אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עץ זהב נ' גליבוב ואח'

עץ זהב נ' גליבוב ואח'

תאריך פרסום : 05/03/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
32995-08
01/03/2012
בפני השופט:
בלהה טולקובסקי

- נגד -
התובע:
נעמי עץ זהב
הנתבע:
1. חננואל גליבוב
2. איילון חברה לבטוח בע"מ

החלטה

הבקשה

בפני בקשת התובעת להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת הועדה הרפואית לעררים של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל), מיום 22.3.11 , אשר קבעה כי לא נותרה לה נכות כתוצאה מתאונת הדרכים מיום 24.9.07, וזאת על דרך של מינוי מומחים רפואיים בתחומים האורטופדי והנוירולוגי ו/או נפשי.

רקע עובדתי

התובעת, ילידת 1955, מורה במקצועה, נפגעה בתאונת דרכים שארעה ביום 24.9.07 (להלן: "התאונה"). התאונה הוכרה על ידי המל"ל, כתאונת עבודה.

ביום 18.1.09, קבעה ועדה רפואית של המל"ל כי לתובעת לא נותרה נכות בגין התאונה.

התובעת הגישה ערעור לבית הדין האזורי לעבודה אשר קבע בפסק דינו, מיום 7.7.10 כי "עניינה של המערערת יוחזר לוועדה לעררים על מנת שבשים לב לפרוטוקול מיום 23.6.09 שם קבעה "תנועות הצוואר מוגבלות וקפואות" תקבע את גובה הנכות בהתאם למגבלה שהיא מוצאת. הועדה תזמן את המערערת לבדיקה, תתייחס לחוו"ד ד"ר נסנינג מיום 20.12.07, שם קבע 15% נכות. כן תתייחס לתלונותיה בתחום הנפשי כפי שמופיע בכתב הערעור שהוגש לוועדה וכן לתלונותיה לגבי סחרחורות. הועדה תנמק החלטתה". (להלן: "פסק הדין").

ביום 22.3.11 שבה הועדה הרפואית לעררים וקבעה כי לתובעת לא נותרה נכות בגין התאונה.

קביעת הועדה הרפואית, מהווה קביעה על פי דין, כמשמעה בסעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן:"החוק") ומחייבת לצרכי תביעה זו.

טענות הצדדים

התובעת טוענת כי הועדה הרפואית לעררים התעלמה מהוראות פסק הדין על פיו היה עליה לבדוק את התובעת ולהתייחס לתלונותיה בתחום הנפשי.

התובעת מוסיפה וטוענת כי חרף קביעת הועדה הרפואית לעררים בדבר קיום מגבלה קלה בתנועות עמוד השדרה הצווארי, המקנה נכות בשיעור של 10% בהתאם לתקנה 37(5)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956, קבעה הועדה לא נותרה לתובעת נכות בגין התאונה.

עוד טוענת התובעת כי תלונותיה בדבר סחרחורות לא נבדקו וכי הועדה לא נימקה החלטתה כנדרש.

התובעת עותרת למתן היתר להבאת ראיות לסתור על דרך של מינוי מומחים רפואיים בתחום האורטופדי, הנוירולוגי והנפשי ומנמקת בקשתה זו גם בפער הגדול והלא מוסבר בין חוות הדעת שהוגשו על ידה לבין קביעת הועדות הרפואיות של המל"ל.

הנתבעים מתנגדים לבקשה וטוענים כי התובעת עמדה בפני מספר ועדות רפואיות ונבדקה מומחים בתחומי הרפואה השונים בפניהם עמדו כל המסמכים הנדרשים למתן החלטה, לרבות חוות דעת של מומחים מטעם התובעת וכי התובעת לא הראתה כל פגם מהותי בפעולת הועדות הרפואיות ולא הצביעה על נסיבות יוצאות דופן המצדיקות מתן היתר להבאת ראיות לסתור.

הנתבעים מוסיפים ומציינים כי הבקשה הוגשה לאחר שהושג הסדר דיוני בדבר מתן פסק דין על דרך הפשרה.

דיון

סעיף 6ב' סיפא לחוק קובע כי: "בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

הלכה היא כי היתר להבאת ראיות לסתור את דרגת הנכות שנקבעה על פי דין, יינתן רק במקרים חריגים ומיוחדים. הפסיקה הצביעה על שני סוגי טעמים העשויים להצדיק מתן היתר להבאת ראיות לסתור; טעמים משפטיים, כגון שההליך בו נקבעה הנכות על פי דין, היה נגוע בפגם מהותי, דוגמת תרמית או פגיעה בכללי הצדק הטבעי, או טעמים עובדתיים כגון מקרה בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע, מאז נקבעה נכותו על פי דין או שבפני הועדה הרפואית לא היו מלוא הפרטים הרלוונטיים בנוגע למצבו הקודם של הנפגע, ראה לעניין זה; רע"א 634/85 עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4)505 (1985); ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4) 77 (1991), שם נפסק: "על פי נוסח הסיפא לסעיף 6ב' לחוק יש להתיר להביא ראיות לסתור רק אם ראוי הדבר למען עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שיירשמו. נוסח זה מצביע על כך, שהתרת הבאת ראיות לסתור מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד. . .מקרה אחד הוא, כשלפני הועדה הרפואית לא היו עובדות רלוואנטיות חשובות הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם לתאונה, ואשר לו היו לפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה".

לאחר שעיינתי בדו"חות הועדות הרפואיות ובטיעוני ב"כ הצדדים, ראיתי לדחות הבקשה להבאת ראיות לסתור.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ