ס"ע 37887-04-12

• תיק זה החל בבקשת התובעת למתן צו מניעה זמני כנגד הנתבעים, בנוגע למניעת קשרי עבודה ו/או כל קשר עסקי אחר של הנתבעים 1-2 עם הנתבעת 3 למשך שנה מסיום העסקתם, וכן במתן צו המורה לנתבעים להעביר לחזקת התובעת כל מידע מסחרי סודי השייך לה והמצוי ברשות הנתבעים. ביום 22.5.12 ניתנה החלטה בבקשה לסעד הזמני בה נקבע כי יש להגביל את עיסוק הנתבעים 1-2 בנתבעת 3, לשישה חודשים מיום מתן ההחלטה וכן ניתן צו לפיו על הנתבעים להעביר לחזקת התובעת כל מידע מסחרי סודי ו/או סוד מסחרי אחר, השייך לה והמצוי ברשותם וכן כל העתק ממנו, ככל שקיים. הנתבעים הגישו בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית הדין הארצי ובקשתם נדחתה. התובעת הגישה כתב תביעה מתוקן. והנתבעים 1-2 הגישו תביעה שכנגד בכל הנוגע לזכויות הסוציאליות המגיעות להם כטענתם ורכיבים נוספים.

• ואלו הן העובדות הרלוונטיות בתיק זה כעולה מחומר הראיות שהוצג בפנינו:

  • התובעת (להלן:"ג.ק. מערכות" ו/או "התובעת") הינה יבואנית וסוכנות מורשית ראשית בישראל מחברתSCOTT FREZER COMPANY העולמית (להלן: "חברת קירבי העולמית"). מר גיל קריטי משמש מנכ"ל התובעת (להלן: "מר קריטי").

  • הנתבע 1 (להלן: "מר עובדיה") החל לעבוד בתובעת החל מיום 1.5.99, והנתבע 2 (להלן: "מר שחר" וביחד: "העובדים") החל מחודש 1/07. שניהם עבדו כטכנאי שירות. העובדים חתומים על הסכם העסקה. בהסכם ההעסקה אין התייחסות ו/או תנייה בדבר דרישה לאי תחרות ו/או להגבלת חופש העיסוק לתקופה כלשהי.

  • הנתבעת 3 (להלן:"ח.א.ס. מערכות" ו/או "הנתבעת") הינה חברה העוסקת בתחום שואבי האבק הביתיים. מר סולימאן אחמד משמש כמנכ"ל הנתבעת (להלן: "מר סולימאן").

  • שכרם של העובדים בתובעת היה מורכב משכר בסיס בתוספת בונוס. ממוצע שכרו של מר עובדיה עמד על סך של 22,000 ברוטו ₪. ממוצע שכרו של מר שחר עמד על סך 14,000 ₪.

  • במהלך 02-03/2012, נעדרו הנתבעים מעבודתם בתובעת, תוך שהינם מציגים אישורי מחלה.

  • העובדים התפטרו מעבודתם בג.ק. מערכות. מר עובדיה הוציא מכתב התפטרות ביום 15.3.12, ואילו מר שחר ביום 28.3.12.

  • בסמוך למועד התפטרות העובדים, נמסר להם מכתב מטעם התובעת, באמצעות מר קריטי, בו צויין כי התובעת מקבלת את התפטרותם והיא מוותרת על ביצוע עבודתם בתקופת ההודעה המוקדמת. באותו מכתב, מנהל התובעת התריע בפני הנתבעים, כי ככל שבכוונתם לעבוד בח.א.ס. מערכות, יש בכך הפרת חוזה עבודתם ועוולה מכוחחוק עוולות מסחריות,תשנ"ט-1999 (להלן:"חוק עוולות מסחריות"), ובכוונת התובעת לפנות לערכאות בנדון.

  • ביום 1.4.12 החלו מר עובדיה ומר שחר לעבוד בח.א.ס. מערכות, באותם תפקידים אותם ביצעו בג.ק. מערכות.

  • מר שחר התפטר מעבודתו בח.א.ס. מערכות במהלך חודש 3/14 הואיל ועבר לעבוד אצל דודו בעסק לאיטום גגות אולם הוא ציין כי הוא שוקל לחזור ולעבוד בח.א.ס. מערכות . (ר' סעיף 2 לתצהירו).

     

• ההליך:

  • ביום 24.3.13 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן בו עתרה למתן צווי מניעה קבועים ולמתן סעדים הצהרתיים ותביעה כספית כנגד הנתבעים ע"ס 1,500,000 ₪ בגין פיצויי הפרה, גזל סודות מסחריים וגרם הפרת חוזה עבודה. מר עובדיה ומר שחרהגישו כתב תביעה שכנגד בו עתרו לפיצוי בגין אי הפרשות לפנסיה, פיצויי פיטורים, הפרשי שכר עבודה, הודעה מוקדמת, דמי מחלה, חופשה, מילואים, פיצוי בגין אבדן השתכרות, פגיעה בפרטיות, עגמת נפש ונזקים ממוניים ושאינם ממוניים.

  • התובעת הגישה בקשה למתן צווים להגשת דין וחשבון ומתן הוראות דיוניות בדבר דרכי הגשת ראיות שיש בהן סוד מסחרי בהתאם לסעיפים 15,22 ו-23 לחוק עוולות מסחריות ותקנות עוולות מסחריות (סעדים וסדרי דין),תש"ס-1999 (להלן: "תקנות עוולות מסחריות"). במסגרת בקשה זו ביקשה התובעת שבית הדין יורה לנתבעים, בין היתר, להעביר פרטים וחשבונות רבים בנוגע לטפסי בקשות שירות, פירוט הכנסות של העובדים מח.א.ס. מערכות, פירוט כל המכירות של ח.א.ס. מערכות ממועד תחילת העסקת מר עובדיה ומר שחר בשירותה. ביום 6.9.15 ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה. התובעת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו. בית הדין הארצי המליץ לה על מחיקת בקשת רשות ערעור וזאת תוך שמירה על זכותה להעלות טענות בנדון במסגרת הערעור. התובעת קיבלה את המלצת בית הדין הארצי ומחקה את בקשת רשות הערעור.

  • בתיק זה התקיימו מספר דיונים במסגרת הסעד הזמני במהלכם נשמעו מטעם התובעת העדים הבאים: הגב' רינה מצליח(לקוחה), סמנכ"ל התובעת-מר זיו כחלון, מר שמואל ירון, מנהל שירות בתובעת, חוקרים -מר שי אשל, מר אבשלום חנון, מר פקר חיים חוקר, מר ידידיה יעקב, מר עודד נגר. מנגד מטעם הנתבעים העידו מר אברהם בוהנה שהיה באולם בית הדין, בחקירה ראשית ברשות בית הדין, מר עובדיה, מר שחר ומר סולימאן אחמד.

  • במסגרת ניהול התיק העיקרי התקיימו מספר דיוני הוכחות במהלכם נשמעו נשמעו עדי התביעה מר אורבך, גב' פאני וגב' מורן פאתאל, מר אמיל רחמה , גב' רחל בירון, מר תבור נותן חוות הדעת , מר זיו כחלון, ומרשמואל ירון (ממונה על מר עובדיה ומר שחר) ומר קריטי . ומטעם הנתבעים, מר עובדיה, מר שחר, מר אחמד סולימאן, מר אברהם בוהנה ומר הדס פולקמן שהעיד בחקירה ראשית ונגדית בהתאם להחלטת בית הדין.

  • לאחר שמיעת עדותו של מר פולקמן ביקשה התובעת להתיר לה הגשת עדויות הזמה בהתייחס לעדותו. ביום 1/2/15 ניתנה החלטתי המקבלת את הבקשה באופן חלקי, רק בנוגע להודעה של קירבי בדבר סגירת הסניף של מר פולקמן בשל הפרת הכללים של קירבי כטענת התובעת, נוכח האמור נשמעה עדות הזמה בנדון של מר קריטי בישיבת ההוכחות האחרונה.

     

• טענות התובעת בתביעה בתמצית

  • לטענת התובעת ח.א.ס. מערכות הינה חברת "פיראטית" שכל עסקיה מיוסדים על תרמית, גניבת עין ושימוש ללא הרשאה בסימן מסחרי, תוך התחזות לסוכנות מורשית להפצה ומתן שירותים לשואבי אבק קירבי.

  • מר עובדיה ומר שחר נעדרו מעבודתם במהלך 02-03/2012 , תוך שהתחזו לחולים. באותו מועד ממש, הם ניהלו מו"מ עם ח.א.ס. מערכות וחתמו עימה על הסכם העסקה.

  • הנתבעים פונים ללקוחות ג.ק. מערכות, תוך הצגת עצמם כסוכנים מורשים של קירבי ותוך מכירת מוצרים ושירותים אותם מכרו בתובעת במחירים זהים ותוך ניצול מידע שלהם בנוגע לפרטי לקוחות של התובעת לרבות סיום תקופת האחריות ו/או הביטוח. כך יצרו זיקה שקרית בינם לבין ג.ק. מערכות, תוך שימוש בסודותיה המסחריים ופגיעה בעסקיה.

  • הצטרפות העובדים לשירותיה של ח.א.ס. מערכות, כאשר באמתחתם סודות מסחריים של התובעת במטרה להקנות ח.א.ס. מערכות יתרון עסקי לא הוגן, מהווה הפרה של חובת האמון שחב העובד למעסיקו במהלך העבודה, כך גם לאחר סיומה.

  • ח.א.ס. מערכות משדלת את עובדי התובעת, לרבות מר עובדיה ומר שחר לעבור ולעבוד בשירותיה בתמורה לשכר גבוה ותמריצים מיוחדים. וכך היא גורמת לעובדי התובעת להפר את חוזה העבודה עימה, כדי לקבל מן המוכן עובדים מקצועים ובעלי הכשרה רבת ערך.

  • הנתבעים פונים ללקוחות התובעת תוך שימוש בסודותיה המסחריים של התובעת וגורמים לה נזקים כספיים.

  • לתובעת יש אינטרס לגיטימי במתן הצווים המבוקשים, שעולים בקנה אחד עם תקנת הציבור שיש להגן עליה מפני הלכות מסחר הנגועות בתרמית ורמייה.

  • מר עובדיה ומר שחר הפרו את חוזה עבודתם ואת חובת האמון וההגינות ותום הלב וכן את חוק עוולות מסחריות. מעשי ח.א.ס. מערכות עולים כדי עוולת גרם הפרת חוזה עבודה בין מר עובדיה ומר שחר לתובעת.

  • מאז שעזבו מר עובדיה ומר שחר את עבודתם בג.ק. מערכות פנו הם ללקוחותיה ועושים שימוש בסודותיה המסחרים של התובעת, תוק שימוש במידע קונפידנציאלי ובכך מפרים הם את חוק עוולות מסחריות.

  • הנתבעים פוגעים במוניטין של התובעת ומר עובדיה ומר שחר נתנו יד לביצוע עוולת גניבת עין . זאת תוך פגיעה במוניטין של התובעת כסוכנת המפיצה שואבי אבק של חברת קירבי.

     

• טענות הנתבעים בתביעת התובעת בתמצית

  • ח.א.ס. מערכות הינה חברה העוסקת בתחום שואבי האבק הביתיים, מנהל ח.א.ס. מערכות הינו עובד לשעבר של ג.ק. מערכות.

  • מר עובדיה ומר שחר לא נמנו עם מנהליה של התובעת ו/או עם בעלי התפקידים הבכירים של התובעת ושכרם הבסיסי היה שכר מינימום.

  • מר עובדיה ומר שחר מעולם לא חתמו על סעיף התנית הגבלת תחרות בהסכם העסקה ולא חתמו על תניית הגבלת סודיות ו/או על תניית הגבלת עיסוק.

  • ל מר עובדיה ומר שחר לא היתה גישה לרשימת הלקוחות ואין ברשותם סודות מסחריים של ג.ק. מערכות.

  • התובעת במעשיה מנסה להגביל את חופש העיסוק של הנתבעים 1-2 וזאת בחוסר תום ושלא כדין .

  • חלק מלקוחות התובעת , היו גם לקוחות של ח.א.ס. מערכות, מזה שנים רבות וזאת עוד בטרם הנתבעים 1-2, החלו לעבוד ח.א.ס. מערכות .

  • התובעת היא זו שהפרה את הסכם העסקתם, משלא שילמה להם את כל הזכויות המגיעות להם, במסגרת עבודתם.

  • הגבלת עיסוקם של מר עובדיה ומר שחר גרמה ותגרום להם נזקים כלכליים עצומים, בלתי הפיכים.

  • ח.א.ס. מערכות טוענת כי אינה בעלת דין הנכונה בתביעה וכי אין כנגדה עילת תביעה שנמצאת בסמכותו העניינית של בית הדין.

     

    הכרעה

    זכות הקניין והגבלת חופש העיסוק- מתי תותר הגבלת חופש העיסוק של עובד?

     

• אין חולק כי לכל אדם יש זכות לחופש העיסוק, המעוגנת בהוראות חוק יסוד חופש העיסוק ומוצאת את ביטויה בפסיקת בתי המשפט, לרבות בתי הדין לעבודה, מקדמא דנא. אולם אל מול זכויות העובד לאי הגבלת חופש עיסוקו עומדות גם זכויות המעסיק ועקרונות ואינטרסים של כלל החברה, חופש ההתקשרות, לרבות העיקרון בדבר אי פגיעה בקניינו של האחר, המוגן גם בהתאם להוראות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, חובת תום הלב וההגינות וקיום הוראות חוק עוולות מסחריות.

• ההלכות המנחות בסוגיית הגבלת חופש העיסוק, נקבעו על ידי בית המשפט העליון בדונו בעניין ע"א 6601/96,AES נ' סער (להלן: "פסק דין סער"), ועל ידי בית הדין הארצי לעבודה בדונו בעניין ע"ע 164/99, דן פרומר וצ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ– רדגארד בע"מ, פד"ע לד, עמ' 294, (להלן: "פסק דין צ'ק פוינט").

  יפים לעניינו קביעת הנשיא ברק בפסק דין סער, כמצוטט: "ראשית, תניה בין מעביד לעובד, המגבילה את חופש העיסוק של העובד לאחר סיום עבודתו בלא להגן על "אינטרסים לגיטימיים" של המעביד היא בטלה בהיותה נוגדת את "תקנת הציבור"; שנית, "האינטרס הלגיטימי" של המעביד – הנותן תוקף לתניה המגבילה את חופש העיסוק של העובד – הוא אינטרס "קנייני" או "מעין קנייני" של המעביד בסודותיו המסחריים וברשימת לקוחותיו (עד כמה שהיא סודית). רשימה זו אינה סגורה, ובקביעתה של רשימת ה"אינטרסים הלגיטימיים" יש להתחשב ביחסי האמון שבין עובד למעביד, בהלכות המסחר הראויות, ובחובת תום הלב וההגינות שבין עובד למעביד; שלישית, ההגנה הניתנת ל"אינטרסים הלגיטימיים" של המעביד אינה מוחלטת".

   

• בפסק דין צ'ק פוינט, נקבע הכלל המנחה לפיו, אין ליתן תוקף לתניית הגבלת עיסוק בחוזה עבודה, אלא אם כן מתקיימת אחת מהנסיבות המפורטות להלן, המהוות דוגמאות ל"אינטרס לגיטימי" של מעסיק:

  א. קיומו של סוד מסחרי: יש להגביל את חופש העיסוק של עובד כדי למנוע ממנו מלהשתמש, שלא כדין, ב"סוד מסחרי" השייך למעסיקו הקודם.

  ב. הכשרה מיוחדת: במקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצלו למשך תקופה מסוימת, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסוימת; זאת, כתמורה עבור ההשקעה של המעסיק בהכשרתו.

  ג. תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק: יש לבחון האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבות מצדו שלא להתחרות בעתיד במעסיק הנוכחי, עם תום יחסי עובד-מעסיק.

  ד. חובת תום הלב וחובת האמון: יש ליתן משקל לתום לבם של העובד ו/או המעסיק החדש. בין עובד לבין מעביד קיימים יחסי אמון. חובת האמון שחב עובד כלפי מעבידו מטילה עליו נורמות התנהגות חמורות יותר בהשוואה לחובת הקיום בתום לב.

   

  מה גבולות סמכות בית הדין לעבודה בכל הנוגע לעילות התביעה כנגד המעסיק החדש?

• מן המפורסמות הוא הכלל כי על ערכאה שיפוטית להקפיד שהיא אינה חורגת מגדר הסמכות העניינית שהוקנתה לה. ר' דברי כב' הנשיא א.גורן בספרו, סוגיות בסדר דין אזרחי, בעמ' 10.

• לבית הדין לעבודה קיימת סמכות ייחודית לדון בתובענות שעילתן גרם הפרת חוזה והפרת חובות הקשורים לסכסוך עבודה כפי שעולה מלשון תקנה 24 (1ב): "24(1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62 (גרם הפרת חוזה) או 63 (הפרת חובה חקוקה) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה."

  סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה נרכשת גם מכוח סעיף 22 לחוק עוולות מסחריות, שקובע כדלקמן:

  "22. סמכות בית הדין לעבודה

  • לבית הדין האזורי לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון –

    1. בתובענה בין עובד לבין מעביד או חליפו, שעילתה הפרת הוראה מהוראות פרק ב' (שכותרתו "גזל סוד מסחרי"), הנובעת מיחסי עובד ומעביד;

    2. בתובענה שעילתה הפרת הוראה מהוראות פרק ב', הנובעת מחוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור...".

• בתביעות בענייני הגבלת חופש עיסוק, שמירה על סודות מקצועיים והמשתמע מכך, סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה חלה גם בדיון באשר למעורבות צד ג', וזאת בעיקר לצורך הבטחת יעילות הצווים שעשויים להינתן. (ראה לענין זה מג/128-3 חנן גליצקי – חב' נאות מרינה בת-ים בע"מ, פד"ע טו 309 וכן ספרו של מנחם גולדברג, דיני עבודה, מהדורה 39, אוקטובר 2003, כרך שלישי, עמ' 28-20).

• יפים לעניינו דברי בית הדין הארצי בדיון (ארצי) 3-254/נג הוצאת ספרים יבנה בע"מ נ' אמיר דוידזון, שם נפסק:

  "הסמכות על פי סעיף 24(א)(1) לחוק מוגבלת לתובענות שמתמלא בהן המבחן הכפול של

  זהות הצדדים (עובד ומעביד או חליפיהם) ושל מהות העילה (יחסי עובד ומעביד). לעומת

  זאת, הסמכות על פי סעיף 24(א)(1א) מתוחמת בחוק לתחום העילה בלבד ולא לזהות

  הצדדים. הוא הדין אף בסמכות לפי סעיף 24(א)(1ב) לחוק. בסעיף 24(א)(1א) לחוק, אשר

  נוסף בתיקון לחוק בשנת תש"ן, נקבעה סמכותו של בית-דין אזורי לדון, בין השאר,

  בתובענה שעילתה ב"חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד", וכן בתובענה שעילתה בחוזה כאמור "לאחר שנסתיימו יחסים כאמור". במסגרת סמכות זו החלו בתי הדין האזוריים לעבודה לדון בתובענות שנושאן הוא "סודות מסחריים" וכן הגבלת חופש העיסוק שמקורה הוא חוזי. אחד הסעדים אשר ניתן לתבעו בתובענות אלה הוא סעד של צו מניעה, אשר - על פי מהותו ואופיו - עשוי להיות מופעל לא רק כלפי הצד לחוזה העבודה אשר יחסי העבודה עימו נסתיימו, אלא אף כלפי גורם שלישי אשר אינו צד לחוזה העבודה.

  הפרקטיקה הראויה בנושא זה היא אפוא כי "גורמים שלישיים" הקשורים קשר רלוואנטי לסוגיית הגבלת חופש העיסוק, ויש כלפיהם עילת תביעה, הם צדדים ישירים בהליכים בבתי הדין לעבודה במסגרת הסמכות לפי סעיף 24(א)(1א) לחוק".

   

  יפים לעניינו גם דברי בית המשפט בבג"צ 1683/93, יבין פלסט בע"מ נ' בית הדין הארצי, פ"ד מז (4) , 702, כמצוטט: "יש, אשר ביודעין וללא צידוק מתקשר עם העובד ומקבל ממנו את הסוד המקצועי, מבצע עוולה שעניינה גרם הפרת חוזה (סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). כאשר העובד מפר את חובת הסודיות, הוא עשוי להתחייב בפיצויים (בגין הפרת חוזה) ובהשבה (בגין התעשרות שלא כדין). כמו כן עשוי בית המשפט, על-פי הסמכות הנתונה לו בחוק החוזים (תרופות בגין הפרת חוזה), תשל"א 1970, ליתן צו-עשה או צו לא-תעשה (צווי אכיפה), לרבות צו האוסר על העובד לעבוד אצל מעביד חדש, אם הצו נחוץ כדי למנוע גילויו של הסוד המסחרי. צד שלישי הגורם להפרת חובת הסודיות של עובד עשוי להתחייב בפיצויים (בגדר דיני הנזיקין; כגון עוולה של גרם הפרת חוזה) ובהשבה (בגדר התעשרות שלא כדין). כמו כן מוסמך בית המשפט לצוות על הצד השלישי (בגדר סמכותו ליתן צו-עשה וצו לא-תעשה על-פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]) להימנע מגרימת הפרתו של חוזה. במסגרת זו מוסמך בית המשפט לצוות על מעביד חדש שלא להעסיק את העובד באורח מלא או חלקי לפי העניין, וזאת כל עוד הדבר דרוש כדי למנוע גילויו של הסוד המסחרי. ...".

   

  אשר על כן סמכותנו בכל הנוגע לרכיב פיצוי כספי כלשהו בכל הנוגע לח.א.ס. מערכות יכולה להיות רק כפועל יוצא מהוכחת שימוש בסוד מסחרי שמר עובדיה ומר שחר העבירו לה, במסגרת חשיפת סוד זה שהגיע אליהם במהלך תקופת העסקתם, והפרת חובת תום הלב וזאת במסגרת עוולה שעניינה גרם הפרת חוזה (סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]). כל עילת תביעה שחורגת מהאמור, אינה בסמכותנו. יצויין כי עיון בסעיף 22 לחוק עוולות מסחריות מעלה כי הוא חל רק על הוראות פרק ב' בלבד ולא על פרק א' "הלכות מסחר לא הוגנות".

   

  מן הכלל אל הפרט:

• לאחר שעיינו בכתבי הטענות, בתצהירים ובכל המסמכים שהוגשו לתיק בית הדין, והתרשמנו מהעדויות שהובאו בפנינו, שוכנענו כי קביעותינו הלכאוריות שנקבעו במסגרת החלטתנו לסעד הזמני שרירות וקיימות. מעבר לאמור נוסיף את הכרעתנו בהתייחס גם בנוגע לראיות החדשות שהוצגו בפנינו, לרבות העדים הנוספים ששמענו.

  כפי שנפרט להלן, התובעת הרימה את הנטל המוטל עליה להראות קיומם של סודות מסחריים הנוגעים למידע עסקי הנוגע ללקוחותיה, ואשר אותם נטלו הנתבעים ממנה ללא הסכמתה תוך שח.א.ס. מערכות משתמשת בנתונים אלה הלכה למעשה באמצעות מר עובדיה ומר שחר.

  עם זאת, הגענו לכדי מסקנה כי המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את כימות נזקיה שהוערכו על ידה בסכום של יותר מ 1,300,000 ₪.

  כמו כן, שוכנענו כי יש בהתנהלות הנתבעים משום הפרת חובת תום לב וההגינות המגיעה כדי לבסס אינטרס לגיטימי כהגדרתו בפסיקה. נבהיר טעמינו.

   

• כלל יסוד בדיני העבודה במשפט הישראלי הוא כי בין עובד למעסיק מתקיימים יחסים שהינם מעבר ליחסים חוזיים רגילים, ומשכך, חבים הם זה לזה חובות מוגברות של אמון ותום לב, הנובעים מהוראות סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 שהחיל את דוקטרינת תום הלב במשפט האזרחי, והגדיר נורמות חדשות לקיום חיובים הנובעים מחוזה.

  בהתאם לכך מיושמת בבית הדין ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון, לפיה, מחובת הנאמנות ותום הלב המוגברות שחב עובד למעסיקו , נובעת אף החובה להימנע מלחשוף נתונים אליהם נחשף במסגרת עבודתו, אפילו אין הם בגדר סודות מסחריים (ר' ע"א 1142/92 ורגוס בע"מ נ' כרמקס בע"מ ואח', פ"ד נא (3), 421 (1997).

  לפיכך, בבואנו לבחון, האם הפרו הנתבעים או מי מהם את חובות תום הלב והאמון, יש להעמיד לנגד עינינו הלכה זו, המאזנת בין חובות האמון שחב העובד כלפי מעסיקו ובין חופש העיסוק של העובד מנגד.

   

• במסגרת הצגת ראיותיה של התובעת, הגישה היא תצהיר של גב' רונית מצליח, ממנו עולה כי מר שחרנתן לה שירות במסגרת עבודתו בתובעת ונוצרה ביניהם היכרות. על סמך היכרות זו, הגיע מר שחר שוב לביתה, במועד בו כבר עבד אצל ח.א.ס. מערכות (מבלי שגב' מצליח ידעה על כך, הואיל ומר שחר לא טרח לעדכן אותה בנדון), כדי לבדוק את שואב האבק שברשותה ולהציע לה חידוש אחריות עליו. לטענתה, הסכימה לבצע את חידוש האחריות, נוכח העובדה כי סברה כי מר שחר הינו עובד של ג.ק. מערכות ונוכח היכרותה האישית עימו מהעבר. עוד ציינה גב' מצליח בתצהירה כי בביקור אחר של מר שחר בביתה, כאשר עוד עבד בג.ק. מערכות ציין בפניה בכל הנוגע לח.א.ס. מערכות כי: "מדובר ב"חבורת רמאים" והוסיף "אל תתקרבי אליהם" (ר' סעיף 5 לתצהירה).

   

• עיון בחקירתה הנגדית של גב' רונית מצליח מעלה, כמצוטט:

  "ת: ... לימים , יצרו איתי קשר לפני פסח , מח.א.ס ואמרו שנגמרת האחריות ואמרתי להם שאני לא רוצה וזאת בגלל שאסף הזהיר אותי מפני חברת ח.א.ס. ש:בפעם השניה שאסף יצר איתך קשר הוא הציג את עצמו? ת: אסף מקירבי ש: כעת ידעת שיש כמה סניפים שאלת מאיזה סניף הוא מגיע? ת: כאשר היה ברור לי שמדובר באסף מקירבי, שהיה אצלי לפני מספר חודשים, אני לא מוצאת סיבה לשאול אותו בשנית. מן הראוי היה שאסף יגיד שהוא עבר לאותם רמאים, שהוא הזהיר אותי מפניהם, כך נוהג אדם הגון, לטעמי."

  ש: מה היתה מטרת הביקור? ת: לבדוק את המכשיר , כי האחריות היתה אמורה לפוג בחודש מאי, ואז צריך לעשות איזה שהוא תיקון במכשיר, עדיף לעשות זאת לפני שהאחריות נגמרת..

  ש: אני מבין שבסיום הביקור החלטת לחדש את האחריות? ת: נכון. ש: באותו מעמד את שילמת בכרטיס אשראי? ת: נכון. ש: מהמסופון שאיתו הגיע אסף יצאה קבלה שבכותרת מצויים ח.א.ס"? ת: נכון. זה נודע לי לאחר מכן. ש: שמת לב שהיה כתוב על גבי הקבלה את השם של ח.א.ס? ת: שלילי, שלילי, שלילי, אם הייתי רואה את השם לא הייתי מחדשת את האחריות..." (ר' עמ' 6 שורות 22- 30 ; עמ' 7 שורות 1-12 לפרוטוקול הדיון מיום 14.5.12).

   

  ובהמשך:

  "... אני חייבת לציין שכמה חודשים לפני כן, שאסף היה אצלי, היתה לי כימיה מצויינת איתו, במובן ששוחחנו בינינו, הוא עשה רושם של אדם אמין מאד, בעיקר לאור העובדה שבדק את המכשיר ואמר שאין צורך בתיקון נוסף. שהוא הגיע אלי הפעם, הייתי באמצע ניקיונות מטורפים של פסח, אני גרה בבית של מספר קומות, אסף עלה לבד לבצע את הבדיקות, אני אומרת זאת כדי לציין כמה אמון רכשתי בו ועוד נתתי לו את כרטיס האשראי לי והמשכתי לעבוד בניקיונות ואז חתמתי בכלל לא הסתכלתי מה הכותרת של הקבלה. ...." (עמ' 7 שורות 16-23 לפרוטוקול הדיון מיום 14.5.12).

   

• עדותה של הגב' מצליח לא נסתרה, עדותה היתה קוהרנטית, כן היתה קיימת קורלציה מלאה בין תצהירה לחקירתה הנגדית ואנו מקבלים אותה במלואה. כן שוכנענו כי המידע בדבר המועד בו מסתיימת האחריות נמסר לח.א.ס. מערכות באמצעות מר עובדיה ומר שחר, וכי ח.א.ס. מערכות היא זו ששלחה את מר שחר לאותה לקוחה, לאחר שידעה כי אותה לקוחה הבהירה כי אינה מעוניינת בחידוש האחריות באמצעות ח.א.ס. מערכות.

   

• ערים אנו לטענת ח.א.ס. מערכות ולנספח אותו הציגה ממנו עולה כי הגב' מצליח היתה בעבר לקוחה שלה .

  גם עיון בעדותה של הגב' מצליח מעלה כי אכן הבהירה כי בעבר, קיבלה שירות ע"י ח.א.ס. מערכות, אולם זאת מבלי שכלל ידעה על כך, כעולה מעדותה: "אמרתי שהיה אצלי טכנאי ולא ידעתי שמדובר על סניף שונה ואז הגיע אליי אסף שנשלח מסניף רחובות של המבקשת, הוא בדק את המכשיר ואמר שהמכשיר תקין לחלוטין, סיפרתי לו שהיה אותו ארנון ואומר לי אסף שחר " מי אלא ח.א.ס מערכות"? ואני בכלל לא ידעתי, התברר שאותו ארנון דאג לשים מדבקה על אותו שואב ואומר לי אסף, "תיזהרי מהם הם רמאים, ארנון הזה עבד אצלנו, עבר אליהם, אל תתקרבי אליהם" (ר' עמ' 4 שורות 3-6 לפרוטוקול הדיון מיום 14.5.12).

  עם זאת אין אנו סבורים כי יש בנתון זה כדי לשנות את עמדתינו בנדון. מחומר הראיות בתיק עולה כי אין חולק כי בתקופה האחרונה, קרי עובר לסיום העסקת מר עובדיה ומר שחר קיבלה גב' מצליח שירות מהתובעת בלבד וכי מר שחר הגיע אל ביתה בעבר כעובד של ג.ק. מערכות והגיע אליה שוב מבלי שעידכן אותה כי עבר לעבוד בח.א.ס. מערכות ולמעשה השתמש במידע שהיה לו במסגרת עבודתו בג.ק.מערכות בכל הנוגע לסיום תקופת האחריות, לטובת ח.א.ס. מערכות.

   

• עיון בתצהירו של מר אמיל רחמה מעלה כי גם מול מר עובדיה היתה התנהלות דומה כמצוטט: "ביום 2.4.12 התקשרה אליי נציגת שירות שהזדהתה כנציגת "חברת קירבי" ואמרה לי שהיא מבקשת לתאם עימי פגישת טכנאי על מנת לבדוק את שואב האבק שברשותי. הביקור תואם ליום 3.4.12. ביום 3.4.12 הגיע לביתי מר אלון עובדיה, שהיה כמובן מוכר לי משנים רבות בהן הוא נותן שירות מטעם ג.ק מערכות. מר עובדיה לא הזכיר במילה אחת כי הוא עזב את בהחברה או שהוא עובד בחברת ח.א.ס. מר עובדיה הציע לי לעשות שדרוג לשואב אבק שברשותי, ואני לתומי קיבלתי את הצעתו כיוון שסמכתי עליו, ועל חברי גיל קריטי. ... לאחר מספר ימים התקשרה אלי שוב נציגת שירות שטענה שהיא מתקשרת מטעם קירבי ומבקשת לתאם פגישת טכנאי על מנת לבדוק את שואב האבק שברשותי. הופתעתי מאוד ואמרתי לאותה נציגת שירות שהיו אצלי מטעם קירבי לפני מספר ימים ואני מתפלא שלא רשום אצלם שכבד ביצעתי שידרוג למכשיר במחיר של 3,500 ".... אדגיש כי לו ידעתי שמר עובדיה אינו עובד מטעם ג.ק מערכות ואני למעשה מבצע עסקה עם בעל עסק שאינו מורשה לשווק ולתת שירותי למוצרי קירבי כמובן שלא הייתי מבצע את העסקה ואני מאוד כועס על עובדיה בשל כל שהטעה אותי.." (ר' סעפים 9-17 לתצהירו).

   

  עיון בעדותו של מר אמיל רחמה מעלה כי תצהירו לא נסתר:

  "אחרי שאלון היה אצלי ומכר לי מכשיר ואני יודע שהוא עובד אצל גילי וגם הוא ידע שאני חושב שהוא עובד אצל גילי כי הייתה לנו שיחה תוך כדי שהוא מכר לי את המכשיר הזה. אחר כך נודע לי שהוא לא עובד אצלו ושרכשתי את המכשיר ממישהו אחר ופגשתי את גילי ואמרתי לו תשמע קרה דבר לא נעים, אלון היה אצלי ומכר לי מכשיר ולאחר מכן התקשרתם אליי ושלחתם לי טכנאי אחר והטכנאי אמר לי שח.א.ס זה לא גילי אלא מישהו אחר... " (ר' עמ' 69 שורות 8-13 לפרוטוקול).

  עיון בסעיף 109 לתצהיר מר עובדיה מעלה כי עצמו מודה כי היה אצל מר רחימה

  בתקופת העסקתו בתובעת, דבר המעיד כי אכן באותו מועד היה מר רחימה לקוח של התובעת.

   

  נציין כי ערים אנו לטענת ח.א.ס. מערכות בסעיף 30 לתצהיר מר סולימאן בדבר היותו מר אמיל רחמה רשום אצלה במאגר הלקוחות אותם קיבלה מסוכנות קירבי גבעתיים, אולם אין אנו סבורים כי יש לכך רלוונטיות , וזאת מבלי להכריע כרגע לגופו של עניין בטענת הנתבעת בנדון, אליהם נתייחס בהמשך, הואיל ואין חולק כי הלכה למעשה בתקופה האחרונה בה עבדו מר עובדיה ומר שחר בג.ק. מערכות מר רחמה היה לקוח של התובעת, כעולה מעדותו. ולא הובהר לו כי מר עובדיה הגיע לביתו כנציג של ח.א.ס. מערכות, בשונה מתקופת העבר שהגיע כנציג ג.ק.מערכות כפי שהובהר בעדותו של מר רחמה שלא נסתרה.

   

• שיטת פעולה זו עולה גם מתצהירו של מר דב אברך בנוגע לכך שסוכנים מטעם ח.א.ס. מערכות מגיעים בסמוך לסיום תקופת האחריות, מזדהים כנציגי חברת ג.ק. מערכות ולא מציינים שהם נציגי חברת ח.א.ס. מערכות, למעט בהצגת הקבלה. כמפורט בסעיף 8-10 לתצהירו:" במהלך חודש מאי 2013 או בסמוך לכך התקשרו לביתי מי שהזדהו כנציגים של חברת קירבי וביקשו לבדוק את שואב האבק שברשותי. 9. ביום 21.5.13 הגיע לביתי טכנאי שירות שהזדהה כנצגי של חברת קירבי, לאחר שבדק את המכשיר מצא לטענתו, כי צריך להחליף מניפה... למרות שזכרתי שביטחתי את שואב האבק, הטכנאי שיכנע אותי לרכוש ממנו ביטוח ובכך לחסוך את הוצאות התיקון הגבוהות..". עיון בחקירתו הנגדית, מעלה כי תצהירו לא נסתר (ר' עמ' 61 שורות 11-30 לפרוטוקול).

   

  שיטת פעולה זו עולה גם מתצהירה של גב' פאני פתאל וגב' מורן פתאל ועדויותיהן בנדון מעלה כי תצהיריהן לא נסתרו. עיון בעדותו של גב' פאני פתאל מעלה כמצוטט:

  " התקשרו אליי כמה פעמים מקירבי וכל פעם דחיתי אותם. התקשרו אליי שוב אחרי שבוע ואמרו לי שתוך כמה ימים נגמר לי הביטוח של קירבי וחבל אני רוצה שיבדקו אותו. אמרתי... בסדר אני מוכנה שתשלחי לי נציג. יואב בא אליי ואמר שהוא מקירבי אני רואה אצלו תיק של קירבי. הבאתי לו את שואב האבק, לקח אותו ושאל אם אני ממשיכה איתנו את הביטוח, אז אמרתי ודאי, ,פתח אתהשואב אבק, ל, אמר שהמניפה שלו הלכה... בדק את זה... את ממשיכה שוב את הביטוח, אמרתי ... אם אתה אומר שזה לא בסדר אז ודאי ... החליף את המניפה, שילומתי לו 2000 ומשהו שקל, .. למחרת הלכתי לעבודה, בעלי מתקשר אליי והגיע אליי עוד נציג של קירבי אמרתי שזה ... מה קורה עוד פעם הוא רק אתמול היה, אז בעלי אומר לי שזה לא הוא, הוא אמר שהוא מקרבי זה לא יכול להיות שהיה מישהו אחר אתמול. חיכיתי שאסיים את העבודה .. הלכתי לקבלה של יואב ואני רואה שזה לא קירבי, לא שמתי לב שזה לא קירבי, בא נציג עם מזוודה של קירבי אז ברור שחשבתי שזה קירבי ולכן חתמתי לו על השיקים ואז התקשרתי ליואב ואמרתי לו מה קורה פה.. והיה בלאגן מאד גדול".(ר' עמ' 64 שורות 15-29 לפרוטוקול).

  ערים אנו לכך שתצהיריהם של מר רב אברך, מורן פתאל ושל פאני פתאל אינם מזכירים את שמם של מר עובדיה ומר שחר, אולם יש בכך כדי להעיד בדבר השיטה בה פעלה ח.א.ס. מערכות אל מול לקוחות התובעת.

  גם עיון בתצהירה של גב' רחל בירון ובתמלול השיחה שצורף לתצהירה מחזק ותומך בכך שמדובר בשיטה, לפיה ח.א.ס. מערכות יודעת את מועד סיום תקופת האחריות של לקוחות של ג.ק. מערכות, זאת באמצעות מידע שנמסר לה מעובדים לשעבר של התובעת שעברו אליה וכפועל יוצא מציעה ללקוחות אלו בסמוך לכך טיפול ואז מציעה המשך ביטוח או אחריות, עובר למועד בו ג.ק מציעה את אותו שירות. (ר' עדותה שלא נסתרה בעמ 74 לפרוטוקול).

   

• עיון בסעיף 50 לתצהיר עדות ראשית של מר קריטי שלא נסתר, מטיב להמחיש את חוסר התום לב של הנתבעים בשימוש ביחסי האמון שנוצרו בין לקוחות התובעת לבין מר עובדיה ומר שחר: "...מערכת היחסים הממושכת בין התובעת ללקוחותיה בנויה על אמון הלקוח במשך השירות המעולה שהתובעת מספקת לו בביתו. לקוחות התובעת מורגלים בשירות מעולה הניתן בביתם, והנתבעים מנצלים את הקשרים שקשרו שני העובדים עם הלקוחות. הנתבעים פונים ללקוחות התובעת כשהם נחזים להיות עובדיה, ובכך מגדלים את הסיכוי שהלקוחות יטו להתקשר עמם, תוך שהם סבורים בטעות שהם מתקשרים עם התובעת".

   

• לאחר שמיעת כלל העדים ולאחר עיון בכלל הראיות שהוצגו בפנינו שוכנענו כי מר עובדיה ומר שחר, ניהלו קשרים עם לקוחות התובעת בשמה, ויצרו בשל כך קשרים אישיים במסגרת עבודתם, כשלוחים של התובעת וכעובדים שלה. מדובר על שיטת מכירה ייחודית של שואבי אבק, כמו זו של התובעת, המתבססת על פגישות בביתם של הלקוחות ולא בחנות, ומתן שירות אישי, לרבות חידוש אחריות,ביטוח, שדרוש ותיקון בבית הלקוח. הנתבעים ניצלו היכרות אישית זו של הלקוחות עימם, תוך שימוש במידע פנימי שיש להם מהמעסיקה הקודמת שלהם, כמתואר לעיל. אנו סבורים שיש בכך, משום פעילות שנעשית בחוסר תום לב תוך הפרת חובות אמון בסיסיות בין עובד ומעביד ובין אדם לאדם. גם ח.א.ס. מערכות שותפה לכך, בכך שגרמה למר עובדיה ומר שחר להפרת החוזה לרבות חובת תום הלב בה הם מחוייבים כלפי התובעת.

   

• אנו סבורים שיש באופן התנהלות זו, כמתואר לעיל, משום הפרת חובת תום הלב וההגינות, הפרת הסכם עבודה ומשום שימוש במידע פנימי המגיע עד כדי שימוש בסוד מסחרי, כפי שיפורט.

   

• מעבר לאמור הוכח בפנינו, כי מר עובדיה ומר שחר קיימו משא ומתן עם ח.א.ס. מערכות עוד בתקופה בה עבדו בתובעת, זאת כעולה מנספח יג' 1 ויג' 2 (תדפיס פירוט שיחות לחודשים

  2-3/12 ) וכמפורט בסעיפים 60-63 לתצהירו של מר קריטי, שלא נסתר. מראיות אלו עולה כי בתקופה בה היו מר עובדיה ומר שחר חולים במסגרת עבודתם בתובעת שוחחו הם עם עובדים לשעבר של ג.ק. מערכות שעברו לעבוד ח.א.ס. מערכות וכן אף שוחחו עם מר סולימאן, מנכ"ל ח.א.ס. מערכות.

  יצויין כי האמור בסעיפים 69- 74 לתצהירו של מר קריטי, בהם הצהיר כי ידוע לו כי עוד ביום 25.3.12 נסעו מר עובדיה ומר שחר ברכב התובעת, באמצעות מר שחר , להיפגש במשגב עם מנהל ח.א.ס מערכות – מר סולימאן אחמד, כדי לחתום על הסכם העסקה עימו, לא נסתר בשום צורה שהיא על ידי הנתבעים ויש באמור נדבך נוסף בדבר חוסר תום לב הנתבעים. האמור אף עולה בקנה אחד עם עדותו של מר אלון עובדיה (ר' עמ 104 שורות 1-110 לפרוטוקול).

  עיון בעדותו של מר שחר מעלה כי הוא מודה כי הוא ומר עובדיה נפגשו עם מר סולימאן וזה היה בימים בהם היה חולה ועדיין עבד בג.ק מערכות וכי השתמש ברכבה לצורך נסיעה לפגישה זו( ר' עמ 63 שורות 12 -22 לפרוטוקול הישיבה מיום 13.7.14).

   

• כמו כן שוכנענו כי יש לקבל את טענת התובעת לפיה ח.א.ס. מערכות נותנת בונוסים לעובדים שמצליחים לגייס לשירותה, עובדים של ג.ק. מערכות וכך גורמת היא לאותם עובדים להפר את הסכם העסקתם. עיון בחקירתו הנגדית של מר כחלון מעלה כי הוא העיד בנדון, כמפורט: "ש: יש לך מושג על תמריץ שאתה יודע עליו שח.אס מציע לעובדים לעבור אליו? ת: כן. ש: מי סיפר לך? ת: אנשים שלא נמצאים כאן, אנשים שעבדו אצלנו ועובדים בח.א.ס. מתוך 7 טכנאים של ח.א.ס 6 מהם טכנאים, עבדו אצלינו ומגיעים אליי שמועות ושיחות". (ר' עמ' 13 שורות 7-12 לפרוטוקול הדיון מיום 14.5.12).

  ובהמשך:

  "ש: נשאלת לגבי מידע שיש לך על האופן שח.א.ס משדלת עובדים של המבקשת לעבור

  ולעבוד אצלה, איזה מידע יש לך בנדון?

  ת: המידע שיש ברשותי, שמי שבעצם יעזוב את המבקשת ויעבור לעבוד בח.אס יקבל יותר, ייהנה מבונוסים, ממענקים, וגם בימים אלה קיימים עובדים בארגון שמקבלים שיחות כאלו, גם במחלקת מכירות ומחלקת שירות" (ר' עמ' 13 שורות 25-28 לפרוטוקול הדיון מיום 14.5.12).

  האמור עולה בקנה אחד גם עם עדותו של מר קריטי:

  "ש: זיו כחלון העיד לעניין לקיחת העובדים שלכם לח.אס הוא אמר שמציעים להם בונוסים ועמלות גבוהות יותר, אתה השמשת בביטוי "גניבת עובדים" – למה אתה מתבטא כך במצב בו חברה מציעה תנאי העסקה גבוהים יותר?

  ת: זה לא לגיטימי בעיניי. כאשר גורמים לאנשים להפר חוזה, כאשר מרבית נציגי השירות לשעבר בח.א.ס הם עובדים של ארגוני, כאשר מציגים שזה כל כך פשוט ואין הכשרה מסויימת, למה רק האנשים שלנו אצלם אם לטענתם אין כל הכשרה? גם בתקופה שהציגו ימי מחלה ובילו ביחד, היו במגעים עם ח.א.ס מערכות הן בקשר טלפוני ואף הימצאותם פיזית במשרדי ח.א.ס , עם הרכב של החברה, הדלק של החברה." (ר' עמ 17 שורות 25 עד 18 שורות 3 לפרוטוקול הדיון מיום 14.5.12).

  יש לציין כי מר סולמיאן בחקירתו הנגדית הודה כי לכל הפחות 4 עובדים בשירותו, עבדו בעבר במבקשת. (ר' עמ 18 שורות 17-24 לפרוטוקולהישיבה מיום 17.5.12).

   

• צירופם של כל הדברים יחדיו, ללא כל נימוק או הסבר סביר מצד הנתבעים, הביאונו להכרעה כי אכן מדובר בחוסר תום לב קיצוני העולה כדי חובת הפרת הנאמנות כלפי התובעת, המהווה "אינטרס לגיטימי" של המעסיק.

   

• בפעולות אלה, הפרו מר עובדיה ומר שחר את חובות תום הלב והאמון המוטלות עליהם הן מכוח סעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973, וזאת ללא קשר לחתימתם של על הסכמי סודיות כאלו ואחרים, שכן מושכלות יסוד בדיני עבודה הן כי עקרון תום הלב הינו רחב ומקיף תחומים רבים ביחסי העבודה. בהתאם למדיניות נוהגת זו, נפסק כי עקרון תום הלב ישמש עקרון מנחה בקביעת נורמות וקנה מידה להתנהגות מוסרית, ערכית ואנושית בין עובד למעביד, שאינן תלויות רק בקיומה של חתימה על התחייבות לשמירה על סודיות(דב"ע (ארצי) נג/3-17 טוני טועמה – יעקב יבין, פד"ע כה (1) 227 (1992). על כן אנו קובעים בזאת, כי ג.ק. מערכות הוכיחה קיומו של "אינטרס לגיטימי" עליו יש להגן. שוכנענו כי מר עובדיה ומר שחר הפרו את חובת תום הלב וחובת האמון כלפי התובעת וכי הנתבעת 3 עזרה להם בביצוע ויישום הפרה זו.

   

• בהקשר זה, לא נעלמו מעיננו טענות מר עובדיה ומר שחר לפיה הם לא שימשו בתפקיד הנהלה וכי שכרם היה שכר נמוך. אין בידינו לקבל טענה זו לפיה מר עובדיה ומר שחר קיבלו שכר מינימום. מדובר על הצגה מגמתית של הדברים. אכן הם קיבלו שכר בסיס נמוך, אולם עיון בתלושי השכר שלהם מעלה כי עיקר שכרם היה מבוסס על בונוסיםבהתאם להסכם העסקתם וכי בפועל דובר על שכר שאינו נמוך כמפורט לעיל, שרחוק מאד משכר מינימום.

   

  סודות מסחריים – רשימת לקוחות

• נעבור לבחון האם התובעת הוכיחה ייחוד ברשימת לקוחותיה? והאם הוכח כי מר עובדיה ומר שחר היו חשופים למידע זה והעבירו אותו לח.א.ס מערכות ?

   

• הגדרת "סוד מסחרי" מופיע בסעיף 5 לחוק עוולות מסחריות, כמצוטט: "מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו".

  בכדי שמידע ייכלל בגדר "סוד מסחרי", על הטוען שהוא כך להוכיח הן את מהותו של המידע (שהוא מידע עסקי, שאינו נחלת הרבים, שאינו ניתן לגילוי כדין בנקל, שסודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי), והן את העובדה שהבעלים של הסוד נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו.

   

• לעניין רשימת לקוחות כסוד מסחרי, נפסק כי רשימת לקוחות תוכל להוות סוד מסחרי המגיע כדי זכות קניינית של בעליה, רק באם יוכח כי דרוש מאמץ מיוחד להשיגה וכי יש ערך מוסף כלשהו בקבלתה "מן המוכן". ראה ע"א 9046/06 בן ברוך נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצר חקלאית בישראל בע"מ פ"ד נד 625 וכן ראה ע"ע 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ – פודליין בע"מ ,פד"ע ל"ח 72 ( להלן:"פרשת הר זהב").

   

• בית הדין הארצי לעבודה התייחס לפרטים הנלווים לזהות הלקוחות, כגון - ההסכמים המיוחדים לכל לקוח. כך, בין השאר, נאמר על ידי בית הדין הארצי לעבודה, בפרשת הר זהב : "במקרים רבים חשיבותה של רשימת לקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח אלא מתנאי העסקאות עמו, מהמוצרים שהוא רוכש ומהטיפול שלו הוא זוכה. כך, במקרים רבים ההיבט החשוב לגבי רשימת לקוחות הוא המחירים המיוחדים ותנאי התשלום שניתנים ללקוחות. אמנם, בענפים רבים קיים מחירון הכולל מחירים לפי כמויות הרכישה ותנאי התשלום. אולם במקרים אלה, חשיבותו של המידע על לקוחות המעסיק הקודם נובע מהתנאים המיוחדים והייחודיים הניתנים ללקוח מחוץ ומעבר למחירון. בנושא זה יש להביא בחשבון שינויים במחירון ובתנאים הייחודים, שכן אם, דרך משל, אלו משתנים בכל שלושה חודשים, הרי שעם הוצאת המחירון החדש עיקר הסוד המסחרי איננו עוד בגדר 'סוד מסחרי'".

   

• העיקרון שלפיו רשימת לקוחות עשויה להיות בגדר "סוד מסחרי" רק אם יש לה "ערך מוסף" כגון תנאי ההתקשרות עם הלקוחות, נותר בעינו גם עם התפתחות הפסיקה, והוא תקף עד היום. כך נותרה בעינה הקביעה שלפיה כאשר תנאי השוק הם דינמיים - הרי שערכו של מידע בדבר תנאי ההתקשרות עם הלקוחות - מתיישן במהרה. ראה:ע"ע 62/08, לבל - חברת הדקה ה-90 בע"מ (פס"ד מיום 27/12/09),ע"ע 80/80 דאטה פול בע"מ- יניב טכנולוגיות מדיה בע"מ (פס"ד מיום 7/10/10), שם נאמר - בין השאר - כך: "... לא כל מסמך הקרוי 'רשימת לקוחות', הוא בהכרח מוגן על ידי הדין כ'סוד מסחרי'. בקשר לכך לא הרי 'רשימה' טכנית של לקוחות הלקוחה ממאגר פומבי כלשהוא כהרי רשימה שיש עימה מידע נוסף - בבחינת ערך מוסף - שהושג ביגיעה ובהשקעת משאבים של זמן ושל כסף. בקשר לכך מקובלת עלינו טענת דאטה כי אף אם שמותיהם של לקוחותיה - כשלעצמם - אינם חומר חסוי, הרי הפרטים הכלולים ברשימת הלקוחות אודות כל לקוח, לרבות הידע על צרכיו, סוגי המוצרים אותם הלקוח צריך, היקף הרכישות והמחיר המשולם עבור כל פרט, הופכים אותה ל'סוד מסחרי'".

  העיקרון האמור בדבר הצורך ב"ערך מוסף" לשם הפיכת רשימת לקוחות ל"סוד מסחרי" אומץ שוב על ידי בית הדין הארצי לעבודה גם בפסקי דין בע"ע 457/09, הדיה בע"מ - תיצוג פדגו פלסטיק בע"מ (פס"ד מיום 28/10/11), וכן בפסק הדין בע"ע 2912-11-10,מן ואח' - ספיר ספרינט בע"מ (פס"ד מיום 14/11/11).

   

  יישום ההלכה הפסוקה על התובענה שבפנינו

• ראשית יש לומר כי ב"כ מר עובדיה ומר שחר הצהיר לפרוטוקול כי אכן רשימת הלקוחות של ג.ק.מערכות היא בגדר סוד מסחרי (ר' עמ' 13 שורות 24 לפרוטוקול הדיון מיום 17.5.12).

   

• עיון בסעיף 45 לתצהיר עדות ראשית של מר גיל קריטי מעלה כי: "רשימת הלקוחות של התובעת, על כל המידע המסחרי הגלום בה, מוחזקת על מחשב בחברה כאשר רק לאנשי ההנהלה (אני, מר זיו ומר ירון ( ולפקידת שירות וקבלה קיימת גישה למידע זה. התובעת אוסרת במפורש על כל עובד שאינו מורשה לכך להיכנס לחדר מחשבים ולצפות ברשימה על פי נהלי התובעת נדרש טכנאי השירות להשיב את בקשות השירות שקיבל לידיו בסוף יום העבודה לפקידת שירות אחראית משמרת... טכנאי השירות אינו רשאי להיכנס למחלקה של עמדות המחשבים אלא מדיע לדלפק הקבלה שבפתח מחלקת שירות. עם זאת למרות ההגנה שהתובעת מקנה לסודותיה המסחריים, באופן בלתי נמנע טכנאי השירות נחשפים במסגרת עבודתם השוטפת למידע סודי ולנתונים מסחריים חשובים הנוגעים ללקוחות התובעת וזאת באמצעות בקשות השירות המונפקות עבורם על ידי התובעת מידי יום לביצוע עבודתם. טכנאי השירות של התובעת מקבל בממוצע כ10-15 בקשות שירות ליום... בבקשות השירות מצויין אם ללקוח יש אחריות של התובעת, ומה תקופת תוקף האחריות... ככלל ניתוח המידע בבקשות השירות יכול לאפשר למתחרה מתוחכם לייעל את מאמצי השיווק שלו בשוק שואבי האבק. באמצעות המידע שנמצא בבקשה ניתן לייצר" פרופיל לקוח" ולקדם מכירות באופן ממוקד ויעיל.... כך למשל ניתן להעריך את מצבו הכלכלי של הלקוח ... למידע הנוגע לביטוח שעשה הלקוח לשואב האבק קיימת חשיבות כלכלית מיוחדת שכן סיכויי הצעה לחידוש אחריות גדלים באופן משמעותי בתקופה הסמוכה לסיום האחריות" (ר' סעיפים 46-50 לתצהירו לבקשה).

   

• מעבר לאמור, עיון בעדויות התובעת מעלה כי יש בהם כדי לתמוך בכך שרשימת הלקוחות שלה הינה מאגר לקוחות שנשמר מפני עובדיה, לרבות ממר עובדיה וממר שחר, כעולה מחקירתו הנגדית של מר שמואל ירון מנהל השירות בתובעת, שהיה אחראי על מר עובדיה ומר שחר במסגרת עבודתם בג.ק. מערכות: "ש: שאלתי קודם על רשימת לקחות- נכון שקיים איסור לסוכני שטח לשבת מול מחשבי החברה מהם מצויים מאגרי הלקוחות? ת: חל איסור מוחלט. יתרה מזאת המשיבים 1-2 קיבלו הוראה מפורשת ממני שלא להיכנס לחדר הפקידות שיושבות מול מסכי המחשב." (ר' עמ' 14 שורות 4-9 לפרוטוקול הדיון מיום 14.5.12).

  הדבר גם עולה מעדותו של מר עובדיה, בעצמו: "ש: האם בסיום השיחה אמרת למר ברמן "אל תספר על השיחה הזו, לאף אחד"? ת: כן. כמו שהוא לא רצה לתת לי את התשובה, כל הנושא הזה עלה מכיוון שאני יודע שאי אפשר להעתיק כי המערכת מוגנת. ש. למה שאלת אותו את השאלה הזו? ת: כי מר קריטי טען בדיון שהוא רוצה לידיו את הדיסקון קי עם כל רשימת הלקוחות שהוא טוען שאנחנו גנבנו. ש. אמרת שאתה יודע שהרשימה מוגנת ואי אפשר להעתיק אותה? ת: נכון. ש: איך אתה יודע זאת? ת: אני יודע זאת מאיש המחשבים, אייזיק ואת זה אני יודע כבר מהעבר. ש:כי בעבר כבר שאלת אותו שהרשימה הזו מוגנת? ת.לא שאלתי אותו, אבל תמיד דיברו על זה במשרד" (ר' עמ' 17 לפרוטוקול הדיון מיום 17.5.12).

   

• אולם בפועל הוכח כי מר עובדיה ומר שחר נחשפו לרשימת הלקוחות, במסגרת תפקידם בשטח, כעולה מחקירתו הנגדית של מר זיו כחלון, סמנכ"ל ג.ק מערכות, שלא נסתרה: "ש: נכון סוכני המכירות של החברה, לא מקבלים לידיהם ולא יכולים להגיע לרשימת הלקוחות של החברה? ת: באופן ישיר לא אבל יכול להיות שבאופן עקיף" (ר' עמ' 10 שורות 18-20 לפרוטוקול ביום 14.5.12).

  וכן -

  "ש: אנשי שטח שיוצאים לשטח גם רואים את רשימת הלקוחות?

  ת: הם רואים אותם , באופן עקיף. הרשימות מגיעות לידיהם כאשר הם מגיעים ללקוחות פיזית, קרי , בהתאם לסידור עבודה, כל יום סוכן מקבל רשימת של אלפי לקוחות שבבתיהם הינו מבצע את השירות.

  ש: מה אתם עושים עם אותם רשימת הלקוחות, איפה היא נמצאת פיזית?

  ת: במאגר המחשבים

  ש: כל עובד יכול לגשת לזה דרך המאגר?

  ת: דרך המאגר, מי שעובד מול המחשב. ישנם מקרים שנציגים/טכנאים מגיעים למשרד והם יושבים מול המחשבים, גם.

  ש: תאשר לי שבכל יום סוכן מכירות מקבל רשימת קריאות, 5,10 כתובות וזו הרשימה שהוא מקבל באותו יום ולא אלפים

  ת: באופן ישיר- כן, באופן עקיף –לא.... באותם יום מקבלים קריאות של כ-15 כתובות.

  ש: שאמרת אלפים למה התכוונת?

  ת: התכוונתי לראיה כללית של תקופה" (ר' עמ' 11 שורות 11-32 לפרטוקול מיום 14.5.12).

  בהמשך: "אתה יכול לתאר מה אתם עושים בכל קריאה?

  ת: מגיעים ללקוח קיים, בודקים לו את המוצר ומציעים לו שירות: תיקון, ביטוח וכיוצ"ב" (ר'

  עמ' 12 שורות 20-21 לפרוטוקול הדיון מיום 14.5.12).

   

• כמו כן עיון ב-ת/2 –ת/8 שהוצגו במהלך הדיון בבקשה לסעד זמני מעלה כי בכל יום בו יצאו הנתבעים 1-2 לצורך מתן שירות ללקוחות התובעת, קיבלו הם מסמך שנקרא הוראת עבודה. במסמך זה מצויינים פרטי הלקוח, כתובתו מספר הטלפון ומספר הנייד שלו ומספר המכשיר. כן בכל טופס כזה מפורט האם הלקוח נמצא באחריות ובמידה והוא בתוך תקופת האחריות, מצויין מה התאריך בו מסתיימת תקופת האחריות .

  הדבר עולה גם בקנה אחד עם עדותו של מר קריטי בנדון, שלא נסתרה:"ש: אמרת שיש חשש ממשי שנערך מעקב אחר רשימת לקוחות של המבקשת, למרות שלפני כמה דקות העיד מנהל השירות של המשיבים 1-2 לא רק שהם לא יכלו ואסור היה להם לשבת על מחשבי החברה ששם הלקוחות.. אסור היה להם להיכנס לחדר שבו המחשבים, אני אמור לך למרות הקלסרים העבים, אין רבע הוכחה או ראיה שמישהו גנב לקוחות?.. ת: אני מפנה את כבוד בית המשפט לדוגמא לבקשת שירות של כל יום. ניתן לראות כי אלו דוגמאות של איש שירות שמקבל בוקר, בוקר לידיו את קריאת השירות שם יש את כל הפרטים הסודיים של אותו לקוח: שם לקוח, כתובת טלפון, מספר מכשיר, עד מתי הוא באחריות. הבקשות הנ"ל בסוף היום המשיבים היו מחוייבים להחזיר אותם לחברה, הם לא נשארים בידם. הטענה של שהם עקבו לאחר כל המידע שיש להם שהינו כל המידע החיוני ומכאם המלאי ומאגר של לקוחות במרוצת השנים שהם עובדים, מדובר על עשרות אלפי לקוחות לאורך כל השנים".

  ובהמשך:

  "בבקשה הצגנו מספר מקרים של לקוחות שלנו, שהמשיבים פנו אליהם כבר בראשית השבועיים  

  הראשונים וכדוגמת הגב' מצליח, שהיתה בתקופת האחריות בחברה שלנו, כאשר אסף פנה

  אליהם בפעם השניה, ציין לה שהאחריות עומדת להסתיים ועל כן הוא מגיע אליה לבדיקה של

  המכשיר, אדם לא יכול לזכור מידע על אלפי לקוחות בנוגע לסיום תקופת הביטוח והאחריות ולכן

  מדובר על מעקב שנעשה על ידי המשיבים, בכל הנוגע לרשימת הלקוחות. יתרה מזאת אלון

  בשיחה עם הסמנכ"ל ציין שיש לו רשימת לקוחות, כפי שהעיד סמנכ"ל המבקשת.... נתנו מספר

  דוגמאות של לקחות שפנו אליהם שהוטעו. בעקבות הנזק המיידי שקורה לחברה, לא היה לנו

  את כל הזמן להמשיך ולמתין תהביא את כל הלקוחות ולאסוף את כולם ולכם פעלנו על צד של צו  

  מניעה, עם תביעה ובקשה לפיצול סעדים, כי הנזק הוא מיידי והיינו חייבים לעצור ויש לנו עוד

  הרבה דוגמאות..." (ר' עמ' 17 שורות 1-10 לפרוטוקול הדיון מיום 14.5.12.)

   

• עצם העובדה שח.א.ס. מערכות פנתה אל גב' מצליח, ואל מר אמיל רחמה בסמוך לסיום תקופת הביטוח /אחריות, באמצעות מר עובדיה ומר שחר מייד לאחר שהחלו לעבוד ח.א.ס. מערכות, היא הנותנת כי אכן היו בידיהם פרטים מהותיים וקונקרטים בנוגע למידע בדבר רשימת הלקוחות של התובעת, לרבות מועד סיום תקופת האחריות של חלק מלקוחות התובעת, לכל הפחות, וכי פרטים אלו נמסרו לח.א.ס. מערכות במסגרת עבודת מר עובדיה ומר שחר בשירותה.

  משכך הוכח לטעמינו כי לנתבעים יש פירוט ספציפי בנוגע ללקוחות ג.ק. מערכות, עימם מר עובדיה ומר שחר באו במגע במהלך עבודתם בתובעת, בכל הנוגע לפרטיים האישים שלהם, לצרכים שלהם בכל הנוגע למספר מכשיר שואבי האבק שברשותם, למועד סיום תקופת האחריות וכי פרטים יחודיים אלו הם הערך המוסף, ההופך את רשימת הלקוחות בנסיבות העניין לסוד מסחרי, בפרט שמדובר ברשימת לקוחות שנוצרה במסגרת שיטת השיווק הייחודית של התובעת. קרי יחסי אמון בין הלקוחות לעובדיה .

  ערים אנו לטענת ח.א.ס. מערכות לפיה קיבלה את מאגר הלקוחות של סניף גבעתיים ממר הדס פולקמן ולכך שגם מר פולקמן העיד ואישר את הדברים. אולם אין לטעמינו רלוונטיות לאמור הואיל ואין אנו קובעים כי רשימת הלקוחות השמית בפני עצמה היא הסוד המסחרי אלא ההנתונים שהיו בידי מר עובדיה ומר שחר בסמוך לסיום העסקתם בכל הנוגע ללקוחות אליהם נחשפו בעיקר בנוגע לסיום תקופת האחריות והידיעה שזה הזמן לפנות אליהם כדי לחדש את תקופת האחריות והמוצרים הנלווים אותם נוהגים לרכוש, היא הסוד המסחרי.

   

• לאור כל האמור לעיל אנו קובעים, כי הנתונים הספציפיים של לקוחות ג.ק. מערכות, כמפורט לעיל הינם סוד מסחרי. התובעת הוכיחה, כי הפרטים שיש ברשות הנתבעים בכל הנוגע ללקוחתיה לרבות המידע בנוגע לסיום תקופת האחריות, הוא סוד מסחרי שאינו נחלת הרבים ואשר לא ניתן לגילוי בנקל. כן הוכח, לטעמינו כי מר עובדיה ומר שחר נחשפו למידע והשתמשו במידע זה והעבירו אותו לח.א.ס. מערכות במסגרת עבודתם שם וח.א.ס. מערכות אכן עשתה שימוש במידע זה לצרכיה.

  בשולי הדברים נציין כי העובדה שמר עובדיה ומר שחר אינם חתומים על תניית אי תחרות ושמירה על סודיות בהסכם העסקתם, אין בה כדי לעזור. שמירת סודות מקצועים של מעביד והתנהלות בתום לב היא מחובתו של עובד במסגרת יחסי האמון הקיימים בינו למעסיקו, המתבססים על תנאי מכללא בחוזה עבודה ומחייבים את הצדדים גם מכוח דיני היושר.

   

• בע"ע 2912-11-10, מנחם מן נ' ספיר ספרינט בע"מ נקבע, כמצוטט: "עוד הובהר, כי חובות תום הלב והאמון – החלות גם לאחר סיום יחסי העבודה - יש בהן כדי להוות בסיס להטלת הגבלת עיסוק במקרים המצדיקים זאת, גם ללא תניה חוזית מפורשת" (ר' הלכת צ'ק פוינט;ע"ע 62/08, דוד לבל – חברת הדקה ה – 90 בע"מ, מיום 27.12.2009; להלן – עניין לבל; כן ראו, בפסיקה מוקדמת יותר, את דב"ע נג/3-17, טוני טועמה – טכנו גומי ליסיצקי בע"מ, פד"ע כה 227 (1992)).

   

  גם בע"א 1142/92, ורגוס בע"מ ואח' נ' כרמקס בע"מ ואח', נקבע בנוגע לאמור, כמצוטט: "יש המבססים את איסור הפגיעה בסוד מסחרי על החוזה שבין העובד למעביד או על קיום תנאי מכללא בחוזה עבודה הנקשר על ידי עצם יחסי העבודה, שמהם נגזרת חובת תום הלב. יש המבססים את החובה לשמור על סוד מסחרי על חובת נאמנות של העובד כלפי מעבידו הנובעת מיחסי אמון בינהם. היטיב לסכם את הגישות והתפיסות השוות בנושא זה הנשיא ברק, בבג"צ 1683/93, יבין פלסט בע"מ ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה ביו-ם בעמ' 706".

   

• מנגד לא שוכנענו כי התובעת עמדה בנטל הנדרש להוכיח כי נתנה הכשרה מיוחדת למר עובדיה ומר שחר. התובעת לא הציגה כל ראיה לטענתה בדבר אותה הכשרה מיוחדת ו/או אסמכתא בדבר הוצאות שהוציאה בגין הכשרה זו. מנגד עדות מר עובדיה לא נסתרה בנדון: "ש. איזה הכשרה קיבלת? ת: שום הכשרה. בתחילת הדרך לפני כ-14 שנה עשו לי קורס מכירה של 3 ימים עם איש מכירות שלהם מתוך החברה ולאחר מכן עבדתי שנה און ואוף, ואז "עזבתי" את קירתבי והלכתי הביתה ואמרתי לגיל שאם רוצה שאעבוד שזה יהיה בשירות ואז בפסח הוא החזיר אותי לשירות, הראו לי 2 דקות איך המכשיר מתפרק ומורכז, מעבר לזה אני אולי לימדתי אותם דברים על המכשיר" (ר' עמ' 106 שורות 14-19). "בתחילת העבודה שלי עברתי הכשרה איך למכור את מכשיר קירבי, זו הכשרה של 3-4 ימים. אני זוכר שהייתה סדנא בתובעת בבית מלום איפשהו באזור תל אביב אבל זה לא היה שיחה של מכירות" (ר' עמ 107 שורות 7-10 ).

   

  היקף הגבלת העיסוק

• בבואנו לאזן בין האינטרסים של הצדדים שבפנינו על יסוד ההלכות כפי שנקבעו בסוגיה זו תוך שנתנו דעתנו לנסיבותיו של המקרה הספציפי שבפנינו, אנו סבורים, כי איזון ראוי בין האינטרסים במקרה דנן, מוביל להכרעה כי אין להגביל את העיסוק של מר עובדיה ומר שחר בח.א.ס. מערכות מעבר לההגבלה שנקבעה כבר במסגרת החלטתינו בסעד הזמני. אנו סבורים כי מדובר בתקופה מספקת להגבלת חופש העיסוק בנסיבות שנוצרו. מעבר לאמור משחלפה תקופה ארוכה ממועד סיום העסקת הנתבעים בתובעת, אנו סבורים כי אין להוסיף הגבלה נוספת לחופש העיסוק. במיוחד שעה שמדובר בנתונים משתנים. הצרכים הספציפים של כל אדם משתנים עם השנים ומשכך אין אנו סבורים שיש להגביל את חופש העיסוק של מר עובדיה ומר שחר מעבר למה שהוגבל. עם זאת אנו סבורים כי התנהלות זו של הנתבעים מזכה את התובעת בפיצוי כספי אליו נתייחס בהמשך.

   

  הנזקים הכספיים שנגרמו לתובעת

• עיון בסעיף 168.7 לכתב התביעה המתוקן מעלה כי התובעת תובעת סך של 1,383,000 ₪ בגין אבדן מכירות והתעשרות שלא כדין של הנתבעים 1-3 יחד ולחוד מכוח חוק עוולות מסחריות ולחילופין פיצויי הפרה בהתאם להערכות הכלכליות המפורטות בחוות דעת מטעם חברת תבור ונזקים נוספים.

  עיון בחוות הדעת מעלה כי תחשיב הנזק הכולל, התייחס למספר נקודות:

  א.הפסד מכירות ללקוחות המאגר- רוב הלקוחות במאגר הינם לקוחות שהמשווק שאינו מורשה לא היתה יכולת להגיע אליהם לולא היה בידיו המאגר, כל מכירה שהמשווק הלא מורשה ביצע או יבצע ללקוחות אלו מהווה הפסד מכירה עבור התובעת. כמו כן , גם מכירות שהמשווק הלא מורשה לא ביצע אך הן נמנעו מהתובעת עקב הקשר של הלקוח עם ח.א.ס. מערכות מהוות הפסד מכירות עבור התובעת. הפסד זה מוערך על ידי המומחה בכ- 1.38 מיליון ₪.

  ב. עלות גיוס עובדים חדשים- בהתאם לכתב התביעה ח.א.ס. מערכות משדלת עובדים של התובעת לעבור ולעבוד בח.א.ס. מערכות כדי להשתמש בסודות המסחריים אליהם נחשפו ולנצל את הקשרים והכישורים שרכשו העובדים בתובעת לתועלתה. בעקבות הגיוס המכוון והשיטתי, לתובעת יהיה צורך לגיס ולהכשיר עובדים חדשים, הליך הכרוך בעלויות. כמו כן, ישנם כישורים שלא ניתן להחליף כיוון שאלו נובעים מהכשרה המתמשכת לאורך שנים שלה זכו העובדים הוותיקים ובהתאם הדבר מהווה נזק לתובעת . עלות זו חולקה ל-2 רכיבים, רכיב הגיוס וההכשרה של עובד מתחיל האורך כ- 3 חודשים ורכיב שני הכולל את הנזק שנגרם לתובעת מההכשרה המתמשכת לה זכו העובדים שעזבו. המומחה מטעם התובעת קבע כי ההפסד הנובע מעלות ההכשרה הראשונית הינו כ-48,000 ₪ וההפסד הנובע משווי ההכשרה המתמשכת הוערך בכ- 984,000 ₪ .

  ג. יצירת יתרון תחרותי באופן שאינו הוגן באמצעות העובדים המגוייסים – מלבד הנזקים הישירים שפורטו לעיל, באמצעות הגיוס המכוון יוצר לעצמו המשווק שאינו מורשה יתרון תחרותי בלתי הוגן, זאת באמצעות השימוש בניסיון וההכשרה שצברו העובדים בתובעת, יתרון זה סביר שלא היה מושג באמצעים הוגנים. פגיעה זו מהווה חלק מתמונה רחבה יותר של "בעיית הטרמפיסט" המאפיינת את התנהלות ח.א.ס. מערכות.

  ד. פגיעות שונות במוניטין- באמצעות שימוש במאגר וגיוס העובדים, עלולות להיות פגיעות שונות במוניטין התובעת כגון: הטרדות הלקוחות מהמאגר (אם נניח שאיש מכירות של התובעת היה פונה ללקוח בשיחת מכירה אחת כל מספר חודשים, עכשיו מספר הפניות יוכפל, דבר היוצר אנטיגוניזם אצל הלקוח ,מתן שירות לקוי או מכירות מוצרים באיכות נמוכה שאופן שפוגע במותג קירבי המשפיע ישירות על התובעת. כמו כן כחלק ממאמצי החברה לשמר את לקוחותיה יהיה על החברה להודות בפני הלקוחות שיש סוכנים מתחזים. המסקנה של הלקוח שהוא עשוי להיות קורבן למרמה מצד אותם סוכנים מתחזים, דבר העשוי להרתיע אותו ולגרום לו לנתק את קשריו עם המותג קירבי ללא אבחנה בין סוכן מורשה כמו ג.ק. מערכות לבין מתחזה כמו ח.א.ס. מערכות.

   

• כאמור, לצורך הוכחת רכיבי תביעה אלו צרפה התובעת חוות דעת של מר מיכאל תבור. לאחר שעיינו בחוות הדעת ובעדותו של מר תבור לא שוכנענו כי התובעת הרימה את הנטל להוכיח את כימות תביעתה בנוגע לרכיבים אלו. נטעים טעמינו:

  ראשית, הנחת היסוד של חוות הדעת של מר תבור התבססה על כך שרוב הלקוחות במאגר הינם לקוחות שהמשווק שאינו מורשה לא היה יכול להגיע אליהם לולא היה בידיו המאגר.

  עם זאת, עיון בתצהירו של מר אחמד סולימאן מעלה כי: "בשנת 2007 לערך, מר שלמה פולקמן הלך לעולמו, וסמוך לאחר מכן מר פולקמן הודיע על החלטתו לסגור את סוכנות קירבי גבעתיים. מאחר ורציתי להמשיך לעבוד בתחום, פניתי אל מר פולקמן וביקשתי לקבל הסכמתו ואישורו להמשך פעילות הסוכנות באופן עצמאי. יודגש כי באותה העת היה נהוג לקבל את אישורם של האחים פולקמן ו/או מר פולקמן לפתיחת סוכנויות בארץ... קיבלתי את אישורו של מר פולקמן ולאחר שהוא החליט כי הוא מפסיק לעסוק בתחום, וקיבלתי ממנו ציוד ואת מאגר הלקוחות של קירבי גבעתים. החל מחודש אוגוסט 2008 אני ובני מפעילים עסק בסחנין המייבא ומוכר סחורה של קירבי מחו"ל, מעניק שירות ללקוחות קיי בי סנטר וללקוחות חדשים שכן מטבע הדברים במהלך השנים עסקנו בהגדלת היקף הלקוחות בבד בבד עם שימור לקוחות של סוכנות קירבי גבעתיים..." (ר' סעיפים 10-12 לתצהירו).

  עיון בחקירתו הראשית של מר הדס פולקמן מעלה: "ש: מה עשית עם המאגר לקוחות שהיה לכם שסגרתם ב-2008 למי נתתם את המאגר? ת: המאגר עבר לאחמד סולימאן, עבר לסוכן נוסף בשם ישי ועד כמה שידוע לי גם קריטי גיל לקח חלק גדול מהרשימה אם לא את כולה... ש: האם בשלב שבו נתת את רשימת הלקוחות לאחמד סולימאן, הוא היה באיזשהו שיתוף פעולה או שותפות עם גיל קריטי? ת: לא חושב.... ש: כשנתת את המאגר הזה לשלושה גורמים נפרדים, לא הייתה לך כוונה שאחד בלבד יתעסק בקירבי בישראל אלא שהלקוחות יהנו מכמה גורמים שיוכלו לתת להם את השירות?ת: אמת" (ר' עמ' 75 שורות 20-33).

   

  עיון בחקירתו הנגדית של מר פולקמן מעלה כי הבהיר וחידד את האמור, כמצוטט: "ת: סולימאן עמד ביעדים של החברה הרבה יותר מאשר אחרים שקיבלו רשות לפתוח סניפים, הוא היה עובד נאמן של החברה, הבטחנו לו להיות הסניף הראשון בגליל, הסניף של הערבים בגליל, אותה תקופה חלק ניכר מהמכירות של קירבי בישראל היה מכירות של ערבים. זה גם היה ב-2008. ש: בשנת 2008 מר קריטי היה הסופר וויזר של קירבי בארץ, האם דיווח לו שהסוכנות של מר סולימאן נפתחה? ת: למר סולימאן הייתה סוכנות קודן, אחי שהיה המשגיח של קירבי בישראל נתן לו את האישור" (ר' עמ' 80 שורות 23-30).

  טענת ח.א.ס. מערכות לפיה לקוחות קירבי גבעתיים עברו לרשותה על ידי מר פולקמן, עולה גם בקנה אחד עם עדותה של גב' מצליח בה הבהירה כי בעבר, קיבלה שירות ע"י ח.א.ס. מערכות, כעולה מעדותה (ר' עמ' 4 שורות 3-6 לפרוטוקול מיום 14.5.12).

  האמור עולה בקנה אחד גם עם סעיף 30 לתצהיר מר סולימאן ונספחיו כמצוטט: "בקשר לבקשות שונות ומשונות של התובעת אציין כי הלקוחות: אמיל רחימה, רונית מצליח, קשפיצקי עדנה , זרובבל יהודית, ציוד וצמח בע"מ- נוגה, אסיד עיסאוי , ביאנקה נוגה,בן ורנן רשומים במאגר הלקוחות של ח.א.ס. מערכות כמי שרכשו מכשירי קיבי מסוכנות קיבי גבעתיים בשנים 94-99. לא בכדי אין לתובעת חשבוניות לרכישת מכשירי קירבי מסוכנות קירבי גבעתיים שהם שלה – וכפי שכרטיסי לקוחות להלן יעיד על נקלה. חמור מכך, מבירור התגלה לי כי הגב' רונית מצליח... כן נמנית על מאגר הלקחוות של ח.א.ס. מערכות וכמי שרכשה ממנה/סוכנות קיבי גבעתיים מכשיר ...בשנת 95. הסיבה בגינה לא הצלחתי לאתר את כרטיס הלקוח עד כה, הייתה נעוצה בעובדה כי היא רשומה במאגר תחת השם " מצליח רונית לידן בע"מ"(ר' נספח ד' לתצהירו).

   

  ערים אנו לעדות ההזמה בנדון של מר קריטי (ר' עמ' 85 שורות 13-25 לפרוטוקול הדיון מיום 22.2.15) ולמוצג נ/1, אולם אין אנו עוסקים כרגע בשאלת החוקיות של העברת הלקוחות בהתאם לכללי החברה העולמית והאם מר פולקמן היה רשאי להחזיק בלקוחות אלו אם לאו, במיוחד שעה שסוגיה זו כלל אינה בסמכותנו.

   

  משכך לא שוכנענו כי יש לקבל את הנחת היסוד של חוות הדעת של מר תבור לפיה רוב הלקוחות במאגר הינם לקוחות שהמשווק שאינו מורשה לא היה יכול להגיע אליהם לולא היה בידיו המאגר.

  שנית, קביעותינו בכל הנוגע להפרת סודות מסחריים נוגעות לעסקאות ספציפיות בהן טיפלו מר עובדיה ומר שחר והמידע הספציפי שנלווה אליהן. במהלך דיון ההוכחות התובעת הצליחה להוכיח 2 עסקאות בלבד בהן היו מעורבים מר עובדיה ומר שחר. הדברים מתחזקים ביתר שאת, נוכח טענת התובעת לפיה לא רק מר עובדיה ומר שחר הם אלו שעברו ממנה אל ח.א.ס. מערכות. התובעת לא הצליחה להרים את הנטל בכל הנוגע לדוגמאות הנוספות שמסרה במסגרת ראיותיה כי אכן דווקא מר עובדיה ומר שחר הם אלו שהעבירו את המידע ולא מן הנמנע כי המידע שעבר לח.א.ס. מערכות עבר דווקא מעובדים אחרים שעבדו בתובעת ועברו לעבוד ח.א.ס. מערכות ואין הם קשורים לתביעה דנן.

  שלישית, הסמכות העניינית של בית הדין בכל הנוגע להפרת חוק עוולות מסחריות הינה מצומצמת בהתאם להוראת סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה בנוגע לגרם הפרת חוזה הנוגע לסכסוך עבודה, ובהתאם לסעיף 22 לחוק עוולות מסחריות.

  אשר על כן סמכותנו ליתן פיצוי כספי כלשהו בכל הנוגע לח.א.ס. מערכות יכול להיות רק כפועל יוצא משימוש בסוד מסחרי שמר עובדיה ומר שחר העבירו במהלך תקופת העסקתם, וזאת במסגרת עוולה שעניינה גרם הפרת חוזה (סעיף64 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]).עוד יצויין כי פרק א' לחוק עוולות מסחריות העוסק בעוולת גניבת עין אינו בסמכותינו.

   

  נוכח האמור עילת התביעה בה עוסקת חוות הדעת בנוגע ליצירת יתרון תחרותי שאינו הוגן ופגיעה במוניטין קשורה למערכת היחסים בין ג.ק. מערכות לח.א.ס. מערכות ומשכך אינה בסמכותינו. גם ההתייחסות בחוות הדעת בנוגע לנזקים בנוגע לשידול עובדים של ג.ק. מערכות באופן רחב יותר משידול מר עובדיה ומר שחר הינה מעבר לסמכותינו במסגרת תיק זה שעוסק רק בנוגע לבעלי הדין בלבד. מעבר לאמור, גם אם היינו קובעים כי הדבר כן בסמכותינו הרי שמדובר על רכיבים שלא הוכחו בראיות ממשיות במסגרת חוות הדעת. מדובר ברכיבים ספקולטיביים מבלי שהוצגו ראיות המוכיחות את העלויות נשוא רכיב זה.

  עיון בחוות הדעת של המומחה מעלה כי המומחה אף ציין זאת מפורשות: "חשוב להבהיר כי אמנם מדובר בתחזית לגבי פגיעת עתידית בהכנסות אך הנזק שנגרם לשווי החברה הוא מיידי. במידה ומר גיל קריטי היה מעוניין למכור את את החברה או להשקיע הרי שהסכום שיתקבל בגינה היום הינו קטן מהסכום שהיה מקבל בתקופה שלפני גזל הסוד המסחרי ומעבר העובדים". קרי למעשה כימות רכיבי חוות הדעת לא נתמכים בראיות כלשהן אלא מבוסיים על ספקולציות ועל הערכות שכלל טרם התרחשו ודי בכך כבכדי לדחות את תביעת התובעת בכל הנוגע לכימות רכיב זה.

   

  רביעית, הנחת היסוד בחוות הדעת בכל הנוגע לכימות הכספי בדבר גיוס עובדים והכשרתם מתבסס על ההנחה כי אכן ג.ק. מערכות מבצעת הכשרה ספציפית לעובדיה. כמפורט לעיל קבענו כי אין אנו מקבלים טענה זו של התובעת משלא הרימה את הנטל להוכיחה. די בכך כדי לדחות את רכיב זה של חוות הדעת. מעבר לאמור, התובעת לא הציגה כל נתונים מהם עולה כי העובדים שהחליפו את מר עובדיה ומר שחר מכרו פחות או שעלות העסקתם היתה גבוהה יותר. התובעת לא הציגה נתונים כספיים אלה כדי להוכיח את הטענות והכימות המפורט בחוות הדעת בנוגע לרכיב זה, הגם שאין כל מניעה להציגם ודי בכך לדחות את חוות הדעת ברכיב זה. מעבר לאמור יש לעשות הבחנה בין שימוש בניסיון והכשרה שצברו במסגרת העסקתם בתובעת שזה ידע שלהם שאין כל מניעה לעשות בו שימוש לבין שימוש בסוד מסחרי.

  חמישית, התובעת לא הציגה כל ראיה בדבר ירידה בהיקף המכירות והרווחיות, הגם שעברו מספר שנים מאז המועד בו מר עובדיה ומר שחר התפטרו. ברי כי לכל הפחות במועד הגשת התצהירים בתיק היו אמורים להיות לתובעת נתונים ברורים בנדון. כמו כן, עיון בעדותו של מר תבור מעלה כי מודה הוא כי הירידה ברווחיות היתה רק בשנת 2012 בלבד:

  " ...התוצאה היתה שבשנת 2012, בעוד שהמכירות קפאו המשכורת והנלוות עלו ב-600,000 ₪ עמלות לסוכנים עלו ב-200,000 ₪ זה תוצאה של מאמץ מוגבר להתגבר על העזיבה. בשנת 2013 לא ראיתי עדין דוחות מבוקרים. הסתכלתי על הדוחות מכירות ראיתי שהמגמה היא מגמה נמשכת של גידול בעלויות והחברה מתחילה להתאושש. זו חברה שבוחנים אחורה בממוצע רב שנתי רואים שזה חברה צומחת. השנה החריגה בצמיחה היא 2012 למרות הגידול בעלויות השכר והעמלות שמטבע הדברים גידול כזה מייצר הכנסות. ... ש. לא הבאה את הדוחות של 2013 שמתוכם ראית התאוששות? ת. לא הבאתי" (ר' עמ' 81 שורות 3-11 לפרוטוקול הדיון מיום 25.6.14).

  שישית, לחוות הדעת לא צורפו ראיות לרבות דוחות כספיים המוכיחים ירידה במכירות ואף בעדותו הבהיר מר תבור שלא צרף את הדוחות הכספיים (ר' עמ' 75 שורות 21-24).

  כמו כן חוות הדעת של מר תבור מבוססת על נתונים עובדתיים שלא הוכחו ולא הוצג כל ראיה בנדון בכל הנוגע לכמות הלקוחות להם נחשפו מר עובדיה ומר שחר במהלך עבודתם.

  שביעית, בכל הנוגע לתביעה בגין פגיעה במוניטין, עילת תביעה זו כלל לא הובהרה כל צורכה בפני בית דין זה והתובעת לא פרטה איזה פגיעה במוניטין מר עובדיה ומר שחר פגעו בה. אלא רכיב תביעה זה יתייחס בנוגע למערכת היחסים בין התובעת לח.א.ס. מערכות .

  סמכותו העניינית של בית דין זה אינה משתרעת לתביעות שעניינן פגיעה במוניטין, שהינן במהותן נזיקיות; ולמעלה מהדרוש – עילת תביעה זו לא הוכחה, ולו לכאורה.

  עיון בחקירתו הנגדית של מר קריטי במסגרת הסעד הזמני מחדד את מסקנתינו בנדון, כמצוטט: "ש: מה הטענות שלך כנגד ח.א.ס? ח.א.ס היא חברה שמציגה את עצמה כנציגה מורשית של קירבי בישראל בכל המסמכים שמגיעים איתה נציגי ח.א.ס לא מצויין ולו במקום אחד שהיא מטעם חברת קירבי העולמית....דבר נוסף נגד ח.א.ס שלא פעם הם מציגים עצמם כסניפים מורשים מטעם קירבי בישראל , וכל הסיבות הנ"ל, פוגע בתדמיתה של קירבי ישראל במתן השירות ופגיעה במוניטין, כאשר נשארים לקוחות שרומו ושוקרו, דבר זה לא מקדם את מתן השירות בארץ" (ר' עמ' 17 שורות 7-20).

   

• אשר על כן אין אנו מקבלים את חוות הדעת ואת הכימות המופיע בה ומשכך רכיבי תביעה בכל הנוגע לנזקים ממוניים נדחים.

   

  התביעה לפיצוי בלא הוכחת נזק

• עם זאת, משהוכיחה התובעת כי הנתבעים 1-3 גזלו את הסודות המסחריים שלה בכל הנוגע לנתונים הספציפיים של הלקוחות שמר עובדיה ומר שחר עבדו עימם שהועברו לח.א.ס. מערכות, הרי שקמה לה עילה לפי סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות לפיצוי בלא הוכחת נזק כנגד הנתבעים.

   

• לאחר ששקלנו, מחד גיסא, את זכותם של הנתבעים לחופש העיסוק ומאידך גיסא, את זכותה של התובעת להגנה על סודותיה המסחריים, ובשים לב לכך שלא הוכח בפנינו נזק כספי ספציפי החלטנו להעמיד את סכום הפיצוי בגין ביצוע עוולה זו על סך של 20,000 ₪ למר עובדיה ועל סך של 20,000 ₪ למר שחר ועל סך של 60,000 ₪ לח.א.ס. מערכות, וזאת משהוכח גם כי מדובר בשיטת פעולה שנעשית באמצעות הנתבעת 3 אל מול התובעת באופן שאינו חד פעמי , לרבות לכך שפעלה בחוסר תום לב בכל הנוגע לכך שהיא זו שהפנתה את הנתבעים 1-2 ללקוחות התובעת עימם היו בקשר אישי יומיומי וגרמה להם להפרת חוזה וחובת תום הלב אל מול התובעת (ראו לעניין גובה הסכום: עב (אזורי ת"א) 4518/04 מרנין ירונה – כהן דב ( [פורסם בנבו], 6.9.2007) .

   

  הפרת חובת תום הלב

• כפי שפורט לעיל שוכנענו כי התנהגותם של מר עובדיה ומר שחר נעשתה תוך הפרת חובת תום הלב והאמון שהיו חייבים בהם מתוקף תפקידם כעובדי התובעת. בנסיבות אלה סבורים אנו כי יש מקום לחייב את מר עובדיה ומר שחר בתשלום פיצוי בגין הפרת חובת תום הלב כלפי התובעת.

   

• בנסיבות הללו סבורים אנו כי יש לחייב את מר עובדיה ומר שחר בתשלום נוסף כפיצוי הולם לתובעת בגין הפרת חובת תום הלב כאמור. לאחר ששקלנו את השיקולים הדרושים, ובכלל זה מידת הפסול שדבקה במעשיהם של מר עובדיה ומר שחר וגובה שכרם בתובעת ובח.א.ס. מערכות, ובשים לב לפסיקות בית הדין לעבודה בעניין זה, מצאנו לנכון לחייב כל אחד מהנתבעים 1-2 בתשלום סך של 20,000 ₪ בגין הפרת חובות תום הלב והאמון כלפי התובעת.

   

  לעניין התביעה שכנגד

  האם מר עובדיה ומר שחר זכאים לפיצויי פיטורים?

• לטענת מר עובדיה ומר שחר במהלך תקופת העסקתם ג.ק. מערכות הרעה את תנאי העסקתם באופן חד צדדי מבלי שקיבלה הסכמתם ונהגה להחתים אותם תוך שימוש באמצעים פסולים על טפסים הפוגעים בתנאי העסקתם. עוד טוענים מר עובדיה ומר שחר כי ג.ק. מערכות הטמיעה תחושה של מעקב מתמיד בקירבם תוך שימוש פסול באמצעי מעקב שונים וניצלה מעמדה לשימוש בכוח תוך פגיעה בפרטיותם לאחר שעות העבודה. בשנה האחרונה להעסקתם חלה לטענתם הידרדרות משמעותית ביחסה של ג.ק. מערכות תוך הרעה מוחשית בתנאי העסקתם וסביבת עבודה עכורה. עוד טוענים מר עובדיה ומר שחר כי ג.ק. מערכות העמידה אותם במצבים בלתי אפשריים מול לקוחותיה שהוטעו על ידה בכך שמכרה להם שואבי אבק קירבי מחודשים כ"חדשים". מר עובדיה ומר שחר לא רצו לשתף פעולה עם האמור אולם הם נאלצו במהלך עבודתם להתמודד עם אותם לקוחות. עוד טוענים מר עובדיה ומר שחר כי ג.ק. מערכות דרשה מהם לחתום על טפסים וכן שללה מהם זכויות סוציאליות קוגנטיות כמו מחיקת ימי חופשה (27 ימים למר עובדיה ומחיקת 4 ימים למר שחר). עוד נטען כי עקב סכסוך שנתגלע בין הממונה למר עובדיה הופלה הוא ביחס לטכנאי שירות אחרים בנוגע לסידורי עבודה. ג.ק. מערכות סרבה להעביר להם פירוט על ניכויים משכר עבודתם בגין הוצאות לכביש 6. כמו כן, מספר חודשים לפני ניתוק יחסי העבודה ג.ק. מערכות החליטה באופן חד צדדי להפחית את גובה תשלום ההשתתפותה במכשיר הנייד והטילה מגבלות לאופן השימוש ברכב הצמוד. עוד טוענים הם כי ג.ק. מערכות בחוסר תום לב לא הפרישה עבורם לקופות הפנסיה בהתאם לשכר הקובע תוך שהיא מתעלמת מעמלות המכירה. עוד טוענים הם כי ג.ק. מערכות ביצעה מעקבים פיסיים באמצעות בילוש והתחקות תוך שכירת שירותים של חוקרים פרטיים סמוך לניתוק יחסי העבודה. וכן כי ג.ק. מערכות הפחיתה את רכיב העמלות שלהם באופן חד צדדי.

  נוכח כלל נימוקים אלו טוענים מר עובדיה ומר שחר כי התפטרותם היתה בשל הרעות מוחשיות אלו בתנאי העסקתם ומשכך החל מחודש 2/12 החלו מר עובדיה ומר שחר לגשש אחר מקור פרנסה חלופי. ומשכך לקראת סוף חודש 2/12 הודיעו על התפטרותם שלטענתם מזכה אותם בפיצויי פיטורים נוכח הרעת תנאים ונסיבות שלא איפשרו להם להמשיך לעבוד כפי שפורט.

   

• מנגד טוענת ג.ק. מערכות כי התביעה שכנגד באה לעולם רק כדי ליצור משקל נגד ההליכים שנקטה היא כנגד מר עובדיה ומר שחר שחברו בקנוניה אל ח.א.ס. מערכות במטרה לגזול את סודותיה. לטענתה מר עובדיה ומר שחר לא התפטרו בדין מפוטר. וכי ההתפטרות לא קשורה להרעה כלשהי בתנאי עבודה. מר עובדיה ומר שחר קיבלו תנאי עבודה מעולים שהלכו והשתפרו. מר עובדיה ומר שחר לא הודיעו על כוונתם להתפטר בשל ההרעה בדבר תנאי העסקתם ומיהרו להתפטר מבלי לתת לחברה אפשרות לתקן את הדברים אותם הם מעלים בתביעה שכנגד. התפטרותם נעשתה במטרה לגזול מידי ג.ק. מערכות את סודותיה המסחריים ולהעבירם לידי ח.א.ס. מערכות ולהתעשר שלא כדין על חשבונה. עוד טוענת ג.ק. מערכות כי מר עובדיה ומר שחר קיבלו הכשרה ראשונית ומעבר לאמור קיבלו הכשרה שוטפת של כוח האדם בשורותיה. מערכת ה"אופס קור" שהותקנה ברכבים שסיפקה ג.ק. מערכות לעובדיה נעשו בידיעתם ובהסכמתם של העובדים. המערכת מאפשרת לחברה לדעת היכן נמצא העובד בשעות העבודה ואינה פוגעת בפרטיותו. ג.ק. מערכות עובדת לפי כללים ועקרונות שיווק ומכירה שקובעת חברת קירבי ואינה מרמה את לקוחותיה ומר עובדיה ומר שחר מוציאים דיבה בטענותיהם אלו. עוד טוענת ג.ק. מערכות כי כנגד מר עובדיה התקבלו תלונות על חבלות ונזקים מכוונים ומשכך נערך לו הליך משמעתי ופיטוריו הושעו לאחר שהודה במעשים והתחייב לחדול מכך לאלתר. כמו כן טוענת ג.ק. מערכות כי בכל מקרה יש לשלול פיצויי פיטורים ממר עובדיה ומר שחר נוכח מעשי מרמה שביצעו במהלך עבודתם.

   

• סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג - 1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים"), קובע כי תובע שהתפטר מעבודתו מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה או מחמת נסיבות אחרות שביחסי העבודה לגבי אותו עובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו, דין התפטרותו "לעניין חוק זה" כפיטורים.

   

• לפי הפסיקה, עובד התובע פיצויי פיטורים מכוח סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים, נדרש להוכיח התקיימותם של שלושה תנאים מצטברים כדלקמן:

  "ראשית, עליו להוכיח כי אכן הייתה "הרעה מוחשית בתנאי העבודה" או "נסיבות אחרות שביחסי עבודה לגבי אותו העובד שבהן אין לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו"; שנית, עליו להוכיח כי התפטר בשל כך ולא מטעם אחר, דהיינו, עליו להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין ההתפטרות לבין ההרעה או הנסיבות הללו; שלישית, עליו להוכיח כי נתן התראה סבירה למעביד על כוונתו להתפטר והזדמנות נאותה לתקן את ההרעה או את הנסיבות ככל שהיא ניתנת לתיקון. לתנאי השלישי קיים חריג, לפיו אי מתן התראה לא ישלול את הזכות לתשלום פיצויי פיטורים כאשר ברור כי המעביד אינו יכול או אינו מתכוון לפעול לתיקון ההרעה המוחשית או הנסיבות, או במקרים בהם תנאי עבודתו של העובד נחותים מתנאי העבודה על פי הוראות החוק במידה ניכרת" (דב"ע (ארצי) שנ/ 3-10 כהן – הלר פיסול ותכשיטים בע"מ, פד"ע כא 238; ע"ע (ארצי) 354/07 אחים אוזן-חברה לבנייה פיתוח וייזום בע"מ – ולי טקין ואח', ניתן ביום 27.1.2012;ע"ע 26706-05-11 שבתאי נ' טכנובר בע"מ, ניתן ביום 10.6.13).

   

• לאחר שמיעת הראיות בתיק ושקילת טענות הצדדים, לא שוכנענו כי מר עובדיה ומר שחר עמדו בנטל להוכיח את זכאותם לפיצויי פיטורים מחמת הרעה מוחשית בתנאי העסקה. נטעים טעמינו.

  ראשית, קיים פער משמעותי בין הנימוקים שצויינו בתביעה שכנגד בנוגע להתפטרות בדין מפוטר לבין אלו שמופיעים במכתב ההתפטרות של מר עובדיה ומר שחר .

  משמכתב ההתפטרות נכתב עובר להתפטרות, קרי בזמן אמת, אנו סבורים כי יש להתייחס רק לנימוקים המופיעים בו ולא לאלו שהופיעו לראשונה רק במסגרת התביעה שכנגד שהוגשה זמן רב לאחר התפטרותם.

  בכל הנוגע לנימוקים הרבים שהופיעו לראשונה רק בתביעה שכנגד לא שוכנעו כי הוכח כי יש לנימוקים אלו קשר סיבתי להתפטרות הלכה למעשה.

  משכך אין אנו מקבלים נימוקים אלו כנימוקים אמיתיים להפסקת העסקה בדין מפוטר של מר עובדיה ומר שחר .

  משכך נבחן את הנימוקים שפורטו במכתב ההתפטרות האם יש לראותם כנכנסים תחת הרעת תנאים מוחשית או נסיבות שאינן מאפשרות המשך העסקה.

  עיון במכתב ההתפטרות של מר עובדיה מעלה, כמצוטט: "הנדון: הודעה על סיום העסקה... בהמשך לשיחתינו, הריני להודיעך על התפטרותי מהחברה. כפי שפירטתי לך בשיחתינו הריני לציין כי הסיבות אשר הובילו להתפטרותי הינן: 1. הרעת תנאי העסקתי בחברה כגון : הורדת 27 ימי חופשה, הקטנת הזכאות לשימוש במכשיר הטלפון הנייד, החתמה חוזרת ונשנות על טפסים שונים אשר פוגעים בתנאי העבודה מתוך תנאי להמשך העסקה. 2. שימוש פסול בנתונים שמתקבלים ממכשיר האיתוראן שמותקן ברכב ומעקב אחר מקום הימצאי, גם לאחר שעות העבודה. אני נכון לסיים את תקופת 30 ימי ההודעה המוקדמת בהתאם למועד שבו מסרתי את הודעת ההתפטרות ביום 26.2.12 כך שמועד סיום העסקתי בפועל יהיה ביום 26.3.12. אשמח להסדרת כל הקשור לזכויותיי בעת סיום יחסי עובד מעביד בחברה וזאת לרבות פידיון ימי חופשה, ימי הבראה ומיצוי כל הזכויות המגיעות על פי דין" (ר' נספח כו לתצהיר מר קריטי).

  עיון במכתב ההתפטרות של מר שחר מיום 28.3.12 מעלה כי נוסח: " ברצוני להודיעך על התפטרותי החל מיום קבלת מכתבי זה. הסיבות שבגינן הנני מתפטר הינן פגיעה מתמשכת בתנאי העסקתי ודרישה לחתום מעת לעת על הסכמים פוגעניים הקשורים בעבודה. כמו כן, הורדו לי ימי חופשה שלא כדין והקטנו לי זכויות השימוש במכשיר הנייד. מתן הסכמתי וחתימתי על גבי ההסכמים היוו תנאי להמשך העסקה אבקשך לפעול לתשלום כל הזכויות שמגיעות לי מתקופת העבודה שלי בחברה כגון ימי חופשה, הבראה ויתר זכויות" (ר' נספח כח1 לתצהיר מר קריטי ).

  שנית, אין אנו מקבלים את הנימוקים המופיעים במכתבי ההתפטרות כנימוקים שיש בהם הרעה מוחשית בתנאי העסקה או נסיבות שאין לאפשר המשך ההעסקה, כמפורט.

  בכל הנוגע להפחתת ימי החופשה, הרי שעיון בנספחים כה1 וכה 2 מעלה כי מר עובדיה חתם עוד ביום 30.4.08 וב19.1.11 בדבר הסכמתו שהעלות של הנסיעה לחו"ל לחופשה מטעם הנתבעת תחשב כתשלום החברה להבראה וחופשה. גם עיון בהסכמי ההעסקה של מר עובדיה ומר שחר מעלה כי הובהר כי :"במידה ויוצא לVIP כנגד ימי הבראה וחופשה" (ר' נספחים ט' לתצהיר מר קריטי).

  קרי הוכח כי התובעים הסכימו לתנאים אלו עוד ממועד חתימתם על הסכם העסקה והא ראיה שגם מר עובדיה חתם גם הלכה למעשה על הסכמות בנדון מעבר לאמור. כמו כן לא הוצגה כל ראיה לפיה מר עובדיה ומר שחר פנו בתלונה בנדון בסמוך להסכמתם בנדון. גם הטעות שהתגלתה על ידי ג.ק. מערכות בנדון ומחיקת ימי חופשה כפועל יוצא מכך היתה ביוני 2011 וגם לאחר מכן לא היתה כל פניה על ידי מר עובדיה ומר שחר בנוגע לאמור עד למועד הוצאת מכתב התפטרותם ודי בכך כדי להסיק כי לא מדובר בהרעת תנאים או נסיבות שאינן מאפשרות המשך העסקה ונימוקים אלו לא היו הסיבה להתפטרות.

   

  בכל הנוגע לטענת מר עובדיה ומר שחר בדבר החתמתם על טפסים שונים הפוגעים בתנאי העבודה כתנאי להמשך העסקה, הרי שעיון במכתבי ההתפטרות מעלה כי יש טענה בדבר חתימת על הסכמים פוגעניים הקשורים לעבודה ללא כל פירוט. גם עיון בתצהירים מטעמם כמו למשל סעיף 24 לתצהירו של מר שחר מעלה כי שוב לא פרטו על אילו הסכמים מדובר וכל שהוצהר בנדון: "התובעת החתימה אותי מעת לעת על טפסים שמעצה משפטית שקיבלתי אינם חוקיים ואשר פגעו בתנאי עבודתי וזאת תוך כפיה ומלי שניתנה לי שהות לבחון את משמעותם ....".

  אולם מעבר לטענות כלליות אלו אין כל פירוט בנדון ומשכך לא ניתן לקבל טענה כללית זו.

   

  בנוגע לטענת מר עובדיה ומר שחר בדבר שימוש פסול בנתונים שמתקבלים ממכשיר האיתוראן שמותקן ברכב ומעקב אחר מקום הימצאותם, גם לאחר שעות העבודה. הרי שהאיתוראן הורכב ברכבם בסמוך למועד תחילת העסקתם וזאת בידיעתם ומבלי שטענו כל טענה בנדון. מעבר לאמור מדובר בטענה כללית ללא כל פירוט.

  יתרה מזאת תצהירו של מר קריטי (ר' סעיפים 107 לתצהירו) בנוגע לסיבה של התקנת האיתוראן לא נסתרה ואנו מקבלים את טענותיו בנדון לפיהן הדבר נעשה לצורך פיקוח על כך שטכנאי השירות יגיעו לבית הלקוח בלוח זמנים סביר וכדי לאמת את מתן השירות מול הלקוח וזאת במסגרת שעות העבודה.

  מדובר במידע שהמעביד זכאי לקבלו מהעובד משחובתו של העובד להימצא במקום העבודה בשעות העבודה וזה מהווה חלק מהסכם העבודה שלו עם המעביד, בפרט כאשר מדובר בעבודה ניידת כגון זו של מר עובדיה ומר שחר שעיקר יומם נעשה מחוץ למשרדי הנתבעת.

   

  בכל הנוגע לטענה בדבר הקטנת הזכאות לשימוש במכשיר הטלפון הנייד, טענה זו לא פורטה ולא הוצגה כל ראיה המבהירה את מהות הקטנת הזכאות, כך שלא ניתן לבחון האם מדובר בהרעת תנאים אם לאו. מנגד תצהירו של מר קריטי בנדון לא נסתר בכל הנוגע לכך שמר עובדיה ומר שחר הם אלו שסרבו להחלפת הספקים ומעבר מחברת מירס לאורנג. (ר' סעיף 126.4 לתצהיר מר קריטי).

  שלישית, עיון בעדותו של מר שחר מעלה כי הוא מודה כי למעשה הסיבה להתפטרותו היתה שונה ממה שכתוב הן במכתב ההתפטרות מטעמו והן בתצהירו: "אחרי הsms שקיבלתי ואחרי מה שאמר לי אבי הבנתי שאני לא יכול להישאר בגלל מה שהם עושים וחיפשתי מקום עבודה אחר. לאו דווקא אצל אחמד" (ר' עמ' 64 שורות 16-18 לפרוטוקול הדיון מיום 13.7.14).

   

  מעבר לאמור, עיון בתצהיר עדות ראשית של זיו כחלון מעלה כי מר עובדיה מסר לו לבסוף את הנימוק האמיתי להפסקת העסקתו, כמצוטט: "ביום 15.3.12 פגשתי את מר עובדיה בבית קפה בנס ציונה. בשיחה שהתפתחה בינינו ביקשתי לדעת את הסיבה האמיתית להתפטרותו מחברה. מר עובדיה סיפר לי כי הוא מתכוון לסיים את עבודתו כיוון שהוא לא מרוצה ממספר עניינים. מר עובדיה הזכיר כי הוא לא מרוצה מהעבודה השוטפת עם מנהל השירות עם מנהל השירות מר שמוליק ירון וכי הוא גם לא שבע רצון מכך שמתעוררות דרישות מצד החברה בישיבות שוטפות הנערכות בימי ד'. אחר כך הודה מר עובדיה כי הסיבה האמיתית היא תנאי השכר שלו בחברה ולבסוף התוודה כי יש לו הצעת עבודה בשכר גבוה יותר "אצל אחמד" כלומר בח.א.ס מערכות מתקדמות לניקוי בע"מ ( להלן:"ח.א.ס") וזו הסיבה האמיתית לרצונו להתפטר מהתובעת. .." (ר' סעיפים 3-4 לתצהיר מר כחלון).

   

  עיון בעדותו של מר כחלון בנדון מעלה כי תצהירו לא נסתר וכי מנגד הטענות שהעלו מר עובדיה ומר שחר בכל הנוגע לנסיבות סיום העסקתו לא נמסרו לו על ידם:"ש: כתוב שהסיבה האמיתית היא תנאי השכר שלו בחברה ( סעיף 4 לתצהירך) האם הוא אמר לך מה מפריע לו בתנאי השכר אצל גיל לעומת מה שהוא עתיד לקבל אצל אחמד? ת: מה שהוא אמר לי ששם הוא אמור לקבל יותר כסף ממה שהוא מקבל. ש. ארענן את זכרונך, הוא התלונן על כך שהקטינו את המגבלה בסוללארי שעד לסכום הזה הוא לא אמור לשלם ומעבר לו הוצא צריך לשאת על חשבונו, התלונן בפניך או לא? ת: לא. ש: הוא התלונן על זה שמחייבים אותו כאשר הוא נוסע ברכב של החברה בכביש חוצה ישראל? ת: הוא לא נכנס לפרט הזה. ש. הוא דיבר איתך על זה שכשהוא נסע ליון על חשבון החברה לקחו לו 27 ימי הבראה וחופש? ת: לא" (ר' עמ' 84 שורות 5-20 לפרוטוקול הישיבה מיום 25.6.14).

   

  האמור עולה בקנה אחד עם תצהירו של מר ירון שמואל כמצוטט:" 12. בפועל הגיע העובד ביום 28.3.12 כאשר נפגשתי איתו שאלתי את מר שחר " אתה בטוח במה שאתה עושה, יש לך משפחה לדאוג לה" על כך השיב, "בגלל שיש לי משפחה לדאוג לה אני הולך להרוויח יותר כסף " אצלו", שנינו הבנו כי הכוונה לח.א.ס מערכות".

   

  אשר על כן שוכנענו כי הנימוק האמיתי להתפטרות מר עובדיה ומר שחר קשור לכך שקיבלו הצעה כספית טובה יותר מח.א.ס. מערכות וזו הסיבה שהחליטו להפסיק את העסקתם וזאת ללא קשר לנימוקים המגוונים שהועלו על ידם באופן שונה במספר מועדים.

   

  רביעית, מר עובדיה ומר שחר לא מסרו מכתב התראה המאפשר לג.ק. מערכות לשנות דבר בכל הנוגע לטענות שנטענו ודי בכך כדי לדחות את תביעתם לפיצויי פיטורים.

   

• אשר על כן אין אנו מקבלים את רכיב תביעת מר עובדיה ומר שחר לפיצויי פיטורים מכוח הוראות סעיף 11 לחוק פיצויי פיטורים.

   

• עם זאת משג.ק מערכות הודתה (כפי שיפורט בהמשך) כי היא פועלת בהתאם להוראות צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, הרי שסעיף 6 לצו קובע כמצוטט: "6.תשלום לקרן ו/או לקופת ביטוח במקום פיצויי פיטורים

  הכספים המופרשים לזכות העובד יבואו "במקום" פיצוי פיטורים (עבור התקופה בה הופרשו סכומים לביטוח פנסיוני) בהתאם לסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, במקרה של פיטורים וישוחררו לזכות העובד, גם במקרה של התפטרות. למעט שני חריגים בהתקיים אחד מהם, יוכל המעביד לקבל בחזרה את כספי פיצוי הפיטורים שהפריש עבור העובד: במקרה בו נשללה זכותו של העובד לתשלום פיצוי פיטורים בפסק דין של בית הדין לעבודה".

   

• ערים אנו לטענת ג.ק. מערכות בדבר שלילת פיצויי פיטורים מכוח סעיפים 16-17 לחוק פיצויי פיטורים וזאת כמפורט בסעיף 105.1 לכתב הגנה לתביעה שכנגד: "התובעים שכנגד אינם זכאים לתשלום פיצויי פיטורים הן מן הטעם שהתפטרו בחוסר תום לב מעבודתם והן מן הטעם שמעשיהם עולים לכדי גניבה מהמעביד...".

   

• עיון בסעיף 149 לתצהיר עדות הראשית של מר קריטי מעלה: "לאחר שסיימו עבודתם אצל התובעת הסתבר כי מעשי המרמה של מר עובדיה חורגים מתקופת התחזותו לחולה... הדבר נודע באקראי כאשר לקוח של התובעת בשם זכריה לוי התקשר .. וחיפש את מר עובדיה. מר ירון שברשותו נמצא הטלפון הנייד של מר עובדיה חזר אל הלקוח לברר מה רצונו. מר זכריה אמר למר ירון ש"אלון" היה אצלו והחליף לו גיר בתשלם של 400 ₪ (מחיר נמוך משמעותית ממחיר מחירון של התובעת...) לשאלת מר ירון האם יצאה קבלה השיב מר עובדיה: "קבלת שבת".

  כמו כן עיון בסעיף 152 לתצהירו של מר קריטי מעלה כי מר קריטי טוען גם מר שחר דיווח דיווחים כוזבים במהלך העבודה בכל הנוגע למכירות שלא בוצעו בשונה מהרישום בבקשות השירות וזאת לאחר בירור שנעשה עם הלקוחות.

  למעשה טענות ג.ק.מערכות בנדון אל מול מר עובדיה ומר שחר הן טענות בתחום הפלילי והלכה פסוקה היא כי מעביד הטוען כי אינו חייב בתשלום פיצויי פיטורים משום שפיטר את העובד בשל מעשה פלילי, צריך להוכיח את טענתו במידת הוכחה גדולה יותר מאשר בתביעה אזרחית רגילה [ראה: דב"ע מז4-3, שלפי - אגד בע"מ, פד"ע י"ט 49]. דהיינו, המדובר בנטל מוגבר המוטל על המעביד [ראה:דב"ע נה/3-60 אנואר חמיד – יעקב הלמן, [פורסם בנבו] עבודה ארצי, כרך כח(2) 197].

  במילים אחרות, לא בנקל יקבע בית הדין, במסגרת בקשה לשלילה או להפחתה של פיצויי פיטורים, כי בוצעו עבירות פליליות [ראה:ע"ע 300327/98 אטקה בע"מ – דוד רטר, [פורסם בנבו] פד"ע לט, 49].

   

• לאחר שעיינו בכלל הראיות שהוצגו בפנינו אין אנו סבורים כי ג.ק. מערכות הרימה את הנטל להוכיח את טענותיה, ברמת ההוכחה הנדרשת בסוג כזה של טענות. ג.ק. מערכות לא הציגה כל ראיה שתומכת בטענותיה והתבססה על עדות שמועה וזאת מבלי להביא לעדות מי מאותם לקוחות שמאשרים את טענותיה בנדון ומשכך הדבר יפעל לחובתה. מעבר לאמור, מדובר על אירועים שהתגלו רק לאחר סיום העסקת מר עובדיה ומר שחר וגם בשל כך לא ניתן לראות בהם כנימוקים רלוונטיים לשלילת פיצויי פיטורים. מעבר לאמור אין אנו סבורים כי קביעתנו נשוא פסק הדין מהווה נימוק לשלילת פיצויי פיטורים בנסיבות העניין ובמיוחד שהדברים נעשו לאחר סיום יחסי עובד ומעסיק. מעבר לאמור בשיקולים שעל בית הדין לשקול בכל הנוגע לשלילת פיצויי פיטורים גם במסגרת יישום סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים יש לקחת בחשבון גם חומרת הטענות ותקופת העסקת העובדים. שוכנענו כי בשקלול כלל הדברים יש להורות על שחרור רכיב הפיצויים שהפקידה ג.ק. מערכות לטובת מר עובדיה ומר שחר במסגרת ביטוח המנהלים שפתחה עבורם התובעת בלבד.

   

• אשר על כן אנו קובעים כי על ג.ק. מערכות להוציא מכתב לחברה הרלוונטית בדבר הסכמה לשחרור רכיב גמל עובד , גמל מעביד ופיצויי הפיטורים שנצבר לזכות מר עובדיה ומר שחר בקופות הגמל /פנסיה שנפתחה עבורם על ידה וככל שכספים אלו הוחזרו לרשות ג.ק מערכות הרי שעליה להחזירם למר שחר ומר עובדיה או לחברת הביטוח בה נפתחה קופת הגמל / פנסיה.

   

  הודעה מוקדמת

• לאור קביעתנו לעיל בדבר התפטרות מר עובדיה ומר שחר , הרי שהיה עליהם ליתן הודעה מוקדמת כדין, עובר להתפטרותם.

   

• עיון במכתב ההתפטרות של מר שחר מעלה כי ככל לא נתן הודעה מוקדמת ומשכך יש לדחות את רכיב תביעתו בנדון בשל כך.

   

• כמו כן עיון במכתב ההתפטרות של מר עובדיה מעלה כי הגם שמכתב ההתפטרות הוא מיום 15.3.12 אין כל אסמכתא כי אכן נמסר באותו יום. כמו כן הוא לא הרים את הנטל להוכיח כי מסר הודעה מוקדמת על התפטרותו במועד מוקדם יותר.

  עיון במכתב ההתפטרותו מעלה כי הודיע הוא כי מועד סיום העסקתו בפועל יהיה ביום 26.3.16.( ר' נספח כו לתצהיר התובעת).

  עיון במכתב התשובה של ג.ק. מערכות מיום 21.3.12 מעלה כי נרשם בו: "1. ברצוני להעלות בכתב את הודעת התפטרותך מיום 21.3.12 בהמשך לפגישתינו. 2. יש לציין כי הודעת ההתפטרות באה מרצונך החופשי וכנגד רצונה של החברה. 3. החברה מוותרת בזאת על ביצוע עבודה על ידך בתקופת ההודעה המוקדמת, והינך מתבקש למסור לאלתר את הרכב, הטלפון וכל הציוד השייך לחברה הנמצא ברשותך, ..." (ר' נספח כז לתצהיר התובעת ?).

• מר עובדיה לא ענה למכתב זה ולא טען כנגד המפורט במכתב בנוגע לכך שהודעת ההתפטרות מטעמו נמסרה רק ביום 21.3.12. ומשכך בהתאם להוראת סעיף 6 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים והתפטרות התשס"א – 2001, בכל הנוגע לתשלום הודעה מוקדמת במידה והמעסיק מוותר על נוכחות של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת הרי שמדובר על 5 ימים בלבד ( מ21.3-26.3).

• עם זאת, נוכח קביעותינו בפסק דין זה בכל הנוגע להפרה של חובת תום הלב הרי שאנו סבורים כי יש להחל את הוראת סעיף 10(1) לחוק הודעה מוקדמת ולא לחייב את ג.ק. מערכות בתשלום הודעה מוקדמת בכל הנוגע לתקופה בה ויתרה על עבודתם של מר עובדיה ומר שחר.

• אשר על כן רכיב תביעה זה נדחה.

   

  פיצויי בגין אי הפרשות לפנסיה

• לטענת מר עובדיה ומר שחר, הם לא קיבלו מכתב העסקה או שחרור מהכספים מהקופות. כמו כן טוענים מר עובדיה ומר שחר כי ג.ק.מערכות החלה להפריש עבור מר עובדיה כבר משנת 2007 וניכתה משכרו כל חודש סכום של 500 ₪ אולם הסכומים אינם מספיקים הואיל ויש לבצע את התחשיב לפי שכר של 22,000 ₪ למר עובדיה ושכר של 14,000 ₪ למר שחר . משכך תובעים הם פיצוי על אי הפרשות לגמל בסך של 96,000 ₪ למר עובדיה ו- 47,000 ₪ למר שחר.

  מנגד לטענת ג.ק. מערכות, היא הפרישה למר שחר ומר עובדיה את מלוא התשלומים שנקבעו בצו ההרחבה לפנסיית חובה ואף מעבר לכך. לפי הוראות צו ההרחבה על ג.ק. מערכות לבטח את שכר העובדים עד לתקרת השכר המומצע במשק ולא יותר. בפועל נפתחה לזכות מר עובדיה קופת תגמולים עוד בשנת 07 ובה הופקדו דמי גמולים (5% עובד ו5% מעביד) על שכר של 10,000 ₪. מר שחר בוטח בקרן פנסיה משנת 2008 על פי הוראות צו ההרחבה לפנסיה חובה בהתאם לשכר המומצע למשק. בינואר 09 העלתה ג.ק.מערכות את גובה השכר המובטח של מר שחר לסך של 10,000 ₪. (ר' נספחים ג-ד לכתב הגנה לתביעה שכנגד).

   

• לאחר שעיינו בכל הראיות בתיק זה לא שוכנענו כי יש לקבל רכיב תביעה זה של מר עובדיה ומר שחר .

  מר עובדיה ומר שחר כלל לא ביצעו תחשיב בהתאם לשכר אותו קיבלו מידי חודש בחודשו, אלא ביססו את השכר הקובע למשכורת שאין לה כל קשר למשכורות אותן קיבלו מידי חודש בחודשו. מעבר לאמור, מר עובדיה ומר שחר לא קיזזו את הסכומים שכן הפרישו להם במהלך תקופת העסקתם וכלל לא הביאו ראיות בנדון ודי בכך כדי לדחות את תביעתם.

  עיון בהסכם העסקה של ג.ק.מערכות מעלה כי בכל הנוגע לביטוח מנהלים נרשם כמצוטט:" מקבל ביטוח מנהלים". אין כל התייחסות פרטנית מעבר לאמור. (ר' נספחיט1 וט2 לתצהיר התובעת).

  יובהר כי מר עובדיה ומר שחר לא הציגו את תלושי השכר המלאים משכך לא הרימו את הנטל להוכיח מה הסכומים שהופרשו הלכה למעשה וכן לא ציינו דבר בתצהיריהם בנדון ומשכך לא הרימו את הנטל להוכיח את כימות תביעתם.

  מנגד עיון בתצהירו של מר קריטי מעלה כי הצהיר:" בפועל נפתחה לזכות מר עובדיה קופת תגמולים עוד בשנת 2007, ובה הופקדו דמי גמולים (5% מעביד ו-5% עובד) על שכר של 10,000 ₪ ועל כן אין כל יסוד לטענה כלשהיא מצדו בעניין זה. מה שחר בוטח בקרן פנסיה משנת 2008 על פי הוראות צו ההרחבה לפנסיה חובה. בהתאם לשכר הממוצע במשק. בינואר 2009 העלתה התובעת את גובה השכר המובטח של מר שחר לסך של 10,000 ₪ מכאן שהתובעת 'יישמה את הוראות הדין ואף הטיבה עם העובדים מעל ומעבר בכל תקופת עבודתם". (ר' סעיף 160-165לתצהירו של מר קריטי). כמו כן ג.ק. מערכות צרפה את ריכוז התשלומים שהופקדו עבור העובדים מחברת הביטוח מנורה. ( ר' נספחים לה 1- לה 2 לתצהירו של מר קריטי ). תצהירו של מר קרייטי לא נסתר בנקודה זו.

   

  יובהר כי אין כל התחייבות בהסכם העסקה לבצע את ההפרשות לפנסיה על בסיס שכר מסויים ומשג.ק. מערכות הפרישה על בסיס שכר הגבוה מהנדרש לפי צו ההרחבה וכך פעלה במשך יותר משלוש שנים יש לראות בכך תנאי העסקה מוסכמים בנדון.

   

  ערים אנו לכך שג.ק. מערכות לא הציגה כל ראיה לביטוח מר עובדיה בכל הנוגע לתקופה עובר לשנת 2007 אולם משמר עובדיה לא הציג כל נתונים כספיים בדבר השתכרותו בתקופה זו ומשצו ההרחבה לפנסיית חובה טרם נכנס לתוקפו ומשחלק נכבד מתקופה זו התיישן אין אנו סבורים כי מר עובדיה הרים את הנטל להוכיח את כימות התביעה בכל הנוגע לשנים שלא התיישנו עובר לשנת 2007.

  אשר על כן רכיב התביעה להפרשי פנסיה נדחה.

   

  הפרשי שכר

• מר עובדיה טוען כי ג.ק. מערכות לא שילמה לו תשלום עמלות מכירה בסכום 10,000 ₪ זאת משיקולי מס, סכום זה היה אמור להיות משולם לכל המאוחר בחודש מרץ 2012 אך ג.ק. מערכות לא שילמה לו שכר זה בניגוד להוראות משפט העבודה המגן.

  מנגד עיון בעמ 10 לסיכומי ג.ק. מערכות מעלה כי היא לא מכחישה שהיא מחזיקה סך של 10,000 ₪ של מר עובדיה בגין עמלות אולם טוענת היא טענת קיזוז. משכך עליה לשלם למר עובדיה סכום זה. לא שוכנענו כי יש לחייב בפיצויי הלנה בנסיבות הענין.

   

  דמי מילואים:

• מר שחר טוען כי הינו זכאי לקבל דמי מילואים בסך של 1277 אשר הועברו לג.ק.מערכות עבור ימי המילואים. ג.ק.מערכות לא מסרה כל גרסה ספציפית בנדון. עיון בנספח י' לכתב התביעה שכנגד מעלה כי אכן מר שחר זכאי לדמי המילואים ומש ג.ק.מערכות לא הציגה כל ראיה לפיה שילמה לו סכומים אלו אנו קובעים כי מר שחר זכאי לתשלום דמי מילואים בסך של 1,277 ₪.

   

  דמי מחלה

• לטענת מר עובדיה כי הוא זכאי לימי מחלה מיום 4.3.12 ועד ליום 13.3.12, קרי 13 ימי מחלה בסך של 6,680 ₪. לטענת מר שחר הוא זכאי לדמי מחלה מהתקופה מיום 2.3.12 ועד ליום 25.3.12 בסכום של 10,266. לטענתם הזכאות לדמי מחלה הינה זכות סוציאלית קוגנטית שעל ג.ק.מערכות לשלמה.

  מנגד טוענת ג.ק.מערכות כי מר עובדיה ומר שחר התחזו לחולים והיו עסוקים במעשים פסולים לצורך גזילת סודותיה המסחריים והעברתם לח.א.ס. מערכות ובכל מקרה ככל שבית הדין יפסוק לטובת מר עובדיה ומר שחר בגין רכיב זה הרי שיש לקזז זאת מהסכומים שהם חבים לה.

• עיון באישורי המחלה שהציגו מר עובדיה ומר שחר מעלה כי מר עובדיה הציג אישורי מחלה מיום 4.3.12 – 9.3.12 – 6 ימים וכן מיום 11.3.12 ועד ליום 19.3.12 – 9 ימים. סה"כ : 15 ימים. מר שחר הציג אישורי מחלה מיום 12.2.12 – 17.2.12 6 ימים, ומ19.2.12-25.2.12 – 7 ימים וכן ומים 4.3.12 ועד ליום 10.3.12 – 7 ימי מחלה. ומיום 11.3.12-16.3.12 -6 ימי מחלה, ומ18.3.12 -23.3.12 – 6 ימים. (ר' נספח כז לתצהיר מר קריטי).

   

• , תקנה 2 לתקנות דמי מחלה ( נהלים לתשלום דמי מחלה) תשל"ז-1976 שכותרתו "תעודת מחלה" קובעת כדלקמן:

  "(א) עובד הפונה למעביד לקבלת דמי מחלה בעד ימי העדרו עקב מחלה, ימציא תעודת מחלה מאת רופא חתומה בידו, שבה מצוינים הפרטים כדלקמן...".

   

  לגבי חובתו של מעסיק לשלם לעובד דמי מחלה, הלכה פסוקה היא ככל שהציג העובד תעודות מחלה שהונפקו כדין, על המעסיק לשלם את דמי המחלה לעובד לתקופת אי הכושר. לעניין זה ראו דב"ע (ארצי) נז/18-3 שעל – ויקל, ניתן ביום 20.5.1997: "דמי מחלה לעובדים הינם חלק ממערכת הביטחון הסוציאלי, והם בגדר "תשלום סוציאלי מובהק שנועד לאפשר קיום לעובד ולבני משפחתו שעה שנבצר ממנו לעבוד עקב מחלה" (ר' דב"ע מז/3-95 משרד החינוך והתרבות – פריג'ה [1], בעמ' 162).

   

  שלילת דמי מחלה במקרה של עבודה בזמן המחלה

• סעיף 10 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976 קובע אימתי ישללו דמי מחלה לעובד:

  "עובד שבתקופת מחלתו עבד למעשה בשכר או בתמורה אחרת לא יהיה זכאי לדמי מחלה עקב אותה מחלה, ואם כבר שולמו, רשאי המעסיק או קופת הגמל, לפי הענין, לתבוע החזרתם או לנכותם מכל סכום שהם חבים לעובד."

   

• ערים אנו לטענות ג.ק. מערכות , אולם בכל מקרה המעקב שנעשה במהלך התקופה בה מר עובדיה ומר שחר הציגו אישורי מחלה נעשה רק ביום 11.3.12, יום בו אכן מר עובדיה ומר שחר יצאו מביתם לצורך הבאת ילדיהם ובשלב מסוים נראו משחקים ביחד שש בש.

• עם זאת ג.ק.מערכות בחרה שלא לשלם את כלל ימי המחלה ולא בחרה לבדוק את מהימנות אישורי המחלה.

  יפים לעניינו לדבריה של כב' השופטת ורבנר: "... הדרך הנכונה בה היתה הנתבעת צריכה לנקוט, לו סברה שתעודות המחלה אינן מוצדקות, ושהתובע מסוגל לעבוד בעבודתו אצלה, למרות שהמציא תעודות מחלה, הינה כמפורט בתקנות... מעביד הסבור, כי אין הצדקה לתעודת מחלה שהוצאה, צריך לפעול ולברר העניין, אם בפניה לעובד, ואם בפניה לגורם רפואי, ולא לעשות לעצמו דין ולהתעלם מתעודות המחלה" (ר' סעיף 27 לס"ע (חי') 21092-05-11

  סבאג – כל כלי אספקה טכנית בע"מ, ניתן ביום 18.4.2013).

   

• ניתן לסכם על כן, כי ג.ק. מערכות לא הוכיחה כי מר עובדיה ומר שחר עבדו במקום אחר בימי המחלה, ולא הוכח כי היתה רשאית לשלול את זכאותם לדמי מחלה.

• לא בכדי, הדגיש בית הדין במקרה דומה, כי "בשולי הדברים נעיר שממצאי חוקר פרטי, מהם עולה שהעובד אינו שוהה בביתו בזמן מחלה, אינם מהווים בהכרח ראיה לכך שאישורי המחלה אינם משקפים את מצבו הבריאותי של העובד. ממצאי חקירה כאמור יכולים לכל היותר להעיד על כך שהעובד מבצע פעולות שאינן מנוחה עקב מחלה. ייתכנו הסברים שונים לכך: יתכן שהעובד אינו פועל על פי הנחיות רופאיו, ייתכן שבמועד שבו צולם, חש הטבה ויצא מביתו, ייתכן גם שנאלץ לצאת מביתו חרף העובדה שאינו חש בטוב, למשל מקרה בו הורה נדרש לאסוף את ילדיו מהגן או בית הספר ואין מי שיסייע לו" (ר' 9331/09 סלם – עיצובים גרפיקה ותקשורת שיווקית בע"מ, ניתן ביום 5.2.2013).

  לאור מסקנתנו שבנדון, מר עובדיה ומר שחר זכאים לתשלום דמי מחלה בהתאם לתעודות המחלה אותם הציגו.

• בהתאם לסעיף 2 (א) לחוק דמי מחלה "(א) עובד שנעדר מעבודתו עקב מחלה יהיה זכאי לקבל ממעסיקו, בכפיפות לתקופת הזכאות המקסימלית כאמור בסעיף 4 – (1) החל מהיום הרביעי להעדרו כאמור – תשלום על פי חוק זה בעד תקופת מחלתו (להלן – דמי מחלה); (2) בעד הימים השני והשלישי להעדרו כאמור – מחצית דמי מחלה". על כן, העובד אינו זכאי לתשלום עבור יום המחלה הראשון, וזכאי למחצית התשלום עבור היום השני והשלישי. קרי – יש להוריד 2 ימי מחלה מזכאותו של העובד.

• עיון בתחשיב מר עובדיה ומר שחר מעלה כי ביצעו את התחשיבים בהתאם למפורט (ר' סעיפים 119-122 לתביעה שכנגד) ומש ג.ק.מערכות לא הציגה כל תחשיב נגדי ולא חלקה על התחשיב , שוכנענו כי יש לקבלו.

• אשר על כן על ג.ק. מערכות לשלם למר עובדיה דמי מחלה בסך של 6,680 ₪ולמר שחר דמי מחלה בסך של 10,266 ₪.

  אבדן השתכרות ועגמת נפש

• לטענת מר עובדיה ומר שחר הם נאלצו לחתום בלשכת התעסוקה ולתבוע דמי אבטלה כתוצאה מרדיפה ג.ק.מערכות וצו המניעה שמנע מהם לעבוד. בשל הגבלה זו לטענתם על ג.ק. מערכות לשלם להם פיצוי בגין אבדן השתכרות לפי ההפרש אותו קיבלו מביטוח לאומי לשכר שהיו אמורים לקבל וכן עותרים הם לפיצוי בגין עגמת נפש בשל כך שלא עבדו שישה חודשים דבר שגרם להם לנזקים ממוניים ולא ממוניים . מנגד , ג.ק. מערכות טוענת כי אין כל בסיס לתביעה זו וכי מר עובדיה ומר שחר הם אלו שגרמו לה נזקים.

• משניתנה החלטה בדבר הגבלת חופש העיסוק ומשערעור על החלטה זו נדחה ונוכח קביעתנו לעיל, לא שוכנענו כי יש לשנות מהחלטתנו הקודמת לעניין הגבלת חופש העסיק של שישה חודשים ומנגד קבענו כי אין אנו סבורים כי יש להגביל את חופש העיסוק מעבר לאמור. משכך, לא שוכנענו כי יש לקבל רכיב תביעה זה.

  פגיעה בזכות לפרטיות של מר עובדיה ומר שחר

• לטענת מר עובדיה ומר שחר, ג.ק.מערכות פגעה בפרטיותם כאשר ביצעה באופן שיטתי מעקבים פסולים באמצעות איתורן ולאחר שעות העבודה. וכן ביצעה מעקבים וצילומים סמויים אחריהם במרחב הפרטי שלהם וזאת ממניעים פסולים. וכן הוציאה פלטי שיחות ממכשיר הנייד שהעמידה לרשותם וזאת ללא הסכמתם ומשכך תובעים הם פיצוי בשל כך ע"ס 100,000 ₪. מנגד טוענת ג.ק.מערכות כי כל פעולותיה נעשו לצורך אינטרסים לגיטימיים ובאופן סביר ומידתי. השימוש במכשיר אופיס קור נעשה כאמצעי פיקוח לגיטימי המאפשר לה להבטיח שירות מיטבי ללקוחותיה ואין במידע על מקום הימצאו של העובד בשעות העבודה משום פגיעה בפרטיותו.

• הזכות לפרטיות הנה זכות יסוד (ר' סעיף 7 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981.

  יחד עם זאת, הזכות לפרטיות איננה זכות מוחלטת אלא יחסית ויש לאזנה מול אינטרסים אחרים (ר' דב"ע נו/260-3 אלפריח -המוסד לביטוח לאומי פד"ע ל 543; בג"צ 6824/07 ד"ר עאדל מנאע נ' רשות המסים (20.12.12), והאסמכתאות הרבות המובאות שם בפסק דינו של כב' השופט עוזי פוגלמן).

   

   

• נראה כי אין מחלוקת בין הצדדים כי ביחס לשעות העבודה רשאית ג.ק. מערכות לעיין בנתוני איתוראן ואף לצרפם לכתבי בי דין שהוגשו מטעמה. בית הדין האזורי בבאר שבע במסגרת ס"ק 1026/06 נתן דעתו על השימוש במכשיר האיתוראן לצרכי פיקוח של המשיבה על מקום הימצאו של העובד במהלך שעות העבודה וקבע כי אין בכך כל פסול. כן מקובלת עלינו עמדת ג.ק. מערכות כפי שהובאה בתגובה לבקשה לפיה מדובר במידע שהמעביד זכאי לקבלו מהעובד משחובתו של העובד להימצא במקום העבודה בשעות העבודה וזה מהווה חלק מהסכם העבודה שלו עם המעביד, בפרט כאשר מדובר בעבודה ניידת כגון זו של מר עובדיה ומר שחר.

• גם העובדה שג.ק.מערכות הפעילה חוקרים כדי לעקוב אחר מר עובדיה ומר שחר במהלך התקופה בה טענו כי הם נמצאים בימי מחלה אינה מבסס רכיב תביעה זו. מדובר על פיקוח שנעשה על ידי המעסיק במסגרת יחסי העבודה. מר עובדיה ומר שחר דיווחו על מחלה והמעסיק שקיבל מידע אחר רשאי לבדוק זאת כדי לבחון את זכאות התשלום בנוגע לדמי מחלה במיוחד שעה שחוק דמי מחלה מאפשר אי תשלום ימי מחלה במידה והוכח כי העובד עבד במקום אחר.

• אשר על כן אין אנו סבורים כי ג.ק.מערכות פגעה בפרטיות של מר עובדיה ומר שחר וגם אם היתה פגיעה כלשהי היא היתה בנסיבות העניין מידתית וסבירה ורכיב תביעה זה נדחה.

   

  דמי חופשה קיזוז מנופש שמומן על ידי המעסיק

• לטענת מר עובדיה זכאי הוא לקבל תשלום עבור פידיון 36 ימי חופשה בסך של 30,060 ₪ (לפי 835 ₪ ליום ובנוסף תשלום פידיון עבור 27 ימי חופשה שג.ק.מערכות מחקה שלא כדין בסכום של 22,545 ₪. ואילו מר שחר טוען כי זכאי הוא לתשלום פידיון חופשה של 9 ימים ובנוסף השבת 4 ימים שג.ק.מערכות מחקה שלא כדין. קרי סך של 6058 ₪ .

  מנגד טוענת ג.ק.מערכות כי היא הנהיגה על פי הנחיות חברת האם מערך תמריצים הכולל מימון טיולים וחופשות בארץ ובעולם בתנאי לוקסוס. בשנים 2008-2011 הוצע לעובדים מצטיינים של החברה לקחת חלק בחופשות פרס שהתקיימו באילת, בולגריה, הולנד ועוד מקומות. מר עובדיה ומר שחר בחרו לממש הטבה זו ולהשתתף במספר טיולים. עלות החופשות הללו לרבות טיסות ואירוח מלא, לרבות לבני הזוג באופן חלקי, מסובסד באופן משמעותי על ידי ג.ק.מערכות כאשר העובד משלם את חלקו מתוך דמי ההבראה שהוא זכאי להם באותה שנה וכנגד כל יום טיול מופחת יום חופשה שנתית. למרות שעלויות המימון של ג.ק.מערכות היו גבוהות יותר מהבראה וחופש, הם לא קיזזו את ההפרש. ג.ק.מערכות גילתה כי נפלה טעות בחישוב צבירת ימי החופשה של עובדיה בביקורת שנערכה ביוני 2011 הואיל וימים אלו לא נלקחו בחשבון אל מול ימי החופשה. ימי החופשה הופחתו בהסכמתם בהתאמה לימי החופש שלקחו בפועל במסגרת חופשות אלו.

   

• עיון בהסכם העסקה של מר עובדיה ומר שחר כמו גם בנספחי כה' לתצהיר גיל קריטי, מעלה כי ג.ק.מערכות יידעה את עובדיה לרבות מר עובדיה ומר שחר בדבר האופציה להנות מאותה חופשה וזאת תוך קיזוז מיתרת ימי החופשה וההבראה המגיעים לעובדים. מהראיות שהוצגו עולה כי מר עובדיה אף חתם על הסכמה זו במופרד וכי מר עובדיה ומר שחר חתמו על הסכמה זו במסגרת הסכם העסקה שלהם.

• אכן נפסק כי לא ניתן לכפות על עובדים שאין להם מספיק ימי חופשה צבורים לצאת לחופשה אם הם אינם מעוניינים בכך. במקרה שהמעסיק מעוניין כי עובד יצא לחופשה על-אף שאין לו מספיק ימי חופשה צבורים, המעסיק ישלם לעובד שכר עבור אותם ימים ולא ינכה אותם ממכסת ימי החופשה שהעובד יצבור בעתיד (ר' סע (חי') 13815-01-09). עם זאת, במקרה שהעובד נתן לכך את הסכמתו בכתב, ניתן להוציאו לחופשה שנתית על חשבון ימי החופשה העתידיים שיצבור.

  בפסק דין שניתן בתב"ע נד/3-1691 אריאלה מילר נ' תוריקו נסיעות ותיירות בע"מ (באתר נבו), קבע בית הדין האזורי לעבודה בת"א כי ישנה אפשרות לשלם את דמי ההבראה לעובדים באמצעות מימון של נופש. מדובר במקרה שבו המעסיק בוחר לממן נופש לעובדים במקום לשלם להם דמי הבראה. נקבע שם כי כדי שמימון הנופש ייחשב כתשלום דמי הבראה יש לעמוד בשני תנאים: הודעה מוקדמת - המעביד מחויב להודיע לעובד מראש ובצורה מפורשת כי היציאה לנופש היא על חשבון דמי ההבראה שלו (ולא לצורך מטרה אחרת, כגון גיבוש חברתי).הסכמת העובד - על העובד להסכים לכך שדמי ההבראה ישולמו בדרך של יציאה לנופש. הסכמת העובד יכולה להיות מפורשת או באמצעות התנהגות (כלומר, עצם היציאה לנופש בפועל על-ידי העובד פירושה שהוא מסכים לכך).במקרה שערך הנופש הינו נמוך מגובה דמי ההבראה המגיעים לעובד - על המעביד לשלם לעובד את ההפרש. מימון הנופש נחשב כהטבה לצרכי מס, כלומר, העובדים יידרשו לשלם מס הכנסה על הנופש. המס ינוכה מתוך השכר.

  משכך אנו סבורים כי אופן פעילות ג.ק. מערכות בנדון נעשה כדין בכל הנוגע לעדכון שנעשה עוד במהלך שנת 2011.

   

• עם זאת עיון בתלושי השכר האחרונים של מר עובדיה מעלה כי נרשם בתלוש השכר כי הוא זכאי 32.66 ימי חופשה כאשר צוין בתלוש 1/12 כי שווי יום חופשה עומד ע"ס 878 ₪ (אולם בתביעתו הוא תבע לפי שווי יום של 835 ₪. ומשכך מר עובדיה זכאי ליתרת ימי חופשה בסך של 27,271 ₪.

  עיון בתלוש השכר האחרונים של מר שחר מעלה כי בתלוש השכר האחרון שלו נרשמה יתרת לחופשה של 9.17 ימים כאשר שווי יום 466 ₪ ומשכך הוא זכאי ליתרת ימי חופשה שנתית בסך של 4,273 ₪.

   

  סוף דבר

• תביעת ג.ק מערכות כנגד הנתבעים 1-3 מתקבלת באופן חלקי, כדלקמן:

   

  • כל אחד מהנתבעים 1 ו-2 ישלם לג.ק מערכות פיצוי, בלא הוכחת נזק, בסך של 20,000 ₪, בגין ביצוע עוולה של גזל סוד מסחרי, וזאת תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין. הנתבעת 3 תשלם לתובעת פיצוי, בלא הוכחת נזק, בסך של 60,000 ₪, בגין ביצוע עוולה גרם הפרת חוזה בשל גזל סוד מסחרי והפרת חובת תום הלב.

  • כל אחד מהנתבעים 1 ו-2 ישלם לג.ק מערכות פיצוי בסך של 20,000 ₪ בגין הפרת חובת האמונים ותום הלב כלפיה, וזאת תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין.

  • כל אחד מהנתבעים 1-3 ישא בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד של ג.ק מערכות בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ( 15,000 ₪ סה"כ), וזאת תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין.

    לעניין התביעה שכנגד

• התביעה שכנגד כנגד ג.ק מערכות מתקבלת באופן חלקי, כדלקמן:

  בנוגע למר עובדיה- ג.ק מערכות תשלם לו רכיבים אלו:

  • דמי מחלה בשיעור של 6680 ₪ וזאת בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום סיום העסקה - 15.3.12 ועד למועד התשלום בפועל.

  • הפרשי שכר – 10,000 ₪. וזאת בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום סיום העסקה – 15.3.12 ועד למועד התשלום בפועל.

  • דמי חופשה שנתית בסך של 27,271 בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום סיום העסקה 15.3.12. ועד למועד התשלום בפועל.

     

    בנוגע לתובע 2- מר שחר, ג.ק מערכות תשלם לו רכיבים אלו:

    א. דמי מחלה בשיעור של 10,266 ש"ח וזאת בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום

    סיום העסקה – 28.3.12 ועד למועד התשלום בפועל.

    ב. דמי חופשה שנתית בסך של 4273 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום סיום

    העסקה – 28.3.12 ועד למועד התשלום בפועל

    ג. דמי מילואים – 1277 ₪ וזאת בצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום סיום

    העסקה – 28.3.12 ועד למועד התשלום בפועל.

     

    96. ג.ק מערכות תישא בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד של התובעים שכנגד בסך של 5,000 ₪ לכל אחד ( סה"כ 10,000 ₪) , וזאת תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין.

    97. כמו כן ג.ק. מערכות תוציא תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין מכתב לחברת הביטוח הרלוונטית בה נפתחה קופת גמל /פנסיה למר שחר ומר עובדיה בדבר הסכמה לשחרור רכיב גמל עובד, גמל מעביד ופיצויי הפיטורים שנצברו לזכות מר עובדיה ומר שחר בקופות הגמל /פנסיה שנפתחה עבורם על ידה. ככל שהכספים הושבו לג.ק מערכות עליה לדאוג להשיבם לחברת הביטוח או ישירות לתובעים שכנגד- מר שחר ומר עובדיה.

     

    98. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

     

ניתן היום, ג' אלול תשע"ו, (06 ספטמבר 2016),  בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.