אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> עפ"ת 6982-07-16 נזר נ' מדינת ישראל

עפ"ת 6982-07-16 נזר נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 11/08/2016 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי ירושלים כבית-משפט לערעורים פליליים
6982-07-16
03/08/2016
בפני השופט:
אביגדור דורות

- נגד -
המערער::
גארי נזר
המשיבה::
מדינת ישראל
פסק דין

לפניי ערעור על גזר דינו של המערער, שניתן בתתע"א 8137-08-15 בבית משפט השלום לתעבורה בירושלים (כבוד סגן הנשיא י' צימרמן) (להלן-"בית משפט קמא") מיום 26.6.16. המערער הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של נהיגה ברכב, במהירות העולה על המותר, בניגוד לתקנה 54(א) לתקנות התעבורה. הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

ההליך בבית משפט קמא: 

  1. על פי עובדות כתב האישום, בהן הודה המערער, המערער נהג במהירות של 173 קמ"ש, במקום בו המהירות המותרת הִנה 90 קמ"ש. בית המשפט קמא גזר על המערער את העונשים הבאים: פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 18 חודשים; פסילת רישיון לתקופה של שִשה חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים; מאסר לתקופה של שלושה חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים; וכן קנס בסך של 2,000 ₪.

  2. באשר למאסר המותנה, טען הסנגור בבית משפט קמא, כי התביעה מנועה מלטעון למאסר מותנה, משום שלא הודיעה אודות כך בתחילת המשפט ולא מילאה אחר הוראות סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי. בית המשפט קמא דחה את טענת הסנגור, הואיל והמאשימה עתרה למאסר מותנה, להבדיל ממאסר מאחורי סורג ובריח וכן עקב כך שהמערער היה מיוצג על ידי סנגור.

  3. אשר לפסילת רישיון הנהיגה, ציין בית משפט קמא את פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק עפ"ת 43727-10-11 אבו אעמר נ' מדינת ישראל (6.12.2011), שבו קבע הנשיא י' אלון, כי אין הצדקה להתערב בגזר הדין של פסילת רישיון בפועל לתקופה של שנתיים, אשר ניתן על ידי בית משפט השלום לתעבורה, בגין עבירה של נהיגה במהירות של 177 קמ"ש, בדרך בה המהירות המרבית היא 90 קמ"ש. עוד ציין בית משפט קמא לקולא, כי הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 2008 ואין לחובתו הרשעות תעבורתיות ומצא להתחשב גם בנסיבותיו האישיות של המערער. לאור האמור, נפסל הרישיון, כאמור לעיל, לתקופה של 18 חודשים.

    תמצית טענות המערער:

  4. אשר לרכיב המאסר על תנאי, חזר ב"כ המערער על טענותיו שנטענו בבית משפט קמא, דהיינו: כי רק בשלב הטיעונים לעונש התבקש בית משפט קמא לראשונה לגזור על המערער רכיב של מאסר על תנאי, וזאת מבלי שנטען כי נתגלו נסיבות חדשות, שלא היו ידועות בזמן הגשת כתב האישום. לטענת ב"כ המערער, בית המשפט קמא טעה בפרשנות הוראת סעיף 15א לחוק סדר הדין הפלילי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ