אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עקיבא נ' עיריית תל-אביב ואח'

עקיבא נ' עיריית תל-אביב ואח'

תאריך פרסום : 05/05/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
54871-07
01/05/2012
בפני השופט:
ארנה לוי

- נגד -
התובע:
דוד עקיבא
הנתבע:
1. עיריית תל-אביב
2. כלל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

בפני תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף. התובע, יליד 1941, טוען כי ביום 6.11.05, בהלכו ברחוב המצוי בתחומי הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), המבוטחת בביטוח אחריות על ידי הנתבעת 2, נפל עקב מפגע ברחוב ונפגע. הצדדים חלוקים הן בשאלת החבות והן בשאלת הנזק. בתיק נשמעו ראיות. נבחן תחילה את נסיבות הארוע.

התובע, המתגורר בתל – אביב, מציין בתצהירו כי הארוע התרחש עת חזר לביתו באוטובוס: "ירדתי מהאוטובוס ופניתי לעלות על המדרכה כדי ללכת לכוון ביתי. כאשר הנחתי את רגלי הימנית על המדרכה הרגל נכנסה לבור שנוצר כתוצאה משקיעה של האבנים המשתלבות, איבדתי שווי משקל ונפלתי...לאחר התאונה תוקן המפגע ע"י הנתבעת 1, על ידי הצבת אבנים גדולות לתמיכה באבנים המשתלבות בכדי למנוע בריחה של חול ושקיעה חוזרת של האבנים המשתלבות כפי שארע עובר לתאונה. כמובן שתיקנו את הבור שנוצר".

התובע ציין בחקירתו כי התאונה ארעה לאחר שירד בתחנה הסופית של קו 16: "יש מרחק מהתחנה למדרכה. נסעתי לת"א וחזרתי הביתה מת"א". התחנה נמצאת ברחוב כביש הטייסים "על יד איפה שקבלתי את המכה הזאת...מול התחנה אין בתים. בצד יש בית מס' 92..אין שם בית. בית 92 הכי קרוב. לפני כן יש מגרש חניה ולידו בית, זה רחוב לבני, פעם זה היה רחוב מח"ל. מה מספר הבית אני לא זוכר...הכביש הוא כ 5-6 מטר מאיפה שנפלתי. אבל זה הרחוב...באתי לעלות למדרכה...ירדתי מהאוטובוס, היה 5-6 מטר עד למדרכה, עליתי למדרכה" (עמ' 10). "הלכתי כמה מטרים ועליתי למדרכה. האוטובוס לא הוריד אותי ליד המדרכה בה נפלתי, יש מדרכה אחרת...צריך לעבור לבית. ירדתי מהאוטובוס, הלכתי לכוון הבית ואז נפלתי. היה חול בזמנו בין האוטובוס למדרכה, אבל לא שם נפלתי, אחרי החול הייתה מדרכה ושם נפלתי...ירדתי מהכביש, מהאוטובוס, יש מדרכה נוספת, ושם היה הבור, ואני עפתי. הלכתי כ- 5 מטר לערך מרגע ירידתי מהאוטובוס ועד הנפילה". הוא ציין כי חתנו צילם את המקום "אבל מאחר והתמונות נשרפו והוא לא יכול היה להוציא מהמחשב, וגם בבית חולים אמרו שזה יתרפא, ולא חשבתי אז לתבוע אף אחד...שמתי רגל על המדרכה השניה, היה שעות ערב, לא שמתי לב שיש בור, שמתי רגל והתגלגלתי. אני לא יודע מה עומק הבור, לא מדדנו" (עמ' 11).

מטעם התובע העיד גם חתנו, שולי אריאלי. בתצהירו ציין כי ביום הארוע התקשר אליו התובע וסיפר לו שמעד, נפל ונחבל. הוא נסע לביתו על מנת לקחתו לבית החולים: "דוד סיפר לי כי הלך בדרך הטייסים באזור תחנות האוטובוס של קו 16 והיו שם מרצפות שקועות, הוא נתקל בהן ונפל". מספר ימים לאחר הארוע הוא הלך למקום עם התובע על מנת לצלמו. "כאשר הגעתי למקום הארוע דוד הצביע בפני על המקום בו מעד ונפל, הבחנתי כי אריחי המדרכה שקועות בצורה שיוצרת בור וצילמתי את המקום. צילמתי תמונות ממקום הארוע והעברתי אותן למחשב במטרה להדפיס אותן מאוחר יותר. לצערי, לאחר מספר חודשים המחשב קרס ולא ניתן היה להגיע לתמונות. אחרי מס' חודשים ניגשתי שוב למקום לאחר שתיקנו את המפגע וצילמתי סט נוסף של תמונות...ניתן לראות כי המרצפות תוקנו והוצמדו למדרכה סלעים תומכים כך שהחול מתחת למדרכה לא יברח ולא יווצרו בורות במדרכה כפי שקרה בעבר". מר אריאלי צירף לתצהירו מספר תמונות, אשר סומנו ת/2 א-ה. מר אריאלי ציין בחקירתו כי בחלק מהתמונות רואים את האזור בו התובע נפגע. הוא זוכר שהיו ארבעה אריחים שקועים ושטח המפגע היה כמטר על מטר (עמ' 7). הוא אינו ידוע מהי הכתובת המדויקת של המקום (עמ' 8).

הנתבעות לא העידו עדים מטעמם.

התובע טוען בסיכומיו כי הנתבעת הפרה חובתה לדאוג לתקינות הרחוב ולתקן מכשולים בדרך. התובע טוען כי העובדה שלאחר התאונה הציבה הנתבעת אבנים גדולות על מנת לתמוך במדרכה ולמנוע זליגת חול, אשר בגינו שקעו המרצפות וגרמו ליצירת המפגע, מחזקת את טענות התובע. נטען כי הנתבעת נמנעה מלהביא ראיות ויש לזקוף זאת לחובתה.

הנתבעות טוענות בסיכומיהן כי התובע לא עמד בנטל להוכיח תביעתו. נטען כי המסכת העובדתית שעלתה מעדות התובע חורגת ושונה משמעותית מזו המתוארת בכתב התביעה, ממנו ניתן היה להבין כי התובע נפל מיד לאחר שירד מהאוטובוס, ולא כך. נטען כי אין כל יסוד למסקנה שהמדרכה בה מדובר, אשר הייתה רחוקה מתחנת האוטובוס, נמצאת באחריות הנתבעת. נטען כי מהתמונות עולה כי במקום יש כיום מסלעה, הגובלת בחניה פרטית של בניין ולא ניתן להבין מהתמונות שהמפגע היה בשטח ציבורי. הנתבעת, נטען, אינה אחראית למדרכות פרטיות. עוד טוענת הנתבעת כי התובע לא הוכיח מה היה סוג המרצפות עליהן נפל ומהו טיב המפגע. גם כתובת מדויקת של המפגע לא צוינה. נטען כי התביעה נתמכת רק בעדות התובע וקרובו, להן יש להתייחס בזהירות. נטען כי העדויות אינן נתמכות בראיות אובייקטיביות והוצגו רק תמונות של המקום לאחר שתוקן המפגע הנטען, מהן גם לא ניתן ללמוד היכן בדיוק המפגע.

לאחר ששמעתי העדויות ועיינתי בחומר הראיות ובטענות הצדדים. מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל. אני מקבלת את גרסת התובע לגבי נסיבות התאונה ומיקום הארוע כגרסה מהימנה. גרסה זו נאמרה מיד לאחר הארוע לחתנו, אשר גם פעל לצילום המקום. עדות התובע וחתנו מהימנות בעני והן לא נסתרו על ידי כל ראיה אחרת. אמנם ארעה תקלה לעניין שמירת התמונות שצולמו מיד לאחר הארוע, אך אני מאמינה לתובע ולחתנו כי המקום אכן צולם והמפגע היה כפי שתואר על ידם. התובע העיד באופן ברור ומפורט מה היה מקום הנפילה ומה היה טיבו של המפגע והבהיר כי אין מדובר בנפילה מיד לאחר שירד מהאוטובוס אלא לאחר שצעד מספר מטרים לכוון מדרכה אחרת. במקום היו אבנים ששקעו ונוצר מפגע. הנתבעת תיקנה את המפגע מיד לאחר הארוע, ועובדה זו אף מסייעת לגרסת התביעה. גם אי הבאת ראיות מטעם הנתבעת מחזקת את גרסת התובע, שהרי הנתבעת יכולה הייתה להביא ראיות לסתור את גרסת התובע, לפחות לעניין טענתו כי המפגע תוקן. איני סבורה כי קיימים הבדלים ממשיים בגרסת התובע לעניין נסיבות הארוע בין כתב התביעה ובין עדותו. אכן, בכתב התביעה הנסיבות אינן כה מפורטות כפי שהוצגו בעדות, אך איני רואה בכך סיבה לא לתת אמון בגרסת התביעה. אני קובעת, אם כן, כי התובע נפל עקב מפגע ברחוב המצוי בתחומי הנתבעת, כמתואר על ידו.

ובאשר לחבות הנתבעת. הפסיקה עסקה במספר הזדמנויות באחריות רשות מקומית לנזקיו של מי שנפל בדרך עקב מפגע. דומה שאין חולק על חובת הזהירות המושגית המוטלת על עירייה כלפי העושים שימוש במקרקעין המצויים בתחומה לדאוג לבטיחות ולתקינות אותם מקרקעין, למנוע מכשולים ולהסיר אותם. האחריות קמה הן על פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] והן על פי סעיף 235 לפקודת העיריות [נוסח חדש]. השאלה המתעוררת היא קיומה של חובת זהירות קונקרטית, שהרי אין חובה למנוע כל סיכון אלא רק סיכון בלתי סביר, לגביו יש לנקוט אמצעי זהירות סבירים על מנת למנעו. הנתבעת טוענת כי בענייננו מדובר בשטח פרטי ולא ציבורי ולכן לא קמה חובת זהירות קונקרטית. איני יכולה לקבל הטענה. לא הוצגה כל ראיה התומכת בטענה זו, למרות שהנתבעת יכולה הייתה להביא ראיות לעניין זה. אך גם מעבר לכך, מעיון בתמונות עולה כי מדובר במקום פתוח בו רשאי הציבור לעבור ואף עובר בו בפועל. אף התובע עבר במקום בדרכו מתחנת אוטובוס לביתו. בעניין זה, אין כל נפקות לבעלות הקניינית על שטח זה או אחר. המבחן אינו קנייני אלא בהתאם לזכות השימוש והמעבר של הציבור בשטח בפועל. לעניין זה יש להפנות להגדרת "רחוב" בפקודת הפרשנות [נוסח חדש], הכוללת: "כל מקום פתוח שהציבור משתמש בו או נוהג לעבור בו, או הציבור נכנס אליו או רשאי להיכנס אליו" וכן לפסיקת בית המשפט העליון ברע"פ 6795/93 אגדי נ' מדינת ישראל, פ"ד מה(1)705, שם נקבע כך: "כאשר המחוקק נקט לשון "הציבור...נוהג לעבור בו..."הוא כיוון דבריו לתיאור שבעובדה ללא היזקקות לשאלת הבעלות במקרקעין...החובה למנוע מכשולים שיש בהם כדי לצור סיכון לעוברים ושבים ב"רחוב" כהגדרתו בפקודת הפרשנות [נוסח חדש] היא כללית וחלה על כל רחוב. מניעת הסכנה לאדם ולרכוש העולה מן המכשול, במקום שבו עובר הציבור, ניצבת בראש דאגתם של המחוקק ושל העירייה שהוסמכה על ידו".

בענייננו, מדובר היה בסיכון בלתי סביר, שקע במרצפות, אליו נחשף התובע, אשר כנגד התממשותו היה על הנתבעת לנקוט אמצעי זהירות, אשר לא ננקטו. הנתבעת הפרה את חובת הזהירות הקונקרטית כלפי התובע וכתוצאה מכך נגרם לו נזק גוף. עם זאת, גם התובע נושא באשם תורם, שהרי היה עליו לשים לב למקום הליכתו ודריכתו, במיוחד כאשר מדובר במקום הסמוך לביתו ובו, יש להניח, נהג לעבור לעיתים. בנסיבות העניין, נוכח טיב המפגע ומיקומו אעמיד את גובה אשמו התורם של התובע על 10%.

ולשאלת הנזק. לתובע נגרם קרע בגיד הסופראספינטוס בכתף ימין. הוא טופל במתלה ובפיסיותרפיה במשך ארבעה חודשים. התובע תמך תביעתו בחוות דעת של ד"ר ארבל, אשר קבע כי נותרה לו נכות צמיתה בת 28.75%. מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעתו של ד"ר ז'טלני, אשר העמיד את נכותו הצמיתה של התובע על 14.5%. נוכח הפערים בין חוות הדעת מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, ד"ר אריאל אורן. התובע התלונן בפני המומחה על כאבים בכתף ימין בקור, בעת הרמתה, בעת שינה ובהרמת משא מעל 5 ק"ג. במסגרת חוות דעתו מיום 25.5.10 קבע המומחה כי נותרה לתובע נכות בת 14.5% בהתאם לסעיפים 39(3)ו – 42(1)(ד)(II) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956. עוד קבע המומחה כי התובע סבל מנכות זמנית בת 100% לתקופה של ששה שבועות ונכות זמנית בת 50% למשך ששה שבועות נוספים. המומחה לא נחקר על חוות דעתו ובהעדר נסיבות מיוחדות אני מקבלת חוות דעתו באשר לנכות הרפואית שנותרה לתובע עקב התאונה.

התובע עותר לפיצוי בגין כאב וסבל, הוצאות רפואיות, עזרת צד שלישי והוצאות נסיעה לעבר ולעתיד. עובר לתאונה וגם לאחריה התובע לא עבד ולא נגרמו לו הפסדי השתכרות. לתובע נקבעה נכות כללית בת 60% במוסד לביטוח לאומי ללא קשר לתאונה. התובע אישר בחקירתו כי גם לפני התאונה וגם אחריה לא נלקחה על ידו עזרת צד שלישי בתשלום "כי מבחינה כספית אני לא יכול" (עמ' 12). לא הוצגו קבלות לגבי הוצאות רפואיות ונסיעות למעט קבלה על סך 1637 ₪ בגין בדיקת M.R.I. בנסיבות העניין, לאחר עיון בראיות ובטענות הצדדים, בהתחשב בטיב הפגיעה, נסיבות הפגיעה וגילו של התובע, אני מעמידה את סכום הפיצוי בגין כאב וסבל על סך 48,000 ₪ נכון להיום, כולל ריבית, ואת סכום הפיצוי בגין הוצאות רפואיות, נסיעות ועזרת צד שלישי, לעבר ולעתיד, על סך כולל של 26,000 ₪ נכון להיום, לעבר ולעתיד. מסכומי הפיצוי ינוכה אשם תורם בשיעור 10% ויתווספו שכ"ט עו"ד בשיעור 29% כולל מע"מ (בהתאם להסכם שכר הטרחה שהוצג) והוצאות המשפט (אגרה ומומחים), כל הוצאה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתה ועד היום. הסכומים ישולמו לידי ב"כ התובע בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין אצל ב"כ הנתבעות ולאחר מועד זה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, ט' אייר תשע"ב, 01 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ