אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עראמין נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

עראמין נ' בטוח לאומי-סניף ירושלים

תאריך פרסום : 08/08/2010 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
10203-08
05/08/2010
בפני השופט:
דניאל גולדברג – דן יחיד

- נגד -
התובע:
מרים עראמין ע"י ב"כ עו"ד פייסל מוסא
הנתבע:
בטוח לאומי-סניף ירושלים ע"י עו"ד חנה מנדלסון
פסק-דין

פסק דין

התובעת, גב' מרים עראמין, נולדה בירדן בשנת 1970 וגרה עם הוריה במחנה הפליטים שועפאט עד לשנת 1989, מועד בו נישאה לתושב הכפר סעיר שליד חברון. התובעת עברה לחיות עם בעלה בסעיר בסמוך לאחר נישואיה והיא שבה להתגורר בירושלים במועד שהינו שנוי במחלוקת.

לקראת סוף שנת 2005 התובעת לקתה במחלת כליות קשה. היא הגישה תביעה לקצבת נכות ביום 9.4.06.

ביום 28.3.07 הודיע פקיד התביעות לתובעת כי למרות שנקבעו לה 100% אי כושר החל מ-10/05, תביעתה נדחית מאחר שבמועד היווצרות אי הכושר היא לא היתה תושבת ישראל.

כנגד החלטה זו הוגשה התביעה בתיק זה, שהמחלוקת בו היא האם בעת היווצרות אי הכושר של התובעת (ב-10/05) היא היתה תושבת ישראל, אם לאו.

גרסת התובעת בתצהירה היתה שהיא עברה לגור במחנה שועפאט בתחילת שנת 2005, תחילה אצל אחיה מוחמד יאסין דרוויש סביח, ולאחר מכן שכרה דירה ממשפחת עלי. לתצהירה צירפה התובעת חוזה שכירות שבו שם המשכירה היא "כאפיה עלי" ותאריך תחילת השכירות הוא 1.1.05. כן צירפה לתצהירה אישורים של מוסדות חינוך של אונר"א בדבר לימודי ילדי התובעת. אישורים אלה כוללים אישורים לשנת הלימודים 2005/2006.

התובעת הביאה לעדות את אחיה מוחמד יאסין דרוויש סביח לתמוך בגרסתה. אחיה העיד בתצהירו כי שכנע את התובעת לעבור לגור בירושלים לאחר שבשנת 2003-2004 התובעת חלתה ועברה ניתוח באוזן בבית חולים אוגוסטה ויקטוריה. התובעת גרה אצלו תחילה ולאחר מכן הוא שכר עבורה דירה ממשפחת עלי. זכור לו שבעת שהתובעת גרה אצלו היא סבלה מדימום חזק והוא לקח אותה לחדר מיון בבית חולים הדסה בהר הצופים. לאחר מכן היא הועברה לבית חולים הדסה בעין כרם, שם אובחנה מחלת הכליות ממנה היא סובלת.

האם הנתבעת הוכיחה גרסתה?

משמודה התובעת כי התגוררה בסעיר מאז נישואיה, מוטל עליה להוכיח כי במועד היווצאות אי הכושר (10/05) היא היתה תושבת ישראל.

לאחר שעיינתי בכלל הראיות שהוצגו בהליך, החלטתי לדחות את התביעה מאחר שהתובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את גרסתה. להלן נימוקיי:

מסתבר שנוסח חוזה השכירות של דירת משפחת עלי, אשר צורף לתצהיר התובעת, איננו הנוסח היחיד. לדו"ח רב שנתי שהתובעת הגישה בחודש 3/06 (נ/1), בו הצהירה כי היא גרה אצל כפאיה עלי החל מ-1.1.06, צירפה התובעת חוזה שכירות על פיו המשכירה היא כפאיה עלי ואילו תקופת השכירות היא החל מ-1.1.06. בשלב מסויים הוגש לנתבע על ידי התובעת הסכם שכירות נוסף שהמשכיר בו הוא יוסף עמר מחמד עלי, ותחילת השכירות לפיו הוא ביום 1.1.05. עצם קיומו של הסכם נוסף שתאריך תחילת השכירות בו הוא 1.1.05, מעלה ספק לגבי האותנטיות של החוזה, שכן גרסת הנתבעת ואחיה היא שבמהלך שנת 2005 התגוררה התובעת אצל אחיה.

גם הסברה של התובעת לקיומם של שני ההסכמים מעלה ספק באשר לאותנטיות (לכל הפחות) של החוזה עם יוסף עמר מחמד עלי לתקופה החל מחודש 1/05. לטענת התובעת, במסגרת בקשה שהיא הגישה למשרד הפנים לאיחוד משפחות בשנת 2006, היא צירפה את החוזה עם כפאיה, אך משרד הפנים דחה את הבקשה בשל כך שכפאיה היא תושבת ירדן ו"אז בא אחיה ורשם את שמו" (פרוטקול הדיון מיום 11.2.09, עמ' 5, שורות 23-25). על פי הסבר זה, לא היה חוזה שכירות אמיתי בינה לבין יוסף שתחילת תוקפו הוא ב-1.1.05, אלא החוזה נעשה בתגובה לסירוב משרד הפנים לקבל את חוזה השכירות עם כפאיה, שכאמור, תחילת תקופת השכירות על פיו היא 1.1.06. לא למותר לציין שאחי התובעת העיד בחקירתו החוזרת שיוסף עמר מחמד עלי סירב לחדש על שמו את חוזה השכירות בשנת 1.1.06 בשל כך שהדבר עלול לפגוע בזכאותו לגמלת הבטחת הכנסה, ועל כן הוא ביקש לרשום את השכירות על שם אחותו כפאיה. גרסה זו סותרת את גרסת התובעת לפיה משרד הפנים סירב לאשר איחוד משפחות על יסוד חוזה שהמשכירה על פיו היא כפאיה, בהיותה תושבת חוץ.

עצם העובדה שהתובעת הגישה לנתבע הסכם שכירות עם תאריך תחולה לא נכון, מצביע על קושי לבסס ממצאי עובדה על עדותה.

התובעת הגישה תביעתה לקצבת נכות בחודש 4/06 ובעקבות זאת נחקרה ביום 14.5.06 על ידי חוקר הנתבע (נ/4). בהודעתה אמרה התובעת:

"אני התגוררתי ב"סעיר" עם חמתי ובעלי בנה דירה בתוספת לבית חמתי מורכבת משני חדרים מטבח ושירותים אבל עדיין שלד ולא מוכנה למגורים ושם התגוררתי כל הזמן עד שבאתי ושכרתי את הדירה הזו בבית "כפאיה אלשיך עלי" בתו של "אבו עומר אלת'ולי" בתאריך 1.1.06 וכל הרהיטים שלי שהיו ב"סעיר" העברתי אותם לכאן.."

בהודעת התובעת יש תמיכה למסקנה שהתובעת גרה בסעיר עד ששכרה את הדירה של משפחת עלי ביום 1.1.06. משמע, לא היתה לתובעת "תחנת ביניים", בין סעיר לבית שנשכר ממשפחת עלי, אלא המעבר לבית משפחת עלי התבצע עם תחילת תקופת השכירות בתחילת שנת 2006. זוהי הודעה שניתנה בסמוך לאירועים הנדונים אשר ניתנה לפני שנקבעה דרגת אי הכושר שלה וממילא לפני שהיא נעשתה מודעת למשמעות המשפטית של מועד היווצרות אי הכושר, ובהתאם לפסיקה יש להעדיף עדות זו על פני עדויות מאוחרות שניתנו לאחר שנוצרה אפשרות ל"שיפוץ" הגרסה.

המסקנה כי מועד המעבר של התובעת לירושלים היה לאחר חודש 10/05 מתיישבת עם עדותה של התובעת בדבר הסיבה להחלטתה לעבור לירושלים. התובעת ואחיה אישרו כי המעבר לירושלים נעשה בעקבות המחלה שהתגלתה אצל התובעת, והדעת נותנת שאכן כך הוא, הואיל והתובעת ביקשה לממש זכויות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.

מעיון במסמכים הרפואיים שהתובעת צרפה לתצהירה עולה כי התובעת סבלה מאנמיה בסוף חודש 11/05 והיתה באישפוז יום ביום 30.11.05. לאחר מכן היא אושפזה ביום 11.12.05 לצורך בירור ואז אובחנה מחלת הכליות. היא פנתה לחדר מיון בבית חולים הדסה הר הצופים ביום 24.12.05 עם ליחה דמית ואושפזה לאחר מכן. בסיכום המחלה מתוארת התובעת, לפני האירועים שהובילו לאשפוזים הנ"ל כ"בריאה בדרך כלל". בהתאם לכך, משמעברה של התובעת לשועפט היה בעקבות גילוי מחלתה בחודש 12/05, אין מקום לקבוע כי התובעת היתה תושבת ישראל לפני 10/05.

התובעת ואחיה טענו כי התובעת סבלה ממחלת אוזניים בגינה עברה ניתוח בסוף שנת 2003 או תחילת שנת 2004 וצרפו לתצהיר אחי התובעת גליון שחרור של בית חולים אוגוסטה ויקטוריה. בעדותם ניסו לקשור את בואה של התובעת לשועפט למחלה זו, אך טענה זו אינה מקובלת עלי, שכן מדובר בבעיה רפואית מקומית שטופלה בתחילת שנת 2004, ואין מחלוקת שהתובעת לא עברה להתגורר בירושלים בתקופה זו.

התובעת מפנה לכך שבהודעתה (נ/4) היא העידה כי ילדיה החלו את שנת הלימודים במוסדרות החינוך בשועפט, ובהקשר זה מפנה גם לאישורים של בתי הספר של אונר"א שצורפו לתצהירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ