אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ס"ע 25054-04-11

ס"ע 25054-04-11

תאריך פרסום : 29/02/2016 | גרסת הדפסה

ס"ע
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
25054-04-11
22/02/2016
בפני השופטת:
אופירה דגן-טוכמכר

- נגד -
תובע:
שמעון יוחנן
נתבעים:
1. ישיבת בני עקיבא רעננה
2. מרכז ישיבות בני עקיבא בישראל

עו"ד ה. קוסיאק
פסק דין
 

 

  1. לפנינו תביעה שהגיש התובע, מר שמעון יוחנן (להלן: "התובע" ו/או "מר יוחנן") כנגד הנתבעת 1- ישיבת בני עקיבא רעננה והנתבעת 2- מרכז ישיבות בני עקיבא בישראל (להלן: "הנתבעות" ו/או "בני עקיבא") לתשלום פדיון ימי מחלה, פיצוי בגין אי העברת הפרשות לקרן השתלמות; תוספת ותק ויתרת הפרשות לקרן השתלמות ולפיצוי פיטורים על החלק של תוספת הוותק שלא שולם; פיצוי בגין תשלום ביתר למס הכנסה.

    מנגד, הגישו בני עקיבא כנגד מר יוחנן תביעה שכנגד, להחזר תשלומים עודפים והפרשות עודפות ששולמו לו לטענתן במהלך תקופת עבודתו, וזאת ככל שתתקבל תביעתו להפרשי שכר ותנאים סוציאליים.

     

    העובדות לענייננו:

  2. הנתבעת 1 הנה עמותה רשומה כדין בישראל, שבזמנים הרלוונטיים לתביעה הפעילה וניהלה ישיבה תיכונית דתית שש שנתית בעיר רעננה (להלן: "הישיבה").

  3. הנתבעת 2 הנה עמותה רשומה כדין בישראל, המפעילה מוסדות חינוך דתיים ברחבי הארץ, ובנוסף משמשת כארגון גג ברמה האידיאולוגית של מוסדות אחרים.

    התובע טען כי הנתבעת 2 היא הגוף המנהל המפקח והמתקצב של כלל ישיבות בני עקיבא, ולכן, לטענתו, היא מהווה מעביד במשותף עם הישיבה.

    מנגד, הנתבעות טענו כי רק החל מיום 1.9.09 (לאחר מועד סיום עבודתו של התובע), החלה הנתבעת 2 להפעיל את הישיבה, ולכן לטענתן, יש לדחות את התביעה כנגדה.

  4. ביום 1.11.96 החל התובע את עבודתו בישיבה. בארבע שנות עבודתו הראשונות, עבד התובע כמורה וכמזכיר. לאחר מספר שנים, עבד התובע גם בתפקיד של טכנאי מחשבים.

    החל מחודש 9/03 חדל התובע מלשמש כמורה. החל ממועד זה, שימש בתפקיד אחראי בגרויות.

    יוצא, אפוא, כי בתקופת עבודתו האחרונה (מ-9/03 ואילך) עבד התובע: כמזכיר, כטכנאי מחשבים, וכאחראי בגרויות.

  5. משרתו של התובע בישיבה הורכבה למעשה בעיקרו של דבר ממשרה חלקית בתפקידים מנהלייים וממשרה חלקית בהוראה, כאשר על כל אחד מחלקי המשרה חלים תנאי עבודה וזכויות שונות. בהתאם לתלושי השכר עולה, כי בגין העבודה המשרדית קיבל התובע שכר של 2500 ₪. בגין עבודתו כטכנאי מחשבים קיבל שכר של 3000 ₪.

    בגין תפקידו של התובע כאחראי בגרויות, שולם לו שכר כמורה (עובד הוראה) בשיעור של 60% (12/20 שעות שבועיות).

  6. ביום 31.8.09 הסתיימה העסקתו של התובע בישיבה, עם יציאתו לפנסיה.

  7. להלן נדון ברכיבי התביעה אחד לאחד, תוך התייחסות לטענות הצדדים.

     

    דיון והכרעה:

  8. התובע העיד בעצמו. כן הוזמן לעדות מטעמו מר שאול רגב- מנהל החשבונות של הישיבה בזמנים הרלוונטיים לתביעה (להלן: "מר רגב").

  9. מטעם הנתבעות העידו: מר אלימלך כהן- מנכ"ל הישיבה החל מחודש 9/09 (להלן: "מר כהן"); מר שמואל פריד- שימש כמנכ"ל הישיבה מחודש 7/1999 ועד לחודש 8/2009 (להלן: "מר פריד").

     

    הפרשות לקרן השתלמות:

  10. התובע טוען כי בחלק מהשנים לא הפרישה לו הישיבה כלל לקרן השתלמות, ובחלק מהשנים לא הועברה ההפרשה הנדרשת בגין רכיבי השכר שהוגדרו על ידה "מחשבים" ו-"עבודה משרדית".

  11. הנתבעות טוענות כי תביעתו של התובע להפרשות בגין קרן השתלמות לשנים 2004-1996 התיישנה. לטענתן, הישיבה החלה להפריש לו לקרן השתלמות בגין משרתו המנהלית ("מחשבים" ו-"עבודה משרדית") החל משנת 2006 (9/06),ותביעתו מתייחסת לשנים שקדמו לתקופה זו והיא כאמור התיישנה.

    לטענתן, מר פריד סיכם עם התובע כי יופרש לו רטרואקטיבית לקרן השתלמות, מחודש 9/2000 ועד לחודש 8/06, בגין משרתו המנהלית. לטענתן, בשנת 2007 החלה הישיבה לבצע הפרשה רטרואקטיבית לשנים קודמות, אך בחודש 9/07 התובע דרש כי תפסיק לבצע לו את ההפרשות הרטרואקטיביות, שכן אין ביכולתו להעביר את חלקו, ולכן בחודש זה הפסיקה הישיבה להפריש עבורו רטרואקטיבית.

    לטענתן, במועד סיום עבודתו של התובע בישיבה, שב התובע והעלה את נושא קרן ההשתלמות, וביקש כי ההפרשים להם הוא זכאי ישולמו לו כפיצויי פיטורים מוגדלים מטעמי מס. לטענתן, בתחילה נאותה הישיבה לשלם לו זאת ואף הוציאה טופס 161 בהתאם, אך התובע החל להעלות דרישות מופרכות ומנופחות, ולכן הישיבה חזרה בה מנכונותה לשלם לו לפנים משורת הדין.

  12. אין חולק כי בשנת 2007 פנה התובע אל הישיבה, בעניין אי העברת הפרשות לקרן ההשתלמות בגין תפקידיו המנהליים.

    עולה מהראיות כי מר פריד, ששימש כאמור מנכ"ל הישיבה דאז, הורה למר רגב להכין טבלה לגבי ההפרשות שבוצעו לתובע לקרנות ההשתלמות החל מתחילת עבודתו בישיבה (נספח א' לכתב התביעה; ראו עדות רגב- עמ' 7 לפרוטוקול).

  13. בהתאם לטבלה זו, שנערכה כאמור על ידי מנהל החשבונות מטעם הישיבה, עולה כי הישיבה חבה לתובע בגין הפרשות מעביד סך של 48,764 ₪. זאת לגבי התקופה מ-11/96 עד 8/06.

    עוד עולה מהטבלה, כי הישיבה כבר שילמה לתובע הפרשים לקרן השתלמות בגין התקופה 9/06- 3/07, והחל מחודש 4/07 הפרישה לו לקרן השתלמות באופן שוטף (עמ' 6 לטבלה).

    יצוין כי התובע בתביעתו הסתמך על הרישום בטבלה (ראו גם עדותו כי המשכורות המפורטות בטבלה הן המשכורות שקיבל- עמ' 11 לפרוטוקול), וכלל לא ניסה לסתור את כל הנתונים הנ"ל המופיעים בה.

  14. חשוב לציין, כי בניגוד לטענת הנתבעות, לפיה סוכם כביכול כי התובע יקבל הפרשים רק החל מחודש 9/00, עולה כי סיכום הטבלה בדבר ההפרשים התייחס לתקופה החל ממועד תחילת עבודתו בישיבה (11/96).

    למעשה, הנתבעות בטענתן זו בדבר סיכום כביכול על קבלת הפרשים מחודש 9/00 בלבד, ניסו להסתמך על הכותרת שמופיעה בטבלת החישוב החל מחודש 9/00 (עמ' 4 לטבלה):

    "חישוב הפרשה לקרן השתלמות ליוחנן שמעון מ-1.9.00 עד 30.4.07 עבור הפעלת מחשבים ועבודה משרדית. עבור משכורת הוראה הופרש".

    עם זאת, לדידנו עולה מהטבלה כי ההפרדה בין התקופות (9/00 ואילך לעומת התקופה קודם לכן) הייתה ככל הנראה לצורכי חישוב בלבד. כאמור, עולה בבירור מהטבלה כי חושבו ההפרשים לתקופה שהחל ממועד תחילת עבודתו בישיבה, ולא רק החל מ-9/00.

    יש לציין כי גם מר רגב לא זכר סיכום כזה בדבר תשלום הפרשים רק החל מחודש 9/00, כך שלמעשה סתר את גרסת הנתבעות (עמ' 7 לפרוטוקול):

    "ש. על איזה תקופה מדובר?

    ת. פה כתוב כל חודש בחודשו...כשאני נשאל שוב- מקריא את התקופות שרשומות ויש תקופה ששולמה זה מופיע בעמוד האחרון מספטמבר 06 עד מרץ 07 וזה לא נכלל בחשבון".

    בחקירתו הנגדית ניסתה ב"כ הנתבעות "לעורר" זכרונו בדבר סיכום כזה, דבר שלא צלח (עמ' 8 לפרוטוקול):

    "האם אתה זוכר מפנה לנספח א', עמ' ראשון הוא תחשיב מרכז, יש עמ' שלא כתוב בו כלום (עמ' 2) אח"כ יש עמודים מה-1.9.00 שהם תחת כותרת הפרשה לקרן השתלמות מ-1.9.00 עד 30.4.07?

    ת. זה חלק בלתי נפרד מההפרשות.

    ש. למה עשית הבחנה בין התקופה הראשונה לשנייה, האם יכול להיות ששמואל נתן לך הוראה לעשות הבחנה בין התקופות?

    ת. עשיתי כל חודש בחודשו, זה שלמעלה לא רשמתי כותרת זה יכול להיות טעות".

    משגם ניסיון זה של ב"כ הנתבעות לא צלח, הציגה בפניו את גרסת הנתבעות בדבר סיכום כזה כביכול, וגם אז מר רגב הדגיש כי מר פריד הורה לו לעשות את החישוב לפי מה שמגיע לתובע מתחילת עבודתו (עמ' 9 לפרוטוקול).

    יצוין כי הנתבעות לא הביאו כל הסבר סביר לכך שהחישוב בטבלה התייחס לתקופה שהחל ממועד תחילת עבודתו בישיבה. נשאלת השאלה- אם לא הייתה כביכול כוונה לשלם לתובע הפרשים בגין התקופה 11/96- 8/03, מדוע בסיכום התחשיב נכללה גם התקופה הנ"ל?! כאמור, הישיבה לא סיפקה כל הסבר לכך.

    לכן, אנו קובעות כי סוכם עם התובע כי ישולמו לו הפרשות החל ממועד תחילת עבודתו (11/96).

  15. נדגיש כי אין בידנו לקבל את טענת הנתבעות, לפיה סוכם עם התובע על הסכם שכר כולל, שבגינו לא יהיה זכאי להפרשות לקרן השתלמות.

    בהתאם להסכם הקיבוצי למוסדות חינוך דתיים (הסכם 2000/7025), בין ארגון מוסדות חינוך דתיים לבין ארגון עובדי מוסדות חינוך דתיים (להלן: "ההסכם הקיבוצי"), התובע זכאי להפרשה לקרן השתלמות בגין תפקידיו המנהליים כמזכיר וכאיש מחשבים (כמו גם לפדיון ימי מחלה ולתוספת ותק). לא הוצגה כל ראיה לפיה סוכם עמו כביכול על הסכם שכר כולל, שבגינו הוא לא יהיה זכאי לזכויות הנ"ל בהתאם להסכם הקיבוצי (כפי שטענו הנתבעות בסע' 40-39 לסיכומים מטעמן). למותר לציין כי גם לא הוצג כל הסכם המעיד על הסכמה כזו (ראו לעניין זה גם עדות פריד- עמ' 22 לפרוטוקול).

     

  16. לעניין טענת ההתיישנות של הנתבעות - סעיף 9 לחוק ההתיישנות- תשי"ח-1958 קובע:

    "הודה הנתבע, בכתב או בפני בית משפט, בין בתוך תקופת ההתיישנות ובין לאחריה, בקיום זכות התובע, תתחיל תקופת ההתיישנות מיום ההודאה; ומעשה שיש בו משום ביצוע מקצת הזכות, דינו כהודאה לעניין סעיף זה.

    בסעיף זה, "הודאה"- למעט הודאה שהיה עמה טיעון התיישנות".

    בענייננו, בשנת 2007 הישיבה הודתה בקיום הזכות של התובע בקבלת הפרשים בגין קרן השתלמות (בהתאם למופיע בטבלה נספח א), ואף החלה להפריש לו רטרואקטיבית בגין זכות זו. כאמור, איננו מקבלים את טענת הנתבעות כי הישיבה הסכימה לשלם לו רטרואקטיבית רק בגין התקופה 9/00 ואילך. לכן, התובע זכאי לקבלת הכספים להם התחייבה הישיבה, ותביעתו זו לא התיישנה.

  17. יצוין כי אנו מקבלות את גרסת התובע, כפי שעלתה בעדותו, לפיה בשנת 2007 ביקש להפסיק את ההפרשה הרטרואקטיבית לקרן השתלמות, והובטח לו כי הפרשות אלה ישולמו לו עם פרישתו לפנסיה (עמ' 15 לפרוטוקול):

    "..אם התחילו לשלם קרן השתלמות בחודש מסוים לא זוכר, הם הוסיפו את זה כמרכיב לתוך השכר שלי, לתוך התלוש, באתי אליהם ואמרתי להם שזה נחמד שהם מכירים בזה, אבל אני משלם על זה מס וקרן השתלמות היא פטורה ממס. לא ביקשתי להפסיק את ההפרשה, אמרתי להם שזה לא יכול להיות שאני צריך לשלם על זה מס, אז פריד ורגב אמרו לי שהם ישלמו לי בסוף התקופה כאשר תפרוש. באתי לסוף התקופה ולא קיבלתי".

    מר פריד למעשה העיד על כך בעצמו בעדותו (עמ' 20 לפרוטוקול):

    "בפועל רציתי לשלם לו את הכסף, והתחלתי לממש בתלושי השכר, התובע ביקש להפסיק לשלם כי הוא צריך להפריש את החלק שלו ואמר שהוא לא רוצה. ואז הגענו לסיכום שכשהוא יצא לפנסיה שעמדה בפתח נשלם לו את זה בתור פיצויי פיטורים כדי שעל סכום זה לא יצטרך לשלם מס הכנסה וכשהוא פרש רצו לשלם לו את הסכום הזה זה היה בסביבות 50,000 ₪. זה היה כשאני כבר לא הייתי שם, קראו לי לפגישה הזאת ואכן עמדתי על כך אף על פי שהייתה פה עדות שהתנערתי ממנו, עמדתי על כך שישלמו לו את שהובטח בגין קרן השתלמות ואכן רצו לשלם לו. אבל התובע סירב כי ממרכז ישיבות בני עקיבא ביקשו ממנו, עלה הסיפור של פדיון ימי מחלה מול משרד החינוך, כאשר משרד החינוך לא אישר לו אותם, בטענה שלא מגיע לו ולא בגלל שעבד על שעות הוראה או לא הוראה, שמואל ביבר ממרכז ישיבות בני עקיבא התנה את התשלום של קרן השתלמות בכך שהתובע יחתום שאין לו תביעות נוספות, והתובע סירב על רקע הנושא של ימי מחלה".

  18. עולה מהראיות כי עם פרישתו של התובע, התכוונה הישיבה לשלם לו, בין היתר, סך של 69,038 כפיצוי פיטורין, שהורכב בין היתר מתשלום של 50,000 ₪ בגין ההפרשות לקרן השתלמות (סע' 11 לתצהיר התובע; נספחים ג' ו-ד' לתצהיר התובע- אישורים בעניין טופס 161;סע' 24 לתצהיר פריד).

    עם זאת, הסך של 50,000 ₪ לא שולם לו לבסוף, לאור סירובו לחתום על מסמך היעדר תביעות.

  19. סיכומו של דבר, בהתאם לרישומים בטבלה הנ"ל, אנו קובעות כי התובע זכאי ליתרת הפרשות לקרן השתלמות בסך 48,764.40 ₪. כמו כן, עיון בטבלה מלמד כי ככל הנראה בטעות נשמטה ממנה התקופה מ-3/02 עד 2/03. בתקופה זו המשכורת שיש לקחת בחשבון היא 3000 ₪ בגין הפעלת מחשבים. לכן, בגין תקופה זו התובע זכאי להפרשות בסך 2700 ₪ (225 ₪ כפול 12 חודשים).

    סך הכל זכאי התובע לפיצוי בגין הפרשות בחסר לקרן השתלמות בסך 51,464 ₪.

    לעניין זה, איננו מקבלות את תחשיב התובע הלא ברור, הכולל בחובו חישובי הצמדה, ריבית בשיעור 4%, והפרשות בגין תקופות שהישיבה כבר שילמה לו בגינן (החל מחודש 9/06 עד 3/07).

     

    פדיון ימי מחלה:

  20. אין חולק כי בגין עבודתו המנהלית (כמזכיר וכאיש מחשבים), שולם לתובע פדיון ימי מחלה בסיום יחסי העבודה בין הצדדים (סע' 12 לכתב התביעה; סע' 13 לתצהיר התובע; עדות התובע- עמ' 13 לפרוטוקול).

  21. תביעתו של התובע נוגעת לפדיון ימי מחלה, בגין משרתו שהוגדרה על ידי הישיבה כעובד הוראה (תחילה כמורה ובהמשך כאחראי בגרויות).

  22. התובע טוען כי עם סיום עבודתו ערכה הישיבה חשבון (נספח ד' לכתב התביעה), לפיו מגיע לו בגין העבודה שהוגדרה כעובד הוראה פדיון מחלה בסך 60,040 ₪ שלא שולם לו.

  23. מנגד, הנתבעות טוענות כי עובדי ההוראה בנתבעת אינם זכאים לפדיון ימי מחלה, אלא במידה שהכספים מועברים לישיבה מאת משרד החינוך שכן עצם הזכאות לפדיון ימי מחלה נקבעת על ידי משרד החינוך בהתאם לכללים המקובלים החלים על עובדי הוראה. לטענתן, הישיבה פנתה למשרד החינוך בעניינו של התובע לשיפוי בגין ימי מחלה והבקשה נדחתה, ולכן התובע אינו זכאי לפדיון ימי מחלה מהישיבה.

  24. עולה מהראיות כי עם פרישתו של התובע לפנסיה, פנתה הישיבה למשרד החינוך לצורך שיפוי בגין ימי מחלה שלא נוצלו:

    "הנדון: בקשה לשיפוי בגין פיצוי בעד ימי מחלה שלא נוצלו

    אנו מורשים בשם הבעלות ישיבת בני עקיבא רעננה..

    מודיעים בזאת כי מר שמעון יוחנן..הועסק במסגרת הבעלות מיום 1.12.96 ועד ליום

    31.8.09 כמפורט בנספח ג' הרצ"ב, בתפקיד מורה.

    הנ"ל זכאי לקבל פיצוי בעד ימי מחלה שלא נוצלו בהתאם לנוהל המעודכן בחוזר הרצ"ב, מאחר שהפסיק עבודתו אצלנו ביום 31.8.09 מהסיבה הבאה:

    פרישה לגמלאות בגיל שאינו נמוך מגיל 55.

    2.אנו מבקשים ממשרד החינוך כי ישפה אותנו בסך של 60,040.70 כמפורט בנספחים 6-5".

  25. משרד החינוך העביר את הבקשה לבדיקת משרד רואי חשבון, וזה ביקש מהישיבה (במכתב מיום 13.10.09) להשלים פרטים חסרים בגין הבקשה, בין היתר:

    "אישור מקופת הפנסיה המעיד על כך שהמורה מקבל פנסיה. על האישור לכלול את מועד הפרישה של המורה".

  26. כמו כן, עולה מהראיות כי התובע כתב בעצמו מכתב המיועד למשרד החינוך (מכתב מיום 26.11.09), ובו ביקש כי יאושר לו השיפוי עד גיל 70 ולא עד גיל 67 (נספח 9 לכתב הגנה):

    "הנדון שיפוי ימי מחלה

    בהתאם למסמכים המצורפים ברצוני להסביר בנושא הפנסיה, הנני מקבל קצבת זקנה חודשית ע"ס 2275 ₪. כמו כן הנני מקבל 1700 ₪ מקופת התגמולים וכן ברשותי חסכונות פרטיים שמושך מהם חודשית 3000 ₪. סך הכל מקבל כ- 7000 הכנסה חודשית. הרי זוהי הכנסה מעל פנסיה רגילה. אודה לכם מאוד אם תכירו בהכנסה הנ"ל לצורך תשלום השיפוי בהתאם לאישור הוועדה.

    בנוסף על כך, ברצוני לערער על החלטת הוועדה בנושא אישור השיפוי עד לגיל 67, בהתאם למכתב המצורף של מועד פרישתי מישיבת בני עקיבא רעננה, המכתב מעיד שהמשכתי לעבוד כמורה עד לגיל 70 וזה באישורו והסכמתו של משרד החינוך, משום העובדה שהנני מופיע בפרופיל המורים עד שנת 2009 כלומר שלוש שנים נוספות.

    אי לכך אבקש לאשר לי שיפוי גם עבור השנים הללו כלומר בהתאם לתקופת עבודתי כפי שמציין המכתב".

    התובע גם פנה בעניין זה למנהלת החשבונות בנתבעת 2- ראו מכתב מיום 13.12.09, בו ציין, בין היתר:

    "..להזכיר לך מדובר בשיפוי לימי מחלה.

    התיק יושב על שולחנה של עופרה יאיר לאחר שהוועדה אישרה אותו.

    האישור ניתן עד גיל 67 ואני המשכתי לעבוד עד גיל 70.

    כרגע אין אני מושך כסף מקופת הגמל כי אין לי צורך בזה. אם זה יפתור את הבעיה אני אעשה זאת..".

  27. במכתב, מיום 5.12.10, הודיע משרד החינוך לישיבה כי הבקשה נדחית, בשל אי צירוף אישור מקרן הפנסיה שהתובע פרש:

    "הבקשה שבנדון הוגשה על ידי ישיבת בני עקיבא ברעננה, עפ"י המסמכים שהעבירה הבעלות למורה אין אישור לקצבת זקנה שכן החל את עבודתו במוסד בגיל מבוגר גיל 57.

    עפ"י הנוהל, השיפוי יינתן לבעלות בגין עובד הוראה שפרש ואשר מקבל גמלה, על הבעלות להמציא אישור מקרן הפנסיה שעובד הוראה הנ"ל פרש, בציון הפרישה (בלשון עבר). ללא אישור מקרן פנסיה לא יוכל לקבל פיצויים וגם אם יהיה אישור אזי החישוב יעשה רק עד גיל 67 ולא 69.

    לפיכך מוחזרת הבקשה ללא שיפוי.

    אשמח לעמוד לרשותכם בכל שאלה".

  28. עולה, אפוא, כי בקשתו של התובע נדחתה, בשל אי המצאת אישור מקרן הפנסיה שהוא מקבל פנסיה תוך ציון מועד הפרישה בזמן עבר.

  29. עולה מהראיות כי התובע לא פעל לאחר מכן להמצאת האישור הנדרש לצורך המשך הטיפול בעניינו, אלא בחר לדרוש את השיפוי בגין ימי המחלה ישירות מהישיבה, גם אם זו לא תקבל את השיפוי הנ"ל ממשרד החינוך.

  30. התובע טוען כי למרות שבשנת 2003 חדל למעשה לעסוק בהוראה, המשיכה הישיבה לדווח עליו למשרד החינוך כעובד הוראה, ובכך זכתה לקבל מדי שנה תוספת תקציב בגין העסקתו. לטענתו, תפקידו כאחראי בחינות בגרות אינו נחשב כעובד הוראה, ולכן בכל מקרה כלל לא היה זכאי לשיפוי ממשרד החינוך (סע' 5 לסיכומי התובע). לטענתו, יש לחייב את הישיבה לשלם לו את פדיון דמי מחלה, בהתאם לחישוב שהכינה בעצמה.

  31. הנתבעות טוענות כי מעמדו של התובע לא הוסתר ממשרד החינוך, והתובע דווח בכל הדיווחים הרלוונטיים למשרד החינוך כאחראי בחינות בגרות. לטענתן, הסיבה לדחיית בקשתו הייתה שאין לו קרן פנסיה פעילה. לכן, לטענתן, הואיל והישיבה שימשה כצינור להעברת הכספים ממשרד החינוך (כספים שנגזרו מהסכמי המורים), ומשנמצא כי התובע אינו זכאי לתשלום זה, הרי שבהתאם לכללים שבמשרד החינוך, הוא לא זכאי לפדיון ימי מחלה בגין משרת ההוראה.

  32. לעניין זה אנו מקבלות את טענת הנתבעות.

  33. כאמור, מחודש 9/2003 הפסיק התובע לשמש כמורה והחל לשמש כאחראי בגרויות, כאשר בגין תפקיד זה המשיכה הישיבה לשלם לו כרגיל כעובד הוראה. עולה מהראיות כי סוכם עימו כי זכויותיו כמורה יישמרו. החל ממועד זה שולם לו שכר כמורה (עובד הוראה) בשיעור של 60% (12/20 שעות שבועיות).

    ראו לעניין זה עדות מר פריד (עמ' 18 לפרוטוקול):

    "..התובע קיבל 12 שעות שבועיות בגלל שרציתי לשמור על זכויותיו כמורה ולא לקצץ לו אותן או לפטר אותו".

    וראו לעניין זה גם עדות התובע (עמ' 13-12 לפרוטוקול):

    "המנכ"ל פריד פנה אליי וביקש ממני לעזוב את ההוראה ולעבוד בתור אחראי בגרויות כי אחראית הבגרויות מיכל נטשה ולא הצליח למצוא לה מחליף, לכן ביקש ממני שאני ארד מתפקיד של מורה לתפקיד של אחראי בגרויות. הסכמתי. בסוף החודש הוא בא אליי והביא לי תלוש שכר ואמר זה המשכורת שלך. אנחנו שומרים לך על המשכורת שלך כמורה ועל הזכויות שלך כמורה. אני מבטיח לך שכל הזכויות שלך כמורה, תקבל אותן מא' עד ת'..

    ..

    ש. אמרת קודם שהמטרה שבשלה הוגדרת כעובד של מש' החינוך בתפקיד אחראי בגרויות הייתה לשמר על הזכויות שלך כמורה, זאת הטענה שלך?

    ת. בין היתר, כי למעשה זה חלק מהמשכורת שקבעו. המשכורת שלי כמורה, יש לי תלושי שכר שהם קבעו כמורה, שילמו לי על בסיס ההבטחה שהם ישמרו לי על הזכויות שלי כמורה.

    ש. על בסיס הבטחה זו עברת להיות אחראי בגרויות?

    ת. כן".

  34. אם כן, במהלך כל התקופה הזו, המשיכה הישיבה לשלם לו כמורה לפי דירוג עובד הוראה, ולהפריש לו כרגיל לתגמולים ולפיצויים בשיעור 13.5% משכרו לפי דירוג עובד הוראה וכן לקרן השתלמות בשיעור של 7.5% לפי דירוג עובד הוראה. התובע לא טען דבר בעניין זה ונהנה מכל הזכויות הנ"ל.

    זאת ועוד, גם במכתבו של התובע למשרד החינוך לגבי זכויותיו לפדיון ימי מחלה, הסתמך בעצמו על הצבתו בדירוג המורים, וזאת על מנת שיאושר לו שיפוי לשלוש שנים נוספות מעבר לגיל 67 :

    "בנוסף על כך, ברצוני לערער על החלטת הוועדה בנושא אישור השיפוי עד לגיל 67, בהתאם למכתב המצורף של מועד פרישתי מישיבת בני עקיבא רעננה, המכתב מעיד שהמשכתי לעבוד כמורה עד לגיל 70 וזה באישורו והסכמתו של משרד החינוך, משום העובדה שהנני מופיע בפרופיל המורים עד שנת 2009 כלומר שלוש שנים נוספות.

    אי לכך אבקש לאשר לי שיפוי גם עבור השנים הללו כלומר בהתאם לתקופת עבודתי כפי שמציין המכתב".

  35. והנה, לאחר שהבקשה לשיפוי נדחתה, לפתע הופך התובע את עורו וטוען כי כלל לא היה זכאי בתקופה זו לקבל משכורת כעובד הוראה בגין תפקידו כאחראי בגרויות. התנהלות זו לא ברורה לנו ויש בה משום חוסר תום לב.

  36. ונדגיש, טענתו של התובע, לפיה לא היה זכאי לקבל משכורת כעובד הוראה בגין תפקידו כאחראי בגרויות, לא הוכחה כלל. לצורך הוכחת טענתו זו, צירף התובע חליפת מיילים עם גורם כלשהו ממשרד החינוך (הגב' לאה ויצמן), שם נאמר לו כי אם העובד לא מורה בפועל ואין לו שעות הוראה, הרי שאין צורך לדווח עליו במצבת המורים (נספח ו' לתצהיר התובע). בבקשה לזימון עדים שהוגשה על ידו, ביקש התובע לזמן 3 עדים מטעמו (שלושתם היו עובדי הישיבה ועל שתיים מהם ויתר לבסוף), אך כלל לא ביקש לזמן לעדות את גב' לאה ויצמן, הגם שלא ברור מה תפקידה ומה בכלל סמכויותיה במשרד החינוך. לכן, לא ניתן להסתמך על חליפת מיילים זו כדי להוכיח דבר ברמת ההוכחה הנדרשת.

  37. כמו כן, לא הוכח בפנינו כלל כי הישיבה פעלה שלא כדין בעניין הדיווח למשרד החינוך.

    מהמסמכים שהוצגו לפנינו עולה כי דיווחה למשרד החינוך על התפקיד שמילא בפועל כאחראי בגרויות. ראו לעניין זה נספח 1 לתצהיר הנתבעות, שם מופיע בכותרת "לוח 20: שעות לפי רשימת תפקידים ושעות מיוחדות" תפקידו של התובע כאחראי בגרויות ומספר שעות השבועיות שלו (12 ש"ש)- וראו לעניין זה גם עדות מר פריד, שלא נסתרה, כי היה פיקוח צמוד של משרד החינוך בעניין הדיווחים הנ"ל (עמ' 21 לפרוטוקול). לא נסתרה טענת הנתבעות כי משרד החינוך מכיר בתפקידים תומכי הוראה כגון "אחראי בגרויות", לצורך תשלום שכר כעובד הוראה (סע' 24 לסיכומי הנתבעות).

  38. אנו מקבלות את טענת הנתבעות, לפיה תשלום פדיון ימי מחלה למי שהוגדר כעובד ההוראה, הינו על פי הכללים הקבועים בהסכמים הקיבוציים החלים על עובדי הוראה (אשר אינם בפנינו) ומותנים בכך שמשרד החינוך העביר את השיפוי לישיבה, וכך נהגה הישיבה במשך שנים רבות. ראו לעניין זה עדות רגב שהייתה מאוד מהימנה עלינו (עמ' 9 לפרוטוקול):

    "ש. הנוהג בישיבה לגבי עובדים שהיו מורים או שעבדו בתפקידי הוראה, היה לשלם פדיון ימי מחלה בכפוף לשיפוי ממשרד החינוך?

    ת. משרד החינוך היה מעביר לישיבה תשלום והיא הייתה משלמת. צינור הכספים, משרד החינוך מעביר לישיבה והיא משלמת לעובד את מה שנתנו.

    ש. כלומר מחזירה לנספח ד' לכתב התביעה, עמ' 2 כשאתה אומר מגיע עבור ימי מחלה הוראה, זה בכפוף לכך שהישיבה תקבל שיפוי ממשרד החינוך התחשיב הזה?

    ת. כן.

    מה הסכום שכתוב כאן?

    ת.60,040.70".

    ובהמשך עדותו, בחקירה החוזרת של ב"כ התובע (עמ' 10 לפרוטוקול):

    "ש. נשאלת לגבי שיפוי ממשרד החינוך. אם מישהו לא מורה לא משלמים לו את ימי המחלה?

    ת. משרד החינוך אם זה לא מורה הוא לא משפה.

    ש. אז מי משלם?

    ת. אם משרד החינוך לא משפה, המעביד יכול לשקול אם הוא רוצה לשלם או לא. לאמיתו של דבר הייתי במשך למעלה מ-30 ומשהו שנים, לא זכור לי מעולם שהיה מצב שמש' החינוך לא שיפה ושלא שולם".

    מעדות זו ניתן ללמוד כי לא היה, ולו מקרה אחד, בו הישיבה שילמה פדיון ימי מחלה לעובד (שהוגדר כעובד הוראה) במקום משרד החינוך.

  39. אם כן, לדידנו ברור כי היה על התובע למצות את ההליכים מול משרד החינוך, לצורך קבלת פדיון ימי מחלה בהתאם לכללים המזכים עובדי הוראה לפדיון ימי מחלה, אשר לא הוכחו בפנינו. ככל שהתובע נמנע מלמצות את זכויותיו מול משרד החינוך, ומשממילא לא הוכח בפנינו מקור זכאותו לפדיון ימי מחלה בגין משרתו כאחראי בגרויות, אין מנוס מלדחות את התביעה.

  40. נדגיש כי החישוב שנעשה על ידי מר רגב, בדבר זכאותו של התובע לפדיון ימי מחלה בגין עבודת ההוראה (נספח ד' לכתב התביעה), היה מותנה בכך שהישיבה תקבל את השיפוי ממשרד החינוך בגין ימים אלה. לעניין זה ראו נספח 5 לתצהיר פריד, ממנו עולה כי על גבי הבקשה מיום 26.8.09 לקבלת שיפוי ממשרד החינוך, ציין במפורש כי פדיון ימי המחלה לא ישולם בלי קבלת שיפוי ממשרד החינוך:

    "אנו מתחייבים לשלם למר שמעון יוחנן את ימי המחלה בחודש בו נקבל את השיפוי ממשרד החינוך (אין ביכולתנו לשלם ללא השיפוי)".

  41. נציין, כי ההסכם הקיבוצי החל על בעלי התפקידים המנהליים בישיבה אינו חל על עובדי ההוראה, ולכן בגין תפקיד אחראי בגרויות לא ניתן לחייב את הישיבה לשלם לתובע פדיון מחלה. כאמור, ביחס לתפקידים המנהליים שמילא התובע, אין חולק כי קיבל פדיון ימי מחלה.

    לכן, העובדה שפדיון ימי מחלה שולם כביכול לעובדים אחרים בתפקידים המנהליים (לדוג' העובדת רותי בוסי- סע' 12 לסיכומי התובע), לא מעלה ולא מורידה בכל הקשור לענייננו (ראו לעניין זה גם עדות מר כהן- עמ' 27 לפרוטוקול).

    זאת, אף מבלי להידרש לכך שהתובע עשה דין לעצמו ובחר לצרף לסיכומיו תלושי שכר של עובדת זו, הגם שלבסוף בחר לוותר על עדותה.

  42. סיכומו של דבר, התובע לא זכאי לפדיון ימי מחלה ותביעתו ברכיב זה נדחית.

     

    תוספת ותק:

  43. התובע טוען כי בשנים 09-99 שילמה לו הישיבה את שכר העבודה, בגין רכיבי השכר שהוגדרו על ידה "הפעלת מחשבים" ועבודה משרדית" (עבודתו המנהלית), בסכומים קבועים נומינליים, מבלי להוסיף להם תוספת ותק בשיעור שנתי של 1% כמתחייב וכנהוג לגבי כל עובדי הישיבה.

  44. הנתבעות טענו כי תביעתו של התובע ברכיב זה התיישנה, ככל שנוגעת לתקופה שקודמת לחודש 5/2004. לטענתן, השכר שסוכם מלכתחילה עם התובע בגין משרתו המינהלית היה גבוה משמעותית מהשכר שהיה זכאי לו אם היה מדורג בדירוג המנהלי, ולכן סוכם כי לא יקבל תוספת ותק. לחילופין, טענו הנתבעות כי במסגרת השכר הגבוה שסוכם עמו, שולמו לו כל תוספות השכר על פי ההסכם הקיבוצי.

  45. אין חולק כי בהתאם להסכם הקיבוצי, תוספת וותק ששולמה לעובדים בדירוג המנהלי בישיבה הייתה 1% לשנה. איננו מקבלות את טענת הנתבעות, לפיה סוכם עם התובע מלכתחילה שלא תשולם לו תוספת ותק. לא הובאה כל ראיה התומכת בכך.

  46. לכן, על הישיבה לשלם לתובע תוספת ותק בגין משרתו המנהלית, בגינה קיבל שכר חודשי בסך 5500 ₪.

  47. עם זאת, מתקבלת טענת הנתבעות בדבר התיישנות התביעה לגבי התקופה הקודמת לחודש 5/2004 (מעבר ל-7 שנים מיום הגשת התביעה). בשונה מעניין ההפרשות לקרן ההשתלמות, הישיבה לא הביעה הסכמה לשלם לתובע בגין רכיב תוספת הוותק, והטענה נטענה לראשונה בכתב התביעה.

  48. לכן, מתקבל תחשיב הנתבעות (סע' 63-62 לסיכומי הנתבעות), לפיו התובע זכאי לתוספת ותק בסך 3650 ₪ בלבד.

    בהתאם, התובע זכאי להפרשות לקרן השתלמות בגין תוספת הוותק, בסך 274 ₪, והשלמת פיצויי פיטורים בגין תוספת הוותק (8.33%) בסך 304 ₪ (סע' 63 לסיכומי הנתבעות).

     

    פיצוי בגין תשלום ביתר למס הכנסה:

  49. התובע טען כי בכך שלא שילמה לו הישיבה כנדרש לקרן השתלמות, נגרם לו נזק בסך 5000 ₪ (נדרש לטענתו לשלם מס הכנסה בשיעור 10%), ולכן יש לחייב אותה לפצותו בגין כך.

  50. התובע לא הציג כל ראיה כי שילם בפועל 5000 ₪ למס הכנסה. אין במסמכים שצירף לתצהירו לגבי טופס 161 (נספחים ג-ד לתצהירו), כדי ללמד על כך שנדרש לשלם 5000 ₪ בגין הכספים הנ"ל, שהיו אמורים להיות משולמים לו. להיפך- הסך של 60,038 (שמתוכו אין חולק כי 50,000 ₪ היו בגין תשלום קרן השתלמות), הוכר בזמנו כסכום שאין לנכות ממנו מס.

  51. לכן, גם התביעה ברכיב זה נדחית.

     

    התביעה כנגד הנתבעת 2:

  52. אין חולק כי מעסיקתו של התובע הייתה הישיבה- הנתבעת 1.

  53. התובע לא הביא כל ראיה התומכת בטענתו, לפיה בזמנים הרלוונטיים לתביעה הייתה הנתבעת 2 כביכול המנהלת המפקחת המבקרת והמתקצבת של הישיבה (סע' 20 לכתב התביעה).

  54. כאמור, הנתבעות טענו כי הנתבעת 2 החלה להפעיל את הנתבעת החל מיום 1.9.09, קרי לאחר סיום עבודתו של התובע בישיבה. לא הוצגה על ידי התובע כל ראיה על מנת להפריך גרסה זו, ולכן אנו מקבלות אותה. יש לציין כי גם בהתאם לתצהירו של התובע, נראה כי מעורבותה של הנתבעת 2 הייתה רק לאחר סיום עבודתו בישיבה (ראו סע' 28 לתצהירו- פגישת מו"מ עם מר שמואל ביבר- סגן מנכ"ל הנתבעת 2, לאחר סיום עבודתו בישיבה; ראו גם עדותו- עמ' 14 לפרוטוקול).

  55. משכך, אין כל הצדקה לקבוע כי הנתבעות היו מעסיקות במשותף של התובע.

     

    תביעה שכנגד:

  56. בני עקיבא טוענות כי ככל שתתקבל תביעתו של מר יוחנן להפרשי שכר ותנאים סוציאליים על פי הדירוג המנהלי, עליו להשיב את הכספים העודפים ששולמו לו, וכן לחייב אותו בסך של 170,000 ₪ בגין שכר דירה בגין השנים 2009-2004. לצרכי אגרה העמידו בני עקיבא את סך תביעתן הכוללת על 300,000.

  57. כפי שיפורט להלן, לדידנו יש לדחות במלואה את התביעה שכנגד. להלן נעבור על רכיבי התביעה אחד לאחד.

     

    שכר כפול בגין עבודתו של התובע כאחראי בחינות:

  58. בני עקיבא טענו כי החל מ-9/2003 שולם למר יוחנן שכר ותנאים סוציאליים כעובד הוראה בהיקף משרה של 60% (12/20 ש"ש), בעוד ממוצע משרה של אחראי בגרויות עומד על 6 ש"ש בלבד. לכן, לטענתן, קיבל שכר עודף בסך 158,186 ₪.

  59. טענתן זו של בני עקיבא, לפיה שולם לו לפי 12 ש"ש בעוד משרת עובד הוראה מצריכה כביכול 6 ש"ש בלבד, כלל לא הוכחה. לא הובאה כל ראיה התומכת בגרסה לפיה, התפקיד של אחראי בגרויות מצריך 12 ש"ש רק בבתי ספר גדולים הכוללים שכבה של 8-6 כיתות (לעומת הישיבה שהיא כביכול בית ספר קטן), כטענת מר פריד (עמ' 18 לפרוטוקול).

  60. לכן, בני עקיבא לא הוכיחו כי מר יוחנן קיבל שכר עודף, בגין עבודתו במשרת ההוראה כאחראי בגרויות.

  61. להשלמת התמונה נציין, כי איננו מקבלות את טענת מר יוחנן, לפיה משכורתו הייתה גלובלית בגין כל פעולותיו וכי אין כביכול חשיבות לחלוקה המופיעה בתלושי השכר (סע' 14,11 לכתב התשובה שכנגד; עדותו- עמ' 13 לפרוטוקול). לדידנו, החלוקה בתלושי השכר הייתה אותנטית והבדילה בין תשלום השכר כעובד הוראה, לבין תשלום השכר בגין עבודתו המנהלית כמזכיר וטכנאי מחשבים.

     

    תשלומים לביטוח מנהלים ולקרן השתלמות בגין משרתו כאחראי בגרויות שסווגה כעובד הוראה:

  62. בני עקיבא טענו כי הישיבה הפרישה למר יוחנן לתגמולים בשיעור של 13.5% משכרו לפי דירוג הוראה, וכן לקרן השתלמות בשיעור של 7.5% משכרו לפי דירוג הוראה. לכן, לטענתן, משקיבל תשלומים כפולים בגין הפרשות אלה, עליו להחזירם.

  63. לאור קביעתנו לעיל כי לא הוכח כי תפקידו של מר יוחנן הצריך 6 ש"ש בלבד (לעומת 12 ש"ש ששולמו לו בגינן), הרי שלא ניתן לחייב אותו להחזיר את מחצית ההפרשות הנ"ל.

  64. לכן, גם התביעה ברכיב זה נדחית.

     

    תשלום שכר עודף בגין עבודתו המשרדית ועבודתו כטכנאי מחשבים ביחס לדירוג המינהלי, והפרשות עודפות לקרן השתלמות ולביטוח מנהלים בגין השכר העודף:

  65. בני עקיבא טענו כי בהתאם לאחוזי משרתו של מר יוחנן, בגין עבודתו המשרדית ובגין עבודתו כטכנאי (סע' 21-20 לכתב תביעה שכנגד), הרי שקיבל שכר עודף בסך 106,964 ₪ ביחס לשכר שהיה משולם לו לפי הדירוג המנהלי. כמו כן, לטענתן, קיבל הפרשות עודפות לקרן השתלמות ולביטוח מנהלים בגין השכר העודף.

  66. גם במקרה זה, בני עקיבא לא הוכיחו את היקף המשרה הנטען, ובכל מקרה גם אם סוכם עם מר יוחנן על שכר גבוה יותר מהשכר שהיה משולם לו לפי הדירוג המנהלי, אין כל סיבה לחייב אותו להשיב שכר זה. כאמור, כלל לא הוכח כי סוכם עמו כי לא יקבל את תוספת הוותק שהוא זכאי לה בגין תפקידיו המנהליים, כתנאי לשכר שישולם לו.

  67. לכן, התביעה ברכיבים אלה נדחית.

     

    שכר דירה:

  68. בני עקיבא טענו כי מר יוחנן התגורר ואכל בישיבה מבלי לשלם על כך תמורה, למעט דמי שימוש בסך 200-100 ₪. לטענתן, כיום משכירה הישיבה את החדר בו התגורר יוחנן בסך של 1444 ₪ לחודש. לכן, לטענתן, מאחר שהמגורים שסופקו לו נעשו מתוך מחווה של רצון טוב, הרי שככל שייפסק כי מגיעים לו תשלומים נוספים, יש לחייב אותו להשיב לישיבה שכר דירה בסך כולל של 84,592 ₪.

  69. לדידנו, גם אם מדובר בהטבה שניתנה מתוך רצון טוב, הרי שאין כל זכות שבדין כדי לחייב את מר יוחנן להשיב לבני עקיבא תשלומים בדיעבד בגין שכר דירה. לכן, גם התביעה ברכיב זה נדחית.

  70. לאור כל האמור לעיל, התביעה שכנגד נדחית במלואה.

     

    סוף דבר:

  71. הישיבה (הנתבעת 1) תשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את התשלומים כדלקמן:

    • פיצוי בגין הפרשות בחסר לקרן השתלמות בסך 51,464 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.9.09 ועד לפירעון.

    • תוספת ותק בסך 3650 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.9.09 ועד לפירעון.

    • הפרשות לקרן השתלמות בגין תוספת הוותק בסך של 274 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.9.09 ועד לפירעון.

    • השלמת פיצוי פיטורים בגין תוספת הוותק בסך של 304 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.9.09 ועד לפירעון.

  72. התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית.

  73. משהתקבלה התביעה באופן חלקי, ומשנדחתה במלואה התביעה שכנגד, תשלם הישיבה לתובע הוצאות משפט בסך 2000 ₪ והשתתפות בשכר טרחת עו"ד (התובע היה מיוצג בהליך עד לשלב הגשת הסיכומים) בסך 5000 ₪, וזאת תוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

    לא ישולם הסכום במועד, יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום בפועל.

     

    ניתן היום, י"ג אדר א' תשע"ו, (22 פברואר 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

     

    תמונה 3

     

     

    Picture 1

    גב' גל טלית

    נציגת עובדים

     

    אופירה דגן-טוכמכר, שופטת אב"ד

     

     

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


חזרה לתוצאות חיפוש >>
שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ