עב"ל 1844-09-10, 25466-03-12, 36059-03-11, 48308-01-11 המוסד לביטוח לאומי ואח' נ' חג'ג' ואח'

הנשיא יגאל פליטמןפתח דבר 

• לפנינו ארבעה ערעורים בהם אנו נדרשים שוב לשאלת - חלות דיני ההתיישנות על חוב למוסד לביטוח לאומי. בשל השאלה המשפטית הזהה, בכל ארבעת הערעורים, אוחד הדיון בהם.

   

• בשניים מפסקי הדין מושא הערעורים שלפנינו (עב"ל 1844-09-10 המוסד לביטוח לאומי - לבנה חג'ג' ועב"ל 36059-03-11 המוסד לביטוח לאומי - מ' ד') ביטל בית הדין האזורי את חובות המערערים למוסד לביטוח לאומי, לאור פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין נסייר (רע"א 187/05 נעמה נסייר - עיריית נצרת עילית (לא פורסם, 20.6.10; להלן - הלכת נסייר או עניין נסייר), בקובעו כי כללי חוק ההתיישנות חלים על חובות המבוטחים למוסד לביטוח לאומי. בשני הערעורים האחרים (עב"ל 48308-01-11 שוקרי עבד אלכאמל ורחאב עבד אלכאמל - המוסד לביטוח לאומי ועב"ל 25466-03-11 נעמי קסירר - המוסד לביטוח לאומי) פסק בית הדין האזורי כי דיני ההתיישנות אינם חלים ביחסים שבין מבוטח למוסד לביטוח לאומי, לעניין חובות למוסד לביטוח לאומי.

  נוכח הדעות הנוגדות בפסיקת הערכאות קמא, התבקשה פסיקתו של בית דין זה.

   

• במעמד הדיון בערעורים שבפנינו ביקשנו את עמדות הצדדים באשר לצירופו של היועץ המשפטי לממשלה לדיון ולקבלת עמדתו. באי כוח הצדדים לא התנגדו. לאור זאת קבענו כי היועץ המשפטי לממשלה יצורף להליך והורנו לו להגיש עמדתו.

   

  הרקע העובדתי, פסקי הדין שבערעור וההליך שבפנינו

   

  עב"ל 1844-09-10

  4. המערערת, הגב' לבנה חגג' (להלן - הגב' חגג') הגישה לבית הדין האזורי תביעה להצהיר על בטלות חובה הכספי למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד או המוסד לביטוח לאומי). המוסד פנה לגב' חגג' בחודש נובמבר 2009 בדרישה לתשלום חוב מכוח פקודת המיסים (גבייה), התשמ"א - 1981. החוב נוצר בגין אי תשלום דמי ביטוח לשנת 2000 (מחודש פברואר עד אפריל ומחודש אוגוסט עד דצמבר), לשנת 2001, ולשנת 2002 (חודשים מרץ עד אוקטובר).

   

  5. בית הדין האזורי בחיפה (ב"ל 3142-09 (אזורי חיפה); סגנית הנשיא, השופטת איטה קציר, ונציגי העובדים מר דן מיבר ומר יוסף לוי) ביטל את החוב שנוצר בגין אי תשלום דמי ביטוח. בית הדין הפנה לנפסק בעניין נסייר, בו נקבע כי על רשות מנהלית לעמוד במסגרת ההתיישנות הקבועה בחוק, כדי לשרת את התכלית שלשמה נחקק חוק ההתיישנות. בית הדין האזורי קבע כי חוב לביטוח לאומי בגין דמי ביטוח נגבה כחוב מנהלי ולכן יש להקיש מהנפסק בעניין נסייר.

  לאור האמור נקבע כי למבוטח קיימת זכות לטעון טענת התיישנות כלפי המוסד לביטוח לאומי לגבי חוב שתשלומו נדרש על פי פקודת המיסים (גבייה). בית הדין קבע כי אין הבדל של ממש בין המוסד לביטוח לאומי לבין רשות מינהלית אחרת. אשר על כן נפסק, כי המוסד מנוע מלתבוע חוב בגין דמי ביטוח לתקופה העולה על שבע שנים, בהתאם לקבוע בחוק ההתיישנות. בית הדין השית על המוסד הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 3,000 ש"ח.