אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> סע"ש 8183-04-13, ת"ט 55536-06-13

סע"ש 8183-04-13, ת"ט 55536-06-13

תאריך פרסום : 16/08/2016 | גרסת הדפסה
סע"ש, ת"ט
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
8183-04-13,55536-06-13
11/08/2016
בפני השופט:
ד"ר יצחק לובוצקי - שופט בכיר

- נגד -
תובע:
רפי טל
עו"ד מיכה ביסטריצקי
נתבעים:
1. אחים שימונוב אירועים בע"מ
2. בוריס שימונוב
3. רפאל שימונוב

עו"ד אמה אליאב
פסק דין

התובע (להלן גם: "העובד"), עבד אצל הנתבעת מס' 1 (להלן גם: "המעסיק"), במשך שלושה חודשים בלבד שהסתיימו בנובמבר 2012. זאת, לפי "משכורת חודשית קובעת" הנוגעת להליך זה, בסך של 12,000 ₪ (עמ' 4 לפרוטוקול).

את משכורת חודש דצמבר 2012 קיבל התובע, מבלי שעבד בפועל; לאחר שהמעסיק החליט לפטרו, וראה באותה משכורת כ"חודש הודעה מוקדמת".

בתביעה הנוכחית מבקש לעצמו התובע פיצוי בגובה של שלוש (3) משכורות נוספות, בטענה כי על פי הסכם העבודה שהוא נספח ב' לתצהיר התובע (להלן גם: "הסכם העבודה"), היה מקום להוסיף על השכר שזכה בדצמבר 2012 גם שווי השתכרות של שלושה חודשים נוספים.

עוד מבקש התובע לעצמו בתביעתו שלפנינו, פיצוי של 5% ממשכורתו הקובעת, בקשר לאי הפרשה ל"קופת גמל" בהתייחס לחודשים שבהם עבד בפועל אצל המעסיק – קרי – ספטמבר 2012 עד נובמבר 2012 ועד בכלל.

עד כאן התביעות כפי שסוכמו בפרוטוקול הדיון של יום 13.12.15 (עמ' 5).

התביעה המונחת לפנינו היא תביעה ל"הפרת חוזה עבודה", כאשר הסכם העבודה (נספח ב' הנ"ל), הוא החוזה אשר נטען כי הופר. על מנת שההפרה תוליד פיצוי כספי: על הצד שטוען לה, צריך להוכיח לא רק את עצם קיום החוזה וגמירות הדעת שבו (ע"ב (ב"ש 2237/05 גזית חיים נ. חברת מקורות, סע' 18 לפס"ד מיום 31.12.07 מפי השופטת אינגלברג), אלא גם את הפרתו, כאשר אי יכולת מעשית לקיומו אינה מספקת לקביעה כי הוא לא הופר (דב"ע שנ/3-109 יהודה חזן נ. מד"י, סע' 5 לפס"ד מיום 27.9.90).

במקרה דנן, הסכם העבודה (נספח ב') יכול שיחשב הסכם מחייב, והוא מדבר בעד עצמו. מדובר בהתחייבות שנתן המעסיק לתובע לתשלום ארבע (4) משכורות עקב הפסקת עבודתו.

מאחר, והתובע זכה רק למשכורת אחת (דצמבר 2012), יש לפצותו בשווה ערך של שלוש (3) משכורות נוספות.

העובדה כי בפועל החברה הנתבעת (המעסיק) הפסיקה את פעילותה העסקית, אינה רלבנטית לזכותו של התובע להיפרע ממנה. שכן, הסכם העבודה אינו אלא "הסכם עבודה לתקופה קצובה" שהופר, והפיצוי המגיע בגין אותה ההפרה צריך להיות ככלל שווה ערך לתקופת ההפרה (דב"ע נה/3-278 יורם סלים נ. אסנת סלהוב, סע' 20 לפס"ד מיום 13.6.96).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ