עירית לוד נ' בן עטייה ואח'

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.

המשיבה הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב כנגד המבקשים לתשלום חוב עבור ארנונה, מים ואגרת ביוב בגין הנכס ברח' בבילו 27 בלוד. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקשים ביום 19.8.12.

ביום 6.3.13 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.

בתצהירי המבקשים התומכים בבקשה נטען, כי המבקשים לא קיבלו את האזהרה וכי לא ידעו על קיומו של החוב.

לגופה של התביעה, טוענים המבקשים כי המבקש 2 לא מעולם לא התגורר בנכס נשוא התביעה, שכן ריצה עונש מאסר במשך 6 שנים וכי המבקשת 1 החזיקה בנכס לפני כ-12 שנים, כאשר בתקופה זו שילמה את מלוא המסים החלים על הנכס וכי מדובר בחוב של בעלי הדירה. עוד טוענים המבקשים, כי מעולם לא קיבלו התראה מהמשיבה או דרישה לתשלום החוב וכי המשיבה לא צירפה לכתב התביעה מסמך המעיד לאיזה תקופה מתייחס החוב נשוא התביעה. כן טוענים המבקשים להתיישנות.

המשיבה מתנגדת לבקשה. המשיבה טוענת כי האזהרה הומצאה למבקשת 2 בכתובתה הרשומה במשרד הפנים ברח' זיתן 39, זיתן ומכאן שהאזהרה נמסרה כדין. המבקשים הגישו את הבקשה בחלוף 7 חודשים ומדובר באיחור ניכר.

לגופה של ההתנגדות טוענת המשיבה, כי המבקשים לא העלו טענת הגנה בפני התביעה. כך, המבקשת מודה כי החזיקה בנכס נשוא התביעה ועל-פי רישומי המשיבה היא רשומה כמחזיקה בנכס. מכאן שהיה על המבקשת למסור למשיבה הודעה כי חדלה להחזיק בנכס, בהתאם לפי סעיף 325 לפקודת העיריות, ומשלא עשתה כן אין היא יכולה לטעון כנגד חיובה בארנונה. אשר למבקש הטוען כי היה במאסר בתקופה נשוא התביעה, הרי שגם טענה זו אינה טענת הגנה, שכן המחזיק אינו חייב להיות המחזיק בפועל.

ביקשתי את תשובת המבקשים לתגובת המשיבה, אך זו לא התקבלה.

השאלה הראשונה אותה יש לבחון האם ההתנגדות הוגשה במועד? כאמור, המבקשים טוענים כי לא קיבלו את האזהרה בתיק ההוצאה לפועל. ואולם טענת המבקשים נסתרת לאור אישור המסירה של האזהרה שצירפה המבקשת ותצהירו של המוסר מהם עולה כי ביום 19.8.12 נמסרה האזהרה למבקשת 1, היא אשתו של המבקש 2, בכתובתה הרשומה במשרד הפנים והמבקשת אף חתמה על אישור המסירה. טענת המבקשים כי לא קיבלו את האזהרה הועלתה בצורה סתמית, מבלי שהיתה בה התייחסות כלשהי לאישור המסירה ומכאן שהמבקשים לא עמדו בנטל לסתירת החזקה בדבר תקינות ההמצאה. זאת ועוד, המבקשים אף לא פירטו בתצהירים באיזה מועד נודע להם על קיומו של תיק ההוצאה לפועל ועל כן לא הוכיחו כי ההתנגדות הוגשה במועד. לפיכך, אני קובעת כי ההתנגדות הוגשה באיחור.

האם יש מקום להאריך למבקשים את המועד להגשת התנגדות? המועד להגשת התנגדות לבצוע שטר קבוע בחיקוק, וככזה דרושים טעמים מיוחדים על מנת להאריכו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

בעבר הייתה ההלכה בעניין הארכת מועד בשל טעמים מיוחדים נוקשה, וביהמ"ש נטה להיענות לבקשות בעניין זה רק כאשר נגרם האיחור בעטיין של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל דין או בא כוחו (בש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4), 872, 879; בש"א 6402/96 הוועדה המקומית נ' מיכקשווילי פ"ד נ(3) 209, 211). במהלך השנים הגמישה הפסיקה את עמדתה וכיום קיימת נטייה להקל בבחינת הטעמים המיוחדים, על מנת לאפשר למחלוקות להתברר לגופן ולהימנע מפסקי דין על יסוד נימוקים טכניים ו/או מחדלים של בעלי דין. מגמה זו באה להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית (ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית – מבוא ועקרונות יסוד, ירושלים, תשנ"ב, ע' 203; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח, תקדין-עליון 2000(3), 2132; תת (י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)).

שאלת הטעמים המיוחדים נבחנה בפסיקה בהקשרים שונים, ובין היתר, כאשר נתבקשה הארכת מועד להגשת ערעור. כך נפסק, כי טעותו של בעל דין או בא כוחו, שבעטיה נגרם האיחור, ואפילו רשלנותם, אינם מונעים לחלוטין הארכת מועד, ובלבד שבעל דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר בתצהירו כיצד קרתה התקלה (ע"א 8547/96 אלימלך ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין, תקדין עליון 98(3), 275; י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית (1995), עמ' 889). עוד נפסק כי בבוא ביהמ"ש לבחון האם להיענות לבקשה להארכת מועד, עליו להתחשב גם במידת האיחור – ככל שהאיחור רב יותר, כך יידרש טעם מיוחד כבד משקל יותר (בר"ע (ת"א-יפו) 2444/04 ברוס בע"מ (בפרוק מרצון) נ' מנהל מס ערך מוסף באר-שבע ואח', תקדין-מחוזי 2006(2), 7192; בש"א (נצרת) 1625/05 אבראהים נ' אלרחמאן, תקדין-מחוזי 2005(3), 9012).

כאשר מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, נקבע בפסיקה כי יש מקום לגישה מקלה אף יותר (ראו: ת"ת(י-ם) 56816-10-10 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עזרן (פורסם בנבו)), ואף נקבע כי אין זה ראוי לבחון את טיב הטעמים המיוחדים להארכת מועד להגשת התנגדות בזיקה להארכת מועד להגשת ערעור, ובאותן אמות מידה מחמירות, שכן בשונה מערעור, המהווה מתן הזדמנות שנייה לבעל דין לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו, במקרה של התנגדות, מדובר בבעל דין שטרם קיבל את יומו בבית המשפט (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 מזר נ' בנדלר, תקדין-מחוזי 96(1), 588; ע"א (ירושלים) 1356/00 - שלום הדאיה נ' נחום פלדמן, תקדין-מחוזי, 2001(1), 649; וראה גם דברי כב' הרשמת אפעל-גבאי (כתוארה אז) בבש"א 5778/94 מ"י נ' ארגון סוכנים ובעלי תחנות, פ"ד מח(4) 872).

כך נפסק, למשל, כי למרות שהסמכות להארכת מועד לא נועדה להתגבר על תקלות שמקורן בטעות של בעל דין או בא כוחו, לא ניתן להתעלם מכך שתיתכנה טעויות אנוש, שאינן נובעות מרשלנות או הזנחה, ובמקרה כזה, ניתן במידת הצורך לתקן את הטעות, ע"י היענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב בהוצאות (בר"ע (מח', י-ם) 183/95 הנ"ל). כן נפסק שכאשר הנסיבות בכללותן מורות על טעות כנה, בתום לב, שאיננה נובעת מזלזול, הניתנת לתיקון תוך התחשבות באינטרסים של הצד השני, ניתן להיענות לבקשה להארכת מועד, תוך חיוב הצד שטעה בתשלום הוצאות לצד שכנגד (בש"א (ת"א-יפו) 175521/07, סאבר ג'וברין מוחמד נ' ש.ר.מ.ס. שיווק ציוד לבניין, תקדין-שלום 2007(4), 29025).

במקרה זה לאור העובדה שהמבקשים לא היו מיוצגים בעת המצאת האזהרה ונוכח טענתם כי לא ידעו על קיומו של החוב, יש מקום להאריך למבקשים את המועד להגשת ההתנגדות תוך חיובם בהוצאות בשל מחדלם באי הגשת ההתנגדות במועד.

אשר לטענות שמעלים המבקשים בהתנגדות לגופה, הרי שהצדק עם המשיבה כי ככל שהמבקשים לא החזיקו בנכס היה עליהם למסור למשיבה הודעה בכתב בהתאם לחובתם על-פי סעיף 325 לפקודת העיריות.

יחד עם זאת, אני מוצאת מקום להורות על קבלת ההתנגדות לאור העובדה שהמשיבה לא פירטה בכתב התביעה את תקופת החוב ואף לא צירפה מסמך ממנו ניתן ללמוד לאיזו תקופה מתייחס החוב נשוא התביעה. בנסיבות אלה, ולאור העובדה שהמבקשים טוענים להתיישנות, הרי שיש ליתן להם רשות להתגונן בפני התביעה.

לאור האמור לעיל ובמאזן השיקולים הבאים בחשבון במקרה זה, יש לאפשר למבקשים את יומם בבית המשפט,להאריך את המועד להגשת ההתנגדות וליתן להם רשות להתגונן בכפוף לתשלום הוצאות בגין מחדלם באי הגשת התנגדות במועד, בסך של 1,500 ₪, ללא קשר לתוצאות ההליך העיקרי. על המבקשים לשלם את ההוצאות הנ"ל בתוך 30 ימים מהיום לקופת בית המשפט , שאם לא כן תידחה הבקשה להארכת מועד וההתנגדות.

לאחר ביצוע התשלום הנ"ל, ולנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן: