אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סרור(עציר) נ' מדינת ישראל

סרור(עציר) נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 20/03/2011 | גרסת הדפסה
עמ"ת
בית המשפט המחוזי נצרת
21762-03-11
20/03/2011
בפני השופט:
דוד חשין

- נגד -
התובע:
רונן סרור (עציר)
הנתבע:
מדינת ישראל
החלטה,החלטה

נוכחים:

בשם העורר עו"ד בני הראל

בשם המשיבה עו"ד עלא שאהין

העורר הובא באמצעות הליווי

פרוטוקול

החלטה

זהו ערר על החלטת בית משפט השלום בנצרת מיום 10.03.11 (כב' סגנית הנשיא יונג-גפר), שהורתה על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בתיק מ"ת 13757-02-11.

רקע

1.ביום 8.02.11 הוגש נגד העורר (יליד אפריל 1985) כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 273 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק), איומים לפי סעיף 192 לחוק, העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק, נהיגת רכב מנועי ללא רשיון לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן – פקודת התעבורה), נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) + 64 ב(א) וסעיף 39 א לפקודת התעבורה, ונהיגה ללא ביטוח לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970.

על פי הנטען בכתב האישום, נעצר העורר ביום 5.02.11 בסמוך לשעה 02:25 אחר חצות על ידי שלושה שוטרי תנועה שערכו בדיקות שגרתיות לכלי רכב בצומת נהלל. השוטרים הריחו ריח אלכוהול נודף מן העורר, וערכו לו בדיקת נשיפה למדידת ריכוז האלכוהול בגופו. מהבדיקה עלה כי ריכוז האלכוהול בליטר אחד של אוויר נשוף של העורר עמד על 770 מיקרוגרם, ומשכך נסתבר כי העורר נהג ברכב כשהוא שיכור. השוטרים הסבירו לעורר את משמעות תוצאות הבדיקה והחלו למלא דו"ח וטפסים שונים. או אז, יצא העורר מהניידת בה ישב ליד אחד השוטרים, תוך שהוא מקלל שוטר אחר, פוגע בו מילולית על רקע מוצאו, מאיים עליו ובהמשך אף דוחף אותו בחוזקה לעבר הניידת.

עוד נטען בכתב האישום, כי מבדיקת מסמכיו של העורר עלה כי הלה נהג ללא רשיון נהיגה בתוקף, שכן תוקפו של זה פג ביום 15.02.10, קרי כשנה עובר לארוע נשוא כתב האישום. כמו כן, לא החזיק העורר בפוליסת ביטוח רכב בת תוקף, ואף תוקף רשיון הרכב פג ביום 20.12.10.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המשיבה בקשה למעצרו של העורר עד לתום ההליכים.

2.בבקשת המעצר טענה המשיבה, כי בידה ראיות לכאורה טובות להוכחת אשמתו של העורר. בכלל זה: דוחות השוטרים, הודעת העורר אשר מודה חלקית בעבירות המיוחסות לו, פלט מכשיר הינשוף ששימש לבדיקת ריכוז האלכוהול בגופו של העורר, ודו"ח בדיקת שכרות שנעשתה לעורר על דרך של בדיקת מאפייני התנהגות (להלן – דו"ח מאפיינים). עוד נטען, כי לעורר עבר פלילי עשיר הכולל, בין היתר : עבירות רכוש, הצתת רכב, עבירות של הפרת הוראה חוקית, ואלימות (לרבות תקיפה ופציעה), עבירה של החזקת אגרופן ואיומים. בית המשפט לנוער, כך נטען, נקט גישה מקלה עם העורר, והטיל עליו עונשים ללא הרשעה ועבודות שירות, אלא שהעורר לא השכיל להיטיב דרכיו. בנוסף נטען כי לחובת העורר נרשמו אף עבירות תעבורה רבות, ובכלל זה נהיגה ללא רשיון וללא פוליסת ביטוח בתוקף.

עוד נטען בבקשה, כי מעשיו של העורר, אשר נהג באלימות כלפי שוטרים בעת מילוי תפקידם, ונהג ברכב לאחר ששתה לשוכרה ובגופו ריכוז אלכוהול גבוה במיוחד, וזאת ללא רשיון וללא פוליסת ביטוח, מלמדים על המסוכנות הנשקפת ממנו לציבור המשתמשים בכביש ומקימים עילה למעצרו מכח סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן- חוק המעצרים).

3.בדיון שהתקיים ביום 10.02.11 בבית המשפט קמא, הסכים ב"כ העורר להמלצת בית המשפט לפיה יוזמן תסקיר מעצר בעניינו של העורר, והטיעונים לעניין המעצר יישמעו לאחר קבלת התסקיר. לצורך כך גם הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר, תוך שהוא מציין כי בעתיד יבקש לטעון גם לעניין זה. אלא שבטרם הוגש תסקיר המעצר, פרצה שביתת העובדים הסוציאלים. ביום 6.03.11 התקיים הדיון בלא שהוגש תסקיר, ובמסגרתו נשמעו טיעוני הצדדים והוריו של העורר נחקרו כערבים פוטנציאליים.

4.בהחלטתה מיום 10.03.11 קבעה סגנית הנשיא יונג-גפר כי שוכנעה בקיומן של ראיות לכאורה לאשמתו של העורר בעבירות המיוחסות לו. בהחלטתה ציינה כי העבירות המיוחסות לעורר משקפות התנהגות מסוכנת ופורעת חוק, הן במישור של זלזול בחוק ובחיי אדם בדרך של נהיגה ברכב תוך הפרת כל איסור אפשרי ותחת השפעת אלכוהול, "באופן שיש בו כדי לסכן חיי אדם לא פחות ממי שמהלך לו בדרך ויורה בנשק ללא אבחנה" (פיסקה 17 להחלטה), והן במישור של התנהגותו כלפי שוטרים, שכל חטאם בכך שמילאו תפקידם באמונה ובתנאים לא פשוטים. "התנהגותו זו של המשיב מלמדת כאלף עדים כי עניין לנו במי שנובעת מפניו מסוכנות רבה לשלום הציבור כולו ולשלומם של מי שעומדים בדרכו, גם אם מדובר בשוטרים הממלאים תפקידם כחוק" (שם, שם). לאור האמור, קבעה סגנית הנשיא בפיסקה 22 להחלטתה, כי מדובר באדם מסוכן וממילא קיימת עילה למעצרו.

5.באשר לחלופת מעצר, קבע בית המשפט קמא כי עברו של העורר, בפרט זה התעבורתי, מלמד כי אין מורא החוק שורה עליו, והוא שב ומבצע אותן עבירות, פעם אחר פעם, תוך סיכון חיי אדם. עברו התעבורתי והפלילי של העורר, והעבירות המיוחסות לו בתיק זה, מבטאים זלזול עמוק בהוראות החוק, לצד גילויי אלימות כלפי גורמי אכיפת החוק, והם מצביעים על אלימות מובנית אצל העורר ומקימים חשש כי אם ישוחרר לחלופת מעצר, לא יכבד ולא יקיים את תנאיה. בנסיבות אלה סיכם בית המשפט (בפיסקה 27 להחלטה) : "לאחר ששקלתי את הנתונים והטיעונים כפי שפורטו לעיל, ואת הפגיעה בחירות המשיב ומידתה ומנגד הסכנה הנשקפת לשלום הציבור מהתנהגות המשיב, מסקנתי היא כי לא ניתן לאיין את מסוכנותו בדרך של חלופת מעצר, ולו חלופה מחמירה".

לאחר הדברים האלה, נדרש בית המשפט, מעבר לצריך, לחלופת המעצר שהציע ב"כ העורר – מעצר בית בבית הוריו ובפיקוחם, לסירוגין, וקבע כי אף לו סבר שניתן לבטוח בעורר כי ימלא אחר תנאי חלופה כלשהי, אין הוא סבור כי מדובר בחלופה ראויה. לאביו של העורר, עליו יוטל עיקר עול הפיקוח, עבר פלילי עשיר הכולל עבירות שונות המלמדות כי "מדובר במי שהוא בעצמו עבריין רב פעלים, ועברו הפלילי מלמד כי הוא פורע חוק לא פחות מבנו, וזאת בתחומי הסדר הציבורי, האלימות, נהיגה ללא רשיון וכן עבירות המטילות ספק במהימנותו כמו זיוף ונטילת חשמל או מים בגניבה" (פיסקה 29 להחלטה). אמנם, במסגרת תיק פלילי שהתנהל נגד אחיו של העורר (מת (נצ') 41890-02-10), אישר בית המשפט קמא במותב אחר (כב' השופט סבאג) את האב כמפקח בחלופת מעצר. ברם נוכח האמור סברה סגנית הנשיא יונג-גפר כי לא ניתן לבטוח באב כי ישמש מחסום בפני העורר מלעבור עבירות דומות בעתיד, או כי ידווח למשטרה במקרה של הפרת תנאי החלופה. גם לחובת אימו של העורר נרשמה הרשעה אחת, אף כי לפני שנים רבות, אולם נוכח נתוניו של האב, קבע בית המשפט כי ספק אם תוכל לעמוד מולו ומול העורר במקרה של הפרת תנאי החלופה. לאור כל האמור, הורה בית המשפט על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

על החלטה זו הוגש הערר שבפניי.

תמצית טענות הצדדים בערר

6.בערר שלפניי תוקף ב"כ העורר הן את עצמת הראיות לכאורה והן את ההחלטה כי לא קיימת בעניינו חלופת מעצר שיהיה בה כדי לאיין את מסוכנותו של העורר. לעניין עצמת הראיות לכאורה נטען כי טופס הכיול של מכשיר הינשוף הינו העתק צילומי לא ברור של הטופס המקורי, ממנו עולה לכאורה כי בדיקת הכיול למכשיר נעשתה ביום 14.02.11, קרי תשעה ימים לאחר בדיקת הנשיפה שנעשתה לעורר. לדבריו, אף בית המשפט קמא סבר כי ההעתק הצילומי המצוי בתיק החקירה אינו ברור דיו ולא ניתן על בסיסו לקבוע את מועד הכיול, וביקש כי יומצא לו הטופס המקורי. זה לא הומצא וחרף זאת קבע בית המשפט כי לא מצא לקבוע שנפל פגם בבדיקת השכרות שבוצעה לעורר. משלא עלה בידי המאשימה לסתור את טענתו של העורר כי המכשיר לא כוייל עובר לבדיקת השכרות שנעשתה לו, סבור הוא כי שגה בית המשפט קמא אשר הסיק כי לא נפל פגם בבדיקת השכרות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ