אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סק"כ 40815-07-13 סכסוך הנמלים החלטה מיום 23.3.2014

סק"כ 40815-07-13 סכסוך הנמלים החלטה מיום 23.3.2014

תאריך פרסום : 26/03/2014 | גרסת הדפסה
סק"כ
בית דין ארצי לעבודה
40815-07-13
23/03/2014
בפני השופט:
1. הנשיא יגאל פליטמן
2. עמירם רבינוביץ
3. לאה גליקסמן


- נגד -
התובע:
לשכת המסחר תל אביב והמרכז איגוד לשכות המסחר
עו"ד שלומי לויה ונשיא איגוד לשכות המסחר עו"ד אוריאל לין
הנתבע:
1. הסתדרות העובדים הכללית החדשה
2. מדינת ישראל
3. חברת נמלי ישראל - פיתוח ונכסים בע"מ
4. חברת נמל אשדוד בע"מ
5. חברת נמל חיפה בע"מ

עו"ד שי תקן
עו"ד הלית שמחוני
עו"ד הילה זקס
החלטה

הנשיא יגאל  פליטמן

1.  לפנינו בקשתה של הסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן - ההסתדרות) להתיר לעובדי נמלי חיפה ואשדוד לשבות, בהתאם להודעתה על סכסוך עבודה בנמלים מיום 15.7.2013, לאור החלטת הממשלה מיום 3.7.2013 על הקמת נמלים פרטיים לצידם של הנמלים הקיימים באשדוד ובחיפה.

2 .    המסכת העובדתית

א.     בעקבות בקשת הצד שהוגשה על ידי לשכת המסחר, ושאליה הצטרפה התאחדות התעשיינים, ונוכח סירוב המדינה להידבר עם ההסתדרות בנוגע להשלכות הקמת הנמלים הפרטיים על בטחונם התעסוקתי ותנאי עבודתם של עובדי הנמלים הקיימים, ניתנו על ידינו שתי החלטות, ביום 29.7.2013 ולאחר מכן ביום 23.9.2013. בהחלטות אלו קבענו את זאת: מחד, קמה עילת שביתה מוצדקת להסתדרות בשל סירוב המדינה להידבר עימה כאמור; ומאידך לא היתרנו לעובדי הנמלים לשבות אלא חייבנו את המדינה להידבר עם ההסתדרות לאלתר " בכל הנוגע להשלכות החלטת הממשלה על הקמת נמלים פרטיים לגבי זכויותיהם, תנאי עבודתם ובטחונם התעסוקתי של עובדי הנמלים".

ב.      מאז מתן אותן החלטות ועד היום, חל שינוי במצב בשטח וביחסים שבין הצדדים. אשר לנמלים הפרטיים - הוחלט על הקמת שני נמלים חדשים, בחיפה ובאשדוד, שרציפיהם בשלב זה יהיו קצרים מהמתוכנן מלכתחילה. אשר לנמלים הקיימים נבחנת העמקת רציפים מסוימים - הרציף המזרחי בחיפה ורציף 21 בנמל אשדוד, כך "שאותם תנאים יהיו תקפים בנמל החדש והישן. לשניהם ניתן יהיה להכניס אוניות גדולות של 18,000 teu ותוכל להינתן בהם אותה רמת שירות ובתנאי שוויון בין הנמלים החדשים והקיימים" (מדברי שלמה בריימן, מנהל חברת נמלי ישראל האחראית על פיתוח ושדרוג הנמלים,בדיון שהתקיים לפנינו ביום 9.3.2014).

         לאור האמור, ההידברות בין הצדדים הייתה בשני מישורים: במישור האחד -  ועדת היגוי בראשות מנכ"ל משרד התחבורה מר עוזי יצחקי, שהוקמה על מנת ללוות את הליך הקמת הנמלים החדשים על כל היבטיו, דנה עם הנהלת כל נמל בנוגע לפיתוח ושדרוג תשתיות הנמלים הקיימים. ועדת היגוי זו, לבד מישיבות עם חברות הנמל, ישבה גם עם נציגות העובדים. דרישות נציגות העובדים לעניין זה התמקדו, בעיקרו של דבר, סביב הקמת רציף חדש בנמל חיפה, כרמל ב', והעמקת רציף 25 בנמל אשדוד.

         במישור השני - התנהלו ישיבות עם נציגות העובדים בנוגע לביטחון התעסוקתי ושכר עובדי הנמלים הקיימים, והוצעו הצעות מצד שני הצדדים שלא כאן המקום לפרטן, הן בנוגע לפרמיה המהווה מרכיב נכבד בשכר עובדי הנמל, והן לעניין הביטחון התעסוקתי ותנאי פרישה לעובדי הנמל שיפרשו. המשא ומתן בין הצדדים במישור זה נקלע למבוי סתום.

         על רקע דברים אלה הגישה ההסתדרות את בקשתה למתן היתר לשבות.

3.    עיקרי הטיעון

א.     בפתח הדיון שלפנינו נשאו דברים מר צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים, מר אוריאל לין, נשיא לשכת המסחר, ומר זבה, נשיא לשכת הספנות. כולם כאחד הצביעו על על חובת המדינה להבטיח שירותי נמל יעילים למגזר העסקי, ועל הנזק שייגרם ככל שלא יינתן אותו שירות עקב שביתת הנמלים.

ב.      ההסתדרות טענה בתמצית, כי בכל התקופה שבמהלכה היו הצדדים אמורים לנהל משא ומתן בהתאם להחלטות בית הדין, ניהלה המדינה משא ומתן ריק מתוכן ממשי, שלא מתוך רצון אמיתי לפתור את המחלוקות. המשא ומתן מוצה והצדדים הגיעו למבוי סתום, שעה שהליך הקמת הנמלים הפרטיים מתקדם והולך.

         בנסיבות אלה, טענה ההסתדרות, יש לאפשר לה להפעיל את כוחה הארגוני ולנקוט בצעד השביתה על מנת להניע ולקדם את הליך המשא ומתן.

ג.      המדינה הצביעה על הבעייתיות בהגעה להסדר סגור לעת הזו, בנוגע להשלכות הקמת הנמלים הפרטיים על תנאי העבודה ובטחונם התעסוקתי של העובדים בנמלים הקיימים, נוכח אי הוודאות בעניינים רבים לאשר יקרה במהלך שמונה השנים עד שהנמלים החדשים יתחילו לפעול. משום כך טענתה הייתה, כי נכון לעכשיו, אין לעובדים עילת שביתה, והמירב שניתן לעשות הוא להגיע להסדר על תחנות בחינה עיתיות, שבמסגרתן ניתן יהיה לבחון את המציאות בתחום המשק הנמלי, והשלכתה על תנאי עבודתם של עובדי הנמל ובטחונם התעסוקתי.

4.    בסיום הדיון ולאחר שמיעת עמדות הצדדים וטיעוניהם, הציע בית הדין למדינה ולהסתדרות " לנסות ולבנות הסכם מתווה פתוח באשר להשלכות הקמת הנמלים החדשים על תנאי עבודתם ובטחונם התעסוקתי של העובדים בנמלים הקיימים, עם אפשרות התאמת תנאי העבודה והביטחון התעסוקתי למצבים המשתנים על פני ציר הזמן". המדינה הסכימה להצעת בית הדין, ואילו ההסתדרות התנתה הסכמתה לה בהקפאת הליכי המכרז לנמלים החדשים.

5.    אשר לדעתנו

א.     בנסיבות המקרה שפורטו, לא מצאנו מקום להידרש לשאלת המשנה של מידתיות השביתה המותרת, משום שלא מצאנו שלעת הזו ישנו צידוק להתיר להסתדרות לשבות.

ב.      תמונת המצב שהצטיירה לפנינו היא, כי ממצב של חוסר רצון מצד המדינה להידבר עם ההסתדרות, הרי שבעקבות החלטותינו התקיימה בין הצדדים הידברות אמיתית, שבמסגרתה למשל נבחנה היתכנות העמקת הרציפים בנמלים הקיימים באופן שיתחרו בשווה עם רציפי המים העמוקים בנמלים הפרטיים שיוקמו. מעבר לזאת, קוים משא ומתן עם נציגות העובדים לגבי השלכות עצם הקמת הנמלים הפרטיים על תנאי העבודה ובטחונם התעסוקתי של עובדי הנמלים הקיימים. לאור האמור, אין לקבל את טענת ההסתדרות לניהול משא ומתן בחוסר תום לב מצד המדינה ואי קיום החלטות בית הדין, באופן המקים לה עילת שביתה.

ג.      מאידך, ראויה להידחות טענת המדינה, שבחינת השלכות הקמת הנמלים הפרטיים על תנאי העבודה והביטחון התעסוקתי של עובדי הנמלים החדשים צריכה להיעשות בדיעבד, רק בסמוך למועד הפעלת הנמלים הפרטיים. בחינה שכזאת בדיעבד מבטלת אפשרות בחינת תום ליבה של המדינה במגעיה עם ההסתדרות עד לאותו מועד, ומנטרלת מראש אפשרות הפעלת כוחו המאזן של ארגון העובדים היציג אל מול המעסיק על ידי שימוש בנשק השביתה. בנסיבות אלה, עלול להיווצר מצב של מעשה עשוי שלא יוכל לתקון, ביחס לתנאי עבודתם ובטחונם התעסוקתי של עובדי הנמלים.

ד.      התרשמותנו היא, כי נעשתה על ידי הצדדים כברת דרך, ונצעדו צעדים ראשונים ביניהם לקידום הסדר מוסכם. אולם, באופן טבעי, נוכח אי הוודאות בעניינים רבים לאשר יקרה במהלך שמונת השנים עד להקמת הנמלים הפרטיים, ההסדר המוסכם דומה שצריך להיות במתכונת של הסכם מתווה פתוח כפי שהוצע על ידינו, והצדדים למעשה הסכימו לו, המדינה ללא תנאי, וההסתדרות עם תנאי מסכל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ