אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ערעורים על ההחלטה לשחרר חשוד בשימוש בסם מסוכן למעצר פתוח-נדחו

ערעורים על ההחלטה לשחרר חשוד בשימוש בסם מסוכן למעצר פתוח-נדחו

תאריך פרסום : 16/03/2008 | גרסת הדפסה
ע"מ
בית הדין הצבאי לערעורים
22-08,23-08
06/03/2008
בפני השופט:
אל"ם דורון פיילס

- נגד -
התובע:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד סגן אורטל יוחפז
עו"ד קמ"ש שרוני דיין
הנתבע:
טור' מנדפרו לגסה
עו"ד סרן יותם הר ציון
החלטה

 

 

1.      לטוראי לגסה מנדפרו (להלן: המשיב) מיוחסים חשדות לשימוש בסם מסוכן מסוג קנאביס בארבע הזדמנויות. התביעה הצבאית ביקשה בבית הדין קמא לעצור את המשיב עד יום 10/3/08 לשם השלמת החקירה. בית הדין קמא הורה לשחררו למעצר פתוח עד אותו המועד. התביעה הצבאית מערערת על החלטה זו ומבקשת כי תיענה בקשתה המקורית. המשיב מערער על ההחלטה ומבקש לשחררו כליל.

2.      תחילתה של החקירה ביום 3/3/08. המשיב וחברו, רב"ט וורקו, הגיעו ליחידה. מפקדם חשד כי רב"ט וורקו נתון תחת השפעת סמים ומאחר שהשניים הגיעו יחד ומן המשיב נדף ריח של אלכוהול הופנו השניים למצ"ח. רב"ט וורקו מסר בחקירה כי עשה שימוש בקנאביס בארבע הזדמנויות, בשני סופי השבוע האחרונים, ביבנה, בצוותא עם המשיב ואנשים נוספים. המשיב הכחיש שימוש בסמים. מן השניים ניטלה דגימת שתן. הדגימה שניטלה מרב"ט וורקו נמצאה בבדיקתה ב"ערכת שדה" חיובית לקנאביס. הדגימה שמסר המשיב נמצאה בבדיקתה ב"ערכת שדה" שלילית לסמים. יום למחרת נגבתה מרב"ט וורקו אמרה נוספת. רב"ט וורקו חזר בו מן הדברים שמסר באמרתו הקודמת, הן לגביו עצמו והן לגבי המשיב. רב"ט וורקו טען כי אמר את שאמר "כי החוקר הכריח אותי ושכנע אותי בגלל שהוא טען שאם אני לא אגיד את האמת אז הוא לא יוציא אותי מהחדר. ואתמול לפני החקירה הוא לא אפשר לי לדבר עם הסנגורית ועשה הכול כדי שאני אגיד משהו שלא עשיתי, ואני נאלצתי להגיד את זה. אתמול ביקשתי ממנו שייתן לי לדבר עם הסנגורית והוא לא אפשר את זה, הוא אמר לי שמחר אוכל לדבר איתה למרות שאסור לו לעשות את זה... הוא גם צעק עלי ואמר לי מילים לא יפות...".

3.      השופטת הנכבדה קמא סבורה הייתה כי יש בראיות כדי ללמד על חשד סביר לארבעה מעשי שימוש בקנאביס שנעשו בנסיבות אזרחיות. להשקפתה, רב"ט וורקו מסר אמרה מפורטת שאין בה סתירות ובדגימה שהוא עצמו מסר נמצאו ממצאים המעידים על צריכת הסם. הוסיפה השופטת כי לא מצאה במקרה זה נסיבות חומרה מיוחדות אשר מצדיקות מעצר ממשי, ועל כן הורתה, כאמור, על שחרור למעצר פתוח.

4.      התביעה הצבאית ציינה, בדיון בערעור, כי גם לגישתה חומר הראיות כאן מקים חשד סביר ומשמדובר בארבעה מעשי שימוש בנסיבות, שהן להשקפתה של התביעה, נסיבות מחמירות, מוצדק עתה ויוצדק לאחר הגשת כתב האישום, מעצר ממשי. בקשר לקיומן של נסיבות מחמירות הפנתה התביעה לע"מ/67/01 סמל פרידלוד נ' התובע הצבאי הראשי (2001). התביעה סבורה כי בענייננו הנסיבות המחמירות מצויות בהישנות מעשי השימוש בתוך תקופה קצרה ובצוותא עם אחרים.

5.      בא כוחו של המשיב סבור כי היקף מעשי השימוש המיוחס למשיב מקים, לכל היותר, עילת מעצר תוך הסתפקות בחלופה של מעצר פתוח, כהלכת ע"מ/25/98 טוראי בן חמו נ' התובע הצבאי הראשי (1998). להשקפתו, חולשתו של חומר הראיות המצוי בתיק החקירה צריך להוביל לתוצאה של שחרור מלא.

6.      בחומר הראיות המצוי כעת יש כדי להקים חשד סביר כנגד המשיב. רב"ט וורקו מסר באמרתו הראשונה, כאמור, אודות מעשי שימוש שלו עם המשיב. בשים לב למועד פתיחת החקירה, לטיב החשדות ולצורך להשלים את החקירה, ניתן לומר כי קמה עילת מעצר.

7.      כבר עתה ניתן להצביע על נקודות חולשה בחומר החקירה: נמסר מראש, מפיו של מפקדם של השניים, כאמור, כי ניכר ברב"ט וורקו שלא היה צלול, עובר לחקירה; רב"ט וורקו, באמרתו הראשונה, מתקשה לנקוב בשמו הנכון של המשיב ובסופו של דבר הוא מאשר את השם רק לשאלתו המפורשת של החוקר. יודגש בהקשר זה כי אין חולק כי בין המשיב לרב"ט וורקו יחסי חברות; רב"ט וורקו נשאל בעדותו הראשונה מהיכן הוא מכיר את המשיב והוא מוסר: "מהעיר אנחנו מכירים עוד לפני הצבא". אין חולק כי רב"ט וורקו הוא תושב יבנה והמשיב תושב אשדוד. המשיב עצמו מוסר כי הוא מכיר את רב"ט וורקו רק מתקופת שירותם המשותפת ביחידה, כחודשיים; רב"ט וורקו מוסר, במהלך אותה אמרה, פרטים שונים אודות המקום שבו נעשו מעשי השימוש בסם והוא מוסר פרטים שונים אודות מועדי השימוש; מחומר הראיות עולה תמונה, שהיא למצער תמונה לא ברורה, אשר לשאלה האם ניתנה לרב"ט וורקו אפשרות להתייעץ בסנגור ביום חקירתו הראשון. על פני הדברים נראה כי יש ממש בטענתו כי לא התייעץ בסנגור ב-3/3/08; כעולה מאמרתו השנייה, חקירתו של רב"ט וורקו, לאחר שחזר מדבריו באמרה הראשונה, הייתה שטחית ולא עלו בה שאלות מתבקשות (כגון השאלה כיצד מתיישבת הכחשתו את החשד כי השתמש בסמים עם הממצא בערכת השדה) שהתשובה להן הייתה יכולה להשליך כבר עתה על המשקל שיש לתת לגרסתו החדשה; גרסתו של המשיב הנה כי אכן היה בהזדמנויות שונות עם רב"ט וורקו, באותו גן ציבורי שתיאר רב"ט וורקו באמרתו, אולם לא עישן שם סמים וכי רב"ט וורקו פגש שם גם אנשים אחרים שהיו במרחק מהמשיב. גרסה זו עשויה להתיישב עם האפשרות כי השניים היו יחד, אולם המשיב לא צרך סמים וכך עלה גם מ"ערכת השדה". אולי רב"ט וורקו, מתוך שמחשבתו לא הייתה בהירה, ייחס למשיב שימוש בסם.

8.      מטעם זה בלבד, של חוסר היציבות של הראיות שלחובת המשיב, נכון היה להסתפק, גם בשלב זה, בחלופת מעצר.

9.      יתרה מזו, הלכת בן חמו, שהיא הלכה ותיקה מאוד, קובעת:

" ...ככלל, לא יהיה מעתה מקום למעצר עד תום ההליכים, כאשר מדובר בחייל, שעישן סם קל, בנסיבות אזרחיות, במקרים מועטים ביותר לאורך שירותו. חרף הפרובלמטיות שבנקיבת מספר המקרים חוששני, כי אין מנוס מלעשות כן. נראה לי, שכ'מקרים מועטים ביותר' יש לראות שניים-שלושה ולעתים אף ארבעה מקרים של שימוש בסם לאורך שירותו של חייל. עם זאת יהיה מוצדק מעצר עד תום ההליכים גם במקרים אלה, כאשר מדובר 'בנסיבות מחמירות' (שמטבע הדברים, אין ניתן להגדירן במדויק)".

גם לפי הלכת בן חמו ייתכנו, אפוא, מקרים של ארבעה מעשי שימוש מחוץ ליחידה ואף מעשי שימוש מעטים יותר שיקימו עילת מעצר, במעצר ממשי, בהתקיים נסיבות מחמירות. נסיבות מחמירות כאלה הודגמו בעניין פרידלוד:

"קיימות כאן נסיבות מחמירות אחדות, ובהן רכישת הסם על-ידי המערער, הכנת הסם על-ידו, השימוש בו מצידו שלוש פעמים באופן אינטנסיבי למדי, והחזקת כמות ניכרת של הסם גם בעת מעצרו".

אף בעניין שמאילוב (ע"מ 44/98 התובע הצבאי הראשי נ' טור' שמאילוב (1998)) היו נסיבות מחמירות כאלה: חייל שעשה שימוש רב בסמים טרם הגיוס, המשיך בשימוש אינטנסיבי בסמים לאחר הגיוס, לאורך תקופה קצרה של שירות והתנהגותו הייתה של מי שנתון תחת השפעת סמים. אין ניתן לומר כי בענייננו מתקיימות נסיבות מחמירות כאלה. המדובר במספר מעשי שימוש בקנאביס שאמנם נעשו על פני תקופה קצרה, ע"י כמה אנשים יחד, אך ללא הקשר צבאי מובהק וללא שיהיה למשיב חלק בולט באופן מיוחד במעשים. אף מטעם זה איני סבור כי יוצדק מעצרו הממשי של המשיב, גם לאחר הגשת כתב האישום. פעולת החקירה הנדרשת כעת, השלמת בדיקת המעבדה, אינה מחייבת מעצר ממשי.

10.  על כן אני רואה לדחות את שני הערעורים ולהותיר על כנה את החלטת בית הדין קמא. כשתתקבל תוצאת בדיקת המעבדה יהיה מקום להעריך את מכלול הראיות, בכל הנוגע לשיקולי המעצר שלאחר הגשת כתב האישום, אם, כמובן, יוגש כתב אישום ויתבקש מעצר.

ניתנה והודעה היום, כ"ט באדר א' ‏התשס"ח, 6 במארס 2008, בפומבי ובמעמד בעלי הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ