אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עצת זנקים נ' קמינצקי

עצת זנקים נ' קמינצקי

תאריך פרסום : 20/08/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
16525-06-11
15/08/2013
בפני השופט:
מרים ליפשיץ-פריבס

- נגד -
התובע:
עצת זקנים ע.ר. 58-024-776-5
הנתבע:
משה קמינצקי
פסק-דין

פסק דין

לפניי תביעה למתן צו מניעה וצו עשה קבוע, לסילוק יד ופינוי של הנתבע או מי מטעמו מנכס שבבעלות התובעת ולהורות על הפסקת ביצוע עבודות שיפוץ ונגרות בנכס .

טענות התובעת:

התובעת, עמותה רשומה ובעלת זכויות כחוכרת של מגרש 935 במועצה מקומית מודיעין עילית מכוח חוזה חכירה עם המועצה המקומית (נספח לתביעה) עליו בנוי המבנה נושא התביעה שלטענתה היא מפעילה בו מוסד תורני (להלן-"המבנה").

התובעת טוענת כי הנתבע תפס חזקה בלעדית בקומת המרתף של המבנה ללא כל זכות לפי הדין ומבצע במרתף עבודות שיפוץ ונגרות. לאור פעולותיו אלו של הנתבע היא הגישה תביעה בבית המשפט בירושלים בת.א. 1495/10 למתן צו עשה וצו מניעה כנגדו בנוגע למבנה(להלן - "התביעה הקודמת"). בהסכמת הצדדים ניתנה החלטה ע"י השופט י' מילנוב ביום 2.2.2010 לפיה הסכסוך יתברר בהליך בוררות בפני בית דין צדק שיוסכם עליהם וככל שלא תהיה הסכמה על זהות הבורר, זהותו תיקבע ע"י הרב יוסף שלום אלישיב (נספח 1 לכתב התביעה). כב' הרב יוסף שלום אלישיב הורה כי בית הדין אליו יפנו הצדדים הוא בית הדין בקרית ספר מודיעין עילית (להלן-"בית הדין") .

לטענת התובעת, בתאריך 9.3.2010 הוציא בית הדין צו לפיו נמנע מהצדדים לשנות את המצב במבנה ממצבו עובר להשתלטותו של הנתבע עליו (נספח 2 לכתב התביעה). למרות שהנתבע הסכים להעברת התביעה הקודמת לבוררות (פרוטוקול הדיון בתביעה הקודמת, נספח 1 לכתב התביעה) הוא סרב להגיע לדיונים בבית הדין. בתאריך 30.11.2010 ניתנה החלטה ע"י בית הדין שצו המניעה יסויג ויחול רק לגבי הנתבע ואילו ההגבלות על שינוי מצב המבנה כנגד התובעת, יוסרו (נספח 3 לכתב התביעה). למרות ההחלטות של בית הדין, חזר והשתלט הנתבע בשנית על המבנה וניתנה היתר לתובעת ע"י בית הדין להגיש את תביעתה.

בתאריך 14.12.2009 פתח הנתבע תיק הוצל"פ לביצוע שטר כנגד הרב גד שליף שהיה חבר בעמותה התובעת, בגין הלוואות שניתנו לרב שליף באופן אישי (ת"ט 16796/12/09) . לטענת התובעת, ההליך תלוי ועומד משניתנה רשות להתגונן (נספח 6 לכתב התביעה). בנוסף, הוצא צו עיכוב יציאה מהארץ כנגד הרב גד שליף ולמרות זאת עלה בידו לעזוב לחו"ל. משכך, נאלצה התובעת למנות חברי הנהלה חדשים לעמותה. משראה הנתבע, כי לא עולה בידו לגבות את החוב האישי מהרב שליף ביקש הנתבע ללא זכות בדין, להטיל את חיוביו של הרב על כתפי הנתבעת. התובעת טענה כי אין קשר בין חובו האישי של הרב גד שליף לבין היותו חבר עמותה של התובעת. לפיכך, לא קמה לנתבע זכות להשתלט על המבנה ומכאן, התביעה.

לטענת התובעת, משלא עלה בידי הנתבע להיפרע מהחוב האישי של הרב גד שליף ובית הדין הורה לו לפנות את המבנה ובמתן צו המונע ממנו להיכנס אליו הוא פתח תיק הוצל"פ כנגד התובעת (ת"ט 10653-09-10 , נספח 7 לכתב התביעה). הבקשה להתנגדות לביצוע שטר התקבלה והתביעה עדין תלויה ועומדת. במסגרתה, למעט שטרי חוב פרטיים החתומים על ידי הרב גד שליף כלווה יחיד לא הוצגה כל ראיה כנגדה ע"י הנתבע. בהחלטה שניתנה בתיק ההוצל"פ ביום 2.9.2010 עוכבו ההליכים כנגדה.

לאור האמור טוענת התובעת כי השתלטות של הנתבע על המבנה מנוגדת לצווים שניתנו בתיק הוצל"פ ובבית הדין וכן בתיק 10653-09-10 ויש בה משום הפרה של הצווים. בהתאם, ביקשה התובעת להורות על פינוי וסילוק יד של הנתבע או מי מטעמו לאלתר, לרבות פינוי כל דבר וחפץ מהמבנה נושא התביעה.

טענות הנתבע:

הנתבע, טוען שהוא מנהל של עמותת "מוסדי עולם" שעיסוקה מתן הלוואות וגמ"ח ליחידים ומוסדות ובין היתר ניתנו לתובעת שירותי סליקה ומימון של הלוואות בסכומים גבוהים לצורך מימונה השוטף ולביצוע שיפוצים. הואיל והתובעת, מחזיקה מבנה בן 4 קומות במודיעין עילית המשמש כבית ספר ובית כנסת ניתן לה מימון לביצוע תוספות בניה ושיפוצים ע"י עמותת מוסדי עולם וחלק גדול ממימון התובעת נשען על כספים של עמותת מוסדי עולם. מוסדי עולם, ניהלה למעלה מ- 15 שנה את מערך גביית הוראות הקבע של התובעת לשכר לימוד של התלמידים בבית הספר בשתי קרנות, זיכרון ישעיהו ודעת זקנים. שיעור הגבייה לחודש היה בסך של כ- 120,000 ₪. ההלוואות שניתנו לתובעת ע"י מוסדי עולם לטובת בית הספר של התובעת לא ניתנו באופן רשמי ומוצהר על שם התובעת כי אם בחתימה אישית ובערבות של מנהלה הרב גד שליף וכן של הרב ישעיהו קצנלבוגן (נספחים ב-ג לתצהיר עדות ראשית של הנתבע). נכון ליום 17.11.2010 עמדת יתרת החוב בסך 360,438$ (נספח א לתצהיר עדות ראשית של הנתבע). כנגד ההלוואות, שיעבדה התובעת את הוראות הקבע של הורי התלמידים וערבות של עובדי בית הספר (נספחים ד-ה לתצהיר עדות ראשית של הנתבע).

התובעת, נקלעה לקשיים כלכליים ולא פרעה את חובותיה למוסדי עולם ופריסת תשלומים, גם היא לא הועילה. התובעת ביקשה שוב ושוב לדחות את מועד הפירעון, אך לא השכילה להשיב את החובות. כאשר הביעה מוסדי עולם הסתייגות מהמשך פריסת החובות ללא מועד פירעון הודיעה לה התובעת כי היא תעביר את הוראות הקבע לגורמים אחרים וכך אכן עשתה. בניסיון להגיע להבנות וליישור ההדורים נחתם הסכם פשרה (נספח ו לתצהירו של הנתבע) אך התובעת, לא מילאה אחריו. בלית ברירה, משהוברר למוסדי עולם כי התובעת העבירה את הוראות הקבע לגורם חלופי ואף לא כיבדה את הסכם הפשרה הגישה מוסדי עולם את השיק בסך של 1,240,666 ₪ לגביה בהוצל"פ.

השיק חזר בהעדר כיסוי מספיק והוחל בהליכים נגד הרב גד שליף. במקביל, נוהל מו"מ בניסיון להגיע להסכמות והושגה הבנה לפיה עמותת מוסדי עולם תקבל את המרתף במבנה שהיה במצב של שלד ותכשיר אותו לשימוש על חשבונה. המרתף יושכר ומדמי השכירות העתידיים יקוזז החוב של התובעת עד לפירעון מלא של החוב בצירוף הוצאותיה של חסדיי עולם לשיפוץ המרתף. בהתאם לכך נחתם ביום 20.12.2009 זיכרון דברים בסיוע עו"ד במטרה להסדיר את פירעון החוב (נספח ז לתצהיר הנתבע) בהתאם, השקיעה עמותת מוסדי עולם במרתף 100,000$ במטרה להכשירו, לרבות ריצוף, אלומיניום, חלונות וקירות גבס ובכך מילאה את חלקה. התובעת מצידה, לא זו בלבד שמילאה את חלקה בהסכם הפשרה כי אם התכחשה להסכמות בהשיבה רעה תחת טובה . קבוצת הורי תלמידים ומוועד ההורים של המוסד התורני נישלו את הרב גד שליף מהעמותה והתובעת התנערה מהתחייבויותיה והשתלטו שלא כדין על העמותה. בנוסף, הם פרצו למרתף, ניתקו את החשמל ופנו למשטרה ולערכאות בטענה כאילו הנתבע מסיג גבול. עקב זאת הוגש להוצל"פ שיק נוסף ויתרת החוב של התובעת למוסדי עולם עומד על סך כולל של 1,760,000 ₪.

על אי חוקיות ההשתלטות על העמותה התובעת ע"י נציגי התובעת שלא הוסמכו לכך, ניתן ללמוד לטענת הנתבע מהחלטה שניתנה ע"י השופט נ' סולברג (נספח י לתצהירו של הנתבע). כפועל יוצא, אין בידי התובעת לדרוש פינוי וסילוק יד. כמו כן, הרב גד שליף מאשר את כל חובות התובעת ואופן יצירתם מה גם שלטובת החזר ההלוואות אותן הוא נטל ממוסדי עולם, שועבדו הוראות קבע לטובתה וניתנה הבטחה של התובעת שלא תעבירן לגורם אחר. לפיכך, דין התביעה להידחות ויש להורות ביטול הסעד הזמני שניתן ע"י המותב הקודם, כב' השופט רחמים כהן.

דיון ומסקנות:

לבחינת זכותה של התובעת למתן סעדים קבועים בנוגע לשימוש של הנתבע במבנה בחנתי את מקור הסמכות שלו להחזיק במבנה. מכתבי הטענות שהגיש הנתבע עולה כי הוא מבסס את זכותו במבנה בגין קיומו של חוב של התובעת לעמותת מוסדי עולם העומד לשיטתו ע"ס של 1,760,000 ₪. לטענתו, התובעת הפרה זיכרון דברים עליו היא חתומה לפיו פירעון ההלוואה שניתנה לה ע"י מוסדי עולם אמור להיות מדמי שכירות בגין המרתף, שהיא מבקשת למנוע ממנו את השכרתו. כך גם תיבחן טענתה של התובעת לפיה היא אינה אחראית להתחייבויותיו של הרב שליף בהתחשב בכך שהכספים ניתנו לו לכיסוי חובותיו האישיים. לטענתה, זיכרון הדברים אינו מחייב אותה ואף נחתם שלא כדין . לפיכך , אין לנתבע זכות לתפוס חזקה במבנה.

במסגרת ניהול ההליך בקשה התובעת שיינתן צו מניעה זמני, שיורה לנתבע להפסיק את עבודות השיפוץ במבנה ולהורות לו לפנות את מיטלטליו ולסלק ידו ממנו. ביום 16.6.2011 ניתן ע"י השופט רחמים כהן צו מניעה וצו עשה ארעי לבקשת התובעת . הנתבע הגיש בקשה לביטול הצו שניתן במעמד צד אחד וביום 13.7.2011 ניתנה החלטה ע"י השופט כהן לפיה הצו הארעי שניתן בתאריך 16.6.2011 יישאר על כנו עד למתן החלטה אחרת, למעט פינוי הנכס. בתאריך 13.6.2012 הוריתי כי הצווים שניתנו על ידי המותב הקודם, יישארו על כנם עד להכרעה בתיק העיקרי.

זיכרון דברים:

לשיטת הנתבע בשנים 2007-2008 ניתנו לתובעת הלוואות בסך כולל של 535,000$ ונותרה יתרה בגינן נכון ליום 17.11.2010 בסך 360,438$ (סעיף 7 לתצהיר הנתבע ). לדברי הנתבע, הואיל ולא היה באפשרות התובעת לשלם את החוב נערך זיכרון דברים , בהבנה שמוסדי עולם ישקיעו בנכס וכאשר הנכס יניב פירות ישולמו מהפירות חובותיה של התובעת למוסדי עולם (עמ' 28 שורות 29-32). לפיכך לדברי הנתבע, כניסתו למבנה היתה מכוח ההסכם (זיכרון הדברים- מ.ל.) עם התובעת (עמ' 28 שורות 28-29) ולאחר שקיבל את המפתחות מהרב שליף.

זיכרון דברים מבטא הסכמה בנוגע לתנאים ועשוי להיות שלב ביניים לכריתת הסכם סופי בנסיבות מסוימות ובנסיבות אחרות, הוא עשוי להיות חוזה מחייב בפני עצמו (ע"א 9247/10 אהרון רוזנברג נ' חיים סבן [פורסם בנבו] 24.07.2013). הבחנה בין הסוגים השונים של זיכרון דברים מקבלת משנה תוקף, היכן שלא השתכלל חוזה סופי. במידה וההסכם המקדמי איננו מהווה חוזה מוגמר, הוא לא מחייב את הצדדים. בשונה מכך, היכן שההסכם המקדמי מהווה חוזה בפני עצמו, הצדדים מחויבים לפעול על פיו ואין הן רשאים לסגת מההסכמות באופן חד צדדי. הצדדים, מוחזקים כמי שלא ראו בהסכם המוקדם בסיס להתקשרות מחייבת, כאשר חזקה זו ניתנת לסתירה אם מוכח באופן ברור שכוונתם הייתה להתקשר באופן מחייב גם מבלי שייחתם חוזה סופי לאחר מכן (ע"א 8320/09 אלי אלחדד נ' מרדכי שמיר[פורסם בנבו] 29.03.2011).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ