אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סרחאן ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'

סרחאן ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'

תאריך פרסום : 26/05/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
6928-02-09
26/05/2011
בפני השופט:
שושנה פיינסוד-כהן

- נגד -
התובע:
1. נעים סרחאן
2. עאטף נעים
3. עלי נעים
4. מוחמד נעים
5. חוסין נעים
6. פאתנה נעים
7. חוסין איאד
8. חסן גאנם

הנתבע:
1. מינהל מקרקעי ישראל
2. גהאד חורי
3. זיאד חורי
4. סעיד מולא
5. ופא שיך
6. מרואן ג'ניני
7. פאיז חורי
8. חוסאם חורי

החלטה

1.התביעה שלפני היא תביעה לפרוק שיתוף במקרקעין הידועים כחלקה 8 גוש 18789 בשטח של כ- 22 דונם באבו סנאן (להלן: "המקרקעין").

2.התובעים הם שמונה מהבעלים הרשומים של המקרקעין, הנתבעים הם מי שרשומים כבעלים ומי שלטובתם רשומות הערות אזהרה. ישנם בעלים ובעלי הערות אזהרה נוספים שאינם צד להליך.

3.בישיבת 7.10.10 ביקש מינהל מקרקעי ישראל, נתבע מס' 1 למחוק את התביעה נגדו שכן אינו בעל זכויות בקרקע עוד ולפיכך אינו בעל דין רלבנטי.

באותה ישיבה אפשרתי לצדדים להגיש טיעונים ביחס לשאלה – מיהם הצדדים הנכונים בתביעה פירוק שיתוף במקרקעין, האם בעלים רשומים שמכרו זכויותיהם אך הקונה טרם נרשם הם צד נחוץ, האם בעל הערת אזהרה שטרם השלים רישום עסקה הוא צד נחוץ, האם בעלי הערות אזהרה אחרים נחוצים, מה דינו של מי שנרשם בטאבו לאחר תחילת ההליך והאם ראוי לרשום בלשכת רישום המקרקעין הערת אזהרה בדבר ניהול ההליך.

התובעים ונתבעת 1 הגישו טיעוניהם.

4.התובעים טוענים כי אין מקום להורות על מחיקת המינהל מהתביעה שכן הוא עדיין רשום כבעלים. מההסכם שצרף עולה כי עדיין עומדת לצדדים הזכות לבטל את הסכם החליפין, לפיכך וכל עוד העסקה לא נגמרה ברישום היא ניתנת לביטול, דבר המחייב השארת המינהל כצד בתיק.

5.המינהל טען כי לאור תקנה 37 לתקנות סדר הדין האזרחי מוסמך בית המשפט להחליף את בעלי הדין במהלך הדיון מבלי לפגוע בתובענה וכי מחיקתו מההליך לא תפגע בהמשך ניהולו. הגם שהעסקאות אותן ביצע המינהל טרם נרשמו בספרי המקרקעין מדובר בהתחייבויות לעשות עסקה לפי סע' 7(ב) לחוק המקרקעין והן עומדות בדרישת הכתב של סע' 8 לחוק המקרקעין. אין בהשתתפות המינהל בהליך כדי לתרום לו. רוכשי הזכויות מהמינהל ידעו כי מדובר במקרקעין שאין למינהל בהם חלק ספציפי והתחייבו לא לבוא בטענות בעניין זה למינהל. המינהל חדל להיות בעל עניין לגבי האופן בו יבוצע פרוק השיתוף מרגע שהעביר זכויותיו במקרקעין. אין צורך לעכב ההליך עד לרישום העסקאות.

לעניין רישום הזכויות – ככל שזה יבוצע לאחר מתן פסק דין המינהל ימלא אחר כל הוראה של בית המשפט ובלבד שניתן יהיה לבצעה באמצעות יפויי הכח הבלתי חוזרים שנמסרו לידיו על ידי הקונים ובלבד שהם יעמדו בהתחייבויותיהם כלפי המינהל בהתאם להסכמי המכר. המינהל מבקש למחוק אותו מההליך ולשחררו מהשתתפות בדיונים.

6.הבעתי דעתי ביחס לאופן הניהול הרצוי של תביעה לפרוק שיתוף בת.א (עכו) 3929/95 חוסני יורשי המנוח מחמד אברהים דיאב נ' מופלח מוחמד חסן עואד (14.11.10) והדברים נכונים גם למקרה שלפניי –

"כפי שהבעתי דעתי בעבר, פרוק שיתוף במקרקעין יכול להתבצע רק בין בעלי זכות בעלות. זכות בעלות מקונת רק לאחר השלמת רישומה בלשכת רישום המקרקעין. סעיף 37(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט- 1969 (להלן: "החוק"). קובע-

' כל שותף במקרקעין משותפים זכאי בכל עת לדרוש פירוק השיתוף.'

מי הוא שותף במקרקעין משותפים? התשובה מצויה בסעיף 27 לחוק המגדיר "בעלות משותפת במקרקעין", כדלהלן-

'מקרקעין שהם של כמה בעלים, בעלותו של כל אחד מהם לפי חלקו מתפשטת בכל אתר ואתר שבמקרקעין ואין לשום שותף חלק מסוים בהם.'

נמצא אם כן כי פרוק שיתוף במקרקעין נערך בין בעלי זכות בעלות משותפת במקרקעין.

לפיכך, יכול לדרוש פרוק שיתוך במקרקעין רק בעל זכות בעלות. בעל זכות בעלות הוא מי אשר רשום בלשכת רישום המקרקעין כבעל זכות בעלות באותם מקרקעין(סעיף 7 לחוק).

נמצא אם כן כי תביעה לפרוק שיתוף במקרקעין צריכה להתנהל בין בעלי זוכת בעלות רשומה. על כן, ניתן ללמוד כי הצדדים לתביעת פרוק שיתוף במקרקעין הינם מי אשר מופיעים בנסח הרישום כבעלי זכות בעלות.

מה הדין הוא כאשר את המקרקעין או חלקם, מחזיקים אנשים אשר אינם רשומים בנסח הרישום כבעלי זכות בעלות? נמצאנו למדים כאמור כי אינם יכולים להיות חלק מפרוק השיתוף במקרקעין. אולם, האם אין מקום לצרפם לתביעת פרוק השיתוף במקרקעין?

תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984 קובעת-

'בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכורכות בתובענה.'

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ