אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עצמון ואח' נ' עירית ירושלים

עצמון ואח' נ' עירית ירושלים

תאריך פרסום : 22/07/2013 | גרסת הדפסה
רע"צ
בית משפט השלום ירושלים
40710-02-13
15/07/2013
בפני השופט:
גד ארנברג

- נגד -
התובע:
1. מאיר עצמון
2. ורד עצמון

הנתבע:
עירית ירושלים

החלטה

בפני ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ אשר דחה את בקשת המערערים לסגור את תיק ההוצל"פ מחמת כך שהחוב שולם.

המדובר בתיק הוצל"פ שנפתח למימוש פס"ד. תיק ההוצל"פ נפתח בשנת 1999. בשנת 2006 הגישה המשיבה – הזוכה בתיק ההוצל"פ – בקשה לסגירת התיק לאחר שהחוב שולם. בשנת 2011 הגישה המשיבה בקשה לפתיחת התיק מחדש, הבקשה הועברה לתגובת המבקשים ומשאלה לא הגיבו הורה כב' הרשם דאג לפתוח את התיק מחדש.

המבקשים הגישו בקשה לסגור את התיק. לטענתם לא היתה כל סיבה לפתוח את התיק מחדש. התיק נסגר לאחר שהחוב שולם ומששולם החוב אין לפתוח את התיק מחדש. לטענתם הם שילמו את החוב בתשלומים עיתיים אצל הזוכה בתיק ההוצל"פ ולבסוף כאשר שילמו את התשלום האחרון, לפי החוב שהיה בתיק ההוצל"פ, נסגר התיק. המערערים טוענים כי בחלוף 7 שנים הגישה המשיבה בקשה, שניתן היה להבין ממנה שהיא מוגשת בהסכמה, לפתוח את התיק מחדש וכב' רשם ההוצל"פ הורה לעשות כן בשל אותה הטעיה. בקשתם היא איפוא לקבוע כי החוב שולם ולכן התיק נסגר ולא היה מקום לפתוח אותו מחדש. לחלופין, ואם יקבע שהיה מקום לפתוח את התיק מחדש, יש לחייבם בריבית רגילה של חוב ולא בריבית לפי ריבית הפיגורים הנהוגה בחובות לרשויות מקומיות וזאת בשל הזמן הרב שחלף מסגירת התיק ועד פתיחתו מחדש דבר שגרם לכך שהחוב, שהיה כמה אלפי שקלים הגיע לממדי ענק .

המשיבה טוענת כי למבקשים היו חובות לעירית ירושלים לשנים 94 – 98 שבגינם ניתן פס"ד ונפתח תיק ההוצל"פ נשוא החלטה זו. במהלך השנים שלאחר פתיחת התיק שילמו המערערים תשלומים שונים, רובם ישירות בעיריה. תשלומים אלה נזקפו על חשבון החוב נשוא תיק ההוצל"פ ובגינם בוצעה הפחתת חוב של 77,887 ₪ בתיק ההוצל"פ (הפחתת החוב נעשתה במרוכז לגבי התשלומים שבוצעו עד ההפחתה). בשנת 2006 הוגשה תביעה נוספת של העיריה נגד המערערים בגין חובות ארנונה שלהם שלא שולמו לשנים 1999 עד 2005 – כולל. במסגרת ההליכים בתביעה זו (השניה) טענו המערערים כי תשלומים שהם ביצעו בין השנים 2001 עד 2005 נועדו לכיסוי חוב זה. תשלומים אילו הפחיתו כאמור את החוב בתיק ההוצל"פ בגין החוב לשנים 94 – 98. בסופו של דבר הגיעו הצדדים להסכמה לפיה התשלומים שביצעו המערערים לשנים 1999 עד 2005 יופחתו מסכום התביעה נשוא התביעה השניה. כיוון שסכומים אלה הפחיתו כבר את סכום החוב בתיק ההוצל"פ נשוא התביעה הראשונה הודיעה העיריה כי היא תבקש לפתוח מחדש את תיק ההוצל"פ שנפתח לצורך גביית פסה"ד נשוא התביעה הראשונה וכך עשתה. לטענת המשיבה היא הגישה בקשה לפתוח את התיק מחדש. בבקשה זו לא נטען שהיא מוגשת בהסכמה. מה שנאמר בה הוא שלאור הסכמת הצדדים לזקוף תשלומים שהופחתו מהחוב בתיק זה לטובת החוב נשוא התביעה השניה, מבוקשת פתיחת התיק מחדש והעמדתו על אותם הסכומים שהופחתו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית הנהוגה לפי חוק הרשויות המקומיות (הפרשי הצמדה וריבית על תשלומי חובה) התש"ם – 1980.

כב' רשם ההוצל"פ קיבל את עמדת המשיבה לאחר ששוכנע שמדובר בתשלומים שבוצעו פעם אחת והמשיבים ביקשו לקבל עבורם זיכוי כפול הן בתיק ההוצל"פ והן בתביעה השניה. גובה החוב נקבע בהתאם לחוו"ד מומחה שהמציאה המשיבה לאחר שהמבקשים המציאו חוו"ד מטעמם לענין גובה החוב וכב' הרשם העדיף את חישוביו של המומחה מטעם המשיבה.

הערעור מופנה כלפי החלטה זו. המערערים טוענים שלא היה מקום לפתוח את תיק ההוצל"פ מחדש. לא רואים בתיק שבוצעו בו הקטנות קרן בגין התשלומים שהמשיבה טוענת שנעשה לגביהם זיכוי כפול, ומכל מקום, לא נכון היה לתת את מלוא ההצמדה והריבית בשל השנים הרבות שחלפו מסגירת התיק ועד פתיחתו מחדש. המערערים טענו כי כב' הרשם הוטעה לחשוב שפתיחת התיק מחדש מוסכמת בעוד היא לא היתה כזו וכבר בעת הדיון בפני ביהמ"ש בתביעה השניה הודיעו המבקשים שהם לא יסכימו לפתיחת תיק ההוצל"פ מחדש. למרות זאת הוגשה בקשה בה נטען שמדובר בפתיחת התיק מחדש בהסכמה. המשיבים טוענים כי קיים השתק עילה ופלוגתא וכן סופיות הדיון מחייבת את סגירת התיק וקבלת הערעור.

המשיבה חזרה על טענותיה כמפורט לעיל כאשר היא מרחיבה ומראה כיצד ביקשו המערערים לבצע הקטנה כפולה של החוב, כיצד ניתן לראות בתיק ההוצל"פ שבוצעו הקטנות חוב בגין תשלומים ששילמו המערערים ואשר נזקפו בסופו של דבר, לפי הסכמת הצדדים, לטובת התביעה השניה. אמנם לא מדובר בזיכוי של כל תשלום בנפרד ואולם, נעשה זיכוי של סכום של כ- 78,000 ₪ שמהווה סיכום של כל הסכומים שהפקידו המערערים עבור החוב ואשר גרמו לסגירת התיק, אך נזקפו בסופו של דבר על חשבון החוב נשוא התביעה השניה.

לבקשת המערערים קוים דיון בו למעשה חזר כל צד על טענותיו.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי יש לדחות את הערעור ואלה נימוקי:

א. הערעור הוגש ללא תצהיר של המערערים וזאת בניגוד להוראות תקנות 120 לתקנות ההוצאה לפועל התש"מ – 1974 המחייבת צירוף תצהיר לערעור. בנדון דנן, השאלה המהותית היא שאלה עובדתית האם בוצעו תשלומים שיש בהם כדי להביא לחיסול שני החובות הן של תיק ההוצאה לפועל והן של התביעה השניה ודאי שהיה צורך בתצהיר . משלא הוגש תצהיר לא הוכחו טענות המערערים.

ב. לגופו של ענין, החלטת כב' הרשם נסמכת על אדנים איתנים, נראה בבירור כי המערערים שילמו רק פעם אחת את הסכומים שהביאו להקטנת החוב בתיק ההוצל"פ ולבסוף לסגירתו. אמנם תשלומים שימשו לאחר מכן, בהסכמת הצדדים, לתשלום החוב השני כאשר ב"כ המשיבה אומר במפורש שזקיפת התשלומים לתביעה השניה תביא לפתיחת תיק ההוצל"פ מחדש.

ג. הבקשה שהוגשה לפתיחת התיק מחדש הועברה לתגובת המערערים ורק לאחר שאלה לא הגיבו הורה כב' הרשם על פתיחת התיק מחדש. העדר תגובה מצידם כנראה לא נבעה מרשלנות אלא מידיעתם שלהם שאכן הסכומים שבגינם נסגר התיק נזקפו לפי הסכמת הצדדים לחוב נשוא התביעה השניה.

ד. הבקשה שהוגשה לפתיחת התיק מחדש לא ציינה שיש הסכמה של הצדדים לפתיחת התיק מחדש. כל שנאמר בה הוא שהצדדים הסכימו לזקוף את התשלומים על החוב נשוא התביעה השניה. אין ספק שהיתה הסכמה כזו לפיכך לא נכונה הטענה לפיה המשיבה הטעתה את כב' רשם ההוצל"פ לחשוב שמדובר בבקשה מוסכמת.

חרף כל האמור נראה כי יש מקום להתערבות מסויימת והיא לענין גובה הריבית. אמנם נכון שהריבית בגין חובות ארנונה לא משולמים מוסדרת בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלום חובה) התש"מ – 1980 ואולם נראה כי בנדון דנן לאחר שהתיק היה סגור כ- 7 שנים היה מקום, לפני זקיפת התשלומים לתביעה השניה, להזהיר את המבקשים כי הדבר עלול לגרום להגדלה משמעותית של החוב נשוא תיק ההוצל"פ לא רק בסכום חוב הנומינלי ולא רק בסכום זה כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין אלא כשהוא נושא ריבית לפי החוק הנ"ל. לא מצאתי שהדבר נעשה לפיכך יש מקום לאפשר למערערים לפרוע את חובם ללא ריבית זו והכל בתנאי שיעשו כן תוך 30 יום, כולל ימי הפגרה, מקבלת החלטה זו.

התוצאה היא איפוא שהערעור נדחה. חרף האמור אם המערערים ישלמו תוך 30 יום מקבלת החלטה זו, כולל ימי הפגרה, את יתרת החוב בתיק כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית כדין בלבד מיום זקיפת כל תשלום על חשבון החוב בתיק זה ועד התשלום בפועל יהיה בכל לסילוק החוב ותיק ההוצל"פ ייסגר. לא ישולם הסכום האמור תוך 30 יום תהיה המשיבה רשאית להמשיך ולפעול לגביית מלוא סכום החוב בתיק ההוצל"פ כפי שאושר על ידי כב' הרשם בהתאם לחוו"ד המומחה שהמציאה המשיבה.

אני מחייב את המערערים בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ שייגבו מתוך סכום הערובה שהופקדה (מימוש הערבות הבנקאית בסכום זה).

המזכירות תשלח לב"כ הצדדים העתק מההחלטה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, ח' אב תשע"ג, 15 יולי 2013, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ