אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עצמון נ' יואלי ואח'

עצמון נ' יואלי ואח'

תאריך פרסום : 18/02/2012 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
50254-01-12
14/02/2012
בפני השופט:
רם וינוגרד

- נגד -
התובע:
עמיר עצמון
הנתבע:
1. אורי יואלי
2. אורי יואלי בע"מ

החלטה

לאחר עיון בבקשה למתן רשות ערעור הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש מקום לדחותה ללא צורך בתשובה.

עניינה של הבקשה בהחלטתו של בית משפט השלום (החלטת כבוד השופט יצחק שמעוני, שופט בכיר, מיום 26.12.11) בגדרה ביטל את "פסק הדין" שנתן ביום 17.2.02 בתיק הפירוק מושא הבקשה (להלן: פסק-הדין). פסק-הדין נתן תוקף להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים, במסגרתו הסכימו על חלוקה בעין של המקרקעין מושא התביעה ועל מינוי כונס נכסים לצורך מימוש ההסכם. בפועל לא הסתיימו הליכי החלוקה עד לעצם היום הזה, בשל קשיים תכנוניים שנתקלו בהם הצדדים. לא למותר לציין כי בפסק-הדין מיום 17.2.02 הבהיר כבוד השופט שמעוני "כי אין במתן תוקף של פסק דין להסכם, כדי לייתר הליכי תכנון בהתייחס לחלוקה בעין". אמירה זו, המושתתת על הוראות הדין, התבררה כמעין נבואה המגשימה עצמה, כאשר הליכי התכנון הם המעכבים עד היום את השלמת החלוקה בעין.

די לקבוע שדין הבקשה להידחות שעה שהתקיימו בעניינה כל תנאיה של הוראת תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שכן קביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום מקובלות עלי, וכך גם המסקנות שהסיק מהן, ולא ניתן לגלות בהכרעתו טעות שבחוק.

מעבר לנדרש אבהיר כי בדין קבע בית המשפט קמא ש"פסק-הדין" אינו אלא "החלטה אחרת" ולפיכך אין צורך בהגשת הליך נפרד כדי להביא לביטולו של פסק-הדין. אמנם יש צורך בהגשת תובענה נפרדת כדי לתקוף הסכם פשרה שזכה לקבל תוקף של פסק-דין (ראו בהרחבה רע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק, פ"ד נג(3) 337, 344 – 345 (1999); והשוו ע"א 1545/08 מוסקונה נ' סולל בונה, מיום 4.3.10, בפסקה 11 לפסק-הדין; ע"א 2564/07 עזבון תקתוק נ' תקתוק, מיום 19.1.12, בפסקאות 19 – 20 לפסק-הדין). דא עקא שבמקרה דנא לא התקיים התנאי הבסיסי להכרה בפסק-הדין מיום 17.2.02 כ"פסק-דין", שכן המבחן הבסיסי לקביעה זו "אינו המבחן של חיתוך זכויות בעלי הדין, אלא המבחן הטכני, האם נסתיים הדיון בתיק" (רע"א 183/89 קמחי נ' קמחי, פ"ד מג(2) 95, 97א (1989); ע"א 6058/93 עזבון מנדלבליט נ' מנדלבליט, פ"ד נא(4) 354, 362ג (1997)). יתירה מזו, הכלל הוא כי בית המשפט הדן בתביעה לפירוק שיתוף אינו מסיים מלאכתו כל עוד לא הסתיימו כל "פעולות העזר" הכרוכות בביצוע פירוק השיתוף (ע"א 613/78 אניס נ' פוירשטיין, פ"ד לד(1) 32 (1979); רע"א 6810/97 בן שושן נ' בן שושן, פ"ד נא(5) 375, 377 (1997) ורבים אחרים). מכאן שפסק-הדין מיום 17.2.02 לא היה אלא "החלטה אחרת", ואין כל מניעה מתקיפתה בפני בית המשפט שנתנה.

עוד אעיר שספק אם המבקש רשאי להעלות את הטענות לפיהן מכתב מהנדסת המועצה המקומית מורה על שינוי המצב התכנוני. המבקש תקף בעוז בעבר, בשתי הזדמנויות שונות (הן בסעיף 11 לתגובתו לבקשה קודמת לביטול פסק-דין, והן בסעיף 13 לתגובתו לבקשה לביטול פסק פירוק השיתוף) את מכתבו של מהנדס הועדה המקומית "לשעבר" בעניין המצב התכנוני של המקרקעין. הוא טען שלעמדתו של מהנדס הועדה אין כל משקל. הוא ציין שהמכתב נכתב לבקשת אחד מהצדדים לסכסוך, ומכל מקום "כל עוד לא התכנסה מליאת הועדה המקומית ונוהל ההליך האמור במלואו לפי חוק כלל לא ניתן לדעת מה עמדתה והאם ניתן לאשר את תשריט החלוקה, בדרך כלשהי, אם לאו" [ההדגשה במקור – ר.ו.]. על אף עמדה זו, מכוחה ביקש המבקש לזכות בטענותיו באותה עת, הציג הוא עתה בפני בית המשפט קמא טענה קוטבית לפיה יש במכתבה של מהנדסת המועצה הנוכחית, שנכתב לבקשתו, כדי להוות הוכחה ניצחת למצב התכנוני. לא ניתן להסכין עם מצב דברים מעין זה, בו טוען צד להליך שאין כל משקל לעמדת המהנדס אלא יש חובה להמתין עד שיתמלא התנאי של התכנסות "מליאת הועדה המקומית ונוהל ההליך האמור במלואו לפי חוק", ולאחר מכן טוען היפוכו של דבר. במצב דברים מעין זה יש לכאורה תחולה לכלל בעניין ה"השתק השיפוטי" המונע מבעל דין להעלות טענה מנוגדת לזו שהעלה בעבר (השוו רע"א 6753/96 מ.מ.ח.ת. בע"מ נ' פרידמן, פ"ד נ(5) 418 (1997); ע"א 3948/97 מגדל נ' מנורה, פ"ד נה(3) 769, 808 (2001); למחלוקת בדבר היקף התפרשות הכלל, ולשאלת תחולתו גם במקרה בו בעל-הדין לא זכה בדינו בשל העלאת הטענה הסותרת ראו ע"א 9984/04 חקשורי נ' בובליל, מיום 9.6.10; לשוני אפשרי בעמדתו של כבוד השופט גרוניס בסוגיה זו ראו ע"א 8517/06 מדינת ישראל נ' שכטמן, מיום 1.6.11, בפסקה 8 לפסק-הדין).

כללו של דבר, החלטתו של בית משפט השלום מעוגנת היטב בעובדות, בדין ובהגיונם של דברים, ואין כל מקום להתערב בה. לפיכך אני מורה על דחיית הבקשה. רק מאחר ולא התבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תשיב את הערבון (שהופקד אתמול) למפקיד.

המזכירות תשלח העתק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ב, 14 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ