, ובנוסף לכך סכום של 20,000 ש"ח בעבור עזרת צד ג' לאחר הניתוח וסכום של 50,000 ש"ח בגין כאב וסבל. בית המשפט קבע כי מן הסכומים הללו יש לנכות את תגמולי המוסד לביטוח לאומי שקיבל המערער.

טענות הצדדים

6.              בערעורו בפנינו טוען המערער כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי רופאיה של המשיבה לא נדרשו ליידע אותו בדבר הסיכון הכרוך בהיווצרות RSD כתוצאה מהניתוח, שכן העובדה שמדובר בסיכון שאינו כרוך בהליך הרפואי המדובר דווקא, אלא מהווה סיכון כללי, אינו מעלה ואינו מוריד מחובת הגילוי.

7.              לגבי הקשר הסיבתי להיווצרות הנזק, טוען המערער כי שגה בית המשפט המחוזי משקבע כי היה מסכים לעבור את הניתוח גם אילו דווח לו מראש על הסיכון ללקות ב-RSD, וכי היה על בית המשפט לקבל את עדותו לעניין זה.

8.              לבסוף טוען המערער כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי לפגיעה שנגרמה לו "השפעה זעומה" בלבד על תפקודו ועל כן שגה בית המשפט בקביעת גובה הפיצויים שנפסקו לטובתו.

9.              מנגד, סומכת המשיבה את ידיה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, אשר דחה את כל טענות המערער, בפסק דין מנומק היטב תוך מתיחת ביקורת נוקבת על דרך התנהגות המערער כמו גם על עדותו. לטענתה, הופעת ה-RSD לאחר הניתוח הינה תופעה נדירה, העלולה להופיע אצל פחות מאחוז ממנותחי הגפיים, וכי אין צורך למסור למטופל אודות אפשרות זו, שכן אין מדובר במידע שאדם סביר היה מייחס לו חשיבות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ