סע"ש
בית דין אזורי לעבודה חיפה
|
8484-06-13
01/09/2015
|
בפני השופטת:
איריס רש
|
- נגד - |
התובע:
טופיק ג'דזייב עו"ד דלית כסלו ספקטור ואח'
|
הנתבעים:
1. ח.ח.מ. שוסטרמן בע"מ 2. חיים שוסטרמן 3. אבי שוסטרמן
עו"ד חדוה גרין-רויטנברג
|
החלטה |
1.לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה (להלן – הבקשה).
2.בכתב התביעה המקורי שהוגש כנגד הנתבעים ביום 5.6.2013 על ידי התובע בעצמו עתר התובע לתשלום פיצויי פיטורים, פיצוי בגין העדר הפרשות לפנסיה, דמי הבראה ופדיון חופשה.
במסגרת הדיון המוקדם מיום 14.12.2014 הומלץ לתובע לפנות לסיוע המשפטי על מנת יוכל להבהיר את עילת התביעה כנגד הנתבעים 2-3. לאחר שהתובע קיבל ייצוג משפטי הוגשה הבקשה דנן במסגרתה מבקש התובע לתקן את התשתית העובדתית ולהוסיף כי שכרו עמד על 7,000 ₪, כאשר הפיצול בתלוש השכר לשכר יסוד, לפרמיה ולבונוס היה פיצול פיקטיבי. עוד מבוקש לפרט את עילת התביעה כנגד הנתבעים 2-3 ולהוסיף עילת תביעה חדשה בגין גמול שעות נוספות.
3.הנתבעים מתנגדים לבקשה.
לטענתם, ביום 23.3.2014 ניתנה החלטה על ידי בית הדין (כב' סגנית הנשיא) השופטת קציר לפיה התביעה כנגד הנתבעים 2-3 נמחקה בהעדר טענה להרמת מסך. התובע לא ערער על החלטה זו והיא הפכה להחלטה חלוטה. לפיכך, החלטת בית הדין מיום 14.12.2014 סותרת את ההחלטה הקודמת ומתעלמת ממנה לחלוטין. החלטה זו לפיה הומלץ לתובע לפנות ללשכה לסיוע משפטי לצורך הבהרת טענותיו כלפי הנתבעים 2-3 מערערת את כללי הצדק הטבעי והיא נעשתה שלא במסגרת הליך משפטי תקין. על פי הפסיקה בית הדין לא יזום בדרך כלל תיקונם של כתבי טענות ביוזמתו ונדרשות נסיבות מיוחדות המצדיקות את התערבות בית הדין.
הבקשה דנן הוגשה ללא תצהיר תוך מקצה שיפורים נרחב בטענות התובע והוספת סעדים חדשים.
על בית הדין להימנע מלאפשר את תיקון כתב הטענות כאשר התיקון מעניק לתובע יתרון דיוני לא מוצדק. בבקשה לא התבקש לצרף את הנתבעים 2-3 למרות שהם כבר אינם חלק מהתביעה.
העובדות הנטענות בכתב התביעה הן סתמיות ואין להן בסיס. הנתבעים הרחיבו בטענותיהם המתייחסות להעדר נכונותן של העובדות והטענות הנטענות בכתב התביעה המתוקן.
לחילופין, מבוקש לחייב את התובע בהוצאות התיקון כבר בשלב זה של ההליך.
דיון והכרעה
4.תקנה 41 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, קובעת כי בית-הדין או הרשם רשאי בכל עת להתיר לכל אחד מבעלי הדין לתקן את טענותיו. הלכה פסוקה ומושרשת בבתי-הדין לעבודה היא כי בהידרשו לבקשה לתיקון כתב תביעה, ינקוט בית-הדין בגישה ליברלית וככלל ייעתר לבקשה. זאת, למעט במקרים חריגים, בנסיבות בהן אין בתיקון כל תועלת בבירור הפלוגתאות נשוא התובענה, או כאשר התיקון יגרום לצד השני עוול שאינו ניתן לפיצוי כספי, כגון כאשר מועלית טענה השוללת את זכות הצד שכנגד להתגונן בטענת התיישנות [ע"ע (ארצי) 657/09 CHENGJIN ZHAO - אסטראטק בע"מ (25.03.2010); בר"ע (ארצי) 14760-03-12 אפלברג - מכון היהלומים הישראלי בע"מ (15.07.2012)].
5.בענייננו, כאשר מדובר בשלב מקדמי של הדיון ולאור ההלכות בנוגע לתיקון כתבי טענות, אינני מוצאת לנכון שלא לקבל את הבקשה. זאת, משלא מצאתי כי תיקון כתב התביעה כמבוקש יגרום לנתבעים עוול שאינו בר-פיצוי.