אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> חאמד אבו ג'ודה נ' אל-שי סופר קלין בע"מ

חאמד אבו ג'ודה נ' אל-שי סופר קלין בע"מ

תאריך פרסום : 09/04/2017 | גרסת הדפסה
סע"ש
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
7099-09-14
05/04/2017
בפני השופט:
צבי פרנקל

- נגד -
התובע:
חאמד אבו ג'ודה
עו"ד אברהם משעלי
הנתבעת:
אל-שי סופר קלין בע"מ
עו"ד פבל מורוז ורחל עדן
פסק דין

 

 

1.התובע הועסק על ידי הנתבעת כעובד ניקיון בבתי מלון באזור ים המלח מיום 30.10.2005 ועד ליום 3.1.2014. בתביעה עותר התובע לתשלום זכויות בגין תקופת עבודתו בנתבעת וסיומה ובהם פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, שכר עבודה בגין חודש ינואר 2013, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה, תשלום ימי חג, הפרשות לתגמולים ולקרן השתלמות ושעות שקוזזו ביתר בסך כולל של 127,304 ₪. כן טוען התובע שעל היחסים בינו לבין הנתבע יש להכיל את ההסכם הקיבוצי בענף שירותי כוח אדם וצו ההרחבה וכן הסכם הקיבוצי בענף הניקיון וצו ההרחבה שהוצא מכוחו.

 

2.הנתבעת מנגד טוענת שהתובע עבד אצלה כמפקח על העובדים שהוצבו במלונות השונים באזור ים המלח. לטענתה היא חברה שמספקת בין היתר שירותי משק לבתי מלון שונים במסגרת מיקור חוץ, כשהתובע נויד במלונות שונים באזור ים המלח כחלק מעבודתו כמפקח על עובדים ולפי דרישת הנתבעת. לטענתה ההסכמים הקיבוציים וצווי ההרחבה אליהם מפנה התובע אינם חלים על מערכת היחסים שבין הצדדים.

 

3.להלן נדון ברכיבי התביעה כאשר תחת כל רכיב נפרט את טענות הצדדים הרלבנטיות.

 

 

 

תחולת ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה בענף כוח אדם

 

4.בטרם נפנה לבחינת רכיבי התביעה, נדון בשאלת תחולת ההסכם הקיבוצי בענף כוח האדם אשר יש בו להשפיע על הכרעתנו בחלק מרכיבי התביעה כדוגמת דמי חגים, הפרשות לקרן השתלמות וכיוצא בזאת כפי שעוד יפורט להלן. לאחר שבחנו את הראיות והעדויות שנשמעו בפנינו, אין בידינו לקבל את טענות התובע כי הנתבעת היא חברת כוח אדם. בעניין זה הוצג בפנינו הסכם הנתבעת משנת 2002 עם מלון שרתון מוריה וכן הסכם מחודש 12/2007 אשר נחתם עם מלון מרחצאות מוריה ים המלח בע"מ ואשר עוסק בשירותים אשר יינתנו באותו מלון הידוע בשמו כשרתון מוריה ים המלח (ראו הפתיח להסכם). על כן אין ספק כי המדובר באותו המלון, בו החל התובע לעבוד בשנת 2008. מקובלת עלינו טענת התובע כי ההסכם משנת 2002 אינו רלבנטי, אם כי לא מטעמיו כפי שהוצגו בסיכומים, אלא מאחר שבתקופה זו התובע לא עבד במלון שרתון מוריה. ואולם באשר להסכם שנחתם בחודש 12/2007 הרי שזה רלבנטי לענייננו שכן וכאמור המדובר באותו המלון בו עבד התובע החל מ-2008. מר אזולאי, מנהל פעילות הנתבעת באזור ים המלח, העיד כי מלון הרודס הוא אותו מלון שרתון מוריה ומוריה פלאזה וכי למעשה התובע עבד כל הזמן באותו המלון (עמוד 24 שורות 1-3 וכן שורות 18-19). עניין זה מוצא תימוכין אף בהודעות צד ג' שביקשה להגיש הנתבעת ביום 13.9.2016 וביום 15.9.2016 לפיהן מלון מרחצאות מוריה הוא בעל הזכויות במלון הרודס ים המלח וכי למעשה המלון בו עבד התובע משנת 2008 הוא אותו מלון. משמדובר באותו המלון, העובדה כי זה שינה את שמו אינה מעלה או מורידה לעניין תחולתו של ההסכם. מקריאת ההסכם משנת 2007 ישנם סממנים ברורים של מתן שירותים ובעיקר מהות השירותים כפי שנוסחו בהסכם בסעיף 6 להסכם וכן העובדה כי התמורה אשר נקבעה בגין השירותים אינה לפי שעות עבודה או מספר עובדים כי אם בהתאם למספר החדרים הנקיים וללא שום תלות בעלויות שעות העבודה (סעיף 9.1.1. להסכם משנת 2007). טענת התובע כי ההסכם הוא לשירותי חדרניות בלבד לאור התמורה שנקבעה בהסכם אינה מקובלת עלינו, שכן הצדדים הגדירו את התמורה בעד כל חדר נקי אמנם, אך חדר נקי הוגדר בהמשכו של ההסכם, בסעיף 9.1.2 גם כחדרים שבגינם לא משולם תשלום למלון בעטיו של שהות אורח בחדר (דהיינו חדרים ציבוריים או כל חדר שאינו חדר לשינה) או חדרים שהם לשימוש המלון עצמו וכיו"ב. נציין כי ב"כ התובע לא חקר את עד הנתבעת בקשר עם ההסכמים או המסמכים שהומצאו על ידי צד ג' לתיק בית הדין ויש בכך לעמוד לחובתו. ב"כ התובע כמעט ולא חקר את עד הנתבעת אף בקשר לטיב ההסכמים שלה עם המלון – דבר אשר יכול היה לסייע לבחינת השאלה האם ההתקשרות היתה למתן שירותים או למתן שירותי כוח אדם – ויש בכך לעמוד לחובת התובע. ערים אנו לכך, כי מר אזולאי כאשר נשאל מדוע לא קיבלו פיצוי בתקופה בה הושבת המלון העיד כי "לא קיבלנו כלום.. בגלל זה אתה נקרא כוח אדם. כשיש בעיה אתה נושא בנטל" – אולם מקובל עלינו הסברה של הנתבעת בסיכומיה כי הדברים מתייחסים לתשלום עבור התקופה האמורה לעובדי החברה, שאינה מקבלת תמורה שכן לא סיפקה שירות, ועל הנתבעת היה לשלם לעובדים שלה בגין תקופה זו, לרבות שיבוץ מחדש או תשלום ימי חופשה וכיוצא בזאת ואין במדובר בעדות שיש בה להעיד על מהות עיסוקה של החברה. עוד נציין כי טענת התובע כי הנתבעת היא חברת כוח אדם אינה מתיישבת עם העובדה כי לא ביקש לתבוע את המלון עצמו כעובד המלון – ולו אכן היה ממש בטענתו כי המדובר בחברת כוח אדם, היה תובע להכירו כעובד המלון, לאחר 9 חודשים, ואף יותר מכך התובע הסכים למחיקת התביעה כנגד המלון.

 

לאור האמור לעיל אנו קובעים כי הנתבעת היא חברה למתן שירותים ולא חברת כוח אדם. נציין כי התובע זנח בסיכומיו את הטענה כי על הצדדים חל ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה בענף הניקיון, למעט תביעתו מכוח הסכם זה, תחת רכיב ההפרשות לפנסיה כפי שעוד יפורט להלן.

 

פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת:

 

5.התובע טען שבסמוך לשנת 2013 בוצעו שיפוצים נרחבים במלון בו עבד, מלון מוריה – שרתון ים המלח ובאותה עת שמו הוסב למלון הרודס ים המלח, כאשר בשלב זה נכנס לתפקידו מנהל חדש במלון. לטענת התובע כעבור תשעה חודשי עבודה הודיע המנהל החדש לנציג הנתבעת שהוא מבקש להחליף מספר עובדים וביניהם התובע ולאחר כיומיים פוטר על ידי סמנכ"ל המלון, מר איסמעיל. התובע טען כי הוא פנה לנציגי הנתבעת וביקש מכתב פיטורים אך הם סירבו לתת לו מכתב כאמור וכי לאחר כחודשיים וחצי הוצעה לו עבודה אחרת על ידי הנתבעת אך הוא כבר עבד במקום אחר. עוד טוען התובע כי למעשה לאחר פיטוריו דרש תשלום פיצויי פיטורים ממר אזולאי, וזה לא הכחיש כי הוא זכאי לפיצויים ואף בדק מהו סכום פיצויי הפיטורים לו הוא זכאי. בסיכומיו הוסיף בין היתר כי אף לא נוכו משכרו דמי הודעה מוקדמת דבר אשר יש לחזק את טענתו כי פוטר ולא התפטר וכי הטענה על תלונות רבות על תפקודו איננה נכונה, לא הוכחה וכי הנתבעת אף נמנעה מלהציג מסמכים רלבנטיים בעניין, וכי היא אך תירוץ לפיטוריו ללא הודעה מוקדמת. הנתבעת מנגד טענה שבמהלך השנה האחרונה לעבודתו של התובע, חלה התדרדרות בעבודתו וכי החלו להתקבל תלונות מאת עובדי המלון והלקוחות. לטענתה ולמרות מספר שיחות בירור שנערכו עם התובע הוא לא שיפר את עבודתו ולכן היא נתבקשה להחליף אותו וביקשה לנייד אותו למלון אחר, באותם התנאים ובאותו התפקיד אך הוא סירב ועזב את עבודתו ללא הודעה מוקדמת. בסיכומיה הוסיפה הנתבעת וטענה כי עצם טענת התובע כי פוטר על ידי סמנכ"ל המלון מעידה על מופרכות טענתו בדבר פיטוריו שכן הנתבעת היא שהעסיקה אותו ולא המלון ולכן סמנכ"ל המלון כלל אינו מוסמך לפטרו. לטענתה גרסת התובע לגבי נסיבות סיום העסקתו היתה רצופת סתירות, כך בעוד בתצהירו טען שסיים עבודתו ב12/13 בחקירתו הודה שעבד עד 3.1.2014; כך בעוד הודה כי החל לעבוד כבר ביום 6.1.2014 בהמשך טען כי ישב חודש ימים לאחר פיטוריו בבית; כך גם בכל הנוגע למועדים בהם פנה למר אזולאי בבקשה לתשלום פיצויי הפיטורים. לטענת הנתבעת לאור הסתירות בצירוף הטענה כי פוטר על ידי נציג המלון – התובע לא הרים את הנטל להוכיח טענתו לפיטורים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ